ישראל מסדירה מטבעות וירטואליים בשתי שורות.

0.
בשבוע שעבר התקבל חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016; החוק עצמו נועד לטפל, בגדול, בשני גורמים חשובים: ספקי אשראי חוץ בנקאי וחברות שירותי נכסים פיננסיים (כמו חברות נכיון צ'קים). החוק מטיל פיקוח וביקורת של משרד האוצר, ומקדם רגולציה חשובה בענף שבו התחרות בעייתית. עיקרי החוק כוללים מלבד הפיקוח  איסורים על הטעיה צרכנית, חובת הצגת חוזה בכתב ואיסור התניית שירות בשירות (סעיפים 40-49) בדומה לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) כך שבפועל יש סיכוי לא רע שההלכות שהתקבלו בעשורים האחרונים על בנקים יחולו גם על ספקי אשראי חוץ בנקאי.

שקל

שקל

1.
אבל, גולת הכותרת של החוק היא בשתי מילים שמופיעות בסעיף ההגדרות, ולמיטב בדיקתי לא חוזרות על עצמן שוב: "מטבע וירטואלי"; מטבע וירטואלי הוא אחד ה"נכסים הפיננסיים" בסעיף ההגדרות, שהמסחר שלו דורש רישוי. כלומר, כל מי שרוצה למכור ולקנות מטבעות וירטואליים כדרך עסק יצטרך לקבל רשיון. החוק לא מגדיר מהו מטבע וירטואלי, בצורה אופיינת למחוקק הישראלי; כך שבפועל קשה לדעת האם המטבע הוירטואלי כולל גם מטבעות מבוזרים, ללא ניהול מרכזי (כגון ביטקוין) אבל סביר להניח שזה מה שעמד במרכז מחשבתו של המחוקק, שלא אמר על כך דבר.

2.
מה שכן, קבלת החוק שינתה את התפישה הרווחת לגבי מהו ביטקוין: האם מדובר במטבע או בנכס, והאם מדובר באמצעי תשלום לכל דבר? החוק קובע שמדובר בנכס פיננסי בדיוק כמו כסף מזומן, שיק, שטר חוב, המחאה בנקאית, פיקדון כספי, נייר ערך למוכ"ז או כרטיס חיוב. כך שבפועל, המיסוי שיחול על מכירה וקניה של ביטקוין, הוא כמו המיסוי מקניה ומכירה של מכשירים פיננסיים אחרים, ולא כמו מטבע חוץ.

3.
אבל מה שחשוב מאוד בשתי המילים הקטנות האלו היא החיבוק הרחב שביטקוין מקבל מהמחוקק הישראלי: המחוקק יצר תהליך הסדרה מאוד פשוט וקל לקבלת רשיון (בפועל דרושה תעודת לידה והעדר עבר פלילי, עם הון מינימאלי מזערי של 300,000 שקלים) כדי לקבל רשיון למכור ולקנות ביטקוין כעסק.

4.
מרגע שינתן הרשיון הנ"ל, סביר מאוד להניח שהבנקים לא יוכלו לסרב להעביר כספים לאותם גופים שממירים ביטקוין בשקלים בטענה להלבנת הון: הרי מאותו הרגע אותם גופים לא שונים בהרבה מחברות הנכיון שהבנקים מפעילים בעצמם.

5.
האסדרה עוד תתן ודאות משפטית לגורמים שעד עכשיו פעלו באיזורים האפורים של החוק. בעוד שבמדינות כמו ניו-יורק יש דרישה לקבלת רשיון יקר, עמוס ומלא דרישות משפטיות (ה-Bitlicense), בישראל הדרישה היא פשוטה בהרבה; רק צריך הון מזערי, שהוא משהו שניתן לגייס בקלות בכלים הקיימים כיום.

6.
החוק עצמו נותן תקווה למשטר הביטקוין בישראל: אם כעת ניתן יהיה לסחור במטבע בישראל בצורה חוקית יותר, עם ודאות משפטית, הדבר יתרום בודאות לכלכלה שמתפתחת בישראל. בינתיים, עד שהחוק יכנס לתוקף בשנת 2018, יש צורך לקדם משטר משפטי ודאי יותר. משטר משפטי שיאפשר לסטארטאפים הישראליים שעוסקים בביטקוין ולקהילת הביטקוין לקדם את המערכת שעליה תלויה הכלכלה הזו: מסחר בשירותים. אם המחוקק יתקע מקלות בגלגלים ולא יתן את היד לאותם גורמים עד שהחוק יכנס לתוקף, יש סיכוי לא רע שהעסקים שכרגע עוסקים בתחום זה יקרסו לפני כניסת החוק לתוקף עקב מחלוקות עם הבנקים ועם נותני שירותים אחרים.

[פורסם במקור בטלקום ניוז]

4 תגובות ל-“ישראל מסדירה מטבעות וירטואליים בשתי שורות.

  1. תודה על הפוסט יונתן . לא קראתי החוק ממש ( אגב הפנית להצעת החוק , לא לחוק שנתקבל ) אבל , יש פה ניתן לטעון , בעיה עקרונית ביותר :

    הדינים הנוגעים לבנק ישראל , מקנים פררוגטיבה לבנק ישראל ולממשלה , לקבוע ולשלוט במדיניות המוניטרית , משמע : כמות הכסף בשוק . כמות הכסף בשוק , מהווה כלי שליטה , להכוונה של המשק , ולמניעת אינפלציה משמעותית . זהו תפקידו המרכזי של בנק ישראל .

    ברגע שביטקוין , יהווה מטבע חוקי והילך חוקי , אזי :

    עסקינן באמצעי תשלום לכל דבר . אמצעי תשלום כוללני , שאפשר לקנות דרכו , כל דבר וענין ( ואפילו רק דרך הסייבר ספייס , מ – כלי עבודה , דרך קולנוע , דרך מזון , דרך מוצרי חשמל ומחשבים ועד בכלל ) זה לא סתם עסקת טרייד אין , או סחר חליפין אקראי , וניתן להניח שנפח המסחר , יהא משמעותי ביותר .

    אם כך , תיווצר , בניגוד יסודי לחוק , בניגוד להרמוניה החקיקתית , ובניגוד לתקנות הציבור נטען לטעון : מערכת סאב מוניטרית . מערכת מוניטרית , שהיא מתחת לאף של בנק ישראל והממשלה , וזה הרי בעליל בניגוד לחוק , הנה , מצטט מתוך : " חוק בנק ישראל , תש"ע 2016 " כך :

    4. תפקידיו של הבנק הם:
    (1) לנהל את המדיניות המוניטרית;

    ועוד :

    3. (א) מטרותיו של הבנק הן:
    (1) לשמור על יציבות מחירים, וזאת כמטרה מרכזית;

    לא מובן , איך דבר כזה , מוסדר , בלי לקחת בחשבון זאת , ואיך יעבור בג"ץ אם יעתרו לבג"ץ? שהרי הבנק צריך להיות אחראי על כמות הכסף בשוק , ואיך יהא אחראי ? זוהי חובתו על פי חוק !! הכל בלי להיכנס לשיקולים כלכליים בדבר הכדאיות של הדבר , אלא , רק מבחינה משפטית .

    תודה

  2. לכל המעונין , בבית משפט מחוזי פדרלי ( ניו יורק דרום מנהטן ) 4 שנות מאסר , וביטקויין לשיטתו , כן מהווה כסף . הלבנה , לצורך מסחר בסמים , אינטרנטי אנונימי , כאן התקציר של משרד התובע הכללי במנהטן על הפסק דין , הנה :

    https://www.justice.gov/usao-sdny/pr/bitcoin-exchanger-sentenced-manhattan-federal-court-four-years-prison-selling-nearly-1

    בהמשך , אשים ידי על ההחלטה גופא , ואשאיר אותה פה אני מאמין ….תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *