על הלמו וראיות אלקטרוניות: כיצד מוכיחים אתר אינטרנט?

את משה הלוי, הלמו, לא צריך להציג ככל הנראה לגולשים באינטרנט. הלמו הוא אחד האנשים הותיקים באינטרנט. בעל תואר ראשון במדעי המחשב שכותב ומסקר לא אחת נושאים שנויים במחלוקת, ואף מעורר ענין ודיון פה ושם. הלמו הוא גם בין האנשים האחראים לפיתוח משפט האינטרנט, ונסיונות לגרור אותו לבתי משפט עלו לעיתים כלל בנצחונו של הלמו (תפ 9495/08 מדינת ישראל נ' הלוי) אבל לא תמיד (ת.א. 033613/03 יואב יצחק נ' משה הלוי); בשנת 2006 אף נעצר הלמו לאחר שפרסם את שמן של המתלוננות נגד משה קצב (וככל הידוע לי הלמו לא הואשם בכך לבסוף).

אבל הפעם מביא הלמו החלטה מרעננת וחשובה שמסייעת לפיתוח המשפט; ההחלטה בתפ 1826-08 מדינת ישראל נ' משה הלוי ששוגרה אליי יום על ידי הלמו בעצמו מדגימה לנו משהו אחר: כיצד אפשר להוכיח פרסום באינטרנט. במקרה של הלמו התעוררה השאלה המאוד רלוונטית: המדינה הציגה בפני השופט טענה כי הלמו פרסם את תמונתו של מי שהיה מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, כשמאחוריו מולבש דגל נאצי. לטענת המדינה, שני שוטרים צפו באתר רוטר בפרסום שבוצע על ידי הלמו. לאחר שאלה לא הצליחו לייצר פלט של הפרסום, הם פנו לאדם בשם 'גור' אשר העתיק את התמונות לדיסק.

הלמו, מנגד, טען כי הוא ראה את הפרסום באתר רוטר, וכי פרסום זה בוצע על ידי אחר. לדבריו, הוא שלח הודעה פרטית לאחד מהמנהלים באתר רוטר על מנת להסיר את הפרסום.

בית המשפט דן בכמה ראיות שהובאו להוכיח את הפרסום. הראשונה היתה קבצי מחשב שנתפסו ממחשבו של הלמו; אלא, ששמות הקבצים לא תאמו במיוחד את שמות הקבצים בכתב האישום. בית המשפט קיבל את טענתו של הלמו שהקבצים נוצרו על מחשבו לאחר שצפה בהם באתר רוטר, וכי מצא את תמונתו של המפכ"ל לאחר מכן ושמר גם אותה. חותמות הזמן של הקבצים תאמו את גרסאתו של הלמו: הקובץ הערוך היה משעה 13:39 והקובץ המקורי, ללא תוספת הדגל הנאצי, היה משעה 19:11, שניהם ליום 05.02.2006.

כלומר, בית המשפט קודם כל קובע שאם היתה המדינה מצליחה להוכיח כי הקובץ הלא ערוך נשמר עם חותמת זמן מוקדמת, אז ניתן אולי היה להסיק שהקובץ שונה; בהערת אגב, דבר לא היה מונע מהלמו להוריד עוד עותק של הקובץ מאוחר יותר ולשמור אותו ולייצר אליבי דה-פקטו. אבל, ההמשך הוא החלק המעניין: בית המשפט מבין שאין בקבצים כדי לסייע לטיעון ההרשעה או הפרסום באתר רוטר, והולך לבחון את הפרסום באתר רוטר.

בית המשפט פוסק כי: "מקורו של [צילום המסך בו מופיעה התמונה באתר רוטר] לא הוברר עד תום, אולם תוכנו זהה לחלוטין לתוכן המופיע בקובץ‬ ‫הוורד בתקליטור. ‫אבהיר, בתצלומי מסך המחשב נראים מלבד תכני אתר רוטר, אף פרטים הקשורים במחשב דרכו‬ ‫נצפה האתר. כגון התוכנה בה מתבצעת הגלישה באינטרנט, ושורת המשימות (‪ (taskbar‬של המחשב‬ ‫ממנו התבצעה הגלישה.‬ ‫הפרטים המופיעים ב[צילום המסך] זהים לחלוטין לפרטים המופיעים בתקליטור, ובכללם השעות 12:11 ו-‬‫22:11 בתחתית צילום כל מסך, ומספר הקבצים הפתוחים על גבי המחשב וזהותם כפי שניכר בשורת ‫המשימות.‬ [אלא ש] ‫לאחר שבחנתי את הראיות הללו, איני סבור כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שבוצעה העבירה הנטענת ‫בידי הנאשם‬".

ומדוע? בית המשפט נכנס לעניינים טכניים לגמרי: "‫לא ניתן להסיק ברמה הנדרשת שאלון שהרבני צפה בעצמו בפרסום שבאתר רוטר.‬ ‫ניתן להבין שאלון שהרבני צפה בפרסום שנשמר על גבי מחשב דובר המשטרה.‬ ‫אלון שהרבני לא תיאר במזכר או בעדותו שהוא אישית פתח את תוכנת הגלישה, נכנס לאתר רוטר‬ ‫המדובר וצפה בתכניו. הוא אף לא העיד שצפה באדם אחר עושה כן. למעשה, לא הוברר מניין, אם‬ ‫בכלל, ידוע היה לאלון שהרבני שהפרסום הנטען שנשמר במחשבו של דובר המשטרה הינו (או היה) ‫גם הפרסום הנמצא בפועל באתר רוטר. אף לא הובהרה כוונתו של אלון שהרבני בדברו אודות‬ ‫פעולותיו של הטכנאי גור. האם גור אף הוא העתיק אך ורק חומר המיוחס לאתר רוטר או שמא נכנס‬ ‫בעצמו באופן אישי לאתר רוטר?‬" … "‫יתירה מאלה, לא העיד (ואולי אף לא נחקר) מנהל אתר רוטר עצמו.‬ ‫יתכן שאף לא נעשה ניסיון לאתר ראיות נוספות במחשבי ושרתי האתר המדובר."

כלומר, בית המשפט אומר, בצורה חד-משמעית: אם אתה רוצה להוכיח פרסום באתר אינטרנט, הראה נא לי שרשרת תיעוד ראייתית וכי המחשב באמת היה מחובר לאינטרנט (ולא, נניח, שאדם ערך את דף האינטרנט). לעניין זה, בתי המשפט כבר פסקו  (ת"א 26386-09-09 גל מור נ' חן אזולאי) איך מוכיחים ראיות 'מחשביות', אבל לא על דרך השלילה (כלומר לא לקבל ראיות, למעט ת.א. 085608/01 אוניברסיטת תל-אביב נ' שטויר יהודה).

כך, בעצם, הלמו תרם להתפתחות המשפט על ידי עזרה בדיון בראיות דיגיטליות (ראו לעניין זה את נייר העמדה שלי לגבי ראיות דיגיטליות); הזיכוי שלו הוא חגיגה לכולנו: החל מהיום ברור שמשטרה שרוצה להוכיח פרסום באינטרנט צריכה להראות לא רק כיצד השיגה את הפלט, אלא גם את דרכי הפקת הקובץ, את תיעוד המחשב ואת העובדה שהיה מחובר לרשת. כל אלה, יחדיו, יוצרים נהלי עבודה שיבטיחו שראיות לא יבושלו ולא יוכנו כנגד אזרחים.

תגובה אחת ל-“על הלמו וראיות אלקטרוניות: כיצד מוכיחים אתר אינטרנט?

  1. לא הבנתי עדיין איך המשטרה לא הצליחה בתיק הפשוט הזה?
    מה בדיוק היו צריכים להוכיח?
    שהמחשב שלהם עבד בסדר??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *