השיטה | על אפוני הקסם של השלטון

0. השיטה.
מה שמדהים בשיטה היא שלא מדובר במעשה קסמים; בניגוד לקסם, גם לאחר שהבנת אותה, ראית, למדת ואמרת לאחרים בדיוק כיצד היא עובדת, היא עדיין תמשיך לעבוד. מול רוב האנשים ששומעים על השיטה אין לך יכולת לשכנע אותם שמדובר בטריק, שמשחקים בהם, שהדבר פשוט לא רלוונטי. אבל החלק המזעזע ביותר בשיטה היא שזה בכלל לא משנה: גם אם תצליח וגם אם לא, אתה תצטרך להלחם בקוסם הבא שמשחק בשיטה גם אם תעצור את הנוכחי.

1. אז בוא אגלה לכם משהו.
טוב, בעצם אני לא ממש צריך לגלות משהו על השיטה או לשחרר מידע כמוס, אלא רק להצביע על מגמה, כי יש הרבה שאמרו זאת לפני והרבה שימשיכו. הדרך לשכנע את ההמונים היא תמיד באמצעות פחד : אך פחד לעצמו אינו די; יש גם להציע פתרון פשוט. הקסם בשיטה, אגב, הוא העדר הקשר הרציונאלי בין הבעיה לפתרון וכן העובדה שגם לאחר הפתרון הבעיה תמשיך להתקיים. אבל, הפתרון חייב להיות פשוט : כל פתרון שארכו למעלה מחמש מילים חייב להגנז.

2. הדרישות.
הדרישות הן משהו מהותי; כלומר, חייבים להתקיים שני יסודות: הבעיה והפתרון; הבעיה לא חייבת להיות קיימת, אלא די שהיא תהיה משוערת, נחזת או מפחידה ועתידית. הבעיה גורמת לתסכול בידי רבים; רובם אינם משכילים ואינם מסוגלים לראות את התמונה הרחבה, ואלו מבינהם שכן אינם רלוונטיים לשיטה. פתרון יותר טוב הוא להיות מעורב בתסכול של הרבים; כלומר, אם אתה יכול להיות מעורב ביסוד של הבעיה, לייצר אותה ולהגדיל אותה מבלי שהצד השני ידע או יהיה מעורב, אדרבא. אחרי שהצלחת לגרום לתסכול, נזק ופחד אצל רבים, עוברים לשלב הפתרון.

3. הפתרון.
הפתרון חייב להיות אלגנטי; הוא חייב להיות מורכב ממשפט אחד, בלי יותר מדי מילים גבוהות, בלי שלבי ביניים ובלי קבוצת ניסוי או קבוצת ביקורת. הפתרון חייב להיות סופי, מוחלט, והדרך היחידה; כל מי שמציע פתרון אחר, שכולל בדיקה מעמיקה של הנסיבות שהביאו לבעיה עושה זאת משנאת המדינה או הציבור, או שהוא מזדהה עם הגורמים לבעיה. מעבר לכך, כל מי שינסה לטעון שהפתרון אינו מייצר קשר סיבתי הוא שקרן, רמאי, נוכל ואינו חלק מהאנשים שנחשפו לבעיה. ויותר מכל, הפתרון חייב ללכת עד הסוף. פתרון שהוא חלקי יציג אותנו כותרנים, כנפסדים, כלא-רלוונטיים. הפתרון חייב להראות לכולם בדיוק כיצד אנחנו הקרבן כאן.

4. ולאחר כשלון.
כמובן שהכשלון יבוא בסוף לאחר אימוץ הפתרון; אך אז אין לך דאגה: אמור שהפתרון לא ייושם במלואו; שיפי הנפש האקדמאים שאינם מודעים לבעיה לא אפשרו זאת, הטל בהם ובמניעיהם ספק, ודאג לשלהב. אמור שרק אם הפתרון ימשיך עד הסוף תוכל לפתור את הבעיה וקווה בכל נשמתך שעד שהפתרון יגיע תצוץ בעיה דחופה יותר.

5.
הטקסט הזה לא בא לדבר על בעיה אחת בלבד, אלא על עשרות בעיות שהוצגו בחברה שלנו בשבועות האחרונים ועל כמה שהמדינה או שוחרי זעם אחרים ניסו להדוף את הבעיות; בין אם מדובר בבעיית האלימות ברחובות שהוצגה מצד אחד ויחד עמה הוצא (באורח קסם) פתרון בדמות של חוק מישוש שיאפשר לשוטרים לחפש על גופו של אדם ללא כל עילה (ואף אחד לא זוכר שלא היו שוטרים כאשר באו לתקוף את גדי ויכמן); או אם מדובר על 'בעיית' הפליטים\מסתננים\מהגרי-עבודה והפתרון המהיר שמוצע, לגרשם (כאשר כמובן שגירושם לא יוביל לשיפור מצב השכונות, אלא במקרה הטוב ביותר להוצאת המגורשים); או כאשר מדברים על שובה של מגיפת הפדופילים באינטרנט ומיד קופצת לה חברת כנסת שמציעה לסנן את האינטרנט ולהטיל משטר של צנזורה כאשר ידוע לכולנו שאין שום דרך טכנולוגית לעצור פדופילים אלא רק באמצעות חינוך.

6.
השיטה עובדת, מימין ומשמאל, בגלל בורות ורצון לפתרונות קלים. אלא, כמו שאין אפוני קסם, אין לנו יכולת לפתרון אמיתי ומהיר; הפתרון תמיד נשמע רע ומכיל מילים כמו חינוך, דאגה, אהבה, הסדר והוא תמיד יקח זמן. כל מי שאומר לכם אחרת, וובכן? נותן לכם אפוני קסם.

[פורסם במקור בעבודה שחורה]

5 thoughts on “השיטה | על אפוני הקסם של השלטון

  1. בשם ההגינות, אפשר להחיל את אותם דברים על השמאל. טרור פלסטיני? הפתרון הוא נסיגה מהשטחים. כאשר כולנו יודעים שנסיגה מהשטחים לא תפתור את הבעיה.

    (לשם הבהרה: אני דווקא תומך בנסיגה מהשטחים, וחושב שנסיגה כזאת תהיה עדיפה לישראל, בטווח הרחוק, מאשר כל אלטרנטיבה אחרת, אבל צריך לציין שאת בעיית הטרור הנסיגה לא תפתור בטווח הקצר, וכנראה אף תחמיר אותה.)

  2. לתאו האלמוני, אתה צודק לחלוטין.

    ההתנתקות היא אכן דוגמא קלאסית של יש בעיה – פתרון נסיגה חד צצדית אך נוצר מכן בעיה אחרת/לא נפתרה הבעיה הראשונה.אך זהו פתרון קלאסי מבית הימין (ואם תרצה ימין מתון) זהו אינו פתרון של השמאל.

    ולצורך הנקודה גם הנסיגה (בריחה) מלבנון – אינה פתרון של השמאל (במקרה כמה "שמאלים" הצביעו לברק אך כל קשר בינו והשמאל הוא מקרי לחלוטין) למרות שרבים חושבים שהפתרון הצליח במידה זו או אחרת. מה שתמיד מזכיר לי את העובדה המדהימה – שאף אחד לא זוכר שאומנם ברקכרהמ נתן הוראה לדרג הביצועי להתכונן לנסיגה מלבנון, אך הבצוע המביש בפועל הוא באשמת הדרג המבצע – היה אז משהו שהיה רמטכ"ל והיום הוא זבוב על הקיר של רה"מ. וגם אז הוא זגזג ללא הפסקה.

  3. אילן ואנונימי,
    לא אמרתי שלא משתמשים בשיטה בשמאל, אלא שהפתרונות שהצבעתי עליהם באו מהתקופה האחרונה, שלצערנו השמאל לא נמצא בשלטון בה.

  4. לגבי 3: החוכמה האמיתית היא לא לנסח את הפתרון בחמש מילים. החכמה האמיתית היא ליצור מסגרת מושגית שבה הפתרון שלך, מנוסח בחמש מילים, ישמע כמו פתרון סביר.

  5. השאלה המתבקשת היא איך מוחקים את הסיבות לכך שהשיטה עובדת, שהם כפי שציינת בורות ורצון לפתרונות קלים. התשובה הקלה היא חינוך, אבל היא רק מעלה שאלה חדשה: איך עושים את זה *בצורה מהירה*? האם בכלל אפשר לעשות את זה מהר?

    התשובה הסבירה, לפחות לעיני הבלתי מזוינת, היא לא. התוספת של השורה התחתונה הזו מעניקה לפוסט בכללו גוון דכאוני, אם כי ריאליסטי למדי.

Comments are closed.