היום נערך בכנסת דיון בועדת המדע והטכנולוגיה בנושא נגישות אתרי הממשלה לדפדפנים חלופיים. יהונתן קלינגר שואל רק שאלה אחת – עם כל הדיון ועם כל הרצון הטוב, איפה היתה מיקרוסופט היום בדיון?
את נוכחות חברי הכנסת בדיון שנערך היום בנושא נגישות אתרי אינטרנט ניתן היה לספור על אצבע אחת, וגם זה בקושי. כמות ההבנה של חבר הכנסת אלכס מילר בנושא ניתן היה לסכם, לפני הדיון, אולי בשורה אחת. אולי יש לו בן שגולש בפיירפוקס, אולי הוא פעם שמע את המילה 'לינוקס', ואולי הוא ראה את האג'נדה של הדיון יום קודם וטרח לבדוק בוואלה!חיפוש על הנושא.
דווקא נציגי הבירוקרטיה בממשלה (להוציא בועז דולב) היו מאוד תומכי מעבר לתקני W3C, בעיקר כיוון שהם מבינים את הבעיות הרגולטוריות והמשפטיות (כמו שאמר לי בועז דולב (בהומור): "אם אתה רואה משרד שלא עומד בתקנים, תתבע אותם. אתה טוען שמיקרוסופט היא מונופול ויש כאן עבירה על חוק ההגבלים העסקיים, אז לך תתבע") אבל העניין הוא משמעותי בקרב שאר הרגולטורים, הם היו בעד המעבר לתקנים.
 (cc) nialkennedy |
קול אחד היה חסר לי בדיון, קולו של ביל גייטס, שבדרך כלל נשמע במישרין או בעקיפין דרך הבירוקרטים או נציגיה של מיקרוסופט. הפעם, מיקרוסופט אולי עשתה שלא בשכל לדעתי ולא הביאה נציג לאינטרסים שלה. האם העדר הנציג היה מקרי, מכוון או כיוון שהיא ידעה שהיא לא יכולה לתת מענה כאן? מיקרוסופט מרוויחה לא מעט ממדינת ישראל ומההצמדות למונופול חלונות-אופיס-אקספלורר, ואותו מונופול מנציח את הבעיות שקיימות בחברה, העוני והעלות הגבוהה של רשיונות, כיוון שאם היתה תחרות אמיתית בתחום, המחירים בהחלט היו יורדים. |
אולם, לא לשמוע את מיקרוסופט היום היה קשה. אותה חברה שלאחרונה הפכה את עורה (לטובה) והתחילה להראות שניתן ליישם רצון טוב אם רק רוצים, וניתן לעבוד למען החברה, לא היתה היום בועדה. כמו אות מתה, כמו מילה חסרה, בלי רצון להשמע ובלי אינטרס בכלל בנגישות האתרים? למיקרוסופט, יותר מכל, יש את האינטרס לשמר את המצב הקיים, טענות כמו "יקר מדי להתאים לתקן" או "אנשים בכל מקרה לא משתמשים בקוד הפתוח הזה" או "כל הקוד הפתוח הזה פוגע בפרנסה של מתכנתים" לא נשמעו בכלל.
העברת האתרים לנגישים לכל הדפדפנים תפגע, בהחלטת כנסת אחת, בהכנסות עצומות של מיקרוסופט (בין אם בצדק או שלא בצדק) ולכן תמוה מדוע לא הוזמנו (או לא באו) נציגיה. אני דווקא מאמין שנציגי מיקרוסופט היו תורמים לדיון, בתור אלו שפִתחו את רוב המערכות שעליהן עובדים האתרים הממשלתיים, הם היו יכולים לספק לנו אומדן כלשהו לגבי עלות המעבר לתקנים. האם התחמקותם של נציגי מיקרוסופט נועדו כדי להותיר את נציגי הממשל באותה עלטה של חוסר מודעות?
האם הפיכת האתרים לנגישים לכל הדפדפנים תפגע במיקרוסופט או תעשה לה רק טוב? יכול להיות שדווקא טוב יקרה כאן, בהתחשב בכך שהתחרותו טובה לכולם, גם למיקרוסופט.
Technorati Tags: W3C, Standards, Microsoft, Israel, Parliament, Law, Cyberlaw
בתגובה להצעה של בועז דולב לתבוע משרדים ממשלתיים ואת מיקרוסופט:
אני יכול אולי להתלונן אצל נציבות שירות המדינה, אם אני רואה פקיד ממשלתי נוטה באופן ברור לטובת חברה מסחרית (שלא לומר מונופול), בשעה שהוא צריך להיות נייטרלי והרבה יותר לטובת הציבור שמשלם את משכורתו? מעניין.
חברת מיקרוסופט הוזמנה לוועדה ואף אחד מנציגיה לא הופיע למיטב ידיעתי. אני אבדוק את זה רק כדי להיות בטוח.
אני דוקא בעד מה שאמר אתמול בYNET נציג האוצר: זה לא ממש בסדר העדיפויות.
כמות מיזערית של אנשים מתקינים לינוקס ועובדים עם מק…אני בטוח שלרובם יש גם במחיצה ניפרדת WINDOWS עם השקץ IE7 כי בכל זאת הם שומרים לעצמם את האופציה.
עדיף שאתרי הממשלה ישקיעו בפיצ'ים שונים לטובת האזרח באתרי הממשלה ופחות באופנתיות המתלהמת של "מיעוטים מדוכאים"
המרכאות הכפולות אינן במקום. החשיבות הגדולה של תקן W3C היא באפשרות הנגשת אתרים לאנשים עם מוגבלויות שונות. סטייה מהתקנים הופכת אתרי אינטרנט לבלתי נגישים לחלוטין לאנשים רבים, בלי לקשר לסוג הדפדפן אותו הם אוהבים
אסף,
אשמח לתשובה באמת בנושא.
יובל,
נציג האוצר (ואתה) כנראה לא מבינים, הוספת הפיצ'רים רק יעלה את מחיר המעבר לתקנים מאוחר יותר (עבודה פעמיים על אותו דבר).
במקביל, עבודה בהתאם לתקן מאפשרת, כמו שאייל אמר, תאימות לנכים ועוורים.
כמו כן, ואולי חשוב ביותר, מכיוון שמדובר בעלות שנופלת על כל הציבור יש לבדוק האם הציבור (שאדיש למערכת הפעלה) צריך לספוג את העלות של התקנת חלונות או של תאימות אתרים. אם כל הציבור המדוכא (3% במקרה הקיצוני) יאלץ לרכוש מערכת הפעלה "חלונות" העלות על המערכת (לא כולל עלויות תיקוני המחשב והוירוסים הנלווים) היא 3% משלושה מיליון גולשים – 90,000 כפול 800 ש"ח מערכת הפעלה, דהיינו – 72,000,000 ש"ח. האם עלות זו גבוהה או נמוכה יותר מעלות הנגשת האתרים כעת? זו השאלה האמיתית.
אם התשובה היא שהעלות גבוהה יותר, על המדינה לעשות כמיטב יכולתה על מנת להנגיש רק כדי לחסוך את אותן העלויות.
משמח לשמוע בשבכלל חושבים על זה אנשים מסויימים בממשלה.
מה התפיסה לגבי זה בחו"ל, נניח בארה"ב?
בעולם אין כזה דבר אתר לא תואם. תראי את הדוח של רועי גולדשמידט שכתב על המשפט ההשוואתי.
איך זה קרה, שדוקא בישראל בונים אתרים שלא קשורים לשום תקן, ובחו"ל דווקא מסתדרים יופי?
חוץ ממונופול,
יש איזה תירוץ עתיק יומין שקשור לתמיכה בעברית, אם תראו את מוניטור הישן וההסבר שלהם
היי יונתן, עניתי כבר בחלק האנגלי של הבלוג שלך. הדיון פה די מעניין. קבל הזמנה רישמית לבקר במרתפי האינקויזיציה של הממשלה ולקבל הסבר ממקור ראשון על התוכניות של צוות ממשל זמין בתחום האינטרנט, כולל דיון פתוח וחופשי. אתה רשאי להביא איתך עוד מספר אנשים (אבל בבקשה שיהיו כמה שיותר ביקורתיים)לפגישה הזו.
תסלח לי על האיטיות, אבל איפה הדו"ח של רועי גולדשמיט?
מה שיובל לא מבין, כנראה, זה את הקשר הישיר בין מספר האנשים שמחזיקים לינוקס לבין התמיכה בתקנים.
ברור שיש לי גם ווינדוז על המחשב – אני בכל זאת צריך לגלוש לאתר הכנסת ולאתר של האוניברסיטה.
שרית,
אני קיבלתי את הדו"ח של גולדשמיט על נייר. סורי…
בועז, יהיה נחמד אם תגיב גם לזה:http://firefang.net/blog/37
הכל עדיין רלוונטי.