כשמשתמשים בכספי ציבור כדי להשפיע על נבחרי ציבור: האם זה שוחד?

"הרשות לניהול המאגר הביומטרי ועובדיה שומרים על נייטרליות, בכל התנהלות במסגרת הפרויקט הביומטרי הלאומי ובכל פעילות פרטית פומבית, בכל נושא השנוי במחלוקת מפלגתית או ציבורית, מלבד מחלוקת הקשורה לפרויקט הלאומי והרשות הביומטרית הלאומית, ייעודם, שיטותיהם, מדיניותם והאתיקה שלהם" (הקוד האתי של הרשות הביומטרית).

שימו לב לפסקה למעלה, הלקוחה מתוך קוד אתי של רשות ציבורית: הרשות נדרשת ןלשמור על נייטרליות פוליטית מכל נושא השנוי במחלוקת ציבורית מלבד עצם קיומה. הסעיף הזה תמוה, שכן תקנון שירות המדינה קובע איסורים על עובדי מדינה לפעילות בעלת אופי מפלגתי (תקנה 42.3) וכולל בהגדרתו "אופי מדיני". אבל האם בכלל ראוי שעובד של הרשות הביומטרית יוכל להשפיע על קבלת ההחלטות של חברי כנסת?

השאלה הזו מקבלת משנה תוקף כאשר אתמול גילינו שתאגיד הציבור שכר לוביסט לקדם את המאבק שלו כנגד הממשלה למנוע את פתיחתו. בפועל יש כאן גורם שממומן על ידי הציבור ואשר משקיע כסף בהשפעה על גורמים שמקבלים החלטות. האם אין כאן שימוש בנכסי המדינה למטרות פוליטיות? (וזאת עוד לפני שנדון בשאלה האם שכירת לוביסט יכולה לשמור על עצמאות השידור הציבורי כאשר הוא מייצג אינטרסים של גורמים רבים אחרים)

בערעור של גדעון ספירו כנגד נציבות שירות המדינה (עש"מ 5/86 גדעון ספירו נ' נציב שירות המדינה) פסק בית הדין לערעורים כי "מבחינת האינטרס של אלו המופקדים על המשמעת בשירות הציבורי, משקף האמור לעיל באופן ממצה את מירווח הפעולה של העובד : השירות הציבורי אינו יכול להתנהל כמועדון ויכוחים, ואם המופקדים על כך החליטו על דרכם ולא קיבלו דעתו החולקת של העובד, זהו, מבחינת האינטרס הנ"ל, סוף הפסוק. אם העובד מיצה את דרכי ההשגה, וכל עוד הוא חלק מן השירות הציבורי וכל עוד הוא חייב בשל כך לשקוד על ביצוע המדיניות של השירות, אין לו רשות להפוך לתועמלן ברשות הרבים, המטיף נגד ביצועה של המדיניות המוסמכת של הרשות הציבורית, הממלאת תפקידה במסגרת סדרי השלטון של משטר, הקובע את מדיניותו באמצעות נבחרי העם שזכו לאמון הכנסת. קרי, מדיניותו של השירות הציבורי היא פועל יוצא מרצונה של הרשות המבצעת, הפועלת בתפקידה כל עוד היא נהנית מאמון הכנסת. זוהי התוצאה הנגזרת מן ההשתייכות למסגרת ארגונית – היינו שירות המדינה – המופקד על ביצוע המדיניות עליה הוחלט כדין ; זהו גם אחד ההבדלים העיקריים בין דמוקרטיה לבין אנרכיה".

עד כמה המצב הזה אירוני? המצב אירוני בדיוק כמו שצה"ל ישכור לוביסט כדי לטפל בבעיית תקציב הבטחון מול משרד האוצר.

עניין זה יפה גם לרשות הביומטרית וגם לתאגיד השידור החדש. על עובדי המדינה לקבל את המדיניות שמוכתבת להם על ידי המדינה ולהשתמש בדרכים המקובלות, ולא לפנות לפוליטיקאים על מנת לנסות לשדל אותם לקבל החלטות. העניין נובע גם ממדיניות ציבורית נכונה, לפי הדרג הביצועי כפוף לדרג הנבחר ולא יכול לשדל אותו, וגם מכך שאסור שכספי ציבור ישמשו כדי לשדל פוליטיקאי לקבל החלטה כזו או אחרת.

אגב, להבדיל מהגוף הציבורי, עובדי הגוף הציבורי, כגורם בעל אינטרס, רשאים להתאגד כועד ולהשפיע על מדיניות שיש לה כדי לפגוע בתעסוקתם. במצב כזה, אבל, האינטרס הפרטי ברור יותר מאשר האינטרס הציבורי.

2 תגובות ל-“כשמשתמשים בכספי ציבור כדי להשפיע על נבחרי ציבור: האם זה שוחד?

  1. תודה על הפוסט יונתן . אלא שהמינוח " השירות הציבורי " הוא רחב הרבה יותר עם כל הכבוד . יש לאבחן , בין שירות ממלכתי , שניתן בשיויון לכל אדם ואזרח ונפש , לבין שירות או מעשה או מדיניות , שהיא פועל יוצא של הטיה אידיאולוגית .

    אם צריך להנפיק תעודת זהות לאדם , או דרכון , או לספק תחבורה ציבורית למקומות נידחים במדינה , אין זה משנה , מה זהות המפלגה בשלטון , או זהות שר הפנים כדרך משל .

    אבל , אם יש מדיניות כלכלית ימנית סו קולד למשל , שמקצצת בקצבאות של הבטחת הכנסה , או מדיניות של יישוב או בניה ביהודה ושומרון , אזי : זהו ואריינט של הרשות המבצעת הנבחרת , ואריינט אידיאולוגי מוטה , להבדיל משירות ממלכתי לכל .

    לענין הפוסט : כאשר מדובר בשירות ממלכתי , חובתה של הרשות הציבורית , שבידה מיטב הידע והמקצועיות , להביא לידי המחוקק והפוליטיקאים , את הידע , הבהירות , הרלבנטיים לקבלת ההחלטה , הכל על מנת למקסם , את בסיס קבלת ההחלטה לטובת הציבור כולו .

    כאשר מדובר בשירות או מעשה ואריינטי , אזי , זכותה וחובתה למעשה של הרשות המבצעת לעשות זאת כמתחייב מהבטחותיה וממצעה , אלא שאז :

    היא צריכה לעשות זאת : ביעילות , בשקיפות , כחוק , וללא הפליה בכל הנוגע לביצוע הדבר . לענין הדוגמאות שניתנו לעי"ל , אם יוצאים במכרז לבניה ביהודה ושומרון למשל , לא ייתכן שזוכי המכרז , יופלו לטובה בגלל שיוך וזיקה פוליטית לדרג המיניסטריאלי / פוליטי . אם כך , אפילו כאן , צריך שקיפות ומקצועיות ( והשווה : סעיף 3א לחוק יסודות התקציב , המגדיר מוסד ציבורי בנוגע לקבלת תמיכה ממשלתית ) .

    לכן , בהחלט רצוי , שהדרג המקצועי בשירות הציבורי , ימקסם או יעמיד לפני המחוקק ופוליטיקאים , את מיטב הידע והבהירות והחדות המקצועית , על מנת לקבל בסיס מיטבי לקבלת החלטות ולחקיקות . איך בדיוק ? סבוך , לא לעת הזו .

    להתראות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *