0.
לפני כחודשיים התנהל דיון שנשכח באותה המהרה שהחל על רמת ההרשאות שאפליקציית Ynet לאנדרואיד מבקשת מהמשתמש; לכאורה, בצורה כל-כך ברורה, היה ברור למשתמש כי על מנת לקרוא את החדשות יצטרך לספק לידיעות טכנולוגיות את המיקום המדויק שלו, גישה לאנשי הקשר שלו וכדומה. Ynet, באותה העת, השיבו כי הדרישה היא מתוך שילוב של אפליקציית מסך נעילה של חברת Conduit. השילוב של הרשאות חריגות באפליקציה יחד עם פרסומות וכריית מידע, כולן באות ממקום אחד: לקבל מקסימום הכנסה בעבור משתמשים.

1.
מנגד, כאשר אתר 'הארץ' שינה בחודש הקודם את המודל העסקי שלו, פתאום לכל אחד היה דעה כנגד השימוש. כלומר, בעוד שלוותר על מידע פרטי ואישי זה לא נעים, לוותר על כסף הרבה יותר כואב. הרבה יותר משתמשים התלוננו על חומת התשלום של 'הארץ' מאשר על החדירה לפרטיות של 'ידיעות'. אבל בפועל? ברור לכולנו מי הפרייאר: הפרייאר הוא מי שמוותר על הפרטיות שלו, ולא מי שמשלם כמה שקלים.

2.
הגישה הזו, לפיה אנשים יסכימו לחלוק מידע פרטי על מנת לקבל מוצרים בחינם או הנחות ידועה, והיא הבסיס העיקרי לכלכלת האינטרנט. רוב המשתמשים אינם מודעים למידע שהם מעבירים, ואינם מוכנים בכלל להעביר את המידע הזה מרגע שהם יודעים, אבל עד שהם יודעים? לא איכפת להם.

3.
והנחת המוצא הזו היא שעומדת בבסיס הכלכלה הישראלית החדשה הנקראית "עמק ההורדות"; חלק ניכר מחברות ההיי-טק הישראליות מבוססות על המודל הבא: המשתמש מחפש מוצר שהוא באמת רוצה; במהלך התקנת המוצר, או החיפוש אחרי המוצר, מוצגות לו שאלות מטעות (במקרה הטוב) שתשובה לא נכונה עליהן מתקינה תוכנות נוספות, ובמקרה הפחות טוב, התוכנות מותקנות מבלי לשאול אותו. ומהן התוכנות האלו? וובכן, רובן תוכנות שמחליפות את עמוד החיפוש (וכך מציגות פרסומות), או לעיתים אף מקשות על הסרה של תוכנות ומעבירות מידע על היסטוריית הגלישה שלך. הפעילות הזו היא שמנחה חברות ישראליות רבות העובדות בתחום, ואשר עליהן אנו קוראים לא אחת בעיתונות הכלכלית כחלק מהמניעים מאחורי סצנת ההיי-טק.

4.
מול אותה תעשיה, עומדים המשתמשים שמעוניינים לשמור על עצמם. הם מעוניינים, בדרך הכלל, להשתמש בתוכנות, אבל נזהרים מכך שהתוכנות יכילו חלקים זדוניים. לדוגמא, לעקוב אחרי המיקום שלהם, לשתול כלים שיעקבו אחרי המשתמש ולהציג פרסומות פולשניות ומציקות. אכן, הפרסומות לעיתים מניעים את הכלכלה, אבל הם עושים זאת תוך שבירת האמנה החברתית בין מפתח לבין הציבור: הציבור מוכן לצפות בפרסומות, הוא לא מוכן שאותן פרסומות יזללו את הסוללה שלו בצורה לא פרופורציונאלית, יעקבו אחר המיקום שלו וישתלטו לו על מסך הנעילה.

5.
בעוד שבמחשב השולחני הדרך להמנע מסרגלי הכלים והאפליקציות הזדוניות היא לא להתקין תוכנות חשודות, בפועל במערכות ההפעלה הסלולריות כל תוכנה חשודה אלא אם נאמר אחרת. אני לא מדבר על הפאסיביות של Google לגבי תוכנות זדוניות, אלא על כך שבתוך אותן תוכנות לא "זדוניות" מתחבאים אלמנטים זדוניים. לכן, דווקא במכשירים סלולריים, השימוש באפליקציות לחסימת פרסומות הוא הכרחי וחשוב, לא פחות מאנטי-וירוס. לכן, ההחלטה של גוגל בסוף השבוע האחרון להסיר אפליקציות לחסימת פרסומות משוק האפליקציות שלה היא בעייתית.

6.
ההחלטה הזו באה במקביל להחלטה של Facebook לעדכן את הגרסא הניידת שלה מבלי לשאול את המשתמשים ומבלי לעשות זאת בצינורות המקובלים (כדי למנוע מצב שGoogle מעיפה אותה מחנות האפליקציות, כמו שכבר אוים). בסוף השבוע האחרון Facebook החליטה גם כן לנסות לעדכן את התוכנה שלה, בלי לעבור בדרך הרגילה, בצורה שנחזית לדומה מאוד להתנהגות של חברות סרגלי הכלים. כל הצעדים האלה, מצד אחד של Google ומצד שני של חברות שעבדו עד עכשיו עם הפלטפורמה של Android מראות שאולי הכיוון הוא לעבור להתרחקות מGoogle ויותר לכיוון של עצמאות.

7.
ההנחה שלי היא שAndroid צועדת עכשיו להיות מערכת ההפעלה הפופולריות ביותר בעולם; יחד עם השקת גרסא של Android למחשבים נייחים וניידים שמבוססים על מעבדי אינטל, ויחד עם ההתנהגות בחודשים האחרונים, הציפיה היא שמערכת ההפעלה הפופולרית בעולם תצטרך לייצר מודל של מוניטיזציה למפתחים. מה זה אומר? יותר אפליקציות "אפורות" שמבוססות על סרגלי כלים ותוכנות שעוקבות אחרייך, מצד אחד, ופחות אפליקציות שמאפשרות הגנה על המשתמשים.

8.
בפועל? גם חברות ההורדות יודעות שלשם הרוח נושבת, וגוגל, שמרוויחה הרבה כסף מאותם סרגלי כלים, צריכה לשמר את האינטרס שלה כחברה שמוכרת מדיה. היא לא יכולה להרשות לעצמה להראות כבחור הרע שמפעיל את אותם סרגלי כלים או פרסומות מקוונות, אבל היא גם לא יכולה לתת לחגיגה הזו להמשיך הרבה זמן. לכן, זה רק עניין של זמן עד שיקרה אחד מהשניים: או שהאפליקציות לחסימת פרסומות יכחדו, ואיתן השימוש באפליקציות מבוססות פרסום, או שהמעבר שלהן לערוצי הפצה חדשים יגררו ערוצי הפצה חדשים וחלופיים.

[פורסם במקור, בגרסא ערוכה, בניוזגיק]