נניח שאתם, כמוני, מחזיקים בלוג, ונניח שאתם מקבלים מדי פעם לינקים מעניינים שאתם חושבים שראוי להעלות כדי שכולם יראו, ואפילו אתם לא סתם מעלים דברים מצחיקים, אלא רק דברים שחשוב לדעתכם שיהיו בסדר היום. מה היה הדבר הראשון שהייתם עושים לפני שהייתם מעלים את הפוסט? אם הייתם חנן כהן, אז ככל הנראה הייתם קוראים את הלינק, בודקים ומאמתים, ואם הלינק לא היה נכון, הייתם מעלים אפילו לינק להפריך אותו. אבל נניח שאתם לא מוכשרים וטרחנים כמו חנן. המינימום שהיה אפשר לדרוש מכם הוא לקרוא את הלינק, נכון?

אבל אם הייתם ynet, ולא סתם איזה בלוגר, מה היה הסטנדרט שהייתם דורשים?
סעיף 5(א) לתקנון מועצת העיתונות קובע: "לפני פרסום ידיעה כלשהי, יבדקו העתון והעתונאי את נכונותה במקור המהימן ביותר ובזהירות הראויה לפי נסיבות העניין." סעיף 4(א) לאותו תקנון קובע: "לא יפרסמו עתון ועתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדוייק, מטעה או מסולף." למרות שניסיתי, ואף ניסיתי קשות, למצוא קשר בין הנאמר בתקנון למה שהתרחש היום, לא הצלחתי. למען ההבהרה, מטרתי כאן היא לא להוציא את דיבתה של ynet ולא לפגוע בה, כי אני בטוח שדברים כאלו קורים מדי יום בתקשורת, בגלל הרצון להעלות על סדר היום דברים חשובים ובמיוחד כדי לקדם אג'נדה חשובה ונחוצה. הקרבנות הקטנים, אלו שלא באמת יכולים לצעוק, הם הבעייתיים כאן.

ביום שלישי שעבר, 30.05.2006, בדיוק לפני שבוע, פרסם אחי הקטן פוסט בבלוג האישי שלו תחת הכותרת "יום השטן קרב ובא!", באותו הפוסט הזמין את חבריו הטובים אליו לצפיה בסרט. ביום שני, 05.06.2006, הגיבה באתרו של אחי "משמרת בעלי החיים", זו הזהירה אותו כי התעללות בבעלי חיים היא עבירה על החוק. אותה משמרת בעלי חיים כנראה לא היתה זהירה מספיק, שכן, בדיקה קצרה היתה מגלה כי לא רק שאחי הקטן צמחוני, אלא גם הוא אוהב חיות ומסרב להאכיל את הכלבים שלו בבשר. לתלונתה של משמרת בעלי החיים הגיב טל והבהיר לא מתוכננת כל התעללות בבעלי חיים אלא מסיבה שלו ושל חבריו.

היום, בשעה 14:55 העלתה דורית סיטון מynet ידיעה, לפיה (הטקסט המקורי) מתכננים אחי וחבריו ל'חגוג' את יום השטן, לאחר שבכותרת המשנה נאמר כי חברי כת השטן יעבירו את החג בשחיטת חתולים. הכתבת, מבלי לבדוק, מבלי לוודא ואפילו מבלי להכנס ללינק כדי לראות שלא מוזכר רצח חתולים בשום מקום בו, העלתה ישר את הידיעה לעמוד הראשי של ynet. חיש מהר, אחי החל לקבל טוקבקי נאצה, בין היתר תגובה שלוש באתר אמרה כי אחי צריך טיפול דחוף, איומים בשחיטה מתגובה 29, קללות מתגובה 32, כונה חולה נפש על ידי מגיב 34, כונה מטורף על ידי מגיבה 38, 'לא נורמאלי' על ידי מגיב 44, באתרו שלו כונה "אידיוט מוחלט", "יצור אומלל" על ידי בוקסר, ו"דביל ומפגר" על ידי לי.

איש מבין שלל המשמיצים לא טרח אפילו לקרוא את הפוסט בבלוג, אחי נפגע קשות ובכה. כאן אני נכנסתי לסיפור. בערך בשעה ארבע, שעה לאחר פרסום הסיפור, ולאחר שאחי קיבל מאות כניסות לאתרו והשמצות אישיות, הוא ירד אלי בוכה, לא הבנתי בתחילה מה הוא רוצה, אך לאחר שנכנסתי לכתבה חשכו עיני. ישר התקשרתי לדסק של ynet וביקשתי לדבר עם הכתבת. זו הורידה מהר את הקישור, אך לא הסכימה לפרסם התנצלות. כל שזו עשתה היה לכתוב "בשיחה עם ynet אמנם הבהירו כותבי ההודעה כי לא התכוונו ברצינות לממש את הבטחתם אולם בעמותה חוששים כי חברי כת אחרים יתעללו בחתולים כחלק ממנהגי הכת." וזאת לאחר שלא היתה מעולם כזו הבטחה, לא היתה כת ולא היה כל אזכור לרצח חתולים. ביקשתי בשנית מynet לפרסם התנצלות, ואלו סרבו.

לזכות "תנו לחיות לחיות", לפחות, יאמר כי לאחר שהתקשרתי אליהם, אלו התנצלו במהרה ואפילו ביקשו לדבר עם טל כדי למנוע את אי הנעימות. הם עשו כמיטב יכולתם על מנת לתקן את הבעיה. לאחר ששלחו לו מייל התנצלות הוא נרגע מעט, אבל לא מספיק. הוא עדיין בכה בגלל מה שפורסם בynet.

שוב, סעיף 7 לתקנון מועצת העיתונות קובע: "טעויות, השמטות או אי דיוקים שהם מהותיים בפרסום עובדות, יש לתקן במהירות, בהגינות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי. בנוסף לכך תפורסם במקרים המתאימים גם התנצלות. במקרים המתאימים תינתן לאדם שנפגע אפשרות הוגנת להגיב על טעות, השמטה או אי דיוק מהותיים במהירות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי." כל שאחי ביקש היה שתפורסם ההתנצלות באתר באותו מקום שהיא פורסמה, בעמוד הראשי בלינק. אחי רצה שיבינו שהוא לא קשור לכת השטן, ושבכלל לא התכוון לעשות את מה שהשתמע בכתבה שהוא הולך לעשות.

אני תקוע עם אח פגוע, ושיחה עם עורך הדין של ynet בטלפון כדי לגמור את כל העניין. הוא אמר בהתחלה שמדובר בקישור שאינו קשור לשחיטת החתולים ואינוסם, ואינו מבין כלל איך אפשר להבין את זה מההקשר. והסכים, לפנים משורת הדין, לפרסם את ההבהרה. כל אי הנעימות הזו היתה יכולה להחסך אם הכתבה היתה נבדקת, נעשית כמו שצריך ולא עולה סתם כך.

אולי בפעם הראשונה בחיים הרגשתי היום מה זו אחריות ומה זה דאגה. ישבתי בשיעור ולא הצלחתי להתרכז בכלום חוץ מאחי הקטן וחוץ מלבדוק שהוא יהיה בסדר. לא רציתי שום דבר חוץ מזה שהוא ירגע. אחי הקטן, שכל כך רצה להתפרסם ואפילו התבכיין כשאני הייתי הקלינגר שמקבל את תשומת הלב, קיבל את הלינק שלו. קיבל תעבורה מynet, אבל בצורה רעה. מה שחשוב הוא שעכשיו הוא יודע שהכל בסדר, שעכשיו הוא רגוע.