מה משותף למפעל הפיס, רשות הטבע והגנים ורשות השידור? וובכן, חוץ מכך שמדובר על שלושה גורמים שקיבלו מונופול או זכיון ממשלתי כלשהוא, מה שמשותף להם הוא הרצון שלהם לקבל עוד מידע עלינו. בניגוד לרשויות ציבוריות אחרות, הרשויות האלו מבצעות פעילות מאוד ייחודית: מפעל הפיס הוא בעל מונופול על ההימורים במדינה, רשות השידור היא בעלת מונופול על השידור הציבורי, ויכולה לכפות על האזרחים להיות לקוחותיה, ורשות הטבע והגנים היא רשות ציבורית שמתחזקת את שמורות הטבע, אך גם גובה כספים על הכניסה אליהם.
לכל אחת מהרשויות האלו יש ממשק אזרחי-צרכני עם הציבור, ולאו דווקא ממשק של הפעלת סמכות שלטונית; וכל אחת מהרשויות הנ"ל רוצות עוד מידע, מסתבר. לא מזמן דנה ועדת הכלכלה בבקשה של רשות השידור לקבל גישה למאגרי המידע של הוט ויס לצרכי גביית אגרת טלויזיה ואיתור בעלי מכשירים, ומשרד המשפטים הגיש תזכיר חוק שתאפשר לרשות הטבע והגנים לקבל גישה למאגר המידע של חוק נתוני תקשורת. אולם, המקרה האחרון הופך להיות מצחיק כל כך.
לפני כחצי שנה, פסק בית המשפט העליון בעניין רפאל דיין (עא 8189/11 דיין נ' מפעל הפיס). השאלה היתה פשוטה: דיין רצה להיות זכיין של מפעל הפיס ולהיות חלק מהמערכת שמנצלת את חוסר הידע של אזרחי ישראל בסטטיסטיקה לטובת יצירת מיסוי על העוני. במסגרת התהליך, נדרש דיין לספק מידע מהמרשם הפלילי למפעל הפיס. דיין ערער ובית המשפט דן לעומק בסוגיית היחס בין חוק הגנת הפרטיות לחוק המרשם הפלילי. בסופו של דבר, לאחר קביעה כי במקרה של ניהול עמדות הימורים יש חשיבות לנושא ההרשעות הפלילות והחקירות, פסק בית המשפט כי הבקשה היתה במקומה.
על עניין זה הוגשה בקשה לדיון נוסף, ובית המשפט העליון שב לדן בנושא. אולם, בתשובת היועץ המשפטי לממשלה, אשר מובאת באתר 'הארץ' יש דבר אחד מדאיג. ככלל, עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי אין להעביר מידע למעסיק על חקירה תלויה ועומדת שלא הבשילה לכתב אישום היא מבורכת. אולם, דבר אחד מדאיג בעניין זה: "בעמדתו, מציין וינשטיין כי בעקבות פסק הדין נשקלת במשרד המשפטים האפשרות לצרף את מפעל הפיס לרשימת הגופים שיוכלו לקבל מידע מהמרשם הפלילי".
כלומר, מפעל הפיס, שלא מפעיל שום סמכות שלטונית על פי דין, רוצה כעת להיות עוד אחד מארבעים ושבעה הגורמים שהם ה"יוצאים מן הכלל" שזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי, יחד עם "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים" ו"מנהל הרשות לשיקום האסיר", שכולם צריכים מידע זה לצורך ביצוע סמכויות על פי דין, מבקש כעת לומר היועץ המשפטי לממשלה שתפקידו של מפעל הפיס, כגוף ציבורי שמספק "שירותי הימורים" חיוניים לציבור, מאפשר זכאות למרשם הפלילי.
כשם שרשות הטבע והגנים רוצה נתוני GPS, וכשם שרשות השידור רוצה לקבל מידע על לקוחות פוטנציאליים, גם מפעל הפיס רוצה לבדוק ככה את הזכיינים שלו. ומדוע? כי העניין מאוד נח לו.
אני אנטי כשמדובר בהימורים, אבל אם נשים את זה בצד לרגע, כשיש מונופול על תחום שכזה שאפשר להגיד ללא כל ספק – מכניס המון כסף , ושכביכול איננו חוקי בכלל (תקן אותי אם אני טועה), ועוד באישור הממשלה …
ועכשיו הם גם רוצים לקבל מידע מהרשם הפלילי?
מישהו מכיר מילה יותר חריפה מ"חוצפה"?
* אני חייב להודות שאינני בקיא בפרטים, כמו מי חתם על אותו "חוזה" שמקנה למפעל הפיס את המונופול הזה או מתי.
יש פה ערבוב שאינו מתאים. רשות הטבע והגנים מחזיקה גוף אכיפה שהיינו בעל סמכויות שהיינו נרחבות מאוד ואחראי בין השאר על מניעת צייד וכיו"ב. אני מאמין שהבקשות למאגר נתוני תקשורת קשורים לתפקיד זה ולא לצורך צרכני.