ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת ערכה אתמול דיון על אפליקציית בליינדספוט. בליינדספוט היא אפליקציה חדשה שמאפשרת לאנשים לשלוח הודעות אנונימיות, לא מזוהות. האפליקציה עוררה מחלוקת שכן נעשה בה שימוש לא ראוי על ידי משתמשי קצה. כמו דיון עקר נוסף שנערך לפני כשנה על אפליקציית "סיקרט" שנשכחה מאז, גם כאן הדיון התמקד במי צועק חזק יותר ומרים קלישאות לאוויר, ולא בעניין.
אין שום דבר ייחודי באפליקציית בליינדספוט; האפליקציה מאפשרת כמו רבים אחרים שיח אנונימי; יש לה לא מעט חסרונות שכדאי להבין מרגע שקוראים את מדיניות הפרטיות שלה באתר. אולם, זה לא העניין; במדינת ישראל קל מאוד לרתום את חברי הכנסת לאמירת ססמאות, אבל קשה מאוד לקדם חקיקה ראויה.
הרי, בסופו של דבר מדינת ישראל כבר מפעילה, עבור כלל אזרחיה מערכת שמאפשרת לשלוח הודעות אנונימיות. המערכת הזו פתוחה, פרוצה, ולא מעט אנשים משתמשים בה לעבירות פליליות. למערכת הזו קוראים דואר ישראל. אבל אף אחד לא מדבר על האנונימיות בדואר, ועל כך שכל אחד יכול לשלוח מכתב אנונימי בלי לשאול אותו. אף אחד לא מבקש ממך להציג תעודת זהות לפני שאתה שולח חבילה בדואר, בדיוק כמו שאף אחד לא יבקש ממך תעודת זהות כשתלך לקנות כרטיס SIM בקיוסק.
הסיפור הוא פשוט: יש כאן טכנולוגיה, אבל מי שמשתמש בטכנולוגיה לרעה לא עושה זאת כי הטכנולוגיה הביאה אותו לזה, הוא לא בריון בגלל הטכנולוגיה אלא הוא בריון כי הוא בריון. רבים ניסו להשוות את הטענה הזו לטענת תומכי הנשק בארצות הברית, אבל לא כך הדבר: לנשק יש שימוש אחד, והוא לפגוע באחרים; גם כאשר הוא ביד טובה כמו צה"ל או המשטרה, הוא פוגע ברעים, אבל הוא פוגע. לכן, מי שמשתמש בו צריך לעשות זאת באחריות ובזהירות יתרה. לאפליקציה שמאפשרת מסרים אנונימיים יש גם שימושים טובים, ולא רק שימושים רעים.
אפשר להשתמש באפליקציה כזו כדי לחשוף שחיתויות או אי סדרים, ואפשר גם להשתמש בה כחלק ממשחק חברתי או כחלק מהליך לגיטימי לגמרי של תקשורת של מקור עיתונאי עם כתב.
אנחנו לא צריכים לשבת ולחסום טכנולוגיות חדשות, אנחנו צריכים לעודד אנשים לעשות שימוש נכון בטכנולוגיה, לעשות את מה שצריך אבל לא לקדם חסימה של טכנולוגיות.
אני לא אוהב את האפליקציה, אבל זו העדפה אישית שלי. אני בחרתי לא להתקין אותה, כמו חלק ניכר מאזרחי המדינה. אבל הנסיון של הכנסת לחסום אפליקציה ספציפיתי בגלל יחסי ציבור רעים הוא לא תכנית טובה. אותה תכנית, לחסימה ספציפית כפי שקרתה בברזיל (גם לWhatsApp וגם לרשתות חברתיות אחרות) אינה תכנית טובה. בכל מקום בו הפעילו צנזורה חלקית בגלל אפליקציה אחת הדבר התקדם לעוד ועוד צנזורה; מסנן הפורנוגרפיה הבריטי חסם אתרי חדשות, הפילטרים האוסטרליים גם חסמו דברים סתם.
קל לחברי הכנסת לפזר ססמאות בלי אחריות מאחוריהם ולהבין שאף אחד לא יחסום. אנשי משרד המשפטים ואנשי משרד התקשורת, המקצועניים, יקומו ויסבירו להם אחר כך שההצהרות הגדולות האלו לא יעברו את בית המשפט העליון, ועדיף להם לוותר כרגע.
מה שקשה למחוקקים שלנו הוא לקדם את חוק מסחר אלקטרוני. חוק שבעצם אומר שני דברים: ספקיות טכנולוגיה יהיו חסינות מהשימושים של המשתמשים שלהן, ולמי שנפגע ברשת תהיה דרך לחשוף את המעוול האנונימי. אבל המחוקק שלנו לא רוצה לקדם חקיקה כזו, הוא לא רוצה לעבוד על פרויקט רציני, שפותר בעיה. קל לו לחיות מכך שיש חסר חוקי והוא יכול בכל דיון לצעוק על נציגי המשטרה, על נציגי משרד המשפטים, על נציגי משרד החינוך. כל עוד יש בעיה לא דנים באמת המרה: המחוקק שלנו לא מבין דבר באינטרנט.
תודה על הפוסט יונתן . אני כלל לא מכיר האפליקציה , אבל :
1) אני בהחלט מסכים , שיש לשכלל הטכנולוגיה ותוצאותיה , משפטית ועינינית , ולא להירתע כמובן , עד אשר מגיעים לקונפיגורציות משביעות רצון .
2) מה שאני לא מסכים , עם כל הכבוד , זה אותה השוואה בלתי מתקבלת על הדעת , בין " דואר מיכני קונבנציונלי " וכדומה , לבין " הפעלות אלקטרוניות " שהרי :
3) אתה עצמך כמדומני , הטבעת המונח היפה שבעידן הטנולוגי הנוכחי : " הכמות הופכת להיות איכות " . ואכן , מה שמבטיח בעידן הנוכחי את הכמות , זה הנגישות הזריזה , ההפעלה הזריזה , סנד ( send ) אחד מהיר , ואתה שולח לרשימת תפוצה אדירה ממש , בעלויות אפסיות , מאפס מעשה , מאפס מקום . הכמות גם מאפשרת הצלבות מידע אינטנסיביות , באפס עלות, או כי אז , הכמות הופכת להיות איכות .
4) אסיים רק עם ציטוט מפסק דין אמריקאי , המשווה בין חקירה משטרתית , מסורתית קונבנציונלית , לבין חקירה דנן , תוך שימוש באמצעים אלקטרוניים מתקדמים , הנה , פסק הדין המנחה המפורסם :
United states V. jones ( supreme court )
כך משם :
The net result is that GPS monitoring–by making available at a relatively low cost such a substantial quantum of intimate information about any person whom the Government, in its unfettered discretion, chooses to track–may "alter the relationship between citizen and government in a way that is inimical to democratic society." United States v. Cuevas-Perez, 640 F. 3d 272, 285 (CA7 2011) (Flaum, J., concurring).
להתראות
יונתן וכל המעונין כמובן , שכחתי להשאיר לינק לפסק דין :
http://www.supremecourt.gov/opinions/11pdf/10-1259.pdf
להתראות
יש שאלה אחת מעניינת (לדעתי) שלא נגעת בה.
כאשר שולחים הודעה למשתמש שלא הוריד את התוכנה אז החברה שולחת לו סמס עם לינק להודעה.
הסמס הזה – נופל תחת הגדרה של דואר זבל?
זה סמס מחברה של ביקשתי לקבל ממנה פרסומות, ותאכלס הסמס הזה משמש כדרך לשכנע אותי להוריד את התוכנה וכשיטה לשדרג את הרלוונטיות של התוכנה שלהם על חשבון משלוח הודעות למשתמשים שלא אישרו לקבל הודעות מהחברה הזאת.
נהניתי מאד לקרוא מאמר שקול וענייני הנושא, בניגוד להתלהמות המצויה. שאפו!
גמאני לא בדיוק התחברתי לחלק מההשואות של יישום מיותר זה במאמר זה.
בכל מקרה נראה שהיישום לא יצמיח כנפיים, כי יש מספיק גויים שהחליטו שהם לא רוצים שאזרח מדינתם יונגש אליה.
קונקרטית- אני סבור שאין לה מקום בין אזרחים, אך אני מבין את החשש לתקדים מאד לא רצוי, ולכן אני מסכים עם המסקנה הסופית – לא לגעת. לתת לשוק לעשות את שלו עם יישום זה.