0.
בשנת 2005, בעקבות קריסת רשת קלאבמרקט, התעוררו שאלות בנוגע לאופיים המשפטי של תווי הקניה; היו כאלה שגרסו כי מדובר בניירות ערך לכל דבר והיו כאלה שחשבו שלא. אלא, שבית המשפט נמנע מלדון בשאלה האם תווי קניה הם נייר ערך ואישר (בש"א 16333/05 רו"ח גבי טרבלסי נ' כונס הנכסים הרשמי) פשרות בין מחזיקי תווי הקניה לבין קלאבמרקט לצורך מימוש התווים (אשר אושרו אחר כך בבש"א 8774/04 רו"ח גבי טרבלסי נ' פרטנר תקשורת, בשא 18150/05 הכל לים נ' חברת ויזה כאל). לכן, נמנע בית המשפט מלדון בשאלה הקשה מאוד. אלא, שעם תופעת הקופונים, סוגיה זו עשויה לשוב.

1.
בחודשים האחרונים לא מעט אנשים מדברים על הקמת "שוק משני" לקופונים. למי שלא חי על כדור הארץ בשנה האחרונה, אתרי קופונים, היום, מאפשרים לאזרחים לקנות נייר ערך מוזל, לדוגמא: רכישה של תו קניה בשווי 100 ש"ח בעלות של 50 ש"ח בלבד. השוק עצמו, על ידי גורמים בשוק, מוערך ברבע מיליארד ש"ח בשנה. כעת, דמיינו שרכשתם קופון למסאג' באבנים חמות; לקופון יש תוקף (בדרך כלל של מספר חודשים), והתוקף עומד לפוג בקרוב. לכם יש שתי אפשרויות: הראשונה היא להפסיד את הכסף ולשתוק, והשניה היא להעביר את הקופון לחבר. היום התוודעתי לאתר GoOnDeal שבעצם מציע שוק משני לקופונים: אפשר למכור אותם. הרעיון מסתובב כבר הרבה זמן באינטרנט, והרבה רצו להקים מיזם מהסוג הזה, אלא שיש מספר חסמים שאני לא חושב שיזמים היו מוכנים להסתכן על מנת לקחת. אבל אתר GoOnDeal כנראה יהיה הראשון שהולך לבדוק האם החסמים האלה באמת קיימים, או שהם בראש שלנו.

2.
לעניין הראשון יש כל מיני סוגיות משפטיות, אבל בקצרה, האתר צריך להתמודד עם כך שמהיום הראשון הוא יודע שהלקוחות שלו מפרים את תנאי השימוש של אתרי הקופונים. כך, לדוגמא, תנאי השימוש של אתר Buy2 קובעים כי "שובר לא ניתן להעברה ו/או להענקה" ו"לא ניתן למכור את השובר". תנאי השימוש של דילסיטי זהים בנושא זה, גם בתנאי השימוש באתר גרגיר. סביר להניח שבין עשרות אתרי הקופונים יש עוד כאלה איסורים, ואז עולה השאלה האם נייר הערך פג כאשר סוחרים בו, או שהוא פשוט ניתן למימוש אישי בלבד.

3.
אבל, כאמור, זו הבעיה המינורית בפני אתר GoOnDeal ומפעילו. לצורך ההבנה, חוק ניירות ערך מסדיר את המסחר בניירות ערך וקובע כי "לא יפתח אדם ולא ינהל בורסה לניירות ערך אלא ברשיון מאת שר האוצר, שניתן לאחר התייעצות עם הרשות"; השאלה שיכולה להדרש היא: אם קופונים הם ניירות ערך (אגרות חוב) והאתר מאפשר לציבור לסחור בהן, האם מדובר בבורסה? התשובה היא, לדעתי, שמדובר בבורסה אבל לא בהכרח בבורסה שחייבת ברגולציה. כלומר, יש טאוטולוגיה בחוק ניירות ערך שקובע כי בורסה היא רק בורסה שקיבלה רשיון, ואם הבורסה לא קיבלה רשיון היא לא בהכרח בורסה. בחיי היום-יום אנו נחשפים ללא מעט מקומות אשר בהם אנו סוחרים בהתחייבויות אחד של השני (לדוגמא אתר Fiverr), אבל הם לא נחשבים בורסה.

4.

כמובן, אתר כזה נותן מקום מצוין לספקולציות ומסחר: אם יש קופון טוב, אני ארכוש לא מעט ממנו על מנת למכור אותו בעוד כמה ימים; מצב כזה ייצר ניפוח של השוק, ישפר בצורה זמנית את המצב בשוק, אבל ייצור בועה. אני אוכל למכור קופונים בשווי לא רע ולהכניס מכך כסף, אבל הדבר עשוי גם לעמוד בעכרי אם אני אפול מרכישה של קופונים שלא ירכשו ממני לאחר מכן. יש בכך סיכונים רבים, שאני בספק אם הובאו בחשבון בעת הקמת האתר.

כך, לדוגמא, בתחילת שנות האלפיים כאשר החלו להתפתח שווקים משניים הבורסה לא ידעה להתמודד עם זה. אלא, ששם דובר על עסקאות אחראיות יותר, שלמרות שניסו לעמוד באפיקים משפטיים, הובהר כי הם לגיטימיים. כיום, למרות שחלף עשור, עדיין אתר מאה נט מאפשר למחזיקי ניירות ערך לקיים עסקאות מחוץ לבורסה. אלא, שכאן עולה השאלה: כיצד מתבצעת העסקה בGoOnDeal והאם היא צד לעסקה, האם היא זו שמאפשרת את המסחר והאם יש כאן סוגיות נוספות שנותרו פתוחות. צריך לחשוב על כל הסוגיות האלה כאשר משיקים אתר, ואני לא בטוח שכאן היתה עבודה עד הסוף. אחת הסיבות היא תנאי השימוש, שנראה כאילו לא בושלו דיו בנושא.

5.
הסוגיה מציפה שאלה שהרשות לניירות ערך תהיה חייבת לדון איתה בקרוב: האם הקופונים הם נייר ערך, נכס, אשראי או שצריך להגדיר להם מקום אחר בחיקוק כדי להמנע מהחוקים הדרקוניים שמחייבים להציג סיכונים. כל עוד היא לא תוסדר, יכול להיות שאתרים מהסוג הזה יצוצו ויכנסו לדיון, אבל איך אנו נתמודד איתם כשהכל יקרוס?