"הודעה והחזרה" | מה חסר בהסדרה העצמית של טוקבקים.

0. אתחלתא דגאולה:
נוסעי האוטובוס היו מצויים תחת מתקפה כבדה לאחרונה: טרקטור פגע בהם, נשים הוטרדו מינית ואפילו, חס וחלילה, כתבו מסרים רעים על קירות האוטובוס. המחוקק זעק וקרא להתערבות: הוא החליט כי נהגי האוטובוס יהיו אחראים ישירות לנזק שנגרם לאנים בעת הנסיעה על ידי נוסעים אחרים. קמו נהגי האוטובוס והרימו קול זעקה, הם לא מוכנים; לצורך כך הם התאגדו והקימו גוף שאחראי ל'הסדרה עצמית' שקבע קריטריונים המאפשרים או לא מאפשרים לאנשים לעלות לאוטובוס. נהגי האוטובוס ביקשו, אולם, מהמחוקק כי הם לא יהיו אחראים לנזקים שנגרמים לאנשים כיוון שהם עשו כמיטב יכולתם למנוע את הנזק.

אולם, לאחר קבלת הצעת הנהגים, מספר הנוסעים באוטובוס פחת. בכלל, מספר רב של אנשים כלל לא הורשו לעלות על האוטובוס יותר; ומרגע שסורבת לעלות על אוטובוס, לא היתה לך דרך להתנייד.

1. "פשרה".
ה"פשרה" שהושגה היום בחוק הטוקבקים היא בעייתית לציבור הגולשים. כזכור, ח"כ ישראל חסון הגיש הצעת חוק שתטיל אחריות על אתרי התוכן לפגיעות באזרחים שממבוצעות על ידי תוכן גולשים. ח"כ ישראל חסון ניסה להגיע למצב בו תרבות הדיון תשתפר, תוך שהוא מבין את הבעייתיות בהצעתו. לכן, כשהוצעה "הסדרה עצמית" בדיון הקודם בועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ חסון, שהוא בעל כוונות טובות [באמת, אני באמת בעד חבר הכנסת הזה שקשה לי מאוד להזדהות עם מטרותיו הפוליטיות], הסכים לשמוע את הצעת אתרי האינטרנט המרכזיים ולהסיר את  הצעת החוק מסדר היום. היום, אחרי חודשיים של עבודה, הציגו אתרי האינטרנט את הצעתם לכנסת.

2. "עצמית".
בגדול, ההצעה להסדרה עצמית קובעת כי אתר אינטרנט לא יהיה אחראי לתוכן הגולשים אם פעל לסנן תכנים פוגעניים (קללות, גידופים, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, חשיפה של קורבנות עבירות מין ועוד), כשתכנים שישארו באתר עדיין יהיו כפופים להליך "הודעה והסרה" שיאפשר למי שנפגע מהם להודיע לאתר האינטרנט כי הוא נפגע, והאתר יסיר את התוכן ולא יהיה כפוף לאחריות יותר. בפועל, האתר נהנה משני העולמות: חסינות מתביעות ויכולת לסנן. (ועדיין, כל הכבוד לעו"ד חיים רביה ולאפי פוקס על הניסוח, העבודה הקשה והנכונות לסייע; את המחלוקות שיש לי איתם על ההסדרה אני מאמין שאפשר לפתור)

3. מרחב ציבורי.
מה שחסר בצורה מובהקת באתר הוא הכרה בזכות הביטוי של גולשים במרחב הציבורי החדש. החוק מכיר בזכותו של הקורבן להסיר טוקבקים פוגעים אבל הוא לא מכיר בזכות החוקתית לביטוי. כלומר, כשיון פדר, עורך ynet, אומר ש50% מהטוקבקים נפסלים,  אני תוהה האם לא ראוי להכיר בהליך "הודעה והחזרה" שיודיע לגולשים שהתוכן שהם כתבו נדחה ויאפשר להם להעלות את התכנים. כך כתבתי בעבר:

"הפעלת צנזורה במקרה כזה משמעה כי אותו גורם, שפועל בדרך כלל למטרות רווח, הוא זה שיפעיל סטנדרטים חוקתיים של איזון בין חופש ביטוי, בטחון הציבור והזכות לקניין. כלומר, האינטרנט יוצר מצב חדש, בו האיזונים החוקתיים מתבצעים על ידי גורמים עם מטרות רווח. האם הפעלת סטנדרטים אלו על ידי גורמים פרטיים הינה הדרך הראויה, האם הרגולטור צריך להתערב או האם השוק יסדיר את עצמו במרחב החדש שנוצר?"

4. הטוקבק שנפסל.
אם זה נראה לכם לא חשוב מספיק, דמיינו את המצב הבא: השנה היא 2006, חודש אפריל בערך. עולה כתבה סתמית על משה קצב ולכתבה הזו מגיעה תגובה כלשהיא "נשיא נחמד כלפי חוץ אבל הוא אנס אותי", על ההודעה חתומה "א' מבית הנשיא". הטוקבק נפסל משיקולים מערכתיים (לשון הרע פלילית) ונגוז. לא' ההיפוטתית היתה פגיעה מהותית בזכותה לביטוי והיא לא קיבלה כל הודעה על כך שהתכנים שלה לא פורסמו. לא' היה גם תמריץ לפרסם את התכנים במקום אחר אם הם לא היו מתפרסמים בצמוד לכתבה, ולכן זכותה החוקתית של א' נפגעה מבלי שלא' היתה זכות טיעון. אותו הסדר הוא הסדר לא חוקתי.

5. זכות הטיעון.
התומכים בהסדרה העצמית, מנגד, יטענו שמדובר בהליך שמיועד להגביר את מספר הטוקבקים שמאושרים כיוון שאתרי התוכן שיהיו חסינים מפני תביעות יעדיפו לפרסם תכנים שעשויים להיות שנויים במחלוקת ולכן יגבר חופ הביטוי ביחס להסדר הקיים. אותם תומכים שוכחים שהצעת החוק של משרד המשפטים, חוק מסחר אלקטרוני, אמורה לטפל בהליך הזה על ידי כך שהיא תאמץ את האינטרסים של אתרי התוכן עוד יותר, אלה טוענים לכל הדרך שהם "רק פלטפורמה"; ולכן, אם הם רק פלטפורמה, הם חייבים לפרסם את כל התכנים אלא אם נטען אחרת.

6. "צינור טיפש".
אבל אתרי האינטרנט מבינים שאם הם רק פלטפורמה הם לא יקדמו את האינטרס העסקי שלהם. לדלות מבליל הטוקבקים בכתבה בYnet תוכן קריא יהיה כמעט בלתי אפשרי ויגרום לכך שכל ה"רעש הלבן" הזה ברקע ימנע את האפשרות להנות מהכתבה. לכן, ולאו דווקא מטעמים של אחריות משפטית, יעדיפו אתרי התוכן את הסינון המערכתי (שעולה להם כסף רב) על הצעת החוק של משרד המשפטים: הם מעוניינים בחסינות אמיתית ובהתערבות בתכנים.

7. האינטרס הציבורי.
כותב היום עידו באום בדה-מרקר על כך שחוק הלוביסטים יגרום לכך שהאינטרס הציבורי יעלם מהכנסת עם כניסתו לתוקף מחר, ניתן היה לראות זאת היום בדיון: למעט דר' יובל קרניאל ואנוכי שדיברנו בזכותם של הטוקבקיסטים לטקבק, ועו"ד תמר קלהורה ממשרד המשפטים שצידדה בטענה זו מטעמים שונים לגמרי, לא היה מי שיגן על זכותם של הגולשים לטקבק, ואל תשכחו ואף לרגע שלאתרי התוכן אין את אותו אינטרס כמו הגולשים: הגולשים רוצים חופש ביטוי, האתרים רוצים כסף.

12 תגובות ל-“"הודעה והחזרה" | מה חסר בהסדרה העצמית של טוקבקים.

  1. האם החוק יעבור את מבחן בג"צ?
    האם החוק שהשר אטיאס וחבריו מכינים לנו יעבור גם הוא?

    במידה וכן, רשימת סוטים כבר בהיכון.
    בעלי בלוגים ופורומים מכינים את הבנוקרים.

  2. עידן,
    זה לא חוק, זו הסדרה עצמית ולכן צריך לטעון נגדה בבתי משפט אזרחיים.

  3. במקרה שהצגת את א' מבית הנשיא, התגובה הראויה של א' הייתה לפתוח לעצמה בלוג, ולפרסם את התוכן שהיא מעוניינת להציג. למה שYnet יחויבו חוקית להציג את הטוקבק של מישהו?
    ההסדרה העצמית נראית כאן פתרון ראוי.

  4. גורו,
    לא. במקרה של א' מבית הנשיא, Ynet לא יכולים לטעון "אנחנו צינור שמציג את כל תוכן הגולשים" ואז להתערב בתוכן. אם הם רק צינור הם אמורים להיות אדישים בדיוק כמו שיצרניות הטרקטור אדישות להאם אותם טרקטורים דורסים אנשים או לא. (ואגב, כשיעלה הפרוטוקול בכנסת אני אצטט ממנו).

  5. אני קורא את מה שאתה כותב בהקשר של חוקי הצנזורה באינטרנט ובדרך כלל מסכים, אבל פה אני נפרד ממך רעיונית.

    למה YNET אחראים לתת פתחון פה למתלוננים אנונימיים יותר מאשר עיתון מודפס, או תוכנית רדיו או חדשות ערוץ 2? מדובר בחברה מסחרית שדואגת בעיקר לתחת שלה ובצדק. יש ברשת מספיק זירות בהן לכל אחד ניתן פתחון פה. יכולה המתלוננת האנונימית לפתוח בלוג עם שלל פרטים, ולתת אליו לינקים בכל זירה שהיא בוחרת לנכון. אבל YNET לא מחויבים לפרסם כל דבר, בדיוק כמו שכשאתה שולח מכתב למערכת בהארץ אף אחד לא מתחייב בפניך שהוא יפורסם. להתייחס לאינטרנט כאל משהו עם אטריביוטים מטאפיזיים הנבדלים מכל צורת תקשורת אחרת זה אותה טעות של להתייחס לאינטרנט כאל "מסוכן", נגיד.

    האינטרנט הוא עוד מדיום להפקה והפצה של תכנים. הוא מאפשר למשתמשי קצה ליצור ולהיחשף בצורה קלה יותר לעומת טלוויזיה, נניח, אבל אף אחד לא חייב לך שיפרסמו את דבריך, לא בYNET ולא בכל מקום אחר. ואם YNET יצנזרו יותר מדי תגובות, בסופו של דבר אנשים יגיבו פחות ולאחר מכן יקראו פחות. הליברליות בפרסום התגובות תהפך לעוד פרמטר שדרכו שופטים אתר תוכן.

  6. חייש,
    כעקרון אני הייתי מסכים איתך אלמלא דבר אחד: Ynet טוענים שככל הנוגע לטוקבקים הם רק צינור טיפש, כלומר הם מהווים פתחון פה עבור המגיבים ולא יותר מזה. אם הם צינור טיפש, שהרוחב שלו אינסופי (הרי בניגוד לעיתון בו יש מספר עמודים מצומצם שעולה כסף ובניגוד לרדיו בו מספר התדרים מוגבל, כאן אין הגבלה כזו).

    אם Ynet היו מתנערים מהטענה שהם צינור טיפש ומסבירים שהם כן מכירים בכך שטוקבקים הם מכתבים למערכת על מלוא משמעם, אז הם היו המפרסמים ואחראים ישירות לתוכן של הגולשים (כלומר, לא היה הבדל בין טוקבק לבין כתבה) ולכן הכל היה בסדר.

    אבל Ynet רוצים את שני העולמות: לתת חופש ביטוי איכותי וחינמי ולצנזר ביטויים. אם הם מעוניינים לצנזר, שישאו באחריות על תכנים שלא צונזרו, לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *