יש דמיון לא קטן בין אנק מורפורק הפרטצ'טיאנית לבין מוסקבה; העיר הגדולה שמוקפת במדינה, הזרים מכל מקום. ערבוב השפות. הכתב המשונה והלא מוכר, הגילדות, העבר המפואר, הערך המוגזם לכסף והערך המופחת לכסף, חיבור של עבר והווה לתוך אותה מציאות. מוסקבה מדהימה.

הייתי שמח להכיר אותה לו לא היה לי מחר את "זכויות האדם האוניברסאליות" בחדר L103 בשעה 16:30. מוסקבה נהדרת כי האנשים אמיתיים, כל אחד והאופי המיוחד שלו. כבר במטוס זה התחוור לי כמה מוסקבה מתאימה להלך רוח הישראלי וכמה ישראלים מתאימים למוסקבה. איך הshow כל כך חשוב ואיך כל אחד מנסה לבחון את הקצה שלך. לא מסוג הדברים שהייתי חושב שיעשו לי בארץ; מצד שני, בארץ אני לא חושב שהייתי עובר בשקט על דברים שאני אעבור עליהם בשקט כאן.

אני חולה על מזג האוויר, מינוס מעלה, בדיוק מושלם מביא לך את התחושה של אוויר נקי מצד אחד ואת הרצון להיות ברחוב. אני נהנה מהשלג, מהכפור ומהאווירה.

אני רק עכשיו התחברתי לאינטרנט, וגם זה על זמן שאול עקב עלות חיבור גבוהה ועקב העובדה שאני לא מוצא שקע נכון, אז יש לי רק איזה שעתיים של שימוש במחשב עד מחר.

בכל מקרה, לא לשכוח להציע הצעות במכרז החברתי, ומחר אני אחזור לכתוב.