על חסימת חשבונות ה-WhatsApp של אנשים, ללא הליך שיפוטי הוגן, בראיה של מאבק בטרור

כל מהפכן טוב יודע שכדי לארגן הפיכה בדיקטטורה צריך לתפוס את אמצעי הייצור, ואת תחנת הטלויזיה שמשדרת את התעמולה של הדיקטטור. כל יחידת מנע בביון יודעת שכדי למנוע הפיכה כדאי לפגוע בתשתיות התקשורת של ארגון הטרור שבא לבצע הפיכה.

ובלי שום קשר…

cc-by-sa zen

את הקורס שלי בטרור למדתי אצל פרופ' בועז גנור. ליתר דיוק, לקחתי אצלו שני קורסים במסגרת התואר הראשון, על טרור ועל איסלאם רדיקאלי. למדתי במקביל קורס על טרור יהודי אצל פרופ' אהוד שפרינצק ז"ל. אני מלא הערכה לשניהם ומכיל אולי שבריר מהידע שיש להם בתחום זה. היה לי תענוג ללמוד אצלהם כל שיעור, ובאתי כדי להקשיב. אני די בטוח שהם היו מסכימים עם מה שכתבתי כאן, אבל זו בעיה אחרת, שלא נובעת מחוסר היישום שלי.

טרור הוא מאבק אלים כנגד אזרחים לצורך השגת מטרה פוליטית. זו ההגדרה הבסיסית ביותר, וזו ההגדרה הכי נכונה שיש. לכן, הדרך היחידה לסווג את פעולות הלינץ' שבוצעו בתקופת מבצע שומר חומות בלפור היא כאירוע טרור ואת המשתתפים באירועים האלו כטרוריסטים. לטרוריסטים היהודים-לאומנים היה מניע ברור: הטלת אימה באוכלוסיה הערבית כדי לדכא את השאיפות הלאומיות של האוכלוסיה הערבית, יחד עם הפעלת לחץ פוליטי לצורך סיכול האפשרות לקיומה של ממשלת שינוי אשר תצליח לשנות משהו אחד: התפישה כי אזרחים ערבים הם אורחים במדינה, ולא אזרחים שווי זכויות. לטרוריסטים מהצד הערבי היתה מטרה אחרת: לסכל את הדו-קיום שנרקם בין אוכלוסיות, לעודד את ארגוני הטרור ברשויות הפלשתינית ולהרתיע את יושבי הארץ מלשבת כאן בשלום. זו אותה מטרה כאשר יש ירי של טיל למסגרת אוכלוסיה אזרחית וכאשר יש הצתה של בית מגורים: בשני המקרים כמעט בלתי אפשרי לזהות בודאות את דת הקרבן, ולכן עשוי להיות מקרה בו טרור מצד אחד יגיע לאנשים שלא התכוון אליהם, מה לעשות.

טרור מבוסס על שני יסודות: יכולת ומוטיבציה. השלטון הישראלי מעולה בסיכול המוטיבציה של מפגעים וטרוריסטים. השב"כ מפרסם מדי פעם סטטיסטיקות על כמות הפיגועים שסוכלו. סיכול הוא לפעמים מילה מכובסת, כמו "נוטרל", אבל זה ליום אחר. מה שישראל עושה פחות טוב? זה לפגוע במוטיבציה של הטרוריסטים.

איך עושים את זה? יש לא מעט דרכים לפגוע במוטיבציה, החל משימוש בכלים חברתיים ומודיעין כדי לפגוע בלגיטימציה ובסביבה תומכת הטרור, ועד סיכול כלי תקשורת שמאפשרים לטרוריסטים לגייס את כוחותיהם.

במסגרת מהומות מבצע חומות בלפור (ואף לפניו), פעלו אותם ארגונים להתארגן במסגרת תוכנות המסרים המידיים. בין אם מדובר בשימוש בערוצי טלגרם פומביים, ובין אם בקבוצות ווצאפ פומביות טיפה פחות. הקריאות לאלימות ולפעילות אלימה כנגד אזרחים הסתובבה שם, בגלוי לגמרי.

חלק מהאנשים עשו זאת מבלי להבין בכלל כי האנונימיות שלהם מוגבלת במקרה הטוב, ולא קיימת במקרה הרע. אבל הם עשו את זה כי קל להיות טרוריסט מקלדת, ויותר קשה להתמודד אחר כך עם כתב אישום. לכן, כאשר דובר הבוקר על חסימת חשבונות ה-WhatsApp של פעילי להב"ה, לא התרגשתי מפגיעה בחופש הביטוי של אותם פעילים.

הנחת המוצא שלי, והיא הנחת מוצא שניתנת לסתירה, שהחסימה לא נובעת מכך שאותם נחסמים רק "תומכים" פוליטית במפלגה של האדם שבית המשפט העליון קבע כי הקריאה "נאצי קטן" מזכה אותו בפיצוי בגובה 1 ש"ח, אלא שהחסימה נובעת מדברים מעבר לכך.

ומהם הדברים מעבר לכך? דבר ראשון, לפייסבוק (הבעלים של תוכנת הריגול שגם יש לה מערכת מסרים), אין יכולת לקרוא את תוכן ההודעה. יש לה, מה לעשות, את היכולת לדעת מי היה חבר בקבוצה אשר דווח עליה שקראה לפעילות אלימה. היא גם יכולה להעריך מי חבר ביותר מקבוצה אחת כזו, ומי היה גורם פעיל יחסית, וזאת למרות שאינה יכולה לקרוא את ההודעות. כלומר, כדי לחסום את החשבונות של אותם גורמים, היא היתה צריכה להעריך האם הם נמצאים בקבוצה, האם הם הליבה של הפעילות, ואז היתה יכולה, בקלות יחסית לחסום את הגישה שלהם.

עכשיו, האם מותר לה? ברור שמותר לה לחסום, ובמקרה הזה, מרגע שצמחה לפייסבוק ידיעה קונקרטית על השתתפות בקבוצות (בהנחה שזה אכן המקרה) וחברות בקהילות אשר מקדמות מעשי אלימות כנגד אוכלוסיה אזרחית, הרי שנוצרה אצלה ידיעה קונסטרוקטיבית לשימוש לרעה בפלטפומרה. מאותו הרגע, פייסבוק אחראית על השימוש לרעה. עכשיו, לא אני אומר את זה! מי שאומר את זה הוא ארגון שורת הדין שניהל תביעה שנדחתה כנגד פייסבוק. באותו המקרה, אגב, היתה לפייסבוק הרבה פחות ידיעה על מעשים, והרבה פחות אחריות, פייסבוק לא היתה המקום שבו הטרוריסטים שיתפו כתובת על היכן לבצע לינץ', אלא רק המקום שבו פורסמו דברי שבח ועידוד.

אז מתי אכן ראוי לחסום חשבונות? פרופ' מיכאל בירנהק לא ממש מסכים איתי וחושב שצריך כאן מנגנונים ממשלתיים. אני לא איתו בדיוק. אני חושב שדווקא כאן, במקרה של טרור וחסימה, הידיעה הממשית על ההתארגנות האלימה ביחד עם העובדה שבהעדר עשיה על כך עשויה לקום לפייסבוק אחריות אזרחית בתביעה כנגדה על כך שהיא נתנה את המקום להתארגנות (וזאת עוד לפני הידיעה הפלילית), הרי שלהבדיל מחסימה שרירותית, כאן ההסרה היתה ראויה. מדוע? כי אחרת פייסבוק עצמה היתה יכולה להתבע על ידי קרבנות הטרור.

במצב כזה, כמובן, ראוי להפעיל מערכת ערעורים ראויה, לתת לצד הנחסם ראיות שמצביעות על כך, והליך חוקי מלא לנהל את המחלוקת. אבל, הצעד המניעתי הוא הדרך הראשונה בעצירת המוטיבציה של ארגוני טרור, ולא רק את היכולת. הערוצים האלו הם הדרך שבה הטרוריסטים מארגנים את עצמם, מתכננים פגיעה באוכלוסיה אזרחית, ופוגעים בכולנו תוך הטלת אימה באזרחים ברחוב.

4 thoughts on “על חסימת חשבונות ה-WhatsApp של אנשים, ללא הליך שיפוטי הוגן, בראיה של מאבק בטרור

  1. לדאבוני אני נאלץ לחלוק על חלק מההתפיסה במאמר, אני מתייחס למישור העקרוני ולאו דווקא למיקרה הפרטי שנדון במאמר.
    ראשית, הגדרת הטרור היא כללית מזאת שציינת. טרור הוא שלטון פחד, שאפשר שיתקיים על ידי השלטון ה"לגיטימי" או על ידי תנועה מהפכנית. רובספייר הפעיל את הגיליוטינה לצורך זריעת פחד על האוכלוסייה וכך קיווה לבצר את שלטונו.
    שנית, השאלה המרכזית העיתוי של הפרסום המוגדר כ"טרור". החסימה נדרשת לא רק אם הפרסום הוא בתקופת אירועים כמו "שומר חומות בלפור" אלא גם בזמן מערכת בחירות, לטעמי ומניסיוני אין שהות להליך הוגן.
    שלישית, לטענת עו"ד ח"כ בן גביר – עוצמה יהודית אינה מפלגה בכנסת ישראל, הוא חבר ברשימת הציוות הדתית. עוצמה יהודית היא שם מכובס לתנועת "כך", שנכון להיום היא מחוץ לחוק, כך שפרסום הציוץ של עו"ד בן גביר הוא Fake News, שהוא חלק מטקטיקת ארגוני טרור. עצם חזרה על הציוץ השיקרי במאמר הוא סיוע לדרכו של עו"ד בן גביר.
    שני ארגונים שהשתתפו באירועים האלימים להב"ה ולה-פמילייה, אינם עוסקים רק בנושא האירועים הלאומניים. הראשון מפעיל טרור נגד רפורמים וקונסרבטיבים, נגד להט"ב, נגד נישואים מעורבים ואפילו נגד השכרת דירות ביישובים לא מעורבים. השני מפעיל טרור נגד פעילים פוליטיים שאינם מיישרים קו, ונגד אוהדי כדורגל של קבוצות יריבות לקבוצה מסויימת. שני הארגונים עברו מזמן את הסף של הצורך בטיפול בהליך הוגן.
    בריאות טובה וביטחון.

  2. פוסט חשוב כמובן.

    יש לשים לב גם, למנגנון של התראה/ הודעה, ורק אז הסרה או חסימה.

    פלטפורמות אינטרנט, בדין הישראלי, מחוייבות לכך קונסטרוקטיבית במקרים מסויימים(אם כי בהקשרים קצת שונים, יותר אזרחיים). במקרה כזה, המשתמש, מקבל הודעה ברורה, וצריך לשקול צעדיו בהתאמה. מקבל צ'אנס נוסף, שלפעמים הוא יותר מידתי, ופחות יצמצם את חופש הביטוי.

    ואגב, הפיכה מדיקטטורה לדיקטטורה, משתמשת באמצעים של השתלטות אלימה על משאבים ציבוריים תקשורתיים וכדומה בשביל לבצע הפיכה, אחרת, דיקטטור מחליף דיקטטור, ולא דמוקרט דיקטטור. מה גם, שהמחשבה שבדיקטטורה, מאמינים לערוצי תקשורת נשלטים, אין לה הרבה על מה לסמוך תמיד. זה לא בדיוק ככה, כאשר יש הפיכה לצורך מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה.

    אזרחים גם יזהו פוטש או קושרים, עם דיקטטורה נוספת. זה יותר מורכב מזה.

    ועוד, טרור כלל לא מבוסס על יכולת ומוטיבציה. המוטיבציה שם תמיד. היכולת תמיד מועטה מאוד( אחרת, לא היו משתמשים בטרור). זה בדיוק הענין, הואיל והם מיעוטי יכולת, אבל, בעלי מוטיבציה עצומה, טוטאלית למעשה לרוב, טרוריסטים עושים מעשים זניחים למעשה, אבל, מאוד מסוכנים. מה הרציונל אז? אם כך, הרציונל, במעשים זניחים טקטית/ אסטרטגית, לזרוע בהלה, לזרוע אימה. או אז, ההשפעה על הציבור הרחב, הינה קשה מאוד, והם מקבלים תשומת לב מדינית, פוליטית, תקשורתית, שהרי, סובייקטיבית, הם טוענים לדיכוי, הפליה, עושק וכדומה, ובאמצעים מדיניים פוליטיים רגילים, הם לא יכולים לקבל את המגיע להם סובייקטיבית.

    תודה

  3. כאן אגב, לערעור במחוזי, הדן בנושא של התראה/ הודעה והסרה בקשר לפלטפורמות אינטרנט:

    http://www.i-lawyer.co.il/עא-44711-11-14-סביר-עוד-נ-בר-נוי-ואח/

    ועוד אגב, כאן לכתב אישום, נגד בחור מאשדוד, בקשר להסתה לאלימות בטלגרם, ארגון קבוצות אלימות וכו…. במהלך ההתפרעויות האחרונות:

    https://www.ynet.co.il/news/article/HJQ8JL5tO

  4. עו"ד יונתן היקר, אני מעריך רבות מהפעילויות שאתה עוסק בהם אך חולק עליך כאן.
    ישנן שתי בעיות מרכזיות:
    הראשונה קלה, צריך שאמות המידה יחולו על כולם, חלאות רבות משתמשות בפלטפורמת ווטסאפ, אני לא שמעתי על אזרחי ישראל הטרוריסטים מהצד השני נחסמו (תקן אותי אם אני טועה) וחסימה שרירותית (או גרוע מכך, לפי דעה פוליטית) לא נראת טוב.

    השניה, היא בהמשך מסויים לראשונה, משהו שאני קורא לו "שלטון התאגידים" שבא להחליף את המשטר הדמוקרטי הרגיל.
    לדעתי, תאגיד עסקי ש"מפתח מצפון" זה מתכון לאסון. אני למשל מכיר מקרוב תאגיד שהחליט לחסום אנשים שידועים כחלאות מלהשתמש בפלטפורמה שלו, למרות שמה שהם עושים בפלטפורמה חוקי ובסדר. אגב, אני בטוח שגם אני רוצה שכל החלאות האלו יסבלו ולא רק שלא יקבלו שירות אלא לא יזכו לראות אור יום, אבל הדרך היחידה לטפל בדברים האלו זאת *מדינה* עם *חוקים*.
    ויש סיבה טובה לכך, כל המערכות המאזנות של הממשל, כמה שהן לא מושלמות, תמיד יהיו טובות יותר מתאגיד שמנמן שיושב בסן-חוזה, מנהליו כולם חושבים אותו דבר, הסיכוי שאף אחד לא יאזן אותם עצום, אסור לתת להם את הכח הזה.
    במקרה שלנו, יתכבדו תאגיד פייסבוק ויבצעו את החוק, אם יש אישיות שקוטלגה כטרוריסטית, רוצו לחסום. כשפייסבוק עצמם מקטלגים מי טרוריסט ומי לא (לפי אילו אמות מידה?) ואחרי הקטלוג, מי יחסם ומי לא. לא ראויה ולדעתי מסוכנת בהרבה מאשר כל מה שהיא בא למנוע. אדרבה, יש לכם מידע תעבירו לרשויות. הן עובדות לאט, נכון, עדיין זה עדיף.

    אסייג, אם יש פעילות שאפשר לקטלג במקום כבילתי חוקית, ראוי שיחסמו מיידית וידווחו לרשויות.
    לכאורה לכאורה, בווטסאפ אין להם שום מידע קונקרטי על תוכן המידע ומכאן אין להם יכולת לדעת אם הוא בלתי חוקי.

Comments are closed.