ארורות הן הנסיבות | על נענע 10 נ' עיריית גבעתיים.

0.
נדיר שפסק דין בנושא ארנונה יעניין אותי דיו כדי שאכתוב עליו, אבל פסק הדין של השופטת מיכל אגמון-גונן בנושא עמנ 26681-01-11 נענע 10 נ' עיריית גבעתיים הוא לא יותר מאשר יצירת מופת שיפוטית; הסיפור הוא פשוט: את אתר נענע10 לא צריך להציג: אחד מאתרי האינטרנט הפופולריים בישראל. לאחרונה, העתיק האתר את מקום עיסוקיו לעיר גבעתיים, וזה ביקש להרשם כמפעל תעשיה בסיווג הארנונה, בטענה שאין שוני בינו לבין עיתון דפוס, שהוא מבנה תעשייתי. עיריית גבעתיים לא נעתרה לבקשה, ומכאן, לאחר מספר גלגולים בועדות ערר, הגיע העניין לפתחו של בית המשפט.

1.
בקצרה, ההחלטה הזו מלווה כמה החלטות בנושאי ארנונה שנדונו לאחרונה בבתי המשפט כערעורים (עת"מ 239-08 טרווליסט בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב, עמ"נ 29761-02-10 ווב סנס בע"מ נ' מנהל הארנונה – עיריית תל אביב-יפו) בהן נפסק כי חברות אשר עוסקות בפיתוח אתרים, הגם שהן מפתחות תוכנה, הן חברות שירותים בבסיסן ולא מספקות מוצר. בית המשפט, דווקא כאן, בגישה מעניינת פוסק כי ייתכן כי אתר אינטרנטי המספק חדשות יהיה מוכר כמפעל תעשייתי:

אכן אין מקום להבחין בין נכס המשמש להפקת עיתון מודפס לבין נכס המשמש להפקת עיתון אינטרנטי. כיום, עם התפתחות הטכנולוגיות, מחליפה המדיה הדיגיטלית את המדיה הפיזית. כך כלל, כך גם בתחום התקשורת והעיתונות: אין עוד הכרח שייצור יעשה במכונות רועשות באולמות ייצור ודי במחשב, תוכנה וידע אנושי.

2.
אכן, פתיחה מרשימה מביא כאן בית המשפט כאשר הוא שוקל לבחון את אפשרות הגדרת המוסד כתעשייתי (וחסכון רב לנענע10 בעלויות); אלא, שכאן בדיוק מתחיל העניין המעניין, הנסיבות. בית המשפט קובע כי נענע10 אינה מערכת עיתונאית בגלל הנסיבות: קרי, בגלל שרוב עיסוקו של האתר הוא מסחור ומכירה של פרסום, ולא כתיבה של תוכן:

מטרתה ופעילותה העיקרית של המערערת היא במתן שירותים ובפרסום וכי הפעילות של כתיבת מאמרים ועריכת תוכן, אשר מאפיינת מערכת עיתון, הינה שולית לפעילות העיקרית של המערערת. … המטרה היא מקסום הכנסות המערערת משיווק ופרסום והאמצעי הוא התכנים השונים. רק חלק קטן מהתכנים נוצרים מתוך הפעילות המאפיינת מערכת עיתון. נכון הוא, כי גם במערכת עיתון רגילה ניתן למצוא פעילות של מכירת שטחי פרסום, אולם המדובר בפעילות הטפלה לפעילות המרכזית שהיא עבודת מערכת, כתיבת כתבות ועריכתן ואילו בענייננו דווקא פעילות התוכן באתר כולה, אשר חלק קטן ממנה, כאמור, יוחד לפעילות המאפיינת מערכת עיתון, היא הטפלה לפעילות המרכזית של האתר, שהיא שיווק ופרסום באמצעות הצגת מסרים מסחריים, מודעות פרסום, באנרים וקישורים לאתרי אינטרנט אחרים, כמו גם פרסום וקידום ערוץ 10.

3.
אכן, הדאגה שצצה בימים האחרונים לגבי אחיה של נענע10, עיתון מעריב, בעקבות ירידה מתמדת במספר העיתונאים והגדלה יחסית של המחלקה המסחרית היא בדיוק הסימפטום עליה מדברת השופטת אגמון-גונן. כלומר, אומר בית המשפט: כל עוד התקשורת תמשיך למסחר את עצמה, אזי הגנות שהיו קיימות עד היום, ופריוויליגיות קטנות, יקרסו אט אט. מנגד, יש לכך משמעות בויכוח ארוך השנים בפסיקה על האם אתר אינטרנט הוא עיתון או לאו (נניח, א 2713/07 אריה שקל נ' עגל הזהב עיתונות).

2 תגובות ל-“ארורות הן הנסיבות | על נענע 10 נ' עיריית גבעתיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *