החלטה מעניינת יצאה תחת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב השבוע (הט 18267-01-14 ח.ס.א נ' ע.ב.א, מפי כב' השופטת שפרה גליק); עניינה של הבקשה הוא צו למניעת הטרדה מאיימת בין בני זוג. מדובר על עניין שבשגרה בבתי המשפט לענייני משפחה, כאשר לאחר הגירושין אחד מבני הזוג מנסה לבלוש, לחפש מידע, ולברר כמה שיותר על בן הזוג לשעבר. במקרה שלנו, שלח הבעל לשעבר חוקרים פרטיים כדי לברר שאשתו לשעבר אינה מתגוררת בבית הוריה (וכתוצאה מכך העידה עדות שקר). משגילתה האישה לשעבר על קיומם של החוקרים, פנתה לבית המשפט לקבלת צו שיפסיקו לפגוע בשלוות נפשה, על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת.
בית המשפט פוסק, בסופו של דבר, כי הבילוש אחר האישה הוא הטרדה מאיימת, אך מכניס (בהערת אגב) סיפור בעייתי במיוחד. בסעיף 11 להחלטה, קובע בית המשפט כי "המסקנה: גילה נעקב שמאן דהוא עוקב אחריו והדבר טורד את שלוותו, את פרטיותו או את שגרת יומו, הרי שיש בכך מעשה העולה כדי "הטרדה מאיימת" כהגדרתה בחוק. אמור מעתה: חוקר "טוב" שמעשיו סמויים מן העין והנעקב אינו מגלה דבר המעקב אחריו, אין בכך כדי הטרדה מאיימת, ואילו חוקר "רע" שדבר חקירתו ומעקביו נגלים לנחקר ופוגעים בשלוותו, יש בכך כדי הטרדה מאיימת כמשמעות הדין".
אם הרציונאל הזה נשמע לכם מוכר, הרי שכנראה שמעתם את הנציג בבית הנבחרים האמריקאי מייק רוג'רס בשימוע שנערך בנוגע להאזנות הNSA: רוג'רס טוען כי אדם שאינו יודע שעוקבים אחריו לא יכול להפגע מבחינת הפרטיות, כיוון שהמעקב סמוי. התפישה המוזרה הזו, לפיה אי ידיעה על המעקב שוללת את הפגיעה (כיוון שאין ידיעה על הפגיעה) היא תפישה ששוללת את כל הזכות לפרטיות והופכת אותה לזכות לרגל כל עוד לא נתפסת.
עכשיו, דווקא כאן העניין היה הפוך עד כה בפסיקה. צילום סמוי היה פגיעה בפרטיות של עובד (סע 30929-10-12 אכסנדר סלמאן נ' איהאב עליימי). כלומר, אי הגילוי על המעקב היה פגיעה בפרטיות. עכשיו, יש מרחק בין פגיעה בפרטיות לבין הטרדה מאיימת, וזאת למרות ששתי העוולות נושאות יסודות דומים; אבל כאן עולה השאלה. אם אין בבילוש סמוי פגיעה בזכותו של אדם לשלוותו ולשלמות גופו (הזכויות שמוגנות הן בחוק הגנת הפרטיות והן בחוק מניעת הטרדה מאיימת), אז מדוע יש לחוקק חוקים שמסדירים את הפגיעה הסמויה בפרטיותו של אדם כגון חוק נתוני תקשורת.
דווקא בהיקף של חוק נתוני תקשורת פסק בית המשפט העליון כי למעקב מאחורי גבו של אדם יש צבע מובהק של פגיעה בפרטיות: " לכאורה די בסקירת הסמכויות שמקנה החוק בכדי להגיע למסקנה, שגם המדינה אינה חולקת עליה, כי החוק אכן גורם לפגיעה חוקתית בזכות לפרטיות. והדברים ברורים; במסגרת המעקב אחר מנוי, יכולה רשות החקירה לצפות בהרגלי השימוש שלו בטלפון הנייד, במחשב ובאינטרנט, וכך לאתר את הרשת החברתית שלו, ואת פעילותו הן בשעות עבודתו והן בשעות הפנאי. אף אם נניח כי ישנה הצדקה לקיום המעקב, וגם ככל שמנוי זה מעורב באופן כלשהוא בעבירה שיש למנעה, אין ספק כי פרטיותו נפגעת כאשר צעדיו נבחנים באופן כזה. ברי, כי מעקב אחר אדם, גם אם הוא לצורך חקירה פלילית, יכול שיעלה פרטים אחרים, שידיעתם מהווה פגיעה בפרטיותו ובצנעת הפרט של האדם, כגון בעיות בריאותיות, הרגלי צריכה, העדפותיו המיניות, וכיוצא באלה. בכל אלה יש כדי לפגוע בפרטיות האדם מעצם היוודעם לאחר המקבל את הנתונים, ובוודאי יש בהם פוטנציאל לפגיעה בפרטיותו כאשר יכול שיעשה בהם שימוש לצרכי חקירה. כך הם הדברים גם ביחס לצדדים שלישיים עימם מנהל הפרט המעורב בעבירה קשר כלשהוא" (בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח נ' משטרת ישראל).
וזו בדיוק הבעיה עם ההחלטה; משום מה, בית המשפט חושב שמעקב מאחורי הגב שונה כיוון שהחוקר לא נתפס.
אחלה פוסט , כרגיל !!
טוב , רק שלא ממש חתך הפוסט את הסוגיה , שהרי אם כפי שכותב הפוסט הטביע בעבר תדיר – " כמות הופכת לאיכות ….. " והכל באיסוף מידע ובילוש , אזי הפגיעה בפרטיות ( מבחינת הניזוק ) היא פוטנציאלית ועתידית , ביום מן הימים , לא כאן ועכשיו !! .
ואילו אם עסקינן בתחושות הנעקב / ניזוק , אוןליין , עדיין לא הסביר הפוסט מה פסול בדבר , הכל באם הנעקב , לא מודע למעקב סמוי , שהרי לא מודע הוא !!
אבל , כמה וכמה עינינים רמי מעלה :
1) מאיפה לו לעוקב לדעת שהנעקב לא יודע או לא חושד ? איזה בקרה ? איזה אינדיקטורים ? מי יבקר זאת ? החתול על השמנת ?? הנחתום ועיסתו ?
2) יש כמובן פגיעה בערך חברתי , עצם החדירה , עצם הזילות או הזלזול במרחב הפרטי והאינטימי של הזולת , משחיתים חברה .
3) בקשר לזה האחרון , יצירת אוירה משחיתה – באם הנורמה תהא , שמודעות הניזוק / נעקב , היא זו הקובעת מבחן להסתברות או ללגיטימציית המעקב , אזי – הפרט מכללא , עשוי לפתח פסיכוזה , או נוירוזה לגבי קיומם של אמצעים דינן , או מעקב דינן , מבלי שיש אינדיקטורים קונקרטיים לכך ( שהרי סמוי הדבר ) , בארה"ב למשל , זוהי מכה של ממש ( נויירוזות ודמיונות מסוג זה )
3) הייתי גם נכנס לתחום המיינד קונטרול ( mind control ) , ומוכיח , כיצד אמצעי סמוי וגלוי , הוא היין או אך במקרים מסויימים , אך תקצר היריעה , זה נושא לכמה פוסטים , סבוך מאוד הדבר !!
אבל , סוגיה חשובה מאוד , תודה …….