עצמכוניות: האם סעיף ההגדרות בפקודת התעבורה פגום?

כאשר כותבים חוקים לא תמיד חושבים על כל האפשרויות העתידיות. כך, כאשר נכתבה פקודת התעבורה, הסעיף הזה נראה הגיוני לגמרי: "לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו". הסעיף אוסר על אדם לנהוג ברכב אלא אם יש לאדם רשיון נהיגה; המחוקק לא ציפה, ואף לא לרגע, שמי שאינו אדם לא ינהג ברכב. אך מה יקרה כאשר קוף ינהג ברכב? האם קוף זה צריך רשיון נהיגה? לא בהכרח; החוק, שהוא איסור פלילי על נהיגה ברכב ללא רשיון, חל על אדם. האם תאגיד הוא אדם (עפ 3027/90 מודיעים נ' מדינת ישראל)? האם התאגיד בכלל נוהג בעצמכונית? לא בטוח. האם זה המצב באריזונה?לא בדיוק. (לעבודה על נושא האחריות 2); אבל עקרון החוקיות, הכלל שאומר (בין היתר) שכל מה שלא אסור בחוק מותר, לא ציפה לכזו פרשנות אבסורדית.

האם החוק בישראל אוסר על עצמכוניות לסוע? לא ברור כלל שכך הדבר. פקודת התעבורה משתמשת בלשון "נהג". כך לא רק ברשיון נהיגה אלא גם בהגדרת רשיון הרכב: "לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה; ובלבד שלא יהיה בעל רכב אחראי לפי סעיף זה על נהיגת רכבו על ידי אדם אחר, אם הוכיח שנקט כל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב". כלומר, יכול להיות שעצמכונית כלל לא חייבת ברישוי.

כך גם שאר סעיפי פקודת התעבורה; בפועל, העדר האיסור הפלילי על שימוש ברכבים למי שאינו בן-אנוש הוא לא בהכרח אמירה כי מותר לעשות כן, אבל לא בהכרח יאסור על העצמכוניות לתייר ברחבי הארץ ולהסיע אנשים אחרים, בין אם בשכר או לא (ולכן נדרש אחר כך).

עכשיו, נמשיך עם הפרשנות המחמירה ונניח שאדם הוא גם תאגיד (כמו סעיף 4 לפקודת הפרשנות); אז האם התאגיד שפיתח את הרכב הוא הנוהג? לא בטוח. עצמכונית הוא אישיות נפרדת מהיצרן עצמו, בעלי הרכב הם לא התאגיד אלא האדם הפרטי, והעצמכונית היא לא יישות משפטית. לכן, עצמכונית לא תצטרך, ככל הנראה, רשיון עבור לנהוג בעצמה

לכן, כאשר עולה השאלה המאוד מעניינת לגבי האם בכלל ניתן לאסור על עצמכוניות לתור ברחבי ישראל, יש להדרש לדרך שבה מנוסח החוק. כאן הסוגיה המאוד משונה קמה; כאשר אנחנו מחוקקים היום אנו מנסים להיות נייטרליים טכנולוגית. כל כך נייטרלים שעצם הבחירה בשפה צריכה להתחשב לא רק בפיתוחי עתיד אלא גם במה שהיא לא יכולה לצפות. כאשר אנחנו מנסים לחוקק חוקים שיחולו על האינטרנט אנחנו משתמשים בביטוי "רשת תקשורת" ולא אינטרנט, כדי שיחול על כל רשת. לדוגמא, "הצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט", מתייחסת לאתרי אינטרנט בלבד, ולא תחול על דרכי תקשורת אחרות. מנגד, "הצעת חוק חשיפת זהותו של מפרסם תוכן ברשת תקשורת אלקטרונית" חלה על כל רשת תקשורת, וחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, שוב, מדבר על אינטרנט.

אז האם כדי להפטר מהחקיקה הנוראית נגד חירויות ברשת צריך רק לעשות Hack קטן ולהמנע משימוש ברשת ולעבור לתשתית תקשורת מתחרה? יש אפשרות שכך יהיה הדבר. כמו ההגדרה העקומה של "אמצעי תקשורת" בחוק איסור לשון הרע, שחל רק על גורמים שמצויים בתוך רשימה סגורה (ועדיין יש מי שמנסה לרבע את העיגול), כך גם הרכב: הרכב ננהג על ידי נהג, והנוהג אינו אלא אדם.

אז האם הייתי חותם ללקוח בעולם העצמכוניות על היתר לשחרר את המוצר בישראל ללא רשיון נהיגה? ככל הנראה שלא כל כך מהר; אבל האם הדבר משתלב בנוסח החוק? כן.

תגובה אחת ל-“עצמכוניות: האם סעיף ההגדרות בפקודת התעבורה פגום?

  1. אולי סעיף 74(א)
    לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *