זה לא יקרה מחר בבוקר, זה גם לא יקרה בעוד חמש שנים, אבל כנראה במאה השנים הקרובות מתישהוא אנשים יפסיקו למות. ככל הנראה הם גם יפסיקו להזדקן. הסיבה? כמובן, היא המדע והרפואה; קצב הצמיחה, ביחד עם טכנולוגיות חדשות יצליחו למנוע מאנשים למות. גם אנשים שיעברו תאונות דרכים או יספגו כדור או שניים עקב קרב כנופיות יצליחו לחזור מהמתים. הטכנולוגיה הזו פשוט תגיע, זה רק עניין של מתי.
עכשיו, כמה שנים לפני זה יבואו כל מיני אנשים שפרנסתם תלויה במחלות ובמוות: בהתחלה אלו לא יהיו הרופאים (אלה ימשיכו להציל חיים) אלא הקברנים, יצרני המצבות, בתי הסיעוד ויצרני החיתולים למבוגרים. לכולם תגמר הפרנסה. מדוע? ובכן, כי הטכנולוגיה תייתר אותם. הטכנולוגיה תגרום לכך שהם פשוט לא יצטרכו לעבוד בתחום הזה. נכון, חלק מהם, כמו העגלונים, ישארו שם כארטיזנלים ומומחים, כאקט תיירותי או כרליק היסטורי שנותר לתעד תקופה בהיסטוריה בה אנשים אכן מתו. יחד עם העגלונים, נהגי המוניות, הסנדלרים, השענים, הזבנים והחנוונים, הם יהפכו למילה שהנוער של אותה תקופה לא יכיר.
אבל דמיינו, לרגע, לובי של בוני מצבות מגיע לבית המחוקקים ומבקש לקדם חקיקה שתעצור את הטכנולוגיה. יגיעו אנשים לבית המחוקקים ויסבירו שהמוות הוא פשוט העסק שלהם, ושאם אנשים יפסיקו למות תגמר להם הפרנסה. האם זו תהיה פעולה אנושית? חמלתית? פעולה שאנשים יכולים לעמוד בה?
ההקצנה הזו, הניסוי המחשבתי הזה, מביא אותנו לתהיה מדוע אנחנו הלובי שקיים כיום כנגד טכנולוגיות שעשויות לתקן את העולם הוא מגוחך. אנחנו מבינים מדוע לא צריך להקריב חיים לצורך שימור המקצוע שיתייתר כמו יצרן מצבות. אבל האם אפשר לומר אותו דבר כאשר המקצוע הוא נהג מונית? האם לובי כנגד מכוניות שנוהגות עצמן (עצמכונית) הוא דבר שאנחנו רוצים כחברה? די ברור שלא. אנחנו רוצים עצמכוניות כיוון שהן יפחיתו (בטווח של כמה עשרות שנים) מוות בדרכים ויפנו זמן. אחד מהמחירים כאן יהיה המחיר של אבדן מקצוע הנהג, או נהג המונית, כיוון שהעצמכוניות יוכלו להיות נהגי המונית של עצמן.
הלובי כנגד טכנולוגיות דיסרפטיביות, כאלו שנועדו לזעזע את המערכת, הוא תמיד נראה הגיוני: הוא בא לשמר ממסד קיים, עבודות קיימות ולהגן על הציבור. כשנהגי המוניות יוצאים כנגד שירות שיתוף נסיעות הם מדגישים את הסיכון: העדר (או חסר) בדיקות הרקע לנהגים, העדר המקצועיות והנסיון, ואפילו פשוט רמת השירות. כל אחת מהתנגדויות אלו היא לגיטימית עד שזוכרים שנהגי המוניות הם אלו שלקחו עבודה מאנשים אחרים: יצרני הרכב. כל מונית שנוסעת חוסכת קיומם של מספר רכבים פרטיים.
אז האם היינו רואים את יצרני הרכב הפרטי יוצאים כנגד נהגי מוניות אי שם בתחילת המאה הקודמת? הטיעון המופרך של הנרי פורד ומשפחתו היה יכול להיות משהו בסגנון "אנחנו יצרנו את המכונית שלנו לשימוש פרטי בלבד, ועכשיו מגיע הפרחח הזה ונוהג כל היום, אוסף אנשים ומונע ממני פרנסה. אם הוא לא היה שם הייתי יכול למכור חמש מכוניות לאנשים שנוסעים איתו". נכון שהטיעון הזה נשמע מופרך? אז זה בדיוק הטיעון שקם נגד טכנולוגיות שיתופיות אחרות, בין היתר שיתוף דירות.
הלובי נגד שירות שיתוף הדירות AirBnB מציג את הנזק למלונות, אבל כדי להצדיק את המטרה הזו מתפרסמים תחקירים שטוענים כי AirBnB היא אחת הסיבות לעליית מחירי הדיור, ובמקביל מועלים רעיונות למסות את ההשכרה כמו מלון, ולא כמו שכירות של דירה. האם AirBnB מצילה חיים כמו טכנולוגיה כנגד המוות? לא בטוח. האם היא חוסכת כסף כמו מונית? די בטוח שכן.
היום ניתן לראות את שני הצדדים של כל מטבע. לכל טיעון יש הסבר הגיוני, אבל ישנם מקרים שבהם אנחנו מנסים לשמר מודל ארכאי שהגיע הזמן שילך, והכל בשם שמירה על משרות. אז כשם שאין יותר כמעט תופרים, סנדלרים, שענים, בקרוב יעלמו גם הרוקחים, הרופאים, עורכי הדין והקברנים. האם נתן יד ללובי כנגד זה? לא בטוח.
הסנדלרים והחייטים זה סיפור אחר.
דמיין לך יציאה מהמשבר הכלכלי העולמי, מחירי ההובלה ממריאים, או סתם מבינים שחייבים לשמור על הסביבה ברמה שכל מוצר חדש הופך להיות י-ק-ר.
פתאום יהיה צורך בסנדלרים. אבל הידע מדורי דורות, ידע שמאוד קשה לצבור מחדש הלך לאיבוד.
לדור: אכן מציאות מדומיינת שאין שום סיכוי שתתרחש. לא הולכים אחורה אלא רק קדימה. ואם מוצר נעשה יקר – ממציאים לו תחליף זול. בינתיים לוביסטים של מקצועות קיימים ובעיקר תעשיות קיימות עוצרים את הקדמה כדי לשמר את המונופול שלהם. כך היה במשך עשרות שנים עם נורות הלהט, ועם מנועי המכוניות (ראה מקרה מנוע ונקל) ועם תעשיית הנפט שעוצרת את האנרגיות המתחדשות. ואגב – כל החוקים המגנים על פטנטים עושים את אותו הדבר. זה טבעו (הגרוע) של העולם, ואנחנו צריכים להתמודד עם מציאות זו כל הזמן. וכשמנצחים בחזית אחת – קמה לה חזית חדשה, והחלוצים של היום הופכים למונופולים של מחר שבתורם – ינסו לעצור את החלוצים של מחר.
AirBnB ובמידה יותר חזקה אובר הן מייצגות של כלכלה ה"שיתופית" – אנחנו לא מעסיקים אלא רק חברה טכנולוגיה שמרוויחה את הכסף שלה באירלנד, לוקסמבורג או מקלט מס אחר.
אז במקום נהג מונית שעובד קשה ומתפרנס בקושי, יהיה נהג "פרילנסר" שעובד קשה יותר ומתפרנס אם בכלל וחברת טכנולוגיה שעושה את כל הכסף ולא משלמת מסים לחינוך ולבריאות שלנו.
נהיגה עצמונית תתקדם כי מי שיעמוד מאחוריה יהיה לובי כלכלי חזק- חברות הביטוח.
ובעתיד הרחוק? אין מה לדאוג: לעשירים תמיד תהיה מובטחת זמינות גבוהה של רכב עצמוני בעוד העניים יצטרכו כמו היום לקום מוקדם ותר ולכלות יותר זמן בנסיעות.