הוא ככל הנראה לא צה"ל. אולם, זה לא מפריע לראש הממשלה, לנשיא, לאנשי צבא ולעיתונות, לומר זאת בכל הזדמנות. מישהו בדק בכלל איך מכמתים מוסריות? האם יש דרך להשוות בין צבאות בהתאם למידת המוסריות שלהם? מהי מוסריות בכלל? יהונתן קלינגר נכנס לעובי הקורה ובודק.
מהו צבא מוסרי?
צבא הוא אחת מזרועותיה של המדינה. הוא חלק מובנה מהרשות המבצעת ונתון למרות הממשלה (חוק יסוד: הצבא, סעיף 2). את היחסים הפנים צבאיים מסדירים שלל הוראות ודינים, בין היתר חוק השיפוט הצבאי ופקודות מטכ"ל. אולם, את מוסריות הצבא ניתן לקבוע הן על ידי קוד אתי, והן על ידי מידת המוסר של חייליו. מוסר אינו קונצנזואלי, הוא לא הסכמה על עקרונות, אלא הוא פעולה לפי צו מצפון אישי. בכדי לבחון האם צה"ל הוא צבא מוסרי, יש לבחון האם חייליו יכולים לפעול לפי צו מצפונם. כלומר המבנה של הפקודות שמסדירות את היחסים בין הצבא לשאר העולם כלל אינו רלוונטי על מנת לבחון מוסריות, לדעתי, אלא יש להכנס ולבחון את מידת המוסריות שמוקנית לחיילים.
"שיעור בירי הוא השיעור הכי פחות חשוב שלמדנו אי פעם, כי לומדים בו איך להרוג…" דנה מכניאן.
בשביל לבדוק אם הצבא מוסרי לא צריך לבדוק מה נעשה במחסומים, צריך להסתכל פנימה, אל החיילים, למחשבותיהם.
אז איך מודדים מוסריות?
אם צבא מוסרי הוא צבא בו החיילים חופשיים לפעול לפי צו מצפונם ולסרב לפקודות בלתי חוקיות, אזי צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם. סעיף 125 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל לא ישא באחריות פלילית על סירוב פקודה אם ברור לו שהפקודה היא בלתי חוקית. אולם, לא רק פקודות "עשה" קיימות, אלא גם פקודות "אל תעשה". האם לחייל יש יכולת למנוע ממפקדו לתת לאחר את הפקודות הבלתי חוקיות? האם לחייל יש יכולת לא לבצע פקודה שכן היא נוגדת את צו מצפונו?
סרבנים יש מימין ומשמאל, אולם אלו אינם רלוונטיים. אלו מסרבים לכלל השירות בצבא בטענה שצבא אינו מוסרי. אני לא קורא לסירוב כללי, אלא לסירוב ספציפי. האם צבא, שמשתלט על החברה הישראלית ועל השיח בה בצורה כל כך משמעותית, באמת יכול להיות אמת המידה להתנהגות?
מוסריות של צבא צריכה להמדד דווקא בצורה הפוכה – על ידי מספר סירובי הפקודה בה. צבא מוסרי הוא צבא בו לכל חייל יש את החירות לזעוק כאשר ישנה פקודה בלתי חוקית. למען הסר ספק, לא על סירובים קטנים שבסופו של דבר מורשעים הסרבנים בסירוב פקודה, אלא דווקא על סירוב לירות בחפים מפשע, על סירוב להרעיב, על סירוב לענות, דווקא הסירוב הזה הוא מה שחסר בצבא. אולם מדד הסירוב לא יכול לעמוד לבד.
יחד עם מדד הסירוב יש לחשב יחס הרוגים שאינם לוחמים להרוגים (קרבנות) שהם לוחמים (אויבים) – למען הסר ספק – ילדה בת 9 אינה יכולה להיות אויב. את הביקורת על הצבא יש להותיר לגופים אזרחיים שלא יחזיקו כלל אנשי צבא, למעט בתור יועצים שיוכלו להסביר על המבנה. גופים אובייקטיביים נטולי אינטרס יוכלו לפקח על המוסר.
ואז? האם צה"ל עדיין מוסרי?
צה"ל הוא צבא כובש. כצבא כובש עם הוא מחזיק אזרחים רבים תחת משטר צבאי ונאלץ לטפל ולהיות אחראי בפועל לחיי היום-יום של מיליוני תושבים נטולי זכויות אדם. בתוך הצבא ישנם גופים רבים (המנהל האזרחי לדוגמא) שמחוייבים לסייע לתושבים. אולם, כצבא כובש, הוא מתנהג ככובש הקדום; צה"ל מונע, לא אחת, מחייליו זכויות יסוד בטענה כי הדבר מחנך אותם, ולאחר מכן מתפלא כאשר אלו לומדים לוותר על זכויותיהם של אחרים בשם "קידוש המדינה". צה"ל לא יכול להלחם באזרחים – זה לא תפקידו. תפקידו של צה"ל הוא לשמור על בטחון אזרחי מדינת ישראל, בכדי לעשות כן אין הוא יכול להבדיל בין דם אזרחי לדם אזרחי, אלא ההפך – רק בין דם צבאי לדם צבאי ניתן להבדיל. כל קרבן, בין אם הוא שלך ובין אם הוא של הצד השני, הוא נזק שנגרם למוסריות של צה"ל.
כללי הצדק הטבעיים וצה"ל
לכל אדם ישנה זכות משפטית אחת – כללי הצדק הטבעי: לדעת במה הוא מואשם, לטעון את טענותיו כנגד האשמות אלו וששופטו לא יהיה המתלונן ולא המוציא לפועל של גזר הדין. כללים אלו לא מתקיימים כלל בשטחים המוחזקים וכלל בצה"ל עצמו. המפקדים עצמם שופטים את החיילים עליהם הם מתלוניים, לעיתים לא ניתנת לחיילים כלל זכות טיעון, ויותר מזה – החיילים לעיתים לא יודעים במה הם מואשמים.
אבל לא רק החיילים, גם קרבנות החיסולים לא בהכרח מקבלים את יומם לטעון כנגד רציחתם ללא משפט, וגם לא שכניהם שנרצחים על ידי צה"ל ללא כל אפשרות להתלונן או לברוח (שכן הדבר יפגע בפעילות המבצעית). צה"ל לא אחת גובה קרבנות חפים מפשע, אך מקבל את הגיבוי המלא עקב לובי פוליטי בכנסת.
אם לוועד עובדי חברת חשמל היו עשרה חברי כנסת, הדבר היה מגוחך, אם למערכת המשפט היו עשרה חברי כנסת, זה היה מגוחך, אם לאיגוד לשכות המסחר היו עשרה חברי כנסת, זה היה מגוחך, אבל איך זה שלרשות שלטונית, שכפופה לממשלה, יש כל כך הרבה חברי כנסת שמקדשים כל החלטה מהחלטותיה ולא נותנים אפשרות לקיומה של אמת אחרת? איך זה שהצבא מקדם את מי שמקדם את הצבא לתוך הפוליטיקה, בלי מתן אפשרות לביקורת וכשמגיע שר אזרחי ישר ביקורות מוטחות בו שלא יבין בעניינים צבאיים. אולם, רק לזכותו יאמר כי דווקא ביקורות בעניינים "אזרחיים" יותר כמו מכתבה של רינת ברקוביץ', יכולים דווקא להתקבל.
עמיר פרץ הוא זה שיכול להגביר את מוסריות הצבא. בכדי לעשות כן הוא צריך להקשיב לעצמו. אני מקווה שבקרוב לאמירה הזו תהיה משמעות.
אגב, את "הצבא המוסרי ביותר" אני חושב שדווקא ארגוני השמאל טבעו בציניות.
1.החייל לא יועמד לדין, אם אינני טועה, על פקודה בלתי חוקית בעליל שביצע. פקודה בלתי חוקית הוא חייב למלא ורק המפקד יועמד לדין.
2. לגבי סירוב פקודה כמדד למוסר- סירוב פקודה הוא גם לא מוסרי, כי אם האחרים נשמעים לפקודה, גם החייל עם נקיפות המצפון צריך. ולו כי היא פקודה. רק פקודה בלתי חוקית בעליל כמו הטבע בכפר קאסם מצדיקה חריגה מהמסגרת הצבאית הפורמלית.
3. אתה בעצמך אומר שמוסריות נמדדת במצבי קיצון כמו מלחמה. אז למה פתאום החלטת לערבב את נושא האונס בחה"א והצצה למקלחות, שלא קורים בזמן לחימה? מה גם שזה קורה בכל מקום בעולם, בכל מסגרת, ובכל צבא אחר בעולם.
4. בקשר להרג אזרחים- טעויות קורות. זה לא צריך לקרות ובטח שאף טייס קרב לא מכוון לגן ילדים בכוונה. כל עוד הטייסים פועלים ממניעים מוסריים של הגנה עצמית והגנה על המולדת, אין ברירה אלא לירות. לפי מה שאתה מתאר, לצה"ל צריך להיות מוסר של חברה אזרחית שלא הורגת. צבא נועד להרוג את האויבים, מה שמראש יוצר תשלובת מיוחדת של ערכים מוסריים.
1. התכוונתי שהחייל כן יועמד לדין על פקודה בלתי חוקית בעליל.
אם נראה לו שהפקודה בלתי חוקית, הוא לא אחראי בפלילים להפרתה. אין הבדל, בניגוד למה שמלמדים בטירונות, בין פקודה בלתי חוקית לפקודה בלתי חוקית בעליל (ונראה כמה זמן יקח לך להבין מה ההבדל בין השתיים)
1.למדתי את זה פעם שניה אצל פרופ' שחר.
יש סיכוי בעולם שהוא יודע על מה הוא מדבר?
2.אני מסכימה לגבי התנאים להטלת עונש מוות. וחיסול הוא לא עונש מוות אלא חוסה תחת הגנת הכורח. לדעתי בכל אופן.
חיסול הוא לא תחת הגנת הכורח, הגנת הכורח היא _רק_ כאשר הפעולה נעשית ללא תכנון מראש וכאשר התוקף נמצא מולך, כשיש פעולה צבאית מתוכננת זה רצח.
ולגבי מה ששחר אומר, יש סיכוי, פשוט לשון החוק היא שלא תקום אחריות בפלילים כאשר ברור שהפקודה בלתי חוקית.
גם אני לא סגורה לגבי הגנת הכורח, אבל זה הכי קרוב ללתאר את המציאות המוזרה הזאת שנוצרה עקב החיסולים.
לגבי שחר- ממתי לשון החוק היא מה שקובע? THAT'S WHAT I'M SAYING THE WHOLE TIME!
תום- בקשר ל"איוול ביגטס איוול", כל הקטע הוא שמניעת ההפריה היא לא התאכזרות אלא עונש שבמקומו. ואני דווקא חשבתי על "מי שמרחם על אכזרים (עמיר) סופו של יתאכזר לרחמנים". מי אמר שחז"ל יצאו מהאופנה.
*סופו שיתאכזר* ולא "סופו של יתאכזר"
אוי אוי אוי.. פלי, אם חשבת שלכתוב יונתן במקום יהונתן זה רע, חכי שיתפוס אותך מגיבה מחוץ לפוסט הרלוונטי… חוצמייסה, איוול בגטס איוול היה בכלל בקונטקסט של מוסריות הצבא וקברניטיו (ועל כן אני מרשה לעצמי לענות לך בפוסט הזה).
אולי "לשון החוק" לא קובעת, אבל "כוונת המחוקק" במקרה הזה, כמו גם ההגיון המעוות (שלא תהיה אחריות בפלילים על הפרת פקודות בלתי חוקיות – זה מצחיק) אומרת שאין הבדל בין סירוב לפקודה בלתי חוקית לבין סירוב לפקודה בלתי חוקית בעליל. אם כבר, לפקודה בלתי חוקית מותר לסרב (נניח לשטוף למפקד את הרכב), ולפקודה בלתי חוקית בעליל חובה לסרב.
ומי אומר שפתאום מותר לסרב לפקודה בלתי חוקית, אתה?
אז מי מבינינו ניחן ביומרנות?
שוב,
רשויות השלטון נותנות ל(א) סמכות לטווח סביר בין X לY. כלומר נניח, לנהל פעולה מבצעית. את הסמכות הם נתנו לו בתוקף היותם מוסמכים על פי חוק. החוק לא מאפשר לרשויות השלטון לפגוע בחירויות מסוימות, נניח, ולכן גם תנתן פקודה לחייל לפגוע בחירות זו, היא תעשה בחוסר סמכות, ולכן – כאשר הרשות אינה מוסמכת כלל לתת את הפקודה הבלתי חוקית, אין חובה לקיים אותה.
ס' 34יג (1),(2) לחוק העונשין: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה: הוא היה חייב או מוסמך לפי דין לעשותו, עשהו על פי צו של רשות מוסמכת שיה חייב לפי דין לציית לה, זול אם צו הוא בעליל שלא כדין.
ס' 125 לחש"צ: לא ישא חייל באחריות פלילית לפי הסעיפים 123,122 ו-124 אם ברור וגלוי שהפקודה שניתנה לו היא לא חוקית.
שימי לב למילה "מוסמך" או "רשות מוסמכת". האם הרשות מוסמכת לתת פקודה בלתי חוקית?
היא לא מוסמכת ולכן ישפטו את המפקד, אבל זה לא משנה את העובדה שהחייל חייב להקשיב לה. ברור שזה אבסורד, אבל ככה זה. DURA LEX וגו'.
לא,
היא לא מוסמכת ולכן היא כלל לא יכולה לתת את הפקודה.
לדוגמא: שירות בתי הסוהר אינו מוסמך לאסור על אסיר הבאת ילד לעולם.
לכן, הפקודה בלתי חוקית.
אם אין לה סמכות – אין לה רשות ואין לה כח לתת את הפקודה, והפקודה אינה קיימת כלל.
מדהים איך אף אחד לא מינה אותך לפצ"ר עד עכשיו.
Hallo Prof. Shachar!
i have a question, regarding the lesson on sunday (law&gov a-2).
if it says that a commander isn't allowed to order an illegal order, how is the solider obligated to obey? clearly the commander has no authority to order the solider to do an illegal act, so why is the solider still obligated?
Hello Pely,
The simplest, most formal answer to your question is that the law says so. Section 125 of the Military Jurisdiction Act simply says that a slodier must obey an order even if it is illegal. The soldier is only exempted from obedience to an ordrer that is manifestly illegal.
So this is the law.
אני חולק על טענתו של מר שחר, ושוב אין שום סעיף שאומר "חייל חייב לציית לפקודה שניתנה בחוסר סמכות",
אגב, שימי לב לכותרת הסעיף בחוק: "אין חובה לקיום פקודה בלתי חוקית".
לא מופיעה המילה "בעליל".
ירדתי לדרגה הנמוכה ביותר של טיעון- ציטוט מויקיפדיה:
"לא כל פקודה בלתי חוקית שניתנת לחייל היא בגדר "פקודה בלתי חוקית בעליל". במקרה של פקודה בלתי חוקית שהחריגה שלה מהחוק אינה מביאה אותה לדרגת פקודה בלתי חוקית בעליל, על החייל לציית לפקודה שקיבל. רק לאחר ביצוע הפקודה יוכל, אם ירצה בכך, להפעיל נגד מפקדו את הליכי הבירור המשמעתי הנהוגים בצבא. כדי להדגים את ההבדל, ניתן דוגמה פשוטה: מפקד בטירונות פוקד על חייליו לצעוק: "אנחנו מטומטמים!". ברור שפקודה כזו היא בלתי חוקית, והנותן אותה יהיה צפוי לעונש. יחד עם זאת, הפקודה אינה בלתי חוקית בעליל שכן ביצועה אינו בגדר עבירה פלילית". ההבחנה בין פקודה לא חוקית לבין לא חוקית בעליל ניתנה בפרשת כפר קאסם ע"י בנימין הלוי.
בסדר????????
*אנחה*
לא בסדר.
לא הראית לי ולא אסמכתא חוקית אחת לכך שיש לציית לפקודה שניתנה בחוסר סמכות, ולחלופין שפקודה בלתי חוקית ניתנה בסמכות.
מי כתב את הערך בויקיפדיה? מה הסימוכין? ממתי אפשר להסתמך על ויקיפדיה?
החוק פוטר את החייל מאחריות על אי-ציות לפקודה בלתי חוקית כדי שלא יווצר מצב אבסורדי בו הוא פעל בהתאם להוראות החוק (שעליון על פקודה) אבל עדיין הועמד לדין על סירוב פקודה.
ושוב, דווקא בפרשת כפר קאסם דיבר השופט הלוי (מבית הדין הצבאי) על כך שבמקרים בהם דגל שחור מתנוסס מעל הפקודה לחייל תהיה אחריות על ביצועה, ולא על הפרתה, שכן הוא חייב להפר אותה:
עכשיו שוב,
"פקודתו של ראש השב"כ הייתה, על פניה, בלתי-חוקית בעליל, ואסור היה ליתום לציית לה" בג"צ 4668/01 שריד נ' ראש הממשלה, פ"ד נו(2) 265.
"אם דעתו היתה כי מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל היה עליו לעמוד כנגדה אפילו הונחתה מגבוה. אם בחן הפקודה ומצאה נאותה בעיניו, כי אז עשה את שעשה במודע ולא משום שהפקודה היתה עורפלת או לא בהירה" בג"צ 425/89, צופאן נ' הפצ"ר, פד מג(4) 718
מצחיק שאתה יורד על ויקיפדיה, כי ב 18 לדצמבר כתבת פה "כיום, בעידן המידע הסתמכות על ויקיפדיה בנושאים מסויימים תהא אמינה יותר מאשר על אינציקלופדיה מקובלת".
אני יכולה להסיק שדעותיך בתוקף לתקופה שלא תארך על חצי שנה?
כתבתי "בנושאים מסוימים" כי יש נושאים שנויים במחלוקת.
אני פשוט אומר, שבעוד שבערכים היסטוריים וכו' יש אפשרות שויקיפדיה תהיה הרבה יותר מעודכנת, עדיין אי אפשר להשתמש בה, כמו גם באינציקלופדיה, בתור מקור מידע.
אינציקלופדיה, מטבעה, היא שטחית.
ושוב, לא נתת לי את המידע שאמרת שיש בידך על כך שיש חובה לציית לפקודה.
וההחלטה מהם אותם "נושאים מסויימים" נתונה לך, זה מה שאתה אומר? אתה האורים ותומים של ידע באשר הוא? אם תוכל עכשיו, אוף דה טופ אוף יור הד, לתת לי 5 קריטריונים למהו "נושא מסוים" שאפשר להסתמך בויקיפדיה לגביו, אני אזרוק את המגבת לזירה ואגיד "ניצחת". אבל אתה לא יכול. אז בוא רק נגיד, שאם אני אומרת, ויקיפדיה אומרת, פרופ' שחר אומר, ובנימין הלוי אומר, יש שמץ של סיכויון שאתה טועה.
לא,
בכל מקרה אני לא הייתי מקבל הערת שוליים אצל תלמיד כשהיא מפנה לויקי.
אבל בתור מקור מידע להתחיל לחקור על הנושא היא יכולה לתת הפניות כלליות. בדרך כלל מופיע בויקי איזור "לקריאה נוספת",
ויותר מזה, נניח וערכת את הערך שלוש דקות לפני שכתבת את הטוקבק, אז?
שמע, עם כל כך הרבה ספקולציות שויקי מעלה, באמת אין טעם שתתן כל כך הרבה קישורים אליה כשאתה כותב פוסטים.. הרי קישורים לויקיפדיה הם בערך 50%, אם לא יותר, מסך הלינקים שאתה נותן!
אבל עזוב את ויקי.
גם אני, כשכתבת מה שכתבת ב 18 לדצמבר, הגבתי -לרעתה-. אני באמת לא סומכת עליה כמקור מהימן לחלוטין. אבל אני סומכת על שחר, שמקודם בחרת לקרוא לו "מר" ולא "פרופ'", אולי כי שכחת, אולי כי רצית ולא כל כך בעורמה להפחית ממשקל דבריו.
בתור מישהי ששירתה שנתיים בבימ"ש צבאי, אני נוטלת לעצמי את הזכות לומר לך שאתה טועה טועה טועה. ואידך זיל גמור.
עובדות על דיוקן:
(1) אולי 5% מהקישורים הם לוויקי, וגם אז במקרים בהם _הגדרות_ הם הדבר
(2) פרופ' שחר אכן.
(3) העובדה ששירתת שנתיים בבימ"ש צבאי עדיין לא מסביר בשום צורה נורמטיבית כיצד הוראות החוק אומרות דבר אחד, ואת מפרשת אותן בצורה שונה. המילים "אין חובה לציית לפקודה בלתי חוקית" יחד עם "ואסור היה לציית לה" מפי הפסיקה לא משאירה שום מקום לפרשנות.
1. כן, 5%..
3.חש"צ ס' 122: חייל שבמזיד לא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד תוך מילוי תפקידו או שסירב לקיימה בין בדיבור ובין בהתנהגות, דינו – מאסר שלוש שנים; עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.
כמו שאתה רואה, כתוב "פקודה". לא כתוב "פקודה חוקית בלבד" ואין שום הפניה לסעיף אחר, בנוסח "למעט ס' X" או "אלא אם כן" וכו'. הפרשנות לגבי איסור ביצוע פקודה בלתי חוקית בעליל נקבעה בפרשת כפר קאסם.
מספיק לשוני בשבילך?
לא,
כי אז בא סעיף 125 שאומר שאין חובה לקיים פקודה בלתי חוקית.
ואז בא בנימין הלוי ומפרש לך, וזו הפרשנות שהולכים לפיה עד היום, אחרי 50 שנה:
"לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת – זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו. (ביד"צ מר3/57/ תובע צבאי נ' רס"ן מלינקי ואח', פס"מ יז 90, בעמ' 214-213)"
טוב, אני חושבת שקיבלת את כל התשובות שהיית צריך, ואתה ממשיך לדקור חיה מתה.
יופי,
בשביל להטיל אחריות אישית חייבת להיות פקודה בלתי חוקית בעליל,
אבל בשביל לסרב מספיקה פקודה בלתי חוקית.
שימי לב למה שאת מצטטת. "ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו".
בבקשה אל תיתמם, אתה קראת את המילים האלה בדיוק כמוני: "אי חוקיות הדוקרת את העין" ואתה יודע שמדובר בפרשנות.
אגב, היה שווה לחיות רק בשביל המשפט שלך שכעת יהיה אל-מותי: "עקביות, גם אם היא מבוססת על טעות ראשונית, היא עדיין עקביות". אני כל כך אחגוג על המילים האלה.
נכון, אי חוקיות הדוקרת את העין תטיל אחריות אישית.
והעקביות שאני דיברתי עליה, למקרה שלא הבנת, זה הסתמכות על מקור מידע כלשהו סטטיסטי בשביל מחקר. גם אם המחקר מגיע למסקנה נכונה על סמך מקור שגוי, הוא עדיין מחקר. המשקל שלו, לעומת זאת, נמוך מאוד.
אנחנו מסכימים. אבל עכשיו נשאל- אם המשטרה לא יודעת לנתח נתונים, ושר התחבורה בטח שלא יודע לנתח נתונים, מי כן יודע?
ועל מה אתה נסמך כשאתה מבקר את השר ואת המשטרה?