0.
אם האנושות לא היתה ממציאה את נקולה בסאליי נקולה, הרי שגוגל היתה צריכה לשלם מיליארדים כדי להנדס אותו גנטית ולהביא לשידור את זוועטון הYouTube "תמימות המוסלמים". למי שלא חי על כדור הארץ בשבוע האחרון, הסיפור הוא כזה: לפני כשבוע עלה לאתר שיתוף הסרטים סרטון המתאר את הנביא מוחמד בצורה מבישה; הסרטון, שעורר מיד זעם בקרב הקרבנות הישירים שנפגעו קשות ברגשי הדת שלהם, עורר מהומות בכל רחבי תבל. הסרט עצמו, שהופק ככל הנראה בדרכים מפוקפקות ותוך הטעיה של חלק מהצוות, הביא לאפקט ההקאה הרגיל של ממשלות תבל: מדינות עולם שלישי רבות חסמו את הגישה לאתר שיתוף הסרטים או לסרט עצמו בלבד, ואפילו ממשלת ארצות הברית ביקשה מענקית החיפוש להסיר את הסרטון.

1.
והיום התבשרנו גם שחבר הכנסת טאלב א-סנע ביקש מבית המשפט את הסרת הסרטון; לדברי עורך דינו: "משפטית יש ביסוס לתביעה שלנו. הפצת הסרט מהווה עבירה פלילית לפי חוק העונשין וכן בהתאם לגבולות חופש הביטוי כפי שהגדירם בית המשפט העליון". כעת, לצורך העניין אני מוכן לצאת מנקודת הנחה כי הסרט אכן פוגע ברגשות הדת של א-סנע, וכי הוא מהווה עבירה פלילית בישראל. אבל: בדיוק כמו שהסרט הזה מהווה עבירה פלילית בישראל, כך גם מהווים מאות אלפי פרסומים אחרים שאינם מוסרים, וזו בדיוק אופיה של הרשת.

2.
כלומר, גם אם הדברים מהווים עבירה פלילית, הרי שבחוק העונשין יש את הסמכות לתפוש ולהעניש את המפרסם, אבל אני בספק אם יש סעיף שמאפשר את הפסקת הפרסום והסרתו בעקבות אותה פגיעה. דווקא כאן עולה הבעיה של א-סנע: אין לו את הסמכות לעשות זאת. בדיוק כאן דן בנושא בית המשפט המחוזי לא מזמן בנושא חסימת אתרי הימורים על ידי ספקיות אינטרנט בישראל (עת"מ 45606-10-10 איגוד האינטרנט הישראלי נ' שחר איילון) כאשר פסק כי "לשונו של הסעיף מקנה למפקז המחוז סמכות להורות על סגירה של "מקום". במקרה דנן, הצו מופנה לצד שלישי – לספקיות – ומורה להן לחסום גישה של משתמשים בישראל לאתרים. למותר לציין, כי אתרים אלו ממשיכים לפעול". כלומר, לא רק שכשיש סמכות חוקית לסגור "מקום" הרי שאין אפשרות כזו וצריך לשמור גם על התוכן הלגיטימי, אלא שהדרך הנכונה היא לתפוס את העבריין.

3.
וכאן הבעיה של שלל המדינות שבאות להעניש את YouTube: סרטון נוראי, שקיבל מיליוני צפיות רק על סמך היותו כזה, הצליח להראות איך העולם השתנה ולא צריך להיות איל תקשורת על מנת להשיג חשיפה; מנגד, כדי לרסן את החירות הזו, שכל אחד יכול לייצר ביטוי מוצלח, באות ממשלות ומנסות לסגור את האינטרנט באמצעים מיושנים. הדרך הנכונה, כמובן, היא להתחרות על הביטוי ולהבין מה המחיר שלו. מנגד, כאשר רגשי הדת של אדם כל כך נפגעים כאשר מישהו בצד השני של העולם מציג את דעתו בסרטון זוועה דעות שמנוגדות לדעותייך ומעליב אדם שהלך לעולמו לפי יותר מאלף שנים, זה גורם לך לתהות מה הבסיס לאותן רגשות.

4.
אני בספק אם ח"כ א-סנע יזכה למבוקשו; ואם כן, הוא ישחק רק לידיהם של אותם אנשים שמקדמים את הסרטון; הרי, זה יוסר מהכתובת הנוכחית באתר YouTube ויעלה בשנית באתרים אחרים, בשמות אחרים, וזה לא יצליח לרדוף אחריו עם רגשי הדת שלו. מנגד: חשבו לרגע מה היה קורה אם כל העולם המוסלמי היה מתעלם מהסרטון? לא יוצא למהומות, לא זועם, לא מבקש חסימה. האם מישהו בכלל היה שומע על הסרט? מסופקני. וזו בדיוק הבעיה של גורמים קיצוניים בכלל (ולאו דווקא בעולם המוסלמי): הם לא מסוגלים להתעלם בשקט מכך שמישהו מחזיק בעמדות שונות מהם, ועל ידי כך הם מעצימים את העמדות האלו.