אני נוטה לבקר את המחנה שלי יותר מדי, אולי בגלל שאני מכיר את השטיקים הפוליטיים שאנחנו משחקים בהם. כל מי שמשחק משחקים פוליטיים יודע לסלף עובדות ויודע לשנות את המציאות כך שהיא תתאים להגדרות שלו. לכן, כשקליינר עשה את ספין הבחירות שלו והלך ותלה ביפו מודעות המזמינות את הפעילים להגר במסגרת הסדר פינוי פיצוי, היה צפוי שהוא ישיג את החשיפה הפוליטית.
הטעות החלה כשהשמאל החליט להגיב.
רפעת טורק הגיב בצורה שיכלה היתה להיות יותר אלגנטית ויותר הגיונית, אבל לא עליו הביקורת. כמאל אגבריה, שכמדומני מדובר באדם שאני מכיר היטב ומחבב לא מעט, עשה טעות אחת כשלא בדק עובדות. כמאל אמר ש:
"רק לחשוב איך היו רועדות אמות הסיפים בעולם כולו אם שלטים כאלה היו נתלים בשכונות יהודיות במדינות שונות ומזמינות את יהודי אותה מדינה להתפנות תמורת פיצוי. פה זה עובר בשתיקה ובחיוך, אבל אין לטעות, הטרנספר, ובמיוחד נושא הטרנספר הכלכלי, חושף את עורו המכוער וצריך לעצור אותו בזמן".
אבל הוא שכח את מה שעשו החברים משלום עכשיו רק כמה שבועות קודם לכן, בטרם הפינוי מהשוק הסיטונאי בחברון של יהודים במדינה שונה. המטרה היא לא רק לפנות את ההתכלויות שתקועות כעצם בגרון שמונעת מישראל לנשום, אלא לעשות כן בכבוד. חירות מציעים טרנספר ברצון ותוך כדי פיצוי לערביי ישראל; הם מציעים מדינה גזענית. אני לא מסכים איתם. אני פשוט לא מבין למה התקשורת קונה את הספינים הזולים שהם עושים.
בשביל לעשות ספין לא צריך הרבה יותר מזה. צריך כותרת, צריך מקרה ואפשר לזום פעילות. אחרי זה התגובות הקיצוניות כבר יבואו.
עדכון: 14:22: התגובות הקיצוניות כבר באו.