אנטי-אקטיביזם: על החלטת השופט גרוניס בפרשת מגרון

0.
לא לזה ייחל הימין שרצה בכל הכח למנות את אשר גרוניס לנשיאות בית המשפט העליון; אכן, הימין הקיצוני ראה נשיא שמרן ושכח שגם נשיא כפוף לחוק ולא יכול ללהט בחוק מעבר לרצונותיו. עכשיו, כדי להסביר מדוע החלטתו של גרוניס שלא להאריך את המועד לפינוי המאחז מגרון לא היתה אקטיביזם שיפוטי, אלא בדיוק ההפך, דורש שניה להאחז בנתונים 'אובייקטיביים', עד כמה שאפשר לקרוא להם ככה (ההחלטה המלאה: בגצ 8887/06 יוסף מוסא עבד א-ראזק אל-נאבות נ' שר הבטחון).

1.
הנתון הראשון, לצורך העניין, הוא פסק הדין שניתן באוגוסט 2012 (בגצ 8887/06 יוסף מוסא עבד א-ראזק אל-נאבות נ' שר הבטחון); לצורך העניין, זוהי נקודת המוצא של גרוניס: הנשיאה (דאז) דורית ביניש פסקה בפסק דין כי על המדינה לפנות את המאחז מגרון עד לחודש אוגוסט 2012. בין אם פסק דין זה צודק, ובין אם לאו, אין כל קשר. הנתון השני, הוא הפשרה שהושגה בין השר בנימין בגין לתושבי מגרון, בו המדינה ניסתה להתפשר, אחרי שניתן פסק דין, עם מי שאמור להפגע מהצו. הנתון השלישי, והמשמעותי יותר, הוא פרשת עמנואל (בג"צ 1067/08 יואב ללום נ' משרד החינוך). להזכיר לכם, באותו המקרה, בית המשפט העליון נתן החלטה לחייב את מוסדות החינוך בעיר עמנואל לא להפלות בנות מזרחיות; למרות ההחלטה, לקח לא מעט זמן והרבה נסיונות, ותושבי עמנואל האשכנזים הפעילו לא מעט לחץ ואיימו למוטט את שלטון החוק; לבסוף, אחרי ישיבה אמיצה בכלא עבור עקרונותיהם (שאיני מסכים עמם), ותוך מסמוס החלטת בית המשפט ואיומים על שלטון החוק, בית המשפט הוביל לפשרה וההורים מעמנואל שוחררו מהכלא, הכלבים המשיכו לנבוח והשיירה עברה.

2.
מה שלמדו תושבי מגרון מפשרת עמנואל היא שהחלטת בית המשפט העליון היא הצעד הראשון לפשרה: יש פסק דין, אפשר לאיים לא לקיים אותו, ואז המדינה תתפשר עמך. במקרה הגרוע ביותר, נשב כמה ימים בכלא, אבל יהיה בסדר. מתוך הבנה שזהו המצב המשפטי, הגיעו הם לשולחן המשא ומתן וישבו עם המדינה. עכשיו, אני עדיין לא מבין את המצב בו אדם מנהל משא ומתן עם המדינה לאחר מתן פסק דין; פסק הדין הוא התוצאה ולא התחלת המשא ומתן.

3.
כעת, גרוניס עמד מול המצב הבא: המדינה ביקשה הארכת מועד לביצוע של פסק הדין; כל שהיא ביקשה היא עוד זמן, שגם זו סוג של פשרה בין המדינה לתושבים. אלא, שגרוניס הבין, גם אם בחצי קריצה, כי מתן החלטה כאן שתאפשר למדינה להתפשר על פסקי דין שהוא נותן היא בדיוק קריסת שלטון החוק. וזה לא משנה אם מדובר בפסק דין שבו אדם יחוייב בפיצויים לטובת המדינה או במאסר: המסקנה של החלטה לעכב את פינוי מגרון במספר שנים היא שפסק הדין הופך בדיוק את החלטות בית המשפט העליון לבדיחה. אקטיביזם הוא בדיוק המצב בו בית המשפט העליון מתערב בהחלטות הממשלה; כאן מדובר על החלטה שהיא אנטי-אקטיביסטית: דרישה מהחלטות הממשלה לא להתערב בהחלטות בית המשפט העליון.

4.
לכן, לגרוניס לא היתה ברירה, וגם אם אתה שמרן-ימני (מה שאני לא בטוח שגרוניס באמת, הוא שופט, וכשופט הוא כבול לחוק), יש גבול לכמה אתה יכול לתת לאחרים לקבל את מה שהם רוצים בלי קשר לחוק: יש מועד לביצוע פסק דין, ויש כללים; שבירת הכללים אומר שבפעם הבאה שמישהו יבקש לעכב ביצוע, בית המשפט העליון יהיה חייב לתת לו לא להתפנות מאדמה שהוא פלש אליה, לא לשלם חוב או פשוט לא להכנס לכלא.

3 תגובות ל-“אנטי-אקטיביזם: על החלטת השופט גרוניס בפרשת מגרון

  1. אני אוהב שאתה עושה כאלו משחקי מילים

    אבל במקום "אנטי-אקטיביסט" הייתי משתמש בביטוי "קונטרה-אקטיביסט" כי הוא לא עושה פעולה שהיא נגד אקטיביזם אלא פעולה שהיא ההיפוך

  2. ועכשיו נותר רק לראות אם אותו "אנטי-אקטיביזם" יופעל גם ביישובי הבדואים בדרום.

  3. גרוניס כתב: "זכויות אדם אינן מתכון להתאבדות לאומית" על הזכות לאהוב ולהקים משפחה (מהבסיסיות ביותר להגשמה עצמית) – ביטוי פוליטי שראוי להכלל בהגדרה של אקטיביזם שיפוטי ואין לו שום מקום בפסקי דין. הזדעזעתי לקרוא את המילים שהזכירו לי מיד את פסק הדין בק נ' בל בעניין אאוגניה (http://en.wikipedia.org/wiki/Buck_v._Bell):

    We have seen more than once that the public welfare may call upon the best citizens for their lives. It would be strange if it could not call upon those who already sap the strength of the State for these lesser sacrifices, often not felt to be such by those concerned, to prevent our being swamped with incompetence. It is better for all the world, if instead of waiting to execute degenerate offspring for crime, or to let them starve for their imbecility, society can prevent those who are manifestly unfit from continuing their kind. The principle that sustains compulsory vaccination is broad enough to cover cutting the Fallopian tubes.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *