זירת רצח

השעה 20:30, אני ודודי נפגשים בסקורס כדי לשחק קצת פול, לתת לעצמי להפסיד קצת ולהנות מדיבורים על סקס בעיר הגדולה וכוס בירה. מחליפים חוויות ויוצאים, כיף טהור כזה, כמו שצריך. עוברת שעה, הטלפון של דודי מצלצל, בצד השני של הקו קול מסתורי, דודי אומר לי שהוא נאלץ לחתוך, הוא צריך לזוז לרמת השרון, מישהי נדקרה. אני צריך להיות באחת-עשרה בפליים, יש לאיה מסיבת פרידה, אחרי שנה שהיא הגישה לנו אלכוהול, היא יוצאת לדרך חדשה. אמרתי, נו מילא, נלך ונראה מה היה, רמת השרון – דקירה, כמה מוזר ומפחיד זה כבר יכול להיות?

זירת הרצח של ענת פלינר, יום שני 09 אפריל 2006

הגענו לרחוב גורדון, רחוב הדקירה, פגישה מקרית עם אלי יעקב: שאלות, תהיות, וברור שמשהו כבר לא רגיל. בזירה נמצא כבר איציק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון, יחד עם לא מעט מכובדים ושוטרים. העניין מתחיל להיות תמוה; אני תוהה מי הגברת שנרצחה? מדוע רצחו אותה? מה היא עשתה? לא מדובר בעורכת דין פלילית, לא מדובר בעורכת דין מהפרקליטות, אלא עורכת דין אזרחית, מישהי שחיה עם ילדיה בשלווה, לא יותר מזה.

ראש עיריית רמת השרון, איציק רוכברגר, יחד עם סגן ראש העיר, מר מאיר דורון

מסתבר שליד ביתה בדיוק הסתיים משחק הכדורסל של אנדה רמת השרון, ולכן היו שם כל המכובדים. גידי גוב שגר באזור הצטרף גם כן, והכל התחיל להיות מוזר. למה רצחו אותה? האם זה הולך להיות אחד משלושת האחוזים של מקרי הרצח הלא מפוענחים בישראל?

השעה היתה כמעט חצות, ואמרתי לדודי שאולי נלך לאיזור המשרד שלה, לצלמו ולראות מה קורה שם. עצרנו ליד הXO ובדיוק כשהגענו הגיעו גם אחרים, לא רק אנחנו חשבנו על הנושא. החזרתי את דודי לזירת הרצח והלכתי לפאב, לא בלב שלם ולא בצורה קלה, אבל הייתי חייב להפרד מאיה, אותה אישה יקרה שמזגה לי אלכוהול במשך כל השנה האחרונה.

איה, כפיר וקצת אקשן

אני לא שלם עם מה שהיה היום. הרצח קצת עבר שם. מי רצח אותה? מה קרה שם? לעזאזל, זה הרגיש כמו פרק של חוק וסדר. בישראל אין בדרך כלל כאלו רציחות, אלא רוב המקרים הם פשוטים, כמו בגות'האם סיטי, שיש בה 6 רשעים קבועים וחוקרי הפשע יודעים לאן לפנות, כך יש גם בישראל: אבוטבול ואברג'יל, משפחות פשע כהגדרתן במשטרה, אותן משפחות ש"מוכרות למשטרה" ואליהן היא הולכת לאחר כל מקרה מוזר. האם מקרה זה הוא אחד מאלה? אני לא בטוח. אני מקווה שאולי הפשע הזה יפוענח, יש כאן ילדים קטנים שיוותרו ללא אם, יש מישהי שחייה נגדעו מסיבות שלא ידועות לי, ובכל מקרה לכל אדם אסור למות, לא כל כך מהר.

כבר עוד מעט שלוש וחצי. אני הולך לישון, לא לפני שאספר לכם על איך נגמר היום:

אחרי שאדר הראתה סרטי מנטוס מזוויעים, אחי הפעוטים הבטיחו וקיימו, בן טוען: ש"אתם מכירים אותי מהאתר בןקלינגר.קום ומהסרט "איכס, הכלב הזה היה מגעיל"" ומציג מה קורה כשמכניסים מנטוס לבקבוק קולה.

8 תגובות ל-“זירת רצח

  1. יש 3 אחוז מקרי רצח לא מפוענחים.
    ומתוך ה-97 הנותרים – כמה פוענחו נכון? וכמה נמקים בכלא בגלל הודאה שהוצאה בעינוי? זה בעיניי עוד יותר נורא.
    שמעתי איפהשהו שבישראל אחד מאחוזי ההרשעות הגבוהים בעולם – כלומר כמעט כל חשד הופך להרשעה (זה נכון?). חורה לי מאד. זה עולה עכשיו שוב לכותרות בעניין המפורסם של חנית קיקוס, אבל פרשיות כאלה יש כל שני וחמישי ומעטים שמים לב.
    מה יש לך לומר בנושא?
    איך גם אני מוסיף פה תמונה? (אם זה טייפקי, אז כנראה שכבר הוספתי.)

  2. בישראל יש אחוזי הרשעה מאוד גבוהים – 90% מהתיקים מסתיימים בהודאה ועסקאות טיעון, ומתוך ה10% הנותרים כ-85% מסתיימים בהרשעה. זה יכול להגרם ממספר סיבות, שהעיקרית היא שלא מוגשות תלונות שווא ושהפרקליטות מגישה כתב אישום רק כשהיא בטוחה שניתן להרשיע. לחלופין, זה יכול להיות שהמדינה מצליחה להרשיע בקלות עקב מערכת משפטית אוהדת.

    יש לא מעט הודאות שווא, בעיקר של מוגבלים בשכלם ושל אנשים שנשברו תחת לחץ, והרשעות שווא יש, אבל לא הרבה במיוחד. מצד שני, כאן תמיד אפשר לתקן את הטעות כי עוד אין עונש מוות (בניגוד לדעתו של ליברמן).

    לגבי התמונה, gravatar.com

  3. אני לא חושב שזה הרצח, כמו העובדה שכל הזירה מסביב התעסקה בהכל פרט לעובדה שמישהי מתה. היו עסוקים באיך זה יראה מול התקשורת, מי עשה את זה ולמה, מתי באים ערוצי הטלויזיה, למה הם לא באו, מתי הניצב בא, האם יש רפרודוקציה כבר, הכל חוץ מלהבין את הרצח.

    מצד שני, יכול להיות שאני טועה.

  4. הימור שלי – המאפייה הרוסית או שליחיה.
    אותה פרקליטה ריכזה את מדיניות הממשלה בסחר בנשים ופגע בהכנסתם של לא מעט מאפיונרים ממזרח אירופה ומבריחים בדוואים.

  5. תיארת את הסיטואציה מהזוית של כתב החדשות הפלילים (שהרי התלוות אל אחד ובוודאי שהייתם ואף שוחחתם עם הקונקורנטים במדיה – והנקודות שאזכרת הן חלק מחומר הגלם ליצירת הדיווח העיתונאי – הרפרודוקציה של תמונת הקורבן, הראיון המסכם עם קצין המשטרה הבכיר.

    אם היית מתלווה למשל לחוקר או לטכנאי המעבדה לזיהוי פלילי היית רואה את הזירה בזווית אחרת, כי הרי הם אלו שבסופו של דבר מתעסקים בחקירה נטו.

    הכל שאלה של הזווית ממנה משקיפים אל הסיטואציה…

לא ניתן להגיב