והיום כבר לא מסתכלים עלי אחרת

8.3 והיום, כבר לא מסתכלים עלי אחרת.

"אין לי שום בעיה עם הומואים, דווקא יש לי חבר הומו", כמה פעמים צלצל המשפט הזה באזני לפני שהחלטתי לעשות משהו, והנה אני עושה, לכבוד שבוע הגאווה. אני לא חושב שצריך להיות הומו כדי להיות ספר,דוגמן,מעצב אופנה או זמר טוב (למרות שהכי טובים הם כן), הם מתלבשים טוב יותר, רגישים, עדינים, מכבדים נשים ועוד כל מיני סטריאוטיפים שלא בהכרח נכונים. הומואים, או עליזים או גאים, נכנסים גם למועדונים ראשונים, ויש להם גם את המסיבות הכי טובות, והפאבים הכי אינים בעיר. ואני, עם כמה שאני מכבד את זכויותיו של האדם טוען:"אין שם דבר פסול בלהיות חד-מיני אבל גם לסטרייטים יש זכויות". גם אני רוצה להכנס למועדונים, אני אפילו מוכן להשלים עם מבט מחמיא מצד גבר, ואולי אפילו ללטיפה מרמזת אבל אני מקווה שכשאני אכנס ידעו להבדיל וידעו שאני סטרייט, אולי אני אלך עם חולצה כזו??
אני גם לא אוהב את אלה שאומרים: "אין לי שום בעייה עם הומואים כל עוד הם לא שועים את זה מולי" ומה, רוב הגברברים האלו מפנטזים בלילה על החברה שלהם עם בחורה אחרת בזמן שהם מאוננים (ולדעתי אין הבדל בין הומו ללסבית). וכבלל אלה שאוהבים לסביות ושונאים הומואים הם צבועים, כי לדעתי לכל אדם, ללא קשר למה הוא, יש זכות לאהוב ולקב אהבה ממי שהוא רוצה כל עוד הוא לא כופה את עצמו,לכן ביסטיאליזם (יחסים מינים עם חיה) היא סטיה והומוסקסואליות היא דבר טבעי (אחרת למה יש את זה כרוב החיות בטבע?) ומי שישלול את דברי על סמך התנ"ך אני אגיד לו שזה רק כי התנ"ך שולל כל פעילות מינית שבסופה לא מובאים ילדים כי הוא נכתב בתקופה שבה היתה תמותה גדולה והיה צורך להגדיל את הילודה בצורה משמעותית.
ונחזור לנושא, נכון, אני לא הומוסקסואל, אבל גם לי, כמו כל המצטדקים יש חברים כאלה, ואני לא מאמין שתהייה לי התנגדות כלשהי או דחייה מלראות אותם מפגינים אהבה בפומבי, למרות שאני אישית מעדיף רק להפריש דברים מהישבן שלי….
(10 ליוני 2000)

Similar Posts

  • פרק שביעי:: זיון ארוך ונח כנגד הקיר

    "מה בבוקר?“ ליאת שאלה, „עכשיו כבר שמונה, אתה כנראה חי בעולם מעוות כזה שבו אין זמן. צריך לזוז, צריך לבקר את אבא בבית חולים, הופ! הופ!". היא אמרה כאילו היא לא היתה ערה חצי לילה והתוודתה מולי. „ספר לי עכשיו, אני רוצה לדעת הכל, למה עזבת ולמה לעזאזל יעל היתה כאן ולא אמרת לי.“ "את…

  • סוף העולם

    17.5 סוף העולם אז אני בערך בצד השני של העולם, מקווה לתשובה מהכל, אבל לא קיבלתי כלום. אני עושה את הלא יעשה-אני חושב על סטוץ. אני באמת חושב בצורה רצינית. חווית העריות הקרובה שנראית כמו לילה אחד עלולה להסתיים במוות. כמו שאני לא ארצה לחוות לעולם. אני שונא את עצמי, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות…

  • חרטה

    אז אני כותב את זה לפני שאני כותב את הסיפור שבא לפני זה. זה לא באמת נכון לעשות את זה; אבל יש דברים שהנפש מבקשת. חרטה – צער – כאב? אולי זה מה שאני מבקש. אני לא חושב שאני צריך להצטער, אבל אני צריך לקחת את מה שאני רוצה. אני צריך את הסם שלי. אני…

  • תקופה חדשה – תקופה מבטיחה

    13.2 תקופה חדשה, תקופה מבטיחה. אז התחלתי דף חדש, או שלא ממש. אבל זה בסדר, זה כמו דף חדש מנייר ממוחזר, זה מכיל את כל מה שעבר עליו עד עכשיו, אבל הוא ריק ופתוח כדי לגלות את הכל מחדש. נראה לי שעברו איזה חודשיים מאז שכתבתי לאחרונה, אבל הימים מתארכים כל כך, שזה יכול היה…

  • אפיתת'

    וזהו הסוף, הרגע האחרון. אני יושב בפאב, בלווית ארבע זרות שאין לי מושג מיהן ומהן. אני מרגיש חריג ומוזר. כאילו אין לי מה לעשות או למי להשתייך, אני שוקע באמצעות הקול בסיפוריהם של ה-אחרים, אני משקיע מאמץ בלהבין, אבל אסור לי להתערב, אסור לי לשחק במשחק שלהם, אני בעצם חיצוני להכל, כמו ה-אחר ה-גדול, זה…

  • מלאכית 2

    2.0 מלאכית II – [על הזונה של מלאכית I ועל כל הזונות העקרביות] מלאכית אני מת, ובא לי לחשוב מה אלמלא אותו יום מה היה קורה אל לא הייתי, מה אם היד לא היתה מטיילת שם, מה אם, מה אם את לא היית מלאכית ואומרת לי על הכל, מגלה סודות, מסבירה שזה לא ככה, שיכול…