משרד המשפטים עשה את הצעד הנכון, והצעיד את מדינת ישראל אל תוך שנות השישים כאשר שחרר תזכיר לביטול פקודת העיתונות המנדטורית. הפקודה עצמה, שהיתה עוול שלא יאמן, קבעה כי שר הפנים צריך להיות זה שיתן רשיון לעיתון, ושהוא יכול לעשות שימוש בסמכותו לסגירת עיתונות (שהשתמשו בה, בהתאם לשיקולים כאלה ואחרים).
הביטול עצמו הוא החלטה חשובה ואמיצה של אריה דרעי, שמסיים כל מיני סמכויות מנדטוריות שהוקצו לשר הפנים מהתקופה שבו היינו עם נכבש, ומתאימה אותן להיותנו העם הכובש.
אבל, במסגרת התיקונים, מוצע לתקן את הסעיף הרלוונטי בחוק איסור לשון הרע, שקובע אחריות על עורך באמצעי תקשורת, ולהסיר את ההגדרה לפיה "עיתון" יהא רק עיתון בפקודת העיתונות.
הסעיף עצמו, שהיה כתוב בצורה מצמצת, הטיל אחריות על עורך באמצעי תקשורת כלפי כל תכנים שפורסמו, גם אם הוא לא היה מפרסם. מדובר על מערכת שמייצרת אחריות שילוחית על תוכן שהעורך לא ידע עליו, אך דרושה לצורך מתן אחריות. אולם, האחריות היתה תפורה בצורה מצומצת מאוד: רק לעורכים של עיתונים וערוצי טלויזיה ולא לכל אדם אחר.
בכמה מקרים שבתי משפט נדרשו לסוגיה, הם החליטו כי "עורך" ו"אמצעי תקשורת" הם לא אתרי אינטרנט (שכן הם לא כפופים לרשיון, מקפ 145/00 שאול ויסמן נ' חגי גולן, ותא 3842-08 קו לעובד נ' איבגי.) ובאיזה מקרה שגוי אחד או שניים (כפי שנקבע בא 2672-09-13 דהן נ' קמיל.) נקבע כי "עיתון" הוא גם קבוצת פייסבוק של מושבה נידחת.
ביטול ההגדרה הספציפי, כפי שמוצע בתיקון לביטול פקודת העיתונות, היא דרך בעקיפין לקבל פיקוח על אתרי אינטרנט ולהגביל ולהצר את הביטוי. התיקון עצמו נועד להגביר את חופש הביטוי, ותיקון שימנע ביטוי כיוון שעורכי אתרי אינטרנט יסננו יותר תגובות הוא לא תיקון כזה.
ראוי שמשרד המשפטים יחשוב פעמיים לפני שיעבור להגדרה המילולית של "עיתון" שכן ההטלה של אחריות על נושא משרה בגין פרסומים של אדם אחר היא פגיעה בחופש ביטוי, היא הטלת סנקציה לא ראויה, ועם כל הכבוד לביטול פקודת העיתונות, היא לא צריכה לבוא על חשבון חופש הביטוי שלנו.
תודה על הפוסט יונתן . אלא שהעסק לא יהיה כזה פשוט : שהרי יש הבדל בין אי פרסום כתבה בעיתון רסמי ( אחרי שיקול דעת של העורך ובדיקה אתית מעמיקה ) לבין מחיקת תגובה שעלתה כבר או סינון שלה על ידי בלוגר או מערכת עיתון . סינון ומחיקה של תגובה של סתם אדם מן היישוב , לא עיתונאי , מייצרת עוולות אחרות , כגון הפליה אסורה ( סעיף 3 חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000) . על זאת , תעלה השאלה כמובן , מה ההבדל בין בלוג לבין עיתון ( בלוג אישי ) . על פי תקנות ההגנה לשעת חירום ( 1945 ) אין שום הבדל , במידה והבלוג , עוסק מן הסתם בנושאים של חוץ וביטחון ( ראה חלק ח' : " צנזורה " שם ) אזי , כל עוד לא בוטלו תקנות ההגנה לשעת חירום , המצב עדיין יישאר סבוך . להתראות
רק להמחשה של הקשר לתקנות ההגנה לשעת חירום , הרי שם מצטט :
87.(1)הצנזור רשאי לאסור בצו בדרך כלל או במיוחד לפרסם חומר שפרסומו היה עשוי, או עלול להיות עשוי, לפגוע, לדעתו, בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי.
(2)כל אדם, המפרסם כל חומר מתוך הפרת צו לפי התקנה הזאת, ובעליו ועורכו של כל פרסום שבו שנתפרסם, והאדם שכתב, הדפיס, צייר או שרטט את החומר, יאשמו בעבירה על התקנות האלה.
עד כאן הציטוט :
ואילו הסעיף המגדיר : עיתון , פרסום וכדומה , סעיף 86 כך מצטט :
"דפוס" כולל ליתוגרפיה, כתיבה במכונת-כתיבה, צילום וכל דרכים אחרות של תיאור והעתקה של מלים, ספרות, סימנים, תמונות, מפות, ציורים, אילוסטרציות וחומר אחר כיוצא באלה;
"פרסם" כולל להפיץ, לפזר, למסור, להודיע או לעשות מצוי לכל בן-אדם או בני-אדם;
"פרסום" פירושו כל עיתון, כתב-עת, קובץ או ספר וכל תעודה שנתפרסמו, או שהם מכוונים לפרסום, ויהיה מקובל כי תעודה מכוונת לפרסום, אלא-אם יוכח היפוכו של דבר;
"עיתון" פירושו כל פרסום המכיל חדשות, ידיעות, דינים-וחשבונות על מה שאירע, או כל הערות, ציונים או פירושים הנוגעים באותם חדשות, ידיעות או מאורעות, או בכל דבר אחר שלציבור ענין בו, שנדפסו בלשון כל-שהיא ונתפרסמו בישראל לשם ממכר או הפצה בחינם בפרקי זמן סדירים או בלתי סדירים, ואולם אינו כולל כל פרסום שנתפרסם בידי ממשלת ישראל או למענה;
עד כאן הציטוט :
אם כך , אנו רואים , שאינטרנט נכלל כפרסום ואפילו כעיתון ( " וכל דרכים אחרות של תיאור והעתקה של מלים ….." כמובא לעי"ל בהגדרת של " דפוס " למשל ) והכל , על פי תקנות ההגנה . משמע : הצנזור יש לו סמכות לגבי כל אתר ואתר ובלוג באינטרנט . ואם אין על פי תקנות ההגנה , הבדל בין בלוג לבין עיתון , אזי , סיפור מן התחת ממילא !! אולי לא " כוסות רוח למת " אבל , עדיין רחוק !! הכל מבלי לעמוד על מכלול שלם של נושאים בעייתיים אחרים .
מי שרוצה , יכול להגיע כאן לתקנות ההגנה לשעת חירום :
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_194.htm
להתראות