מתי מתנה הופכת לספאם? על U2 וApple.

[הפוסט הזה נכתב בעקבות דיון עם זיו קיטרו. הוא לא מסכים איתי].

מתי מתנה היא ספאם? זו שאלה מעניינת שיכול שתגיע מתישהוא לבית המשפט. אבל זו הקונסטרוקציה שאני רוצה לדון בה כאן, לבאים בעתיד. הסיפור הוא פשוט: אליס היא ספקית שירות שיש לה מערכת יחסים ארוכת טווח עם בוב, הלקוח המצוי. במסגרת קידום המכירות לשירותים שלה, וכחלק מהדגמה לעולם כמה השירות של אליס שונה ומובחר מהאחרים, אליס מציעה חינם ללקוחותיה תשורה. התשורה, לצורך העניין היא כמות שוקולד מטורפת. כמה מטורפת אתם שואלים? וובכן, בהנתן שהדירה הממוצעת של לקוחותיה של אליס היא 70 מ"ר, מדובר על ארגז בגודל של מטר מעוקב של שוקולד. טונה של שוקולד, ובחינם!

בוב זועם. מדוע? כי לבוב יש דירה קטנה מהרגיל. ויותר מזה, בשביל לשדרג את השירות שלו לשירות החדש של אליס הוא צריך קודם כל לפנות את כל הרהיטים מהדירה שלו, לנקות אותה, ורק אז אולי יהיה לו מקום להתקין את השירות.

אז בעצם, האם מדובר על ספאם?

ההגדרה המשפטית של ספאם היא כזו (חוק התקשורת): "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת", כאשר אותו מסר התקבל ללא הסכמת הנמען. בתי המשפט היו די יצירתיים בפרשנות של מתי מדובר ב"לעודד רכישת מוצר או שירות" ואפילו במקרים בהם נשלחה הודעה על חלוקת פיצה חינם ללקוחות הוט נפסק כי מדובר בספאם על פי החוק (תק 17552-06-09 גל מדובר נ' הוט – מערכות תקשורת בע"מ). כלומר ספאם, לפי חוק התקשורת, הוא כל מסר אלקטרוני שאינו רצוי על ידי מקבליו. גם אם מדובר ב"מוצר בחינם" או בהודעה על מוצר בחינם, בתי המשפט לא ממש קנו את העניין שחינם לא נועד לרכישה של מוצר או שירות בעתיד (תק 22768-06-10 שגיא ג'יי אגמון נ' העמותה לשגשוג ובטחון במזרח התיכון).

ההגדרה של ספאם, כמובן, אינה מושלמת. מבחינתי, ספאם הוא כל מסר לא רצוי שמטרתו להסיט את תשומת הלב שלי: שיחת טלפון מכירתית, תהא רובוטית או אנושית, מסרונים שיווקיים, דואר פיסי, כל מסר שפועל בצורה שבה אני צריך לעשות פעולה כלשהיא כדי לעצור אותו הוא "ספאם". ההגדרה הזו אינה עומדת בקנה אחד עם חוק הספאם, אבל היא ההגדרה של מה אני תופש כספאם.

לדוגמא, שליחה של דוגמית של בושם בדואר, מבחינתי, תחשב כספאם אם לא ביקשתי אותה.

מכאן, אחרי 350 מילים, אפשר להתחיל עם הפוסט.

 

בשבוע שעבר אפל השיקה מספר מוצרים יחד עם הבשורה האלהית. כחלק מהמלך השיווקי, היא שחררה לכל משתמשיה אלבום בחינם של להקת U2. הבעיה החלה כאשר חלק ממשתמשי אפל זעמו על הורדת האלבום אוטומטית למכשיריהם. מדוע להתעצבן כאשר משהו ניתן בחינם, שאל זיו קיטרו, וההסבר שלי לא איחר לבוא. ההסבר שלי מורכב משני נדבכים: הראשון הוא שאלבום לוקח מקום, ולא מעט. כמעט 300 מגה בייט שוקל קובץ הטורנט של האלבום, כשני אחוז מנפח האחסון של iPhone בן 16 גיגה בייט. בהתחשב בכך שבאותו היום נדרשו משתמשי אפל לנקות גיגות רבות ממערכת ההפעלה שלהם כדי לעדכן לגרסא החדשה, זה בטוח מעצבן.

עכשיו, גם אם המתנה לא ירדה אוטומית למכשיר, מה שהיה עם רוב המשתמשים, אז במקרה כזה מדובר בהספמה של אוסף התקליטים שלי. להכניס לי תקליט דיגיטלי נוסף לאוסף זה בדיוק כמו לדחוף פלייר לפיצה שברחוב ממול בין עמודים של עיתון. אני לא ביקשתי את זה, וזה לא ממש מעניין אותי.

הסיבה השניה שזה מעצבן היא שמדובר על פרסומת בדיוק כמו כל פרסומת אחרת. ברשימת האלבומים שלי יש את האלבומים שביקשתי בעצמי להאזין להם, לא אלבומים שמישהו אחר בחר עבורי. יש לי תשומת לב מוגבלת, ואם מחר ספקית התוכנה שלי תבוא ותוסיף לי שם אלבומים, גם אם אני לא אאזין להם, אני אצטרך לעבוד יותר קשה כדי לחפש את  האלבומים "שלי". היום מדובר אלבום בודד של U2, אבל מחר אמנית אחרת תרצה להשיק את האלבום שלה, ותשלם לאפל כמה מיליוני דולרים כדי לדחוף פרומו לכל המשתמשים.

בעצם, האלבום של U2 הוא ספאם במישור הכי פשוט: הוא נכנס שלא ברצוני, הוא דורש ממני מאמץ כדי להסיר אותו, והוא לא בהכרח מתאים לטעם האישי שלי. כשיש לי נפח מוגבל של יצירות שאני יכול להכניס על המכשיר, אני בוחר בקפידה כל קובץ. לכן, גם אם נותנים לי "מתנה", אז לפחות צריך לוודא שהמתנה לא מעצבנת אותי.

5 תגובות ל-“מתי מתנה הופכת לספאם? על U2 וApple.

  1. האלבום, למיטב ידיעתי לא יורד בFLAC אלא בACC. לא שזה משנה הרבה, אני די מסכים איתך.

  2. מסכים, בעיקר עם ההשוואה לפרסומת.

    קשה להסביר מה ההבדל בין המהלך הזה לבין באנרים, לינקים ממומנים או פופ-אפס. הטענה שאין מה להתלונן כשנותנים לך אלבום בחינם משולה לטענה שבאנר באתר אינטרנט הוא למעשה שירות חינם שהמשתמש צריך לברך עליו. בשני המקרים התשלום הוא רק בחשיפה, שהיא לכאורה בלתי מזיקה. קיבלת לינקים בחינם לשירותים ומוצרים שלא ידעת עליהם. מה יש להתלונן?

  3. כמובן שאתה צודק. מתנה שהופכת למטלה אינה מתנה. מתנה ללא מחשבה על הרצון וההעדפה של מקבל המתנה היא לא מתנה. לא מתנה שניתנת מתוך אינטרס מסחרי (הם יכלו ליצור בקלות מנגנון ששואל את הרוכש אם להוריד את האלבום או לא, או לתת קופון שרק מי שרוצה מממש) זה ספאם.

    הקומיקאי ג'ים גפיגן כיסה יפה את העניין של מתנה שמטריחה אותך.

  4. תודה על הפוסט . יש רק בעיה אחת יונתן : כתבת כל הפוסט , ואחר כך בסוף :

    " לכן , גם אם נותנים לי " מתנה " , אז לפחות צריך לוודא שהמתנה לא מעצבנת אותי "

    לגבי דידך , הכל אישי בפוסט , המתנה צריכה להתאים , ההגדרה של הספאם סובייקטיבית ואישית נ' זו המשפטית . אני רק מניח שזה מעצבן אותך במיוחד , ושכחת שהחוק הינו עיוור – החוק קשוב לערכים מוגנים , לכלל הציבור , לישויות כגון : האדם הסביר , אדם מן היישוב , לתכליות אובייקטיביות , ושאר ירקות דנן .

    אז מה תכל"ס :

    זה פשוט : עוצמת המתנה , יכולה בהחלט להכריע קייס . אם המתנה היא בבחינת זוטי דברים , אזי יכול להיחשב ספאם הדבר . אבל ברור , שאם המתנה היא ככה בסדר גודל , ואפילו בינוני , אזי קשה להגדיר זאת כספאם מבחינה מהותית .

    למה בעצם ? מכיוון שיסוד החדירה לפרטיות או ההטרדה מצטמצם ולמעשה מתאיין , כאשר המתנה הינה בסדר גודל . לכן מותר להניח שלא עסקינן בעידוד צרכן לקניה ורכישת שירות ( או לא רק ) אלא : במתנה שלכאורה ברור מראש שהיא מיטיבה עם הצרכן , והוא שמח לקבלה . כי אם הספאם הראשון לא ממש נחשב כזה , אז מה לי ולמתנה ?

    זה ברמה המושגית , במקרה שלך , וואללה מעצבן !!

    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *