תהיו בעד שיימינג, זה דווקא טוב.

דומה שלא משנה לאן נלך, הרשתות החברתיות ו"השיח האלים" הן הסכנה הגדולה ביותר למדינת ישראל. מדובר על סכנה כה גדולה שבינה נפתחו במשטרה 20 תיקים על הסתה לטרור או גזענות ברשת בשנה האחרונה, הוחרמו מחשביהם של פעילים חברתיים שביקרו את המשטרה, והוחרם מחשב של אדם שפרסם ביקורת על חבר כנסת בפייסבוק, למרות שעל פניו לא היה כל צורך להחרים את המחשב, משרד המשפטים הקים ועדה מיוחדת לדון בשיח האלים ברשת והגבלת חופש הביטויובכנסת הוקמה שדולה לנושא. כמות כזו היסטרית של ידיעות אמורה להצביע, לפחות, על נזק ממשי בגינן.

ובכן, הנזק המובא בכל אחת מהטענות האלו הוא בדרך כלל כזה: בגלל דברים אלימים שנאמרו ברשת, אנשים התאבדו (כדוגמאת אריאל רוניס).

הבעיה היא שבעוד שמדברים כל הזמן על כל מה שרע ברשת, ועל השיח האלים, שוכחים לא רק שהרשת מביאה דברים טובים אלא שרוב הביטויים שאנשים מוחים כנגדם הם לא ממש לא חוקיים (זוכרים? הזכות להעלב בשקט).

המדינה, לדוגמא, מאמינה שהשיימינג הוא תופעה כל כך חמורה שהיא מרכזת יום עיון על כך מחר. תמיד לצד המילים מדברים על "גבולות חופש הביטוי", ועל "חופש הביזוי" ו"חופש השיסוי" כאילו המילים האלו יכולות לצמצם. כאן מתחילה הבעיה שלי עם הנושא: קודם כל, אם יש חופש ביטוי לא יכולות להיות גבולות. אם יש חופש, אז מי שיכול להגביל אדם זה האדם עצמו.

שנית, כל האנשים שטוענים שיש לצמצם את חירות הביטוי שוכחים את הצד השני של החירות, האפקט המשחרר, המרגיע, ושוכחים שקל מאוד להתפס לרשתות החברתיות ולהכפיש אותן, אבל קשה להבין את התועלת המשמעותית של הרשת החברתית; אדגים:

היום נסעתי באוטובוס בשעות הצהרים המוקדמות. בגלל "גל" הטרור, ככל הנראה, גמל בליבו נהג האוטובוס לקחת סכין פרפר (תמונה בהמשך) ולשאת את הסכין עליו באוטובוס. עיני הלא כל כך חדה צדה את הסכין וצילמה אותה. כעת, אני לא צילמתי את הנהג אך ביישתי אותו ברשת החברתית. הסיבה? אני לא מעוניין שיענישו אותו או משהו כזה, אלא מעוניין להוקיע התנהגות כזו בה אדם מסכן את הציבור על ידי נשיאת סכין.

נהג אוטובוס עם סכין

 

ההתנהגות עצמה היא התנהגות מסוכנת, ההבאה לתודעה היא שיימינג, לבייש את הנהג שיודע שאם ימשיך להסתובב עם סכין אז החברה תסתכל עליו בצורה שונה ורעה, ולא להשתמש במערכת המשפט הלא יעילה (אני לא רוצה שהנהג ישב בכלא על החזקת סכין, עבירה שדינה חמש שנות מאסר). כלומר השימוש בביוש (שיימינג) הוא כדי להקטין את הסנקציה המשפטית, ולאו דווקא כדי להביא להתערבות המשפטית.

כך גם כאשר מביישים מטרידים מינית או תוקפים מינית. לא אחת אין בידי המתלוננת די ראיות להרשעה פלילית או לחיוב במשפט אזרחי, אבל היא כן מעוניינת להזהיר את חברותיה או הציבור ולהרתיע מתלוננים אחרים. לכן, היא משתמשת בביוש ככלי שנועד למנוע התנהגות לא רצויה מלהשנות (ויש שחושבים אחרת).

לכן, אני כן בעד שיימינג: זהו הפתרון הפוגעני פחות, הפתרון שמונע מהמשפט להכנס לכל פינה ונותן לחברה לשפוט מעט. אנחנו הפכנו לחברה שבה כל מה שחוקי ראוי, ואין קווי מוסר שמפרידים. השיימינג היא הדרך להחזיר את המוסר לחברה המקולקלת שלנו, לאפשר לחברה שלנו לשפוט שוב ולנסות לשכנע בצורה קלה יותר מדוע התנהגות מסוימת צריכה להשתנות.

אנחנו אנשי בסדר
אנשי בסדר
אנשי בסדר גמור
אצבע בתחת ושיר בגרון
כי טוב, מסריח וחם
כי טוב, מסריח וחם (שםשם)

כולנו עושים דברים שאחרים חושבים, לפעמים, שהם לא בסדר. האם זה נכון להשתיק את אותם אחרים רק כי הדרך שבה הם מתבטאים לא נראית לנו? לא. הדרך הנכונה היא להקשיב לביקורת, ולא לסנן אותה ולהפוך אותה ללא חוקית.

אם מקבלי ההחלטות במדינה ימשיכו לחשוב שכל ביקורת, גם אם היא מובאת בשפה מעט אלימה ולא לרוחם, הרי שהם ידכאו כל ביקורת : כל אמירה שאינה נעימה לשלטון תהיה שיימינג, הסתה, בריונות או גזענות. נכון, יש הרבה מאוד קריאות לרצח ברשת, והן קריאות אלימות, אבל בעוד שאפשר לעשות סרטון שמציג את הדברים הנוראיים באותן קריאות, אפשר גם לדבר עם הצד השני.

כשאילן גילאון החליט להתקשר לטוקבקיסטית שאיחלה למותו, זה נראה בערך כך:

"את לא באמת מתכוונת לזה, מה את באמת רוצה שיקרה לי מה שאת כותבת שם?", שאל אותה גילאון. "לא, ברור שלא". השיבה יערית, כשהזדמן לה לדבר ישירות עם גילאון ולא מאחורי מקלדת. גילאון הסביר לה שמילים קשות מובילות למעשים ולטרגדיות, ולהגנתה יערית אמרה "אבל הכול נובע סך הכול מתסכול מאוד מאוד עמוק של כל הימנים בארץ".

בפעם הבאה שאשמע מישהו אומר "גבולות חופש הביטוי" אענה לו עם "גבולות חופש המחשבה".

4 תגובות ל-“תהיו בעד שיימינג, זה דווקא טוב.

  1. תודה על הפוסט יונתן , ולהלן :

    1) אני בהחלט מסכים שאנו נוטים להדגיש את התופעות השליליות הצומחות מן האינטרנט והרשתות החברתיות , אבל לא החיוביות . אלא שאי אפשר שאילו יבואו על חשבון אילו . המערכות צריכות להילחם בתופעות השליליות , ולשכלל ולשפר , וכמו בכל מערכה ציבורית משפטית , אין סתירה בין השניים , מבחינת אופי הפעולה הנדרש .

    2) כמו כן , אתה שוכח יונתן : השיימינג , מבצע למעשה או גוזר דינו של אדם , לא באופן משפטי . בכל מדינה וחברה ( מתוקנת אם לאיו ) זכותו של אדם : להליך הוגן , לשימוע, להתגוננות , לשם טוב וכדומה … ואילו בשיימינג , נדמה , שניטלת מאדם הזכות והיכולת , להתגונן כראוי , או להשיב מלחמה שערה , באופן :

    שבו , יוכרע הענין , על פי עקרונות מהותיים וחזותיים של צדק , משמע :

    פרוצדורה הוגנת , ושופט נטול משוא פנים . וזוהי חיה אחרת , ובגדול אחרת !!

    3) החופש אינו מוחלט יונתן , אני מזכיר לך , שחוק איסור לשון הרע , מאזן בין זכותו של אדם לשם טוב , לבין : חופש הביטוי . הדין הישראלי , בסקאלה שבין השניים , מצוי חזק , בצד שהוא לטובת חופש הביטוי , אבל , אכן : יש מקרים , שהדעת לא סובלת :

    אותם המקרים , בהם , חופש הביטוי , צריך וחייב לסגת , מפני הוצאת דיבה , שהיא כל כולה , הבניה עובדתית , מעין מוחלטת , שאין לה שום קשר לשום מציאות , או קשר להבעת דיעה לגיטימית . אם אדם , ימציא סיפור בדים , שפלוני אלמוני , עובד ציבור , קיבל מעטפות שוחד , תדיר , מאלמוני פלוני , אזי , למלעיז , לא תעמוד שום הגנה . יש גבול לחופש הביטוי !!

    4) לבסוף יונתן , אתה לא לוקח בחשבון את טבע האדם . כאשר אין על אדם אימת הדין , אזי , הוא עושה דברים , בקטנה , כי אפשר !! למה ? הוא לא ישלם !! לעיניננו : מסך אנונימיות . מסך האנונימיות , מאפשר לאדם , להתחרע על אדם , לייצר עוולות בכמויות , מתוך מחשבה ( מוטעית ) שאי אפשר להגיע אליו , שהוא אנונימי , ולא ישלם על מעשיו . בכך : אתה לא רק מתיר דם , אלא : גם מחנך להתנהגות שפלה ופחדנית , משמע : עושים רע , כי אפשר !!

    תודה

  2. שיימינג הוא בעיה לא מכיוון שאתה מבייש אדם, אלא מכיוון שאין למי שקורא אותך כלים לדעת אם אתה טועה, או אפילו משקר(שלא לדבר שלא יודעים את הסיבות מאחורי מעשי האדם השני). מאחר שאתה "חבר" של מי שקורא אותך הנטייה היא להאמין ולשפוט לך, ולכן לשפוט את האדם השני לחומרה. בניגוד לזה מערכת המשפט מחייבת רמת ראיות ספציפית, ויכולת להוכיח דברים ברמה הזו לפני העונש. בשיימינג בדר"כ אם מגלים שהעונש מוטעה זה הרבה אחרי שמושא השיימינג כבר נענש באופן רציני מאוד.

  3. מבחינה חברתית שיימינג זה ה Web 2.0 של מנגנוני הביקורת החברתית הקלאסים.
    ההענשה בכיכר העיר היא סוג של הוצאת הפרט מתוך הכלל כמו שעושים היום ברשתות החברתיות, רק שאנשים עדיין לא מודעים ליכולת התקשורתית החדשה שמגיעה עם הטכנולוגיה.

    – השיימינג היה לפני הרשתות החברתיות והוא מנגנון חברתי חשוב שיוצר נורמות התנהגות מקובלות.
    – המשמעות של הטכנולוגיה, שיוצרת מדיום חדש, זמין לכולם ו"ויראלי" עוד לא ברורה ומוטמעת בחברה.
    יש צורך להגדיר מערכת של נימוסי רשת שתגדיר מה זה ביטוי "אלים" ומה זה ביקורת חיונית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *