0.
אחת מהנחות היסוד של שוק הסטארטאפים העולמי הוא כי מי שראשון לצאת לשוק יגרוף את הנתח המשמעותי ביותר (First Mover Advantage), יקבל את החלק הארי, ויהיה זה שמצליח. לכן, לדוגמא, סטארטאפים שיש כבר מוביל בתחום שהן מתכוונות להשיק בו עשויים להתקל בקשיי גיוס. עם כמה שהתפישה הזו פופולרית, היא לא תמיד נכונה. אתר ביזנס אינסיידר נותן כמה דוגמאות משמעותיות, אבל אני לא אתעכב דווקא עליהן.
1.
בסוף שנות התשעים השיקו שתי חברות יחסית אלמוניות שירותים יחסית מהפכניים: הראשונה היתה ICQ, שנמכרה ב1998 לאמריקה אונליין בסכום שהיה אז אגדי של כרבע מיליארד דולר. באותה התקופה, השליטה של תוכנת המסרים המיידיים היתה כמעט מונופול, עם מתחרים סוררים בודדים; דומיננטיות נוספת היתה של אתר הוטמייל, שהושק ב1996 ונרכש ב1997 על ידי מיקרוסופט. הוטמייל, באותה התקופה, היה כמעט השירות היחיד שהציע דואר אלקטרוני מבוסס רשת, והיה הפופולרי ביותר.
2.
שני השירותים האלו החזיקו זמן רב כבכירים בשוק, אבל לא לנצח. הוטמייל פינה את מקומו לשירות שהושק שמונה שנים לאחריו: ג'ימייל של גוגל, וICQ הפכה להיות עוד אות בספר ההיסטוריה שכמעט ולא תזכר, כאשר בני הנוער מתכתבים באמצעות Facebook Messenger וWhatsapp. גם המספרים שנראו לנו אז אסטרונומיים היום נשמעים מגוחכים; Whatsapp, שמספקת היום שירות מסרים מהירים, מוערכת בשווי של 11,000,000,000 דולר, פי 40 ומעלה מהשווי של ICQ. אבל הערכת השווי של Whatsapp אינה יתומה.
3.
בעשור הראשון של שנות האלפיים שלטו שתי רשתות חברתיות משמעותיות והתחרו על הקהל הצעיר: Myspace וFriendster. הראשונה, שהיתה הרשת המגניבה והאיכותית, עם עשרות מיליוני חברים, הוערכה בשיאה ב20 מיליארד דולר (ויש שטוענים שאף ב65,000,000,000 דולר); רק כדי להמכר לאחר מכן בכמה אלפיות השווי. השניה, שקדמה לטרשת החברתית השולטת היום, לא ממש שולטת או מחזיקה נתח משמעותי. וגם פייסבוק, כך השמועה אומרת, עשויה למות בקרוב ולהעביר את הבכורה לרשת אחרת.
4.
בשורה התחתונה המטרה היא לא לומר שמי שמגיע ראשון לשוק לא בהכרח יהיה המנצח, אלא משהו הרבה יותר חשוב: גם כשנראה לנו שטכנולוגיה מסוימת נמצאת בשיאה וכבשה את השוק, הדבר לא אומר זאת, אלא מדובר בעניין זמני. כשם שICQ או Myspace נראו לנו בעבר בקצה השווי, שחברות אינטרנט לא יכולות להיות שוות יותר, מגיעה פייסבוק ומחליפה את שתיהן, בשווי שגדול עשרות מונים.
5.
המסקנה הזו, שהיא בעצם ההתחלה, צריכה להגיע גם לשוק מטבעות הקריפטו. יש היום לא מעט דיונים על ביטקוין, השווי שלו, הנחיצות שלו והמשחק שלו. אבל, אנשים שוכחים שכמו הביטקוין יש עשרות, אם לא מאות, מטבעות שונים בשוק שמפותחים בצורה עצמאית ומתחרים בו. כיום, באמת, השווי של כל אחד מהמטבעות האלו נע בין מיליונית הביטקוין לעשירית ביטקוין (ויש כאלו ששווים מאות ביטקוין, אבל הם חריגים). אבל: זה לא אומר שהדבר ישאר כך גם עוד עשר שנים.
6.
אנשים עומדים כיום ואומרים "הביטקוין עוד יהיה שווה מיליון דולר ליחידה" ושוכחים, לרגע קט שיש מטבעות אחרים שיכולים עוד לטול את הבכורה; הבכורה היא לא רק מבחינת שווי המטבע היחיד, אלא דווקא בהיותן הטכנולוגיות המוצלחות יותר שיספקו אמצעי תשלום וירטואליים. לדוגמא, מטבע הדוגקוין, שהתחיל בתור בדיחה חמודה, בגלל השווי האפסי שלו (בערך מאית סנט למטבע נכון להיום), יכול לאפשר עסקאות מעניינות יותר. דווקא השווי המצחיק יכול לאפשר אימוץ מעניין ועסקאות קטנות (נניח, של חומות תשלום) או של דברים אחרים. הטכנולוגיה מאחורי ביטקוין, של כסף בקוד פתוח, כבר ניצחה. עכשיו השאלה איזה יישום של הטכנולוגיה יהיה מי ששולט בעוד חמש שנים, כשהכל יהפוך להיות מיינסטרים.
7.
רוצים להבין למה הדוגקוין נתפש כ"כיף"? וובכן, נדיר לראות מאמץ קולקטיבי של משתמשים אנונימיים לצורך מימון נבחרת מזחלות השלג של ג'מייקה, כשכל אחד נותן סכומים פעוטים, בלי כרטיסי אשראי באמצע, בלי עמלות, ולצורך משהו "כיפי". כלומר, אל תקחו דבר כמובן מאלו באינטרנט; מי שהיום מוצג בתור הטכנולוגיה השולטת יכול להשאר כזה (וPayPal, בינתיים היא הדוגמא המנצחת), אבל יכול גם להעלם וללכת בדרכה של ICQ.
בהערת אגב: יחד עם העיצוב החדש לבלוג, הוספתי את האפשרות ליתן תשורה קלה באמצעות ביטקוין ודוגקוין. התשורות אינן חובה, והמטרה שלהן היא להראות כמה אתם מרוצים או לא מרוצים מהקריאה כאן. אני אשמח אם תראו שאתם אוהבים, ותתנו דוגקוין אחד, שהוא בערך 0.01 סנט, כל פעם שאתם קוראים משהו.
אתה הטרנזאקציה הראשונה שלי. תבורך. much insight, very blog.
(מישהו כבר המציא גירסה עברית של השפה הזו?)
משהו כמו "הרבה תודה \ תשלום רבה"?
הנה, תרמתי. במיוחד בגלל התוכן האיכותי, אבל גם בשביל האמירה…
האם כשהשווית בין השווי של ICQ ו-Whatsapp השווית סכומים נומינליים או שנירמלת לפי המחירים של שנה מסויימת. ככל שהפרש השנים גדול יותר ההשוואה בין סכומים נומינליים מדוייקת פחות.
רק נומינלית. אבל בוא נניח שהמדד עלה בין 1998 ל2014 פי חמש, מה שלא קרה, עדיין מדובר על הפרש משמעותי.
תודה על פוסט מרתק . הדבר מדגיש גם היבטים עסקיים חברתיים חשובים . עד כמה חברות יכולות בעולם הטכנולוגי / וירטואלי , להיעלם בן לילה ( להבדיל מהעולם היותר ריאלי , שם נכסים ברי קיימא קריטיים ביותר ,- מכונות ייצור , שטח / מקרקעין , טכנולוגיה צוברת וכו….. ) .
היבטים עסקיים וחברתיים , הואיל וכאן לתפקיד מנהל החברה , יש משמעות קריטית ביותר, הכל בניהול משברי , ותמחור המחר , בעולם דינמי מאוד , תחרותי ואכזרי .
וחברתיים – הואיל וכאשר חברה כזו נופלת , היא גם לוקחת איתה לא מעט , וצריך הסתגלות ו- רה – הסתגלות מחדש בשוק דינמי ואכזרי , מה שמכרסם תדיר ביציבות תעסוקתית .
תודה