0.
הקטנת הממשלה מסתמנת כאחת הדרישות שעיכבו את המשא ומתן הקואליציוני בין בנימין נתניהו, יאיר לפיד ונפתלי בנט. התפישה שלפיד הציג בציבור, שלוותה לא מעט על ידי התקשורת, כי ממשלה מנופחת היא בזבזנית וכי לסידור הג'ובים שהביא ליציבות קואליציונית היה מחיר של מאות מיליוני שקלים על המשק, הוא נרטיב אחד, שאינו בהכרח נכון. הנרטיב הזה, לשיטתי, נובע לא אחת מחוסר הפרדת הרשויות במדינה. ודווקא, יכול להיות, שממשלה גדולה תועיל למשק, לא בגלל הג'ובים.

1.
נתחיל בלהסביר איך הכל עובד, ותשכחו את כל מה שלמדתם על פוליטיקה כדי להבין את זה, בבקשה. חלוקת התפקידים בין הממשלה והכנסת היא כזו: הכנסת היא הגוף הנבחר והמפקח. תפקיד הכנסת הוא כפול: לחוקק חוקים ולפקח על עבודת הממשלה ולוודא שהיא אינה פוגעת בזכויות אדם, לוודא שהיא מתנהלת כחוק, ולוודא שהיא קשובה לציבור. מנגד, תפקיד הממשלה הוא לבצע את מדיניות הקואליציה ולקדם את הערכים שנבחרו על ידי הציבור כמוסכמה חברתית. לצורך כך, ההנחה היא כי לא יכול להיות מדובר במינוי מקצועי, שכן המינוי המקצועי הוא איש מקצוע, נטול אידיאלוגיה, נייטרלי, שיכול יום אחד לבצע מדיניות קפיטליסטית, וכאשר מתחלף שר, ומורה לו על ביצוע מדיניות אחרת, הוא יכול להחליף את המדיניות.

2.
כלומר, התפקיד של הממשלה הוא לפקח על הפקידות לא פחות מהכנסת. הממשלה אחראית לדאוג לביצוע המדיניות, והיא גם מי שאחראית כלפי הציבור ברמה הפוליטית: שר שיצליח בתפקידו יביא גם לפופולריות של המפלגה שלו בבחירות [או, בצורה פחות אידיאליסטית: שר שמסדר ג'ובים ותקציבים למגזר שלו, יתוגמל בבחירות]. עכשיו, וכאן מגיע הקטע שהתקלקלנו: ממשלה שמורכבת מיותר מדי חברי כנסת מונעת מהכנסת לתפקד; כלומר, העובדה שיש לנו 30 שרים שהם חברי כנסת היא בעייתית: כי אי אפשר לצפות מאדם, מוכשר ככל שיהיה, לעבוד בשתי עבודות במשרה מלאה.

3.
ואז מגיע החלק הרלוונטי: אם לממשלה דרושים שלושים אנשים על מנת לפקח על הפקידות, שלושים אנשים פוליטיים שדואגים לקידום של מדיניות מסוימת, התועלת לחברה גבוהה בעשרות מונים ממאות המיליונים שיעלו להחזיק את אותם שרים. לדוגמא, התועלת לחברה מהיותו של מיכאל איתן השר לשיפור השירות לאזרח הפיקה החברה תועלת רבה: השר, בתפקידו, קידם פרויקטים שפתחו את תקציב המדינה לציבור (והפיקו תועלת לארגוני חברה אזרחית, במיליוני שקלים, לא של תקציבים), קידם יוזמות של קוד פתוח שחסכו לממשלה מיליוני שקלים ברשיונות תוכנה ועוד. אין אפשרות לומר שהתפקיד הזה של שר לא עזר (מה שלא בטוח שאפשר לומר על שר לענייני איומים אסטרטגיים).

4.
כלומר, ממשלה גדולה אינה בעייתית אם השרים אינם חברי כנסת. ממשלה גדולה יכולה להביא לתועלת חברתית, היא יכולה להביא לקידום אמיתי של מדיניות ואפילו, תאמינו או לא, למשילות. לכן, כשיאיר לפיד רוצה לקדם את המשילות על ידי שינוי שיטת הממשל, הוא לא צריך להקטין את הממשלה, הוא צריך לדאוג שחברי הכנסת לא יכהנו כשרים. לדוגמא, אם ימנה את מנואל טרכטנברג לשר האוצר כדי לקדם מדיניות מסוימת, ויקח לעצמו את ועדת החינוך, יוכל לפיד לתפקד טוב יותר במקפצה לתפקיד הבא שהוא רוצה.

[פורסם במקור בעבודה שחורה]