0.
בחודש נובמבר 2011, התקיים דיון בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת על חשיפת גולשים אנונימיים; בין היתר, באותו הדיון, התנהל ויכוח ער בין אנשי ארגוני זכויות היוצרים לבין אתרי התוכן וארגוני זכויות האדם על השאלה האם יש זכות לביטוי אנונימי, במיוחד כאשר מדובר על זכויות יוצרים. עניין אגבי, שעלה באותה השאלה, היא האם יש זכות "לירות בתוך הנגמ"ש""; האם לעובד מותר, במסגרת התארגנות עובדים, להשתמש בצורה אנונימית בג'ינגל של המעביד שלו? האם לצרכנים מותר במסגרת מחאה צרכנית להשתמש בלוגו של שופרסל? אני מביא ציטוט קל מהפרוטוקול, בהשמטות של קטעים לא רלוונטיים:

יהונתן קלינגר: … לגבי הזכות לביטוי אנונימי. שימוש הוגן הוא לא רק לקחת תמונה של מישהו ולצייר לו קרניים אלא גם כאשר מפלגה פוליטית לדוגמה יוצאת עם ג'ינגל בחירות, אני רוצה לעשות פרודיה על אותו ג'ינגל ולהעלות אותו בצורה אנונימית. או אם אני רופא ואני רוצה להיכנס למאבק הרופאים ואני רוצה לקחת תמונה של אחד מחברי הכנסת שמתנגד למאבק שלי ולהעלות אותה לאתר אינטרנט אנונימי, אז נכון, אני עושה כאן איזושהי העתקה ואני לוקח ממנו אבל יכול להיות שזה כן יהיה שימוש הוגן וכן צריך לתת לי את הזכות להתבטא באנונימיות כאן. יש מקום שקניין, קניין, קניין, אבל הקניין צריך לסגת. כמו שאפשר להפגין מול ביתו של אדם, כך הרבה פעמים החוק מקנה לי את הרשות להשתמש בקניין בצורה אנונימית ואין מה לעשות.

אייל פרייס: אתה יכול להצביע על זכות לשימוש בקניין בצורה אנונימית?
[…]
שלי יחימוביץ: אבל אין לך זירה שדומה לזירה שאנחנו מדברים עליה.

אייל פרייס: אני מסכים גברתי, אבל הנושא שאנחנו מדברים עליו כאן, הזירה הזאת של האנונימיות ושל הפרטיות, היא לא מה שחברי אומר. חברי מדבר על סיטואציה אחרת לגמרי מהסיטואציה שאני מדבר עליה. הרי על מה אנחנו מדברים? האם אנחנו מדברים כאן על אדם רוצה להכניס לתקליט פרטי שהוא מפיק איזשהו סמפלינג מתוך תקליט של אדם אחר ומתעוררת סוגיית השימוש ההוגן?

שלי יחימוביץ: הוא נתן לך דוגמה מצוינת. הוא רוצה להסתלבט על ג'ינגל בחירות של מפלגה. זה קניינה של המפלגה. […] אין לו את הזכות לעשות את זה באופן אנונימי? נגמרה החירות הזאת? [… ] באותו זמן אתה רומס גם את הזכות שלו לאנונימיות. אתה יודע מה, בתקופת הפריימריס למפלגת העבודה היה נגדי ג'ינגל של הליכוד שבו אני שובצתי כאילו אני בליכוד. זה מאוד הרגיז אותי אבל אני לא כופרת בזכות שהדבר הזה ייעשה. זאת זכות דמוקרטית אלמנטרית.

אייל פרייס: גברתי, בכל הכבוד, אני פחות חושש מזה שמפלגה תגיש בקשה לחשוף את פרטיו של אדם שהשמיע את הג'ינגל שלה באתר אינטרנט. לא על הדברים האלה הצעת החוק חלה.

1.
אני, מה לעשות, כנראה לא אופטימי כמו עו"ד פרייס, במיוחד אחרי מאורעות אתמול. אתמול התבשרנו כי מפלגת העבודה סילקה מספר חברים משורותיה לאחר ש'גילתה' כי אלה פרסמו סטטוסים ברשתות חברתיות בעד מפלגות אחרות. כעת, הסוגיה הזו מורכבת מכמה שאלות קשות. קודם כל, אם באמת נסתכל על חוקת מפלגת העבודה, אז סעיף 93 מאפשר אכן להגדיר חבר שתמך בסיעה אחרת כמי שפרש מהמפלגה, אלא שהסעיף הוא מאוד עמום: חבר יראה כפרש "אם הודיע החבר על הצטרפותו למפלגה אחרת או ששמו נמצא ברשימת המועמדים או החברים של מפלגה או רשימה אחרת המתמודדת בבחירות כנגד רשימת המפלגה או רשימה מטעמה, וזאת ללא אישור לשכת המפלגה או מזכירות המחוז או הסניף, או הביע תמיכה פומבית ברשימה כזו". לפי אותו סעיף, אנשים כמו איתן כבל, אשר התמודד כנגד עופר עיני לראשות ההסתדרות, היו יכולים להכנס תחת ההגדרה הזו. לעזאזל, גם אנשים כמו אברהם בייגה שוחט, שהודיע שלא הצביע למפלגת העבודה, לא זכאים להשאר חברים. כך גם יולי תמיר, שהודיעה שלא תצביע למפלגה.

2.
אבל יותר מדאיג אותי הפנקסנות: העובדה שמפלגה עוקבת אחרי חבריה ברשתות החברתיות, בודקת מה עמדותיהם ובוחנת האם הן שונות מהעמדות המקובלות. הרי המפלגה לא היתה צריכה סתם לקרוא סטטוס ברשת חברתית, היא היתה צריכה לקרוא סטטוס, לבדוק האם אותו אדם חבר מפלגה (על ידי הצלבה של מאגר החברים, הסודי, עם השם שלו ברשת החברתית ופרטים נוספים) ואז לקבל את המידע הזה (ותקראו את הסטטוס הזה של מיכל טל). כלומר, צריך היה להעשות אחד משניים: או רדיפה של חברים ספציפיים וספציפיים בלבד, ששמותיהם ידועים ותפקידם ידוע, או שלמפלגת העבודה יש מערכת מחשוב מפלצתית שסורקת את הרשת בכל שניה ורגע. משום מה, האפשרות השניה לא נראית לי סבירה.

3.
אז לאיזו יחימוביץ' להאמין? לזו שאמרה שאידיאולוגית היא מאמינה בזכות לבקר מנהיגים נבחרים ולמתוח ביקורת בזמן בחירות על מועמדים, ואפילו להתבטא בגנות המערכת, או ליחימוביץ' ששלחה מזכ"ל להתנקש בחברותם של כמה אנשים שכנראה לא אהבו את הקו שהיא נוקטת, ובמקום להעלב, לפרוש וללכת הביתה, החליטו להמשיך את חברותם מצד אחד, ומצד שני לפעול לכך שהמדינה תהיה יותר טובה (בדרך שבה הם מאמינים).

4.
אכן, גם אני לא שלם עם כל מהלכיה של יחימוביץ'. אבל, אני מאמין שמכל המועמדים לכנסת, רשימת מפלגת העבודה היתה המאוזנת ביותר, הציגה את האנשים האיכותיים ביותר, ולמרות שהיו כמה אנשים שאני סולד מהם, מדרכיהם וחושב שראוי שמקומם לא יהיה בכנסת, הצבעתי למפלגת העבודה והאמנתי בה. גם לא עזבתי כאשר הציעו לי מקומות ברשימות אחרות, כי יש לי דרך. אבל, אני מבין את מי שעשה אחרת, וחושב שזו זכותו. אם למפלגה יש בעיה, היא לא החברים, אלא הנבחרים. ואם שלי רוצה להיות ראש ממשלה עוד שנתיים, כדאי מאוד שהיא תפנים זאת עכשיו.