ר0: על הנסיונות למניעת השתתפות פוליטית של הריבון במשחק.

0.
איתמר שאלתיאל צייץ הבוקר את הציוץ הבא, "לא, הארץ, לא מתחדשת החקיקה נגד ארגוני שמאל. מתחדשת החקיקה נגד ארגוני זכויות אדם, כי זה מה שהממשלה הזו יוצאת נגדו". במהרה הבנתי מה שגוי בטענה של איתמר: הבעיה היא לא חקיקה נגד ארגוני זכויות אדם, אלא חקיקה נגד בני אדם. החקיקה נגד ארגונים המוחים על בעיות של זכויות אדם היא חקיקה משנית, שנועדה לפגוע במי שעדיין מתקומם על הפגיעה הראשונית.

1.
בואו לא נדון לרגע בשאלה האם ישנה חקיקה נגד זכויות אדם או אם יש חקיקה נגד חופש ביטוי, פרטיות או הדברים הבאים, אלא נעבור לדון במטא-דיון, בשאלה האם למישהו מותר להתנגד לחקיקה מהסוג הזה. הצעת החוק הרלוונטית כיום היא ההצעה שתמנע מעמותות לקבל תרומות מארגונים בינלאומיים או ממשלות בינלאומיות. עכשיו, הרציונאל מאחורי ההצעה הגיוני משהו, הוא לא שונה בהרבה מהאיסור על שוחד או האיסור קבלת כספים ממדינות זרות (ואזרחים זרים) שקיים על נבחרי ציבור בארצות הברית. [האגודה לזכויות האזרח הביעה עמדה על כך כבר]

2.
אבל שוב, הדיון הוא בדיוק לא על זה. הדיון הוא על הגבלת היכולת לבקר את הליך החקיקה, שהוא מה שארגוני זכויות האדם עושים היום, תוך שמנגד מתבקשת יכולת להגביל את הרשות השופטת. כלומר, הממשלה (הרשות המבצעת) כבר הגבילה את הכנסת די, ומנסה להגביל את הרשות השופטת על ידי החלת שימוע למועמדי שפיטה, שינוי הועדה לבחירת שופטים שתשקף את רצון הרשות המבצעת ועוד חקיקה שמיועדת להגביל את שיקול הדעת השיפוטי.

3.
עכשיו, דמיינו את הניסוי הבא: העמותות, מימין ומשמאל, הן קואזי-רשויות שמטרתן לבקר את הרשות המחוקקת, הן מייצגות את הרשות אפס [ר0], הריבון: העם שבוחר את הרשויות, בצורה שכל עמותה מייצגת עמדה מסוימת של הריבון וחלק אחר שלו. כעת, ר0 מבקרת את המחוקק על ידי השתתפות בדיונים בכנסת וקמפיינים ציבוריים, מבקרת את הרשות המבצעת על ידי פניה לערכאות משפטיות (בג"צ) כדי לבטל פעולות שהיא תופסת כלא חוקתיות, ומבקרת את בית המשפט בדרכים ציבוריות (נניח, הפגנה). אכן, העמותות לא מייצגות ציבור נבחר; הן גם מייצגות את חירותן של יישויות שאינן נמצאות במשחק הציבורי לקבל תמיכה שהיא חוצת מפלגות (נניח, אין אף מפלגה שתשים על דגלה את עניין מניעת ההטרדה המינית במקום העבודה, אבל יש ארגונים שנועדו לקדם את הנושא).

4.
העמותות מקבלות תרומות גם ממדינות זרות, שרוצות לסייע לישראל[ים] לקדם נושאים שחשובים להן כמדינות, או מארגונים אל-מדינתיים שמעוניינים לקדם נושאים מסוימים באמצעות קבלני משנה. נושאים כאלה יכולים להיות בריאות, רווחה או אפילו סתם חינוך למדעים. אכן, יש הגיון רב בכך שקבוצה מסוימת אומרת 'איני מעוניינת שמי שאינו חלק מהמדינה יהיה מעורב במשחק הפוליטי בתוכה. אבל, ההסבר ההגיוני הזה נופל כשמסתכלים על איך ישראל מתעסקת על אותם דברים בחו"ל.

5.
הבה נסתכלה על השתלדנות של מדינת ישראל מול מדינות זרות: ישראל מסייעת לשחרור ג'ונתן פולארד או מתנגדת לחקיקה לסימון מוצרים מהתנחלויות והדבר נראה לכולנו הגיוני, היא גם, ככל הנראה, תתנגד לחקיקה נגד ברית מילה על אף שהדבר אינו בהכרח 'אנטי-ישראלי', אלא אנטי-יהודי. עכשיו, האם מותר לישראל, כמדינה, לשדל נגד\בעד חקיקה או מעשים כאלה? ברור שכן.

6.
עכשיו, אם ישראל תרצה למנוע שתלדנות של מדינות זרות בתחומה, עליה להפסיק עם אותו מנהג (-)מגונה, של התערבות בחוקיה של מדינה זרה או עידוד של אזרחי מדינה זרה להגר לתחומה או של מעורבות. הבעיה כמובן היא לא של ההתערבות, אלא השאלה האם למי שאינו המדינה מותר להשפיע על רצונותיה של אותה ר0? נניח שהיינו מקבלים את הטענה שר0 היא גוף עלום שנתון להשפעות על ידי גורמים שונים, האם באותו המקרה הרשות המבצעת היתה יכולה לבקש את המונופול להשפיע על ר0? ככל הנראה לא. אלא, שעל ידי כך שהרשות המבצעת מבקשת להגביל את היכולות של יישויות זרות לדבר עם ר0 אזי היא פוגעת לא רק בחופש הביטוי אלא גם בחופש ההתאגדות ובשוויון. ומדוע?

7.
ברגע שהרשות המבצעת מקבלת את המונופול לגבי תמיכה כלכלית בר0, הרי שהיא הופכת להיות הגוף הבלעדי שיכול להשפיע על אידיאולוגיה. כלומר, מי שנמצא בשלטון הוא היחיד שיכול להקצות כספים מדינתיים לר0, אבל הוא מי שקובע ממי ר0 יכול לקבל כספים. המצב הזה יוצר ניגוד עניינים אינהרנטי כל עוד הוא לא מחליט על חלוקת כספים לר0 על בסיס שוויוני.

8.
לכן, צריך לראות את ר0 כאחת משתיים: או שהיא זרוע מבצעת של המדינה ואז היא חלק מהרשות המבצעת [ר1] או שהיא אינה חלק מר1 ובמסגרת הפרדת הרשויות צריך להיות מניעה על חקיקה שתפגע בפיקוח שלה על שאר הרשויות.

9.
המסקנה המתחייבת היא לא שצריך להמנע מחקיקה נגד עמותות, אלא שכל חקיקה כזו צריכה להבחן באור הזה: מדוע היא מנסה להגביל השתתפות פוליטית של עמותות והאם נסיון למניעת מימון באה כדי 'להתנקם' בגורמים שאינם רואים עין בעין עם השלטון?

3 תגובות ל-“ר0: על הנסיונות למניעת השתתפות פוליטית של הריבון במשחק.

  1. without relating to wether the specific rules, you have two logical mistakes:
    a. sections 4 and 5: politics, and international politics even more, is not a fair game. if a state dont like spies in its teritory, does it means it shouldnt send them to other countries?
    b. the law, as presented in the article you refered to, does not prevent any organization to get donation from israely companies, or from the general public, for example. moreover, it seems like it might be applied on "Elad" just as much as on "Shovrim Stika".

    Again, I havent read the law itself, but the idea of limiting foreign donations as itself does not mean limitation of freedom of speech, it only means that in order to get funds you will need to convince the israeli bodies (the public, businesses, etc) and not foreign bodies.

  2. ומה עם אנשים פרטיים מחו"ל? אם הבנתי נכון זה עדיין מותר. אז זה אומר שהרשות המבצעת לא רוצה לקבל מונופול על לגבי תמיכה כלכלית בר0 כמו שכתבת בנקודה 7 ואין פה אמירה "איני מעוניינת שמי שאינו חלק מהמדינה יהיה מעורב במשחק הפוליטי בתוכה" כמו שאמרת בנקודה 4, כי עדיין מותר לגורמים חיצוניים להשפיע, רק לא לממשלות חיצוניות.
    אם אכן המצב הוא כמו שהבנתי אין מנוס אלא להסכים עם נקודה 9. לדעתי אם העמותות שיותר מרגיזות את הממשלה כרגע היו מקבלות מימון ממליונרים אמריקאים והעמותות שמקדמות נושאים שהממשלה רוצה לקדם ולא יכולה רשמית היו מקבלות מימון מממשלות זרות היינו רואים בחוק המוצע איסור על קבלת תרומות מאזרחים פרטיים שאינם אזרחי ישראל.

  3. אין שום סיבה שיראל הריבונית תתיר למדינות זרות להתערב בענייניה הפנימיים, המדיניים או הביטחוניים. שום מדינה אינה מוכנה לכך, בודאי לא בריטניה. בריטניה אינה מתירה התערבות מדינות זרות בסכסוכי הפנים בין עמים/דתות שונים. אפילו לאחוד האירופי אסור להעביר כספים לארגונים פולךיטיים בבריטניה ללא היטב ברור של ממשלת בריטניה. אני אתייחס לדבריך לפי הסעיעם שהעלאת:

    1. זכות העמותות הנהנות הוא כמובן להתנגד לחקיקה. שהרי תרומת שממשלות הזרות היא חמצן בדמם ודם בורידן.

    2. עצירת תרומות של ממשלות זרות אין לה כלל קשר לטענתך שרוצים להגביל את היכולת לבקר. אתה יכול להמשיך לבקר את הממשלה כפי שביקרת עד היום. עצירת התרומות של הממשלות היא רצון לעצור את ההתערבות הפוליטית של ממשלות זרות בענייני מדינת ישראל. ממשלות צריכות לפעול מול ממשלות בעניינים פוליטיים, ביטחוניים ולאומיים. לא מדובר כאן בתרומת ממשלת בריטניה לאגודת חולי הסרטן, שהרי גם אין לאותה ממשלה כל אינטרס לתרום לאותה אגודה. התרומות של הממשלות הזרות משרתות את האינטרס הפוליטי של עצמן, ולכן על פניו הם מנוגדות לאינטרס הפוליטי הישראלי, אם אתם מסכימים לו או לא.

    החלת שימוע למועמדי שפיטה, הוא רצון של הרוב להשפיע על הרכב השופטים בעליון, לאור העובדה שעד כה משלה חונטה שמוגדרת כשמאלנית ע"י רוב הציבור. סיקרי דעת קהל אחרונים מראים שרוב הציבור אינו מאמין ואינו בוטח בשופטים העליונים שינהלו משפטים מדודים והמאוזנים. וזה אומר דרשני. אחד מניזקי התופעה הזאת היא מהלכו של אהרון ברק להחיל את עקרון "הכל שפיט" שדווקא פגע באיזון בין שלוש ראשיות המדינה, והפך את חלק מחקיקת הכנסת כמיותרת. שום בית משפט עליון או בית משפט לענייני חוקה (במדינות בהן יש בית משפט כזה) במדינות הדמוקרטיות אינו מתערב בעניינים "בלתי שפיטים" כמו עניינים פוליטיים וביטחוניים בהם יש לממשלות כללי פעולה משלהם.

    3. העמותות בד"כ מייצגות את הפעילים בהן ולעיתים את המסתייעים על ידן. לעמותות יש יכולת קיום משום שהפעילים בהן חיים ומרוויחים היטב מתרומות. לכן הפחד הגדול ביותר של פעילי העמותות הוא שייחרב מטה לחמם האישי, לא עוד משרה או משרה חלקית, לא משרד ופקידה, לא רכב צמוד וכמובן לא משכורת עתק ולעזאל אלה שמקבלים לכאורה שירות מהעמותה.

    4. מעורבות של מדינות זרות במדינת ישראל (או מעורבות של ישראל המדינות זרות) היא פתח לתקלות ולהונאות. כמו שטענתי מקודם, עיקרן של התמיכות האלה הוא לקדם את האינטרסים של המדינות הזרות על חשבון האינטרסים של מדינת ישראל. לכן לא מפתיע שעיקר התרומות מגיעות לעמותות פוליטיות בנפשן ולא לעמותו חברתיות. תפסיקו עם התמימות המאוסה לפיה אתם טוענים שהממשלות הזרות תורמות לשם רווחה, חינוך ומדעים כי אם זה היה כך הן היו תורמות גם לעמותות שכל ייעודן הוא לחלק לחם לעניים.
    כאמור מינות תורמות לפי האינטרסים שלהן. לכן נראה שהן תורמות לפרוייקטים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר כדי להתחלק בקרדיט והכנסות מתוצאות המחקר או הפיתוח. בעניין של עמותות השמאל, שכל ייעודן הוא לדקם אינטרסים של פלסטינים, בהכרח המדינות הזרות תורמות לאינטרסים של אוייבי ישראל, וכנגד ממשלות ישראל. את האינטרסים האלה מגדירה הממשלה, הקואליציה בכל זמן נתון, ולא רסיסי האופוזיציה.

    5. ישראל מסייעת לשחרור ג'ונתן פולארד כי פולרד הוא אזרח ישראלי שפעל, גם אם לא באופן מקצועי, ע"י הלק"מ (שהקים שמעון פרס במשרד הביטחון ושפורק בעקבות האירוע). ישראל פועלת מול הממשל האמריקאי. ישראל מתנגדת לחקיקה לסימון מוצרים מהתנחלויות וכי תפקידה של הממשלה להגן על החקלאים והתעשיינים הישראלים. היא גם תתנגד, אולי, לחקיקה נגד ברית מילה על אף שהדבר אינו בהכרח 'אנטי-ישראלי', אלא אנטי-יהודי, כי חקיקה היא מהלך ממכלתי – ממשלתי (אם כי ישראל לא התערבה בניסיון חקיקה לאיסור ברית המילה בקליפורניה, בטח לא דרך עמותה אמריקאית. ישראל היתה רשאית לפנות לממשל האמריקאי בוושינגטון או למושל ולפרלמנט המדינתי בקליפורניה, כמדינה אל מדינה, אל לא לשלם לסוכנים אמריקאים לפעול בשמה. וכדי להקדים מניעה לתקיפה אפשרית אטען ש"הלובי האמריקאי למען ישראל" לא מקבל הוראות או מימין ישראלי כדי לפעול למען ישראל. לכל היותר יש שיח הדדי לגיטימי בין הצדדים לבירור עמדות. כמו שממשלת בריטניה מקיימת תיאום עם הלובי למען בריטניה וארגוני שת"פ עם בריטניה. כאן מדובר בהסכמות הדדיות של ממשלות ובדיבור בין ממשלות.
    לכן הדוגמאות שהבאת אינן רלונטיות כלל לענייננו.

    6. באיזו חקיקה של מדינה זרה התערבה ישראל? בכל מקרה זה לגיטימי וזה מתפקידה של ממשלת ישראל להתערב מול ממשלות אחרות בדברים שנראים כאינטרסים של המדינה. אבל זה לא לגיטימי שיראל תקים או תתמוך בעמותה פנימית במדינה זרה לקידום האינטרסים שלה, תוך עקיפת הממשלה הזרה המקומית.

    7. בר0 יכול לגייס תרומות מאזרחי ישראל ומעמותות ואזרחים זרים ובלבד שגיוס הכספים יהיה גלוי לעיני כל. ולא חשוב אם העמותה היא שמאלנית או ימנית. מטבעה של עמותה שהמדינה אינה מתערבת במהלכיה ובלבד שתקפיד לשמור על החוק.

    8.
    לכן, צריך לראות את ר0 כאחת משתיים: או שהיא זרוע מבצעת של המדינה ואז היא חלק מהרשות המבצעת [ר1] או שהיא אינה חלק מר1 ובמסגרת הפרדת הרשויות צריך להיות מניעה על חקיקה שתפגע בפיקוח שלה על שאר הרשויות.

    9. לכם מסקנתך המתחייבת לא מתחייבת כלל. תמשיכו להפעיל את עמותותיכם ובלבד שתשמרו את המדינות הזרות כזרות בחוץ ומחוץ למשחק הפוליטי שלכם. תגידו לאותן ממשלות שראוי שידסקסו את האינטרסים שלהן מול ממשלת ישראל ולא מולכם. והיה ותרצנה ממשלות לתרום לקשישים או לחולי סרטן יועילו ויתרמו זאת באישור ממשלת ישראל.

    בברכה
    אבנר פאר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *