שלי של הועדה מול שלי של הועידה.

0.
בחודש נובמבר 2011, התקיים דיון בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת על חשיפת גולשים אנונימיים; בין היתר, באותו הדיון, התנהל ויכוח ער בין אנשי ארגוני זכויות היוצרים לבין אתרי התוכן וארגוני זכויות האדם על השאלה האם יש זכות לביטוי אנונימי, במיוחד כאשר מדובר על זכויות יוצרים. עניין אגבי, שעלה באותה השאלה, היא האם יש זכות "לירות בתוך הנגמ"ש""; האם לעובד מותר, במסגרת התארגנות עובדים, להשתמש בצורה אנונימית בג'ינגל של המעביד שלו? האם לצרכנים מותר במסגרת מחאה צרכנית להשתמש בלוגו של שופרסל? אני מביא ציטוט קל מהפרוטוקול, בהשמטות של קטעים לא רלוונטיים:

יהונתן קלינגר: … לגבי הזכות לביטוי אנונימי. שימוש הוגן הוא לא רק לקחת תמונה של מישהו ולצייר לו קרניים אלא גם כאשר מפלגה פוליטית לדוגמה יוצאת עם ג'ינגל בחירות, אני רוצה לעשות פרודיה על אותו ג'ינגל ולהעלות אותו בצורה אנונימית. או אם אני רופא ואני רוצה להיכנס למאבק הרופאים ואני רוצה לקחת תמונה של אחד מחברי הכנסת שמתנגד למאבק שלי ולהעלות אותה לאתר אינטרנט אנונימי, אז נכון, אני עושה כאן איזושהי העתקה ואני לוקח ממנו אבל יכול להיות שזה כן יהיה שימוש הוגן וכן צריך לתת לי את הזכות להתבטא באנונימיות כאן. יש מקום שקניין, קניין, קניין, אבל הקניין צריך לסגת. כמו שאפשר להפגין מול ביתו של אדם, כך הרבה פעמים החוק מקנה לי את הרשות להשתמש בקניין בצורה אנונימית ואין מה לעשות.

אייל פרייס: אתה יכול להצביע על זכות לשימוש בקניין בצורה אנונימית?
[…]
שלי יחימוביץ: אבל אין לך זירה שדומה לזירה שאנחנו מדברים עליה.

אייל פרייס: אני מסכים גברתי, אבל הנושא שאנחנו מדברים עליו כאן, הזירה הזאת של האנונימיות ושל הפרטיות, היא לא מה שחברי אומר. חברי מדבר על סיטואציה אחרת לגמרי מהסיטואציה שאני מדבר עליה. הרי על מה אנחנו מדברים? האם אנחנו מדברים כאן על אדם רוצה להכניס לתקליט פרטי שהוא מפיק איזשהו סמפלינג מתוך תקליט של אדם אחר ומתעוררת סוגיית השימוש ההוגן?

שלי יחימוביץ: הוא נתן לך דוגמה מצוינת. הוא רוצה להסתלבט על ג'ינגל בחירות של מפלגה. זה קניינה של המפלגה. […] אין לו את הזכות לעשות את זה באופן אנונימי? נגמרה החירות הזאת? [… ] באותו זמן אתה רומס גם את הזכות שלו לאנונימיות. אתה יודע מה, בתקופת הפריימריס למפלגת העבודה היה נגדי ג'ינגל של הליכוד שבו אני שובצתי כאילו אני בליכוד. זה מאוד הרגיז אותי אבל אני לא כופרת בזכות שהדבר הזה ייעשה. זאת זכות דמוקרטית אלמנטרית.

אייל פרייס: גברתי, בכל הכבוד, אני פחות חושש מזה שמפלגה תגיש בקשה לחשוף את פרטיו של אדם שהשמיע את הג'ינגל שלה באתר אינטרנט. לא על הדברים האלה הצעת החוק חלה.

1.
אני, מה לעשות, כנראה לא אופטימי כמו עו"ד פרייס, במיוחד אחרי מאורעות אתמול. אתמול התבשרנו כי מפלגת העבודה סילקה מספר חברים משורותיה לאחר ש'גילתה' כי אלה פרסמו סטטוסים ברשתות חברתיות בעד מפלגות אחרות. כעת, הסוגיה הזו מורכבת מכמה שאלות קשות. קודם כל, אם באמת נסתכל על חוקת מפלגת העבודה, אז סעיף 93 מאפשר אכן להגדיר חבר שתמך בסיעה אחרת כמי שפרש מהמפלגה, אלא שהסעיף הוא מאוד עמום: חבר יראה כפרש "אם הודיע החבר על הצטרפותו למפלגה אחרת או ששמו נמצא ברשימת המועמדים או החברים של מפלגה או רשימה אחרת המתמודדת בבחירות כנגד רשימת המפלגה או רשימה מטעמה, וזאת ללא אישור לשכת המפלגה או מזכירות המחוז או הסניף, או הביע תמיכה פומבית ברשימה כזו". לפי אותו סעיף, אנשים כמו איתן כבל, אשר התמודד כנגד עופר עיני לראשות ההסתדרות, היו יכולים להכנס תחת ההגדרה הזו. לעזאזל, גם אנשים כמו אברהם בייגה שוחט, שהודיע שלא הצביע למפלגת העבודה, לא זכאים להשאר חברים. כך גם יולי תמיר, שהודיעה שלא תצביע למפלגה.

2.
אבל יותר מדאיג אותי הפנקסנות: העובדה שמפלגה עוקבת אחרי חבריה ברשתות החברתיות, בודקת מה עמדותיהם ובוחנת האם הן שונות מהעמדות המקובלות. הרי המפלגה לא היתה צריכה סתם לקרוא סטטוס ברשת חברתית, היא היתה צריכה לקרוא סטטוס, לבדוק האם אותו אדם חבר מפלגה (על ידי הצלבה של מאגר החברים, הסודי, עם השם שלו ברשת החברתית ופרטים נוספים) ואז לקבל את המידע הזה (ותקראו את הסטטוס הזה של מיכל טל). כלומר, צריך היה להעשות אחד משניים: או רדיפה של חברים ספציפיים וספציפיים בלבד, ששמותיהם ידועים ותפקידם ידוע, או שלמפלגת העבודה יש מערכת מחשוב מפלצתית שסורקת את הרשת בכל שניה ורגע. משום מה, האפשרות השניה לא נראית לי סבירה.

3.
אז לאיזו יחימוביץ' להאמין? לזו שאמרה שאידיאולוגית היא מאמינה בזכות לבקר מנהיגים נבחרים ולמתוח ביקורת בזמן בחירות על מועמדים, ואפילו להתבטא בגנות המערכת, או ליחימוביץ' ששלחה מזכ"ל להתנקש בחברותם של כמה אנשים שכנראה לא אהבו את הקו שהיא נוקטת, ובמקום להעלב, לפרוש וללכת הביתה, החליטו להמשיך את חברותם מצד אחד, ומצד שני לפעול לכך שהמדינה תהיה יותר טובה (בדרך שבה הם מאמינים).

4.
אכן, גם אני לא שלם עם כל מהלכיה של יחימוביץ'. אבל, אני מאמין שמכל המועמדים לכנסת, רשימת מפלגת העבודה היתה המאוזנת ביותר, הציגה את האנשים האיכותיים ביותר, ולמרות שהיו כמה אנשים שאני סולד מהם, מדרכיהם וחושב שראוי שמקומם לא יהיה בכנסת, הצבעתי למפלגת העבודה והאמנתי בה. גם לא עזבתי כאשר הציעו לי מקומות ברשימות אחרות, כי יש לי דרך. אבל, אני מבין את מי שעשה אחרת, וחושב שזו זכותו. אם למפלגה יש בעיה, היא לא החברים, אלא הנבחרים. ואם שלי רוצה להיות ראש ממשלה עוד שנתיים, כדאי מאוד שהיא תפנים זאת עכשיו.

7 thoughts on “שלי של הועדה מול שלי של הועידה.

  1. הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 93 (ג) : 'יראו כמי שפרש מהמפלגה אם הודיע החבר ברבים כי לא הצביע או כי ימנע מלהצביע בעד רשימת המפלגה המתמודדת בבחירות'

  2. מאוד התבאסתי בתקופת הבחירות – שכמה מחבריי לפייסבוק שהם גם חבריי לוועידת מפלגת העבודה, צולמו עם חולצות של ציפי לבני או הביעו אהדה פומבית למפלגות אחרות.
    תופעת הפייגליניזם פסולה מהיסוד, גם אם היא מתרחשת במפלגת העבודה. טוב מאוד שהתלוננו למזכ"ל על אותם 11 אנשים ועוד יותר טוב שהוא פעל כפי שתקנות המפלגה מחייבות אותו – והסיר את חברותם במפלגה.

    אני מקווה שיחזירו להם את דמי ההתפקדות שנגבו מהם, ואני מקווה שמכאן הם ימשיכו את פועלם ויעשו חיל במפלגות שהם פעילים בהן וילכו לכל הרוחות

  3. נדב,
    ואתה חושב שידיחו את בייגה שוחט?

    נועם,
    גם אני הייתי 'מתבאס', אבל אני לא חושב שיש דבר רע עם כך. אני חושב שזכותו של אדם להשפיע על מבנה של מפלגה, ושזו חובתו אם הוא מאמין בערכים שלה. אבל, אם בסופו של דבר המפלגה לא מייצגת את הערכים שלו, הוא זכאי לעבוד למען בחירתה של מפלגה אחרת.

  4. אני לא מבין על מה המהומה?
    הזכות להיות חבר מפלגה היא זכות שתלויה בהתנהגותו הפוליטית של אדם.

    כפי שציינת, בסופו של דבר סביר להניח שמדובר פה במאבק באנשים ספציפיים וככה"נ בעיקר בתומכי עמיר פרץ.
    הדוגמה הבולטת והמביכה ביותר היא יורם מרציאנו (http://www.haaretz.co.il/news/elections/1.1890347).
    מי שנתקל באדם הזה ומכיר את עברו יודע שהוא בושה לכל חברה אנושית. טוב תעשה מפלגת העבודה אם תרחיק את האיש הנורא הזה לצמיתות מבין שורותיה.

    מבוכה מסוג זה יכולה עוד לחזור בועידה כאשר אנשיו של פרץ שאינם תומכים יותר במפלגת העבודה יצביעו במובהק נגד האינטרס של מפלגת העבודה, ועוד יעלו לבמה כדי לשפוך את חמתם ואת תעמולתם כנגד המפלגה, כפי שעשה מרציאנו מעל במה מכובדת ומרכזית עוד יותר.
    כנגד זה חובה לעשות צעדי מנע.

    בסופו של דבר הורחקו להבנתי 15 אנשים מהמפלגה, שהם חברי ועידה.
    המספר בהחלט נשמע סביר, בעיקר לאור זאת שכנראה שאחוז ניכר מהועידה מורכב מאנשי פרץ שניתן לשער שלפחות חלקם "עזבו" פוליטית את המפלגה יחד איתו.

  5. רק קטנה (או כמה קטנות) לגבי סעיף 2:
    1. לא באמת צריך מערכת מחשוב מפלצתית. מערכת פשוטה והיברידית תעשה את העבודה יופי (כלומר סינון ראשוני ודי טוב על ידי מחשב וקריאה קלה כל ידי אדם "רק כדי להיות בטוח" של מה שהמחשב העביר).

    2. אם המערכת הזו הייתה משמשת כדי לעקוב אחרי הפערים בין הבטחות של המועמדים (נניח אפילו חכי"ם נבחרים) לבין הפעילות הפרלמנטרית שלהם (שמתבטאת , נניח, בהצעות חוק ונאומים במליאה -גם אז היית חושב שהמערכת מפלצתית*?

    *הפעם מפלצתית גם במובן השיפוטי-מוסרי שהכינוי מפלצת מעורר

  6. אורן,
    לגבי (1), נראה לי שאתה שוכח דבר אחד: צריך להצליב בין עמוד פייסבוק של אדם לבין זהות. יש לא מעט "אבי כהן" בישראל שחברים במפלגת העבודה, וצריך לבדוק מי מהם בדיוק היה ה'אבי כהן' שכתב בפייסבוק.

    לגבי (2): לא. זה בדיוק ההבדל בין חבר מפלגה לבין נבחר ציבור. חבר מפלגה זכאי לאנונימיות, להעזב בשקט, ולהיות חלק מהמפלגה עדיין. נבחר ציבור, מי שממלא תפקיד רשמי ונבחר לכך על ידי חברים אחרים, לא.

  7. הצדקנות תוריד אותך יגון שאולה.

    הרי אין באמת קשר בין הזכות לחופש הביטוי ובין המקרה דנן (ובהסתייגות שאיני מכיר את המקרה הפרטי) – כנראה ומדובר על חברי מפלגה שהם גם חברים במוסדות הנבחרים (מסיק זאת מהודעת המזכ״ל שציין זאת במפורש) ואשר להם השפעה ברורה ומידית על מהות המפלגה, הרכב רשימתה לכנסת, מצעה, החלטות מדיניות וכו׳.

    אז נראה לך הגיוני שאדם כזה יכול פתאום לצאת בגלוי בתמיכה במפלגה אחרת, לעשות למענה ולקדם אותה ובעוד הוא ממשיך להיות חבר פעיל (הדגש על פעיל במוסדות) של העבודה?

    בתור עורך דין, היית זועק ניגוד-עניינים חמור בכל הקשר ״עסקי״ אחר !

    יתר על כן, סעיף זה מופעל במפלגה באופן רציף ומזה שנים רבות – בעיקר בתחום המוניציפלי ולחבר זכות לערער למוסד לבירור עתירות וכמו שצוין בהודעת המפלגה … תתפלא, אבל במהלך השנים מוסד זה הפך החלטות הרחקה (כמו גם גיבה אחרות). כך שכל תלונה על מקרטיזם או יחימוביצ׳זם נובעת מבורות, צדקנות ודווקאיות.

Comments are closed.