במהלך תקופת הבחירות, תומר אשור ואנוכי שוחחנו על מה שנקרא 'שיטת הבינגו' בקלפיות. השיטה היא פשוטה: בכל קלפי יושב נציג של כל אחת מהמפלגות עם טופס 'בינגו'; הטופס מכיל מספרים רצים שמייצגים את הבוחרים בכל קלפי, לכל מספר זהות מוצמד מספר. כאשר אדם מצביע, נציג המפלגה מסמן את העובדה שאותו אדם הצביע כבר. אחת למספר שעות, מדווח הנציג על ההצבעות בטופס הבינגו למפלגה.
בשביל מה צריך את שיטת הבינגו? וובכן, בימים החשוכים לפני הטכנולוגיה, השימוש בשיטת הבינגו היה כזה: לכל עיר יש את המעאכרים שלה, את קבלני הקולות. הם יודעים מי מתייעד להצביע למפלגה (ולפעמים מקבלים כסף על כל הצבעה כזו). לכן, הם יודעים מי מה'חיילים' שלהם כבר הצביע, ולמי צריך להתקשר להגיע לקלפי. כך, גם, בסוף היום, מצליבים את מספר הקולות שהתקבלו בקלפי למפלגה, ובודקים האם קבלן הקולות עמד בהתחייבות שלו, האם ה'חיילים' שלו מספיק נאמנים.
לקראת הבחירות, הודלף לתומר מסמך פנימי של הליכוד, אשר הציג שינוי מדהים בתפישת ה'בינגו': עתה, לא רק שצריך לסמן בטופס, אלא לדווח באופן מקוון על המספרים של המצביעים. אותו דיווח, בזמן אמת, בהצלבה עם נתונים אחרים של ועדת הבחירות, היה מאפשר פגיעה משמעותית בפרטיות ולזהות (בצורה סטטיסטית ויחסית) מהי ההצבעה של כל אדם. הפעילות דרשה, בסופו של דבר, ספירה סטטיסטית של מספר הפתקים שחסרים בקלפי בכל כמות הצבעות מסוימת (נניח, 10). וכך מוסבר בפניה שלנו לועדת הבחירות:
בקלפי מספר 6 בעיר מודיעין עילית בה נספרו 216 קולות כשרים היתה התפלגות ההצבעה כדלקמן: (1) יהדות התורה: 523 קולות (2) האיחוד הלאומי: 7 קולות (3) ישראל ביתנו: קול אחד (4) הליכוד: 4 קולות (5) ש"ס: 77 קולות.
בין השעות 00:01-00:70 הצביעו בכל חצי שעה כ-11 איש בכל אחת מהקלפיות. על ידי שימוש בשיטה המוצעת, ניתן למצוא אנשים שלגביהם ידוע בוודאות לאיזה מפלגה הצביעו. למשל, אם ידוע לנו (באמצעות ספירת הפתקים) שבשעה 16:00 חסרים 7 פתקים של האיחוד הלאומי, פתק אחד של ישראל ביתנו, 4 פתקים של הליכוד, 77 פתקים של ש"ס ו-250 פתקים של מפלגת יהדות התורה, הרי שבסוף היום לאחר שסופרים את כלל הפתקים בקלפי ניתן לדעת שכל מישהצביע החל מהשעה 16:00 (באמצעות המידע שהועבר למטות המפלגות) הצביע ליהדות התורה.
כעת, לא מדובר על מידע מושלם, אבל מדובר על בעיה בחוק. בעוד שחוק יסוד הכנסת קובע כי הבחירות תהינה חשאיות, הרי שכעת, בגלל התפתחות הטכנולוגיה, החשאיות הזו נפגעה. אכן, לא מדובר על מערכת שמזכירה את הפגיעה בחשאיות של הצבת מצלמה בתוך הקלפי, אבל כן מדובר על משהו שמאפשר לקבלני קולות להתנכל למצביעים אם הם לא הצביעו (ובסופו של דבר לפגוע בחשאיות הבחירות), וכן מאפשר לדעת מידע פרטי על מישהו.
לכן, הפתרון היחיד חייב להיות שינוי של הדרך בה מצביעים והגבלה של הזכויות של נציגים לסמן ולאגור מידע על המצביעים. עד שיעשו את זה, הבחירות ימשיכו לא להיות חשאיות.
שאלת תם – איך יודעים בשעה 16:00 כמה פתקים חסרים לכל מפלגה?
האם מותר לבצע "ספירת ביניים"?
אני מבין שניתן לדעת כמה פתקים חסרים בסה"כ, אולם אם ניתן לדעת, עוד לפני שהקלפי נסגרת, כמה פתקים יש לכל מפלגה (ולכן גם כמה "חסרים"), הרי שמדובר בבעיה גדולה בהרבה מהאפשרות לדעת בסבירות גבוהה מה מספר מצומצם מאד של אנשים הצביע.
לא שזה בלתי אפשרי אבל מהנסיון לא סופרים "כמה פתקים חסרים" (ואפשר למנוע את זה חוקית). ולמעשה לא הייתה שום בעיה לעשות את אותו הדבר גם לפני ימי הטכנולוגיה. הדיווח ה"און ליין" משמש בכדי לנסות ולהצליב בין הרשימות בקלפי לבין רשימות של בוחרים פוטנציאלים, כאלה שלמפלגות יש ידע מוקדם על כוונתם להצביע, ובכך למקד את מאמצי ה"ממריצים" אותם אנשים שמתקשרים לבוחרים הביתה ושואלים אותם "הצבעת היום?" כאשר השאיפה היא שההתקשרות תהיה לאנשים שיש "מידע מוקדם" על כוונתם להצביע למפלגה.
בוב,
בגדול, בדף ההנחיות של הליכוד היה כתוב להכנס כל כמה דקות לקלפי ולספור כמה פתקים חסרים.
דורי,
"ממריצים" זה קבלני קולות בשפה יפה. אבל, לפני הטכנולוגיה היה קשה מאוד להצליב.
מדוע לא לספור את הפתקים החסרים בקלפי אחרי כל הצבעה … ? למה דווקא כל 10 הצבעות?
לא היו הדברים מעולם. כנציג הליכוד בקלפי קיבלתי את מסמך ההנחיות כמובן.
כל מה שביקשו היה את מה שמבקשים תמיד – ללכת לבדוק מדי פעם שיש פתקים לליכוד ולא הפעילו את הטריקים שנועדו לשבש את ההצבעה לליכוד (ערימה ריקה למפלגה אחרת – ממריץ להצביע לה כי כולם מצביעים ככה, אין פתק מחל – יצביעו משהו אחר ועוד.)
הנתונים הוכנסו כל 10 דקות למערכת ובעבר היינו מוציאים כל חצי שעה/שעה נתונים להמרצת חברי ליכוד לקלפי. זה הגיוני שחבר ליכוד יצביע ליכוד ולכן טוב להביא את כולם
Interesting, and incidentally, the first (good) argument I ever heard *for* electronic voting (done right of course, which nobody did so far, and probably nobody ever will do).
One solution – *completely academic*, but without going electric / elector-mechanic – is to manually manufacture a "coding" of your vote on site. using digits (i.e. alphabet between 0 and 9), and where each party is represented by 5 notes. this gives you a total of 14 choose 5 = 2002 different states. Allowing one digit error correction, you'd have about 50 different parties.
יהונתן קלינגר
האם אין לך דברים חשובים יותר לעשות עם הזמן היקר שלך
כל התביעה הזו היא ערימה של שטויות, כולה נסמכת על ספירה של ערימות הפתקים שכידוע
א. הספירה אורכת רבע שנייה והיא בעין, אף מזכיר קלפי לא יעמוד ייספור אחד אחד את כמות הפתקים. אם אתה חושב שמישהו יודע להבחין בעין בין 37 ל45 פתקים אתה ראית יותר מדי פרקים של שרלוק הולמס
ב. הגובה של ערימת הפתקים היא נתון "מלוכלך" מאוד מאחר (ואני אומר מנסיון) נפוץ מאוד "לשחק" עם הגובה של ערימות הפתקים, בשביל ליצור חוסר ודאות
חג שמח
אכן, יונתן, זה עניין מאוד מורכב. צריך גם לספור את הוספת הפתקים (שלרוב נעשית באופן די מקרי), צריך לקזז את ההצבעות בפתקים כפולים (כשרים) ומשולשים (לא כשרים).
ברמה מסוימת, זה בעייתי – הרי אם למשל אחרי כל מצביע ומצביע היה נכנס המשקיף ועושה ספירה של הקולות זה בודאי היה בעייתי. ומצד שני, בסיום ההצבעה – יש לך התפלגות ארצית מלאה והתפלגות מלאה של כל קלפי. אז אפשר להניח עליך, יהונתן קלינגר (בלי לדעת שאתה חבר מפלגת העבודה ובלי לדעת באיזה קלפי הצבעת) שהצבעת לליכוד ביתנו בסבירות של 25% ולמרצ בסבירות של 5%. ואם הצבעת בקלפי ש-80% ממנה הצביעה לחד"ש – אז אפשר להניח בסבירות של 80% שגם אתה הצבעת חד"ש. אבל אי אפשר לדעת בודאות מלאה. אתה תמיד יכול לבחור "לא לציית" למפלגה (או אדם) שהורתה לך להצביע באופן מסוים ואין דרך לדעת בודאות מה עשית.