0.
בשבועות האחרים הרשת קוצפת על תקנות הנגישות החדשות (תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013). הסיבה לכך היא הטענה הבאה: תקנות הנגישות הביאו למהפכה בדרך שבה האינטרנט הישראלי יראה ויוצג לציבור, ומחייבות הנגשת שירותים ציבוריים לבעלי מוגבלויות. בין היתר, התקנות מחייבות בעלי אתרי אינטרנט של שירותים ציבוריים להתאים את אתרי האינטרנט לבעלי מוגבלויות, ולעמוד בתקן Web Content Accessibility Guidelines לגבי הדרך בה האתר צריך להיות מוצג (אל תדאגו, אם אתם לא יודעים אם האתר שלכם נגיש או לא, הוא כנראה לא. בדקו את המדריך של רן בר-זיק). עכשיו, התקנות והחוק קובעים פיצוי בגובה של 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק על כל הפרה של התקנות, וזה קצת הלחיץ אנשים.
1.
אז קודם כל נשמו היטב והרגעו. קראו את המדריך של איגוד האינטרנט בנושא וחזרו לכאן. אחר כך תקראו את הפוסטים המתלהמים שתמצאו ברשת (ריכוז יפה בחורימבה) ואז תחשבו שוב: מה הבעיה כאן? וובכן, הבה נתחיל בלהבין על מי בכלל החוק והתקנות חלים. אז סעיף 19י לחוק שוויון הזדמנויות לבעלי מוגבלות מסביר מהו שירותי ציבורי, וזה אחד מאלה: "שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג'" או "שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו". עכשיו, בהנחה שאתם לא גוף ציבורי, אז הלכתם לתוספת השניה ובדקתם מה בדיוק הוא שירות ציבורי? ככל הנראה לא. אבל אם כן, אז הנה הרשימה: שירות בריאות, בידור, שירות חינוך, השכלה או פנאי, שירות רווחה, ספורט, תיירות, אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה, תרבות, הארחה, מסחר, דת, אנרגיה, בזק, בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.
2.
אתם יודעים מה אני לא רואה כאן? וובכן, אני לא רואה כאן "בלוגים אישיים". מה זאת אומרת? זאת אומרת שכל הטענות שתקנות הנגישות פוגעות בחופש הביטוי לא ממש מחזיקות מים. התקנות המדוברות נועדו למטרה אחת: להפוך את אתרי האינטרנט המסחריים לנגישים לציבור בדיוק כמו את האוטובוסים ואת בתי הקפה. יש לכך סיבה טובה. אתרי האינטרנט הישראלים רחוקים מאוד מלהיות תואמים לדבר או תקן. אתרי הממשלה הישראלים אינם מאפשרים לבעלי מוגבלות, וגם למי שסתם אינו מעוניין להשתמש בדפדפן אקספלורר לגשת אליהם, למה זה? וובכן, יש הרבה סיבות; אבל: כל השוק הישראלי הלך בכיוון הזה, של לעבוד לא בתקן. אם אתרי הממשלה היו עומדים בתקנים מלכתחילה ואם השוק היה הולך איתם, אז לא היה צריך את התקנות. התקנות האלו אומרות, בעצם, שכל מי שמפעיל עסק יצטרך לאפשר לכל אחד לגשת אליו. והעלות? וובכן, לבנות אתר נגיש זה לא יקר יותר: לבנות אתר נגיש אומר שמתכננים מראש.
3.
ולגבי הפיצוי, אכן, סעיף 19נא לחוק קובע פיצוי בלי הוכחת נזק; אבל בואו נקח דברים בפרופורציה. אתם יודעים איפה עוד יש פיצוי ללא הוכחת נזק? בחוק הספאם (סעיף 30א לחוק התקשורת הידוע). גם שם, בדקה האחרונה הגיעו כל מיני אנשים שמתפרנסים מספאם וביקשו משר התקשורת להתערב; הטענה היתה שזה ימוטט להם את העסק. וובכן, אם נסתכל על חוק הספאם, אז באמת בדיוק כמו תקנות הנגישות, כמעט בלתי אפשרי לעמוד בהם. הדרישות של סעיף 30א לחוק התקשורת הן נוראיות (אם לא נסתכל על השאלה "איך השגת את המייל שלי"). לדוגמא, כל מייל צריך להכיל בכותרת את המילה "פרסומת" ולכלול בתחתית המייל את פרטי הקשר המלאים של המפרסם.
4.
אבל, האם היו תביעות נגד מפרסמים שלא כללו את המילה פרסומת? וובכן, למעט מקרה אחד, שנגיע אליו עוד שניה (תצ 36086-06-11 חרסט נ' ידיעות אינטרנט ואח'), לא היו תביעות נגד מפרסמים שלא כללו את המילה "פרסומת בכותרת". הסיבה לכך, היא כי בתי המשפט לא התייחסו לתובעים קנטרניים בצורה יפה. לדוגמא, לפי כחודש בית המשפט הבהיר כי המטרה של פיצוי ללא הוכחת נזק היא לא להביא להתעשרות של התובעים: "התנהגותו האמורה של התובע אינה מצדיקה שלילה מוחלטת של פיצוי, דבר אשר יהווה "פרס", לנתבעת אשר שיגרה דואר זבל בכמות גדולה לכתובת המתחם של התובע, אך היא מצדיקה את הפחתת הפיצוי הסטטוטורי המירבי הקבוע בחוק, באופן ניכר, וזאת כדי שלא לעודד את התובע לצבור דואר זבל ולהפוך את הגשת התביעות בעניין זה, למקור הכנסה משתלם ורווחי" (תאמ 2524-08-12 תמיר נ' ישר-אובוז נכסים ואחזקות).
5.
במקרה של חרסט, המצב היה קיצוני יותר: בית המשפט לא השתכנע שהמטרה של התביעה היתה לעצור התנהגות בעייתית. באותו המקרה, אדם נרשם לשירותיהם של אתרי קופונים רבים, וכאשר קיבל את ההודעות, טען שעצם אי הופעת המילה "פרסומת" בכותרת גורמת לו לנזק. בית המשפט לא ממש האמין לגרסא זו, ודחה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. כלומר, בית המשפט יודע מתי מנסים לנצל את המנגנון לקבלת פיצוי ומתי זה באמת ראוי לפצות.
6.
ולא רק בית המשפט. כך גם לשון החוק; אם נחזור לסעיף 19נא המדובר, אז נראה ש"בבוא בית המשפט לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, במספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע, בסוג השירות או המקום, בהיקף פעילותו לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום, בטיב ועלות התאמת הנגישות, במועד בניית המקום, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות ובהיקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה". כלומר, גם כאן הסכום הוא עד 50,000 ש"ח, אבל יש סיכוי שיהיה נמוך יותר.
7.
אם לסכם, התקנות עצמן נחוצות: המדינה צריכה להתחיל לעבוד בצורה תקינה וראויה שתאפשר גישה של כל הציבור לאתרי אינטרנט שמספקים שירותי ציבורי. את הבלוג שלכם, את האמנות שאתם מוציאים, לא יקחו מכם. מה כן? אם אתם מרוויחים כסף, כדי שתבינו שהחוק חל עליכם.
תודה על הקול השפוי. מצער להיחשף לעויינות שהתקנות עוררו.
המון תודה על המאמר (ועל האיזכור).
עוד משהו ששווה להזכיר – מהזווית הטכנית. אני עובד כבר מספר רב של שנים (למעלה מחמש) בשוק האמריקאי/אירופי ושם נגישות היא חובה – לפיכך יש לי לא מעט ניסיון בתחום. מבחינה טכנית ברוב המקרים זה לא בלגן להנגיש את הפרונט אנד של האתר. בטח שלא ברמת A. זה פשוט נראה להרבה בוני אתרי אינטרנט מאוד מאוד מורכב, אבל זה לא.
אם אתם משתמשים בוורדפרס או במערכות פתוחות אחרות יש לא מעט תוספים שמאפשרים לחסוך המון בזמן עבודה.
מהזווית השיווקית, אליה נחשפתי כשעבדתי עם מנהלי פרויקטים ואנשי שיווק – אתר נגיש הוא אתר נעים יותר עבור כלל הלקוחות ולא בעלי מוגבלויות ואתר שגם גולשים 'רגילים' נוטים להשאיר בו יותר כסף.
מה שכן, יש אתרים ספציפיים, במיוחד אתרים שנשענים המון על וידאו, שיש להם בעיה קשה עם החוק הזה.
אתה מפרט יפה והכל טוב, אבל השאלה הכי חשובה כאן:
האם נותן שירות, בוא נגיד למשל קוסם או ליצן של ימי הולדת, או שרברב, או מנעולן.. כאלו שלא מרוויחים הון, אבל חייבים אתר אינטרנט כדי -להתקיים- (תדמיין שהמילה "להתקיים" היא בטקסט בולט ולא סתם כתובה כאן.. כי רוב האנשים במקצועות הללו לא גרים ברמת אביב ג' אלא בשכונות עניות יותר בדרום ת"א, חולון, בת ים, ראשל"צ..
אז עכשיו תגיד לי האם בעל עסק כזה, כמו שתיארתי – האם אפשר לתבוע אותו ללא הוכחת נזק כי יש לו תמונה בעמוד פנימי שאין עליה ALT?
או כי הניסוח של הכותרת לא עומד בכלל של: "השתמשו כמה שפחות בשפה גבוהה מצד אחד, או בסלנג מצד אחר. אל תשתמשו בביטויים מקצועיים בלי צורך." (מתוך "כללים לכתיבה נגישה" באתר "נגיש" שהוקם מטעם איגוד האינטרנט).
האם ניתן לתבוע ליצן של ימי הולדת על אחד מהדברים הללו? ועל סך של 50 אלף ש"ח? ללא הוכחת נזק? וזה מה שהחוק אומר?
אם אתה אומר לי שלא – אז תוכיח לי למה לא. אתה העו"ד..
אם אתה אומר כן – אז אפשר להבין למה אנשים מתלהמים..
אתה צריך להבין שנותן שירות שבקושי סוגר את החודש, ומרוויח 7-8 אלף בחודש שבקושי מכסים את החיתולים לילדים, וחייב אתר אינטרנט כדי להשיג את ה-7-8 אלף האלו כדי להתקיים – להקים אתר במערכת מוכנות כמו וויקס, וובידו, 2ALL, LIVECITY, וורדפרס, ג'ומלה, ועוד כל מיני כאלו שמאפשרים לו להקים אתר אינטרנט סביר מינוס בקלות – זאת האופציה היחידה.
כשאתה אומר לו שהוא צריך לשכור מומחה עם ידע במשפטים כדי להקים אתר ולדעת שהוא עומד בתקן, ובמקום לשלם 30 ש"ח לחודש ל-2ALL, הוא צריך להקים אתר ב10,000 ש"ח לחודש ועוד לשלם לעו"ד לייעוץ – אז הוא לא יכול אפילו להתחיל.
בנוגע לפסקה האחרונה על הפלטפורמה – נאמר די בפירוש ש:
"ואולם ניתן השירות באמצעות פלטפורמת רשת חברתית (כגון פייסבוק או טוויטר), יבצע נותן השירות את אלה מבין התאמות הנגישות הנתונות לבחירתו באמצעות הפלטפורמה (כגון בחירת ניגודיות)".
כלומר הוא לא צריך לוודא את תקינות wordpress.org או livecity, אבל הוא כן צריך לעבוד במסגרת מגבלות הפלטפורמות. (אגב, בחירת ניגודיות לא נדרשת לפי תקן A, כך שמוזר שהשתמשו בדוגמה הזו).
בנוגע לתביעה על זה שבתמונה פנימית אין alt (אגב, לא בכל תמונה צריך להיות alt לפי תקנות נגישות A) זה נכנס בדיוק לתוך תביעה קנטרנית ולזה יהונתן התייחס.
החוג מחייב עמידה בתקן AA, ולא A..
אני מדבר על שרברב שמעלה תמונה של הפרצוף שלו כדי שהגולשים ידעו איך הוא נראה.. להראות סוג של אמינות וכו'.
נגיד והצלחת לגרום לאחד כזה להיכנס לממשק ניהול ולהבין איך הוא מעלה תוכן לבד (בחור בן 50 שמתפרנס בקושי), לך תסביר לו שתובעים אותו כי הוא לא שם ALT על התמונה שהוא העלה ב-WYSIWYG..
מבחינתי, בתור אחד שאוהב לפתח אתרים רציניים – אני שמח בעניין.
כי עכשיו הלכה התעסוקה לכל אותם ילדים בני 16 שרוצים לבנות אתר באלף שקל, ואני בתור אחד שאין לו בעיה לעמוד בכל התקנים – יכול לגבות מחיר יותר גבוה, כי יש יותר ביקוש למישהו שמבין את התקנים ועובד לפיהם.
לעומת זאת, מפריע לי שאותם עצמאים עם עסק קטן שלא גומרים את החודש, לא יכולים להרים דף נחיתה, כי פעם הם היו מרימים איזשהו דף ב-200 שקל, משקיעים לגוגל עוד 200 שקל לחודש ומקבלים איזה 10 לידים בחודש, וזה היה מספיק להם בשביל לשרוד.
היום הם צריכים להקים דף נחיתה ב-1000-1500 ש"ח, כי הם לא יכולים לסמוך על הבן של השכן שיכין להם דף פשוט שלא יגרום להם לתביעה.
השאלה שלי היא כזו: העובדה שלא מצויין בחוק בפירוש "בלוגים אישיים" לא אומרת שאינם נכללים בהגדרה של אתר שנותן מידע לציבור הרחב, נכון? יש לי בלוג מתכונים שאינני מרוויחה ממנו שקל. אני מפתחת מתכונים ומעלה אותם בעברית ובאנגלית, בזמני הפרטי. גם תחזוקתו הבסיסית גוזלת ממני זמן לא מועט… האם החוק הזה יאפשר למישהו לתבוע אותי (על מה רק אלוהים יודע, שייקח את המינוס בבנק…) על נגישות כי לא הגדרתי על תמונה ALT (מה שקורה לעיתים קרובות), כי מה יש לי לשים ALT על תמונה של מאכל בתוך המתכון שלו… אם לא ראית, זה לא עוזר לך, התמונה להמחשת הכתוב…
ועוד דוגמא:
עבורי, להכין טופס יצירת קשר שבו לכל Input יש label שמתאר אותו – זה מובן מאליו.
זה לא מופיע כחובה בתקן של W3C לתקינות של ה-HTML, אבל זה מבחינתי מובן מאליו.
לעומת זאת, בתקן של WCAG 2.0 זה חובה.
לצערי – לא יצא לי לפגוש הרבה טכנאי אתרים, כאלו שמקימים אתרים פשוטים בוורדפרדס וג'ומלה – שמשתמשים בתגית label.
נכון שבימים עברו היה לי קשה להסביר לבעל אתר על כל אותם דברים קטנים שמתכנתים זולים לא יבצעו עבורם בקוד ולמה זה חשוב, ולבעל האתר היה חשוב יותר להוריד 500-1000 ש"ח בהקמת אתר מאשר הקפדה על כל הדברים הקטנים, ועדיין – מרגיז שעל דברים כאלו אפשר לתבוע עסק עצמאי קטן.
"על אף האמור בתקנת משנה )ב()2( ובלי לגרוע מהוראות תקנת משנה )ה(, יראו
חייב בביצוע התאמות נגישות, שאינו רשות ציבורית, אשר ביצע התאמות נגישות
בשירות האינטרנט המסופק על ידו ברמה A להנחיות, שנה לכל המאוחר מיום
התחילה, כאילו עמד בהוראות תקנת משנה )ב()2( "
נראה לי שמספיק A. בכל מקרה ההבדל בין AA ל-A הוא לא גדול מבחינת הביג'רס.
הבעיה עם ילדים בני 16, כפי שכתבתי במקום אחר היא לא באתרים לאינסטלטורים שהם כותבים אלא שגם משרדי פרסום שוכרים אותם ליצירת דפי נחיתה לכל מיני מסעות פרסום, חלקם ממש גדולים, ואז אנשים עם מוגבלויות לא יכולים להשתתף בזה. וכן, אז עידן החאפריות מתחיל להסתיים. וזה אומר הרבה על השוק.
יש לי בלוג שעוסק בביקורת טלוויזיה. האם זה לא יכול להחשב ל"שירות בידור"? לי זה נשמע כמו הגדרה פתוחה מאוד וניתנת לפרשנות ואני חושש שהפרשנות תהיה לרעתי.
עכשיו יכול להיות שבמקרה שמישהו יחליט לתבוע אותי, השופט יחליט שזה קנטרני (אפילו סביר) אבל אני עדיין אצטרך לסבול את ההליכה לבית המשפט, ואת כל הכאב ראש שזה יגרום לי.
מעבר לכך, האם עסק פרטי שמספק שירותי כתיבת תוכן ועושה את זה מהדירה שלו חייב להנגיש אותה? אם כן, זה מפחיד. אם לא, אז למה את האתר שלו כן?
אז היה צריך להגביל את החוק למשרדי פרסום, חברות בע"מ וכו'..
תן לעצמאים הקטנים להקים דף נחיתה ב-100 שקל אצל השכן בלי לפחד מתביעה.
ההבדל בין A ל-AA הוא רציני עבור כאלו שמתעסקים בתוכן וידאו.
גם אתר של עצמאי עולה מרוסיה, שבזכות השפה השניה שהוא יודע רוצה להקים אתר שינוסח בעברית וברוסית, ולא יודע שבין הפסקה בעברית שהוא כתב לפסקה ברוסית שהוא כתב, הוא צריך להוסיף לתגית של הפסקה גם lang=ru או lang=he כדי לזהות את השפה, ולא רק ליישר את הטקסט לשמאל או לימין בהתאמה. (אגב, הנחיה של AA שלא קיימת ב-A)
סורי על השרשור הכפול, פשוט אי אפשר לערוך כאן את התגובות אחרי השליחה..
בהמשך למקרה הקודם – תאר לך שאותו עצמאי שכתב את האתר בשתי שפות כדי להקל על דוברי רוסית – יקבל תביעה כי אין לו אטריביוט של lang על כל פסקה.
זה אבסורד.
ומולו בבית משפט יעמוד עיוור שיעיד שהוא לא הצליח להבין את הטקסט בגלל האטריביוט החסר, ולא הצליח להזמין שרברב לנזילה שיש לו במטבח. ועכשיו תגיד לי האם לדעתך בית המשפט יחליט שהתובע טועה? או שהוא יפסוק לאותו שרברב לשלם לעיוור 50 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק?
ועכשיו קח את הסיפור הזה, ותכפיל אותוב בכמות עורדי הדין המובטלים ומחוסרי פרנסה, שימצאו להם איזה עיוור-מחמד שיהיה מוכן לחתום על חוזה שהוא לא יכול לקרוא (שזה אגב כנראה לא יפריע לו), בשביל לקבל 50% מגובה התביעה על כל בעל עסק שבמקרה העו"ד גילה שאין לו ALT בתמונה של הבלונים שהליצנית העלתה, או הצנרת השבורה שהשרברב העלה, או התמונה של השקע לחשמל.. (בקיצור הבנתם..)
נתחיל עם לענות לדוד:
דוד, בגדול רוב תבניות הוורדפרס עוברות ואלידציה מהר יחסית ובלי בעיה. מבחינתי גם קוסם\ליצן שרוצה לבנות אתר יכול להרים וורדפרס ולהעלות את התמונה שלו והכל יהיה בסדר. זה לא קשה ולא יקר להיות נגיש.
עכשיו, מאותה הסיבה יש גם להניח שאף אחד לא יתבע אם הוא לא סגר תג ALT. אף בית משפט לא יפסוק 50,000 ש"ח. יש יותר סיכוי שיפסקו 250 ש"ח, שלא יצדיק את שכירת עורך הדין.
אורי צציק,
אם אתה בלוג ביקורת טלויזיה, ולא "מידע על שירות ציבורי" אז כנראה שאתה פטור; כאן השאלה אם אתה נותן מידע או לא היא לא ברורה, אבל אני מעריך שאף אחד לא יהיה חמדן מספיק לצאת נגדך.
אבל, שים לב שיש בתקנות החרגה על פלטפורמות. אם אתה עובד דרך פלטפורמת צד שלישי, אז יש חובת הנגשה לפלטפורמה בעיקר.
רוז,
שימי לב: לא בטוח שאת לא "שירות ציבורי" אם את מציעה מתכונים לציבור כדרך הכלל. אם את כותבת בלוג אישי, ומדי פעם מפרסמת מתכונים, אז כנראה שהתקנות לא יחולו עלייך, אבל נחכה לפסיקה ונדבר על זה.
יהונתן, ואם אני לא ליצן? אם, למשל, אני אמן (מוזיקאי, פסל, צייר, צלם) ויש לי אתר "תדמיתי" שמציג דוגמאות של העבודות שלי? יכול להיות שהאתר שלי מושתת כולו על תמונות (כי אני צלם או פסל או צייר) ויכול להיות שהאתר שלי מושתת כולו על קבצי mp3 או וידאו (כי אני זמר). בצורה כזאת יש לי בעיה רצינית להנגיש את האתר שלי (שכולל מעט מאד טקסט). האם, למעשה, אני חייב לתמלל את כל קבצי ה-mp3 שלי או להוסיף כתוביות לכל וידאו (מה שאולי ייפגע במסר שאני מנסה להעביר בוידאו כי אולי אני בכוונה משתמש בכפל משמעויות?)
למעשה, בלי קשר לנ"ל, לא הגיוני יותר להגדיר בתקנה כמות כניסות ייחודיות לאתר שאם אני לא עומד בה אני לא מחוייב בתקנה? הרי אם יש לי 300 או 800 כניסות ייחודיות בחודש זה לא הגיוני שאני אנגיש עכשיו את האתר שלי – בלי קשר לאיזה שירות אני מספק…
יהונתן, אני מבין ממך שגם אתה לא יודע על מה חל החוק.
להגיד: "החוק נגדך, אבל סמוך עלי, אף אחד לא יתבע אותך על זה" – זה משפט שאי אפשר להגיד במדינה שבה יש יחס של עורך דין אחד לכל 170 תושבים.. (ולא נעים להגיד, אבל הם גם יהודים, וישראלים..)
לא הכל קשור לפלאגינים, כי כל מערכת יכולה לסדר לך ALT אוטומטי על תמונות אוטומטיות, אבל על סתם תמונה שמעלים לאתר באיזה עמוד קיקיוני, ולא דרך מודול של תמונות – זה כבר תלוי בבעל האתר.
ושוב – אם אני אחזור לאותו אינסטלטור קטן – גם אם הוא שיםלם לי פי 3 כדי להרים לו אתר שתומך בתקן – ביום שהוא יעלה עמוד חדש לאתר ואני לא אשב לעשות לו בייביסיטר – הוא מאוד ישמח על העובדה שהוא הצליח להיכנס לממשק ניהול וליצור עמוד, אבל אחרי שבוע הוא יקבל תביעה מאיזה עורך דין מעפן שיבוא לעשות עליו קופה. וזה מצער.
הבעיה היא הרבה יותר עמוקה.
לא מספיק שהאתר יהיה מונגש – צריך לקבל אישור הנגשה מיועץ הנגשה. עניין שעולה (לפי פרסומים זרים) בסביבות 1000 ש"ח לאתר.
כך שגם אתר שנוצר ללא מטרת רווח (אתר מתכונים שכל רווחיו הם אגורות זעומות באדסנס שנועדו לכיסוי הוצאות) יאלץ להתחיל במינוס 1000 ש"ח.
תו הנגשה לאתר – אינו מחסן את האתר מפני תביעות ואין אחריות. כך שאם היועץ התרשל בבדיקה – אתה עלול לחטוף.
כל אתר נמצא תחת אחת ההגדרות של החוק. אתר מתכונים, אתר ביקורות, אתר מוזיקה. הכל. לא מצאתי עדיין אתר שלא הצלחתי לשייך אותו לאחת הקטגוריות.
פתחת אתר אישורי הגעה לברמצווה ושמת מפה? ברכותי – אתה חשוף לתביעה.
יש לך אתר משחקי פלאש אונליין? תנסה להגיש אותו. לא הצלחת? צפה פגיעה.
יונתן, אתה עו"ד ואתה מכיר עו"ד ויודע שכמו שהיה חכם בלילה שנרשם לקבוצות פייסבוק והתחיל לאיים בתביעות ספאם על עדכונים – יהיו אנשים שיסרקו את הרשת לתבוע 50000 ש"ח. (לא 1000 עלובים על ספאם. פי 50!)
אז חפרתי פנימה בהוראות החוק והנה חלק מהדברים:
1) אתה חייב להשתמש בפונט אריאל. או בפונט נגיש מהרשימה (חלק מהגוטמנים) רוצה להשתמש באלף? תשכח מזה.
2) אתה חייב צבעים קונטרסטיים. האתר שלך, למשל הוא שחור על אפור. לא בטוח שזה עובר.
3) על הטקסט בעמוד להיות קצר וקולע. אם תכתוב טקסט ארוך מדי או בשפה גבוהה מדי – אתה עובר על התקנות.
ויש עוד כהנה וכהנה. זה חוק כל כך הזוי.
החוק צריך לחול אך ורק על אתרים ממשלתיים ואתרים בעלי נפח גלישה של מאות אלפי גולשים בחודש.
ומאידך – הממשלה צריכה לעשות תוכנית שמעודדת הנגשה. למשל – זיכוי נקודות מס לבעל עסק שהנגיש את האתר שלו.
מה שקורה עכשיו – זה טרור אינטרנטי.
יהונתן ,
תודה על הפוסט …….
לגבי הגדרת מקום ציבורי שירות ציבורי וכו…… אני לא בטוח תכל"ס , בבית משפט , מה יקרה .
אפשר לטעון בקלות כך :
מה שחל עליו ה- " חוק איסור הפליה במוצרים ……תשס"א 2000 " חל גם על אתרים באינטרנט ( לגבי הגדרת שירות ציבורי , מקום ציבורי ) .
ואם תעיין היטב בהגדרות החוק ( איסור הפליה ) , לא בגובה שמנים אלף רגל כלל וכלל יהא :
להפקיע את הזיקה שבין תשלום , לבין הגדרת שירות ציבורי וכו……משמע –
ייתכן בהחלט יהא לטעון , שגם אתר לא מסחרי , שלא מרוויח כלל ממתן שירות , הינו בבחינת מקום ציבורי .
שכן , אסור לשכוח , שפרשנות תכליתית בבית משפט , חורגת לרוב מפרשנות צרה של המקרה או של החוק המדובר .
למשל , החוק שם , מכליל כניסה למקום ציבורי כמקום נגיש האוסר אפליה , ולא רק באספקת שירותים בתשלום וכו……
אני הייתי חושב שוב ……
תודה …….
הי,
כמה נקודות מקריאת הפוסט והתגובות.
החוק והתקנה כפי שמנוסחים כיום אינם ברורים די הצורך בשאלה איזה אתרים מחויבים בהנגשה ואיזה לא. כמו כן, אין הוא מגדיר איזה חלק מהתקן צריך לעמוד בו. שתי השאלות יוכרעו בבית המשפט. והנה הבעייה.
אם רוז פוחדת להמשיך לתחזק את אתר המתכונים שלה מחשש לתביעה (בהנחה שזהו אכן אתר מתכונים שהיא מפעילה בחינם), ובסופו של דבר תוריד אותו מהרשת — כולנו הפסדנו.
אם בעלי עסקים קטנים יפחדו לתת לילדים/שכנים/משפחה לכתוב להם אתר בחינם רק כדי שיוכלו לעמוד על הרגליים, ייפתחו פחות עסקים קטנים וכולנו הפסדנו.
אם אורי פוחד להמשיך לתחזק את אתר הטלוויזיה שלו כי האתר כולל מידע על שירות ציבורי (שידורי טלוויזיה) ובסוף יוריד אותו מהאוויר, כולנו הפסדנו.
השאלה היא לא מה עלות ההנגשה, וגם לא מה בית המשפט יפסוק. זה בכלל לא רלוונטי. לאנשים שמפעילים אתרים כעיסוק צדדי אין אינטרס להלחם על זה בבית משפט. ושוב, ההפסד כאן הוא של כולנו.
גם אני אשמח לראות את הרשת נגישה יותר. גם אני מלמד בקורסים שלי כיצד לבנות אתרים לפי תקנים וגם אני מתעצבן לראות את אתרי הממשלה והחברות הגדולות כתובים רע. משפטים, קנסות ואיומים מעו״ד אינם הדרך להגיע לשם.
אני רואה בחוק הזה כמה בעיות:
1. החוק למעשה קובע קנס כספי ענק על באגים. אני לא ראיתי על פניו מתן אפשרות לתקן ליקויים שנמצאו באתר. טעית, לא שמת לב, לא הבנת – העונש שלך 50K. ותראה לי מתכנת שלא טועה. אין דבר כזה, זה לא קיים.
2. הכללים כפי שעברתי עליהם בגדול מגבילים מאד את חירות היצירה. גם אם אני בונה אתר שמספק שירות לציבור, יש מקום למקוריות ויצירתיות. אבל עכשיו באים וקובעים לי איך לבנות אתר אינטרנט, ממש לפרטי פרטים.
3. כל הקטע עם קיצורי מקלדת כתחליף לעכבר מיותר לגמרי. אין שום בעיה להתקין במחשב סימולטור לעכבר המופעל באמצעות המקלדת. למעשה סימולטור לעכבר אפשר להתקין במגוון אמצעים, גם למי ששולט רק בראש או אפילו רק בעיניים. מי שקבע את הקריטריון הזה לא מבין בהנגשה, נקודה.
ואף אחד לא דיבר על כניסת התקנות לתוקף – שימו לב לנוסח לפיו אם יש לכם אתר קיים אז יש לכם שלוש שנים לסדר אותו, אבל אם העליתם "עמוד חדש" הוא חייב להיות מונגש… זה מפגר, כי אם אני משתמש במערכת ניהול תוכן (ומי לא?) אז העמוד הזה יהיה בדיוק כמו כל שאר העמודים באתר… כלומר לא מונגש! הופ – 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק (ולמי שכתב שהשופט יפסוק 250 ש"ח, סבבה, בוא תתחייב על זה או יותר תתחייב לשלם את ההפרש מהפסיקה בפועל לסכום הזה…)
תקנות רעות, טיפשיות, המעידות על חוסר הבנה בסיסי באינטרנט (ובחופש הביטוי)!
רוב העסקים במדינת ישראל הם עסקים קטנים שיש להם קושי כבר היום להיות רווחיים- באים ומטילים עליהם עוד הוצאות!
מי אתם חושבים ישא בהוצאות האלו בסופו של דבר??????? ה-צ-ר-כ-נ-י-ם !
ואז תלכו לבכות על יוקר המחייה… העיקר תמכתם בפלא החדש של "הנגשת אתרים".
רוצה הממשלה לעודד הנגשה? שתיתן לבעל עסק המנגיש את האתר שלו נקודת זיכוי במס הכנסה לחודש, שבוע, שנה וואטאבר! אבל לא, במדינת היהודים עובדים רק בתמריצים שליליים! הבן שלך העלה אתר המוסר מידע על בתי ספר למוזיקה- הופ, פיצוי ללא הוכחת נזק.
הזוי. הזוי. הזוי.
איזה כיף, סוף סוף תהיה חובת בטוח אחריות מקצועית על כל מתכנת אתרים, כי כל אדם שמבקש שיבנו לו אתר ידרוש פיצוי במקרה שהאתר לא עומד בתקנים החוקיים. זה באמת לא בסדר שסטודנטים יקימו אתרים במאה שקל כאשר בחברות בנית אתרים מסודרות זה לא מספיק בשביל שהשירות שלהם יטרח לענות למייל שלך. אז הנה חוקקנו חוק שישאיר רק את החברות בשוק.
ואתה טועה יהונתן, וורדפרס אינה פלטפורמה כמשמעותה בחוק ותבניות ותוספים שמועלים למאגר לא נבדקים האם הם תומכים בנגישות וממילא עבור אתרים רבים מבצעים בהם שינויים לעמיים על ידי הבלוגר עצמו שמצא הוראות באתר כלשהו אינטרנט ואין לא שום ידע בHTML.
היתרון לכל האנשים שואלים שאלות כרגע הוא לסגור את האתר העצמאי שיש להם ולעבור לפלטורמה – פייסבוק, wordpress.com' livecity וכו (פה נשאלת השאלה איך אותו האינסטלטור של דוד יודע לזהות מהי פלטפורמה….)
היה מאוד קל להכיל את החוק על חברות המקבלות תקצוב ממלכתי, חברות הנסחרות בבורסה הישראלית וחברות הרשומות בישראל, אבל זה היה הופך את החוק לפשוט מדי…..
והכי גרוע זה שכמו חוק הספאם שלא עצר את הספאם בתיבת הדואל שלי (סינים לא מכירים בקיומו של החוק הישראלי) אפילו ממקומות שמזדהים בשמם כמו קלאב רמון לא סביר להניח שהחוק ישפר את הנגישות ברשת. עסקים שיש להם אינטרס יתקנו את האתרים שלהם, אבל היה ניתן לעשות על ידי הדרכה ללא צורך בחוק, ואלו שלא שמים זיין ימשיכו לא לשים זיין כי מי כבר ילך לבית משפט כאשר יש סיכוי שהשופט יקבע שהתביעה קנטרנית? ובמקרה הסביר תצא עם סכום שיהיה רק טיפה יותר מעלות בזבוז הזמן והמתח הנפשי שכרוכים בהגשת תביעה.
יש גם בעיה מאוד רצינית עם חוק בעברית שנסמך על מסמך באנגלית שלמחוקק אין שום שליטה על התוכן שלו.
אם אני בונה אתר קטן (מסחר או משהו דומה),
אני הופך להיות עבריין.
גם אם לא יהיה קנס.
הי
הגישה ללא ספק נכונה ואולם שיטת המימוש קיצונית ולא מתחשבת. יש כמה בעיות עיקריות : נקודת ההתחלה כ- AA ולא A ( ההבדל הגדול הוא בעלויות כלכליות של יצירת כתוביות לסרטי וידאו כולל בזמן אמת) ומאחר ובתקנות נגישות השרות ניתן פטור לנושא לא ברור למה מתעקשים על AA , ההחלה על כל אתר שנותן שרות ציבורי (שזה למעשה כל אתר שנותן מידע על שעות פתיחה וסגירה של עסק), והדרישה שמי שמאשר נטל כבד מדי הוא מורשה נגישות השרות שחייב לקחת מומחה נגישות שבר שיוצר צוואר הקבוק עם השלכות כלכליות. באיגוד ניסינו במשך כל התקופה לשנות את התקנות ללא הצלחה. לדעתנו ההחלה בשלב ראשון צריכה להיות על אתרי מימשל ואתרים מסחריים גדולים ואחרי שלב הסקת מסקנות להמשיך הלאה.
אנחנו אבל טיפה בים, התקנות קיצוניות באותה מידה גם בתחומים אחרים ולכן הסיכוי שיעברו שינוי והתאמה הוא די ברור.
נראה כאילו כל המגיבים הקודמים העלו את הנקודות החשובות שמטרידות אותי כמפתח אתרים. אבל ממש מרתיחה אותי טענה ה"זה לא בשמיים", שאתה מעלה, לגבי ההנחיות. זה לא בשמיים טכנית, להוסיף alt לכל תמונה. אבל זו בהחלט עשויה להיות עבודה מטרידה וממושכת לכותב האתר, להבין מהו התיאור הטוב ביותר לתמונה. בנוסף, יש מקרים שבהם ניתן לטעון שהוספת alt אינה מספקת, שכן התיאור אינו ממצה. כך שהעיקוב על ההיבט הטכני, מהווה חוסר הבנה של הבעיה.
עד כמה שהעניינים מסובכים עבור תמונות, אני לא רוצה להתחיל לדבר על כתוביות לוידאו. אם אני רוצה להעלות לאתר מדריך וידאו טכני – להכניס לו כתוביות, עבור טקסט שאני פשוט אומר באופן ספונטני, ימנע ממני להכין את הוידאו הזה.
לא קשה לציין font-size גדול יותר באתר. יותר קשה לגרום לfont הזה להיראות טוב על הדף. כמו כן, שינוי גודל הפונט בinline, הוא תרגיל שנדרש בjavascript לעיתים, ובמקרים אחרים, הוא פשוט תוצר של עורך הwysiwyg בו אתה משתמש, או של טלאי זמני.
אני יכול להמשיך ולתקוף כל דרישה בנפרד, אבל השורה התחתונה היא שהתוכן העצמאי ייסבול מהתקנות החדשות.
עושה שכל. פוסט עם הרבה הגיון בריא ותודעה חברתית.
אז מה אם יש צורך לבצע הנגשה של אתרים. כל העולם צועק שיש להשוות את התנאים של האינטרנט עם אלו של המציאות הפיזית. שם כל שירות צבורי או שירות להל מקבל תקנים שונים ומשונים, כך גם כאן.
עם זאת נראה לי שהטמעה מתבצעת באגרסיביות מיידי ויש צורך למתן ולהחיל לאט יותר.
כל אתר וכל בלוג פרטי נכללים בהגדרה של בידור השכלה או פנאי.
פרט מאוד חשוב:
לבונה אתרים לא שווה לבנות אתרים לעסקים קטנים יותר, זה מאוד פשוט, הוא מתכנת מדהים, אבל בשביל 1000 ש"ח לא שווה לו לקחת את הסיכון שהוא עשה טעות / לא הבין נכון את התקן הישראלי במלואו,
החבות המשפטית היא מטורפת ולכן לא שווה יותר להתעסק עם אתרים קטנים.
פרט עוד יותר חשוב:
דיברנו על אתרים, אבל מה לגבי אתרים שיש להם מערכת שמספקת שירות, לדוגמה מערכות לניהול עסק באינטרנט, האם יש חובה להנגיש גם את המערכת עצמה?
אם כן, זה עצוב ביותר, כי אי אפשר יותר להשתמש בממשקי משתמש שמקצרים הליכים.
פרט עוד יותר חשוב מהקודם:
יש לעסק קטן אתר קיים, הנגשתו תהיה יותר יקרה מלהקים אתר חדש.
אני מבין שבתיאוריה יש הקבלה בין אי יישום חוק הספאם לאי יישום החוק הזה. אבל זה שלא נתבעים על חוק הספאם זה לא אומר שאותם אלו שלא שמים את המילה "פרסומת" לא (ואני מדגיש) עוברים על החוק!!!
אבל הי, חוק הספאם חל על כמות מסויימת של אתרים – אותם אלו שרוצים להישאר באינטרקציה חוזרת עם המשתמש. לעומת זאת עם החוק הנוכחי אנחנו הופכים ציבור שלם של בעלי אתרים לעבריינים ( לפי ההגדרה היבשה של החוק ) – לא משנה כמה נמוך הסיכוי שיתבעו אותי, לא הייתי רוצה להיות חשוף לתביעות.
תודה רבה על המאמר, באמת המידע שברשת מטעה
הזויות התגובות כאן ברמה של בואו וניתן שירות רק לצעירים, בריאים, עשירים, מושלמים, דוברי עברית וכו'.
כחברה מתוקנת אנחנו מחוייבים לדאוג לאנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים דרך אחת היא דרך הנגשת האתרים.
רק הדרכה ללא חקיקה ואכיפה לא תעזור כפי שאף אחד לא התנדב להנגיש אתר או בנין או להקצות חניות לנכים או לשלב אנשים עם מוגבלויות בעבודה ללא החקיקה.
תנסו לצאת מהמרחב הקטן והאגואיסטי ולראות את החיים בעיני אדם עם מוגבלויות, וכן להנגשת אתרים יש יתרונות נוספים למשל שיווקיים. (אני כותב את התגובה כאדם ללא מוגבלויות).