רעד קל בחשבון הבנק


PICT4859

פרופ' אוריאל פרוקצ'יה בימים טובים
CC-BY-SA Jonklinger
"תבין", אמרתי לפרופ' פרוקצ'יה במהלך הטיסה לדיסלדורף, "אני רואה את המשפט האירופי בתור איים של סמכות. בעצם, הפרטים, המדינות, התאגידים והאיחוד חיים בהרמוניה ומכפיפים אחד את השני לסמכויות שונות", "אבל, כשמדברים על מידע פנים מדברים רק על תאגידים, מה יקרה אם מישהו ישתמש במידע פנים של מדינה?"

פרופ' פרוקצ'יה חשב שמדובר בסוגיה מעניינת, אך לא היתה לו תשובה. אני הייתי בטוח, משום מה, שמדובר בסוגיה תיאורטית בה אדם ישתמש במידע פנים של מדינה למטרתו האישית בלבד. בעצם מה ההשלכות של מידע פנים כזה, כשהוא לא אסור, אלא רק נתפס כרע מוסרית.


דן חלוץ, לכאורה, הוציא את הונו מחשבון המניות בבנק לאומי ביום בו נחטפו החיילים, כך מדווח NRG היום.  השאלות הנכונות כבר מתחילות להשאל – מי הדליף ומדוע הדליף בנק לאומי (לכאורה) את המידע, והאם מדובר במידע שחל עליו חסיון מקורות עיתונאי? האם אנו כחברה מעוניינים להגן על חושפי שחיתויות, שכן אלו – למרות שאלו פוגעים בחובות סודיות, אנו מכירים בכך שלעיתים יש להפר את החובה לטובת אינטרס גדול יותר.

המדליף, בדרך כלל במקרים כאלו, רואה את טובת המדינה, ולעיתים מוכן אף לשאת בעונש. כך היה עם ליאורה גלאט ברקוביץ' שלקחה על עצמה את המחיר המלא של הפעולה החשובה שעשתה לחברה וחשפה את קיום חקירת שרון בסמוך לבחירות 2003. אולם, יש עוד שאלה פרט לזהות, והיא מדוע החוק לא אוסר על השימוש של עובדי ציבור במידע להם הם חשופים.

לכאורה, מדובר בעבירה משמעתית של שימוש בידיעה על ידי אדם שנחשף אליה, אולם הפן המשמעתי אינו מספיק. במקרה כזה יש לשנות את החוק כך שיאסור על הפעולה שהיא "כשרה אבל מסריחה", האם לעובדי רשות ניירות ערך מותר לקנות או למכור מניות לפני שינויים רגולטוריים? האם יהיה זה ראוי שעובד משרד מסויים בממשלה יקנה אופציות על מחיר קמח בדיוק לפני שהוא יודע שהממשלה הולכת לשנות את הוראות הסובסידיה? אני בספק.

לדן חלוץ יש הרבה ללמוד, הן על כיצד המאבקים הפוליטיים עובדים וכיצד להמנע מחשיפות שעלולות להביך והן כיצד להתנהל אם יש לך אויבים וכאלו שבאים להתנקם.

בפן הומוריסטי, האם מישהו בדק אם יש קשר בין האלוף אדם לבנק לאומי?

Technorati Tags: , , , , ,

נושאים: חוק   תגיות:

4 תגובות ל-“רעד קל בחשבון הבנק

  1. רק תיקון אחד קטן:

    גלאט ברקוביץ' לא היתה מוכנה "לשלם את המחיר". היא הסתירה את העובדה שהיא המדליפה וכשעלו עליה, עשתה כל שביכולתה כדי לחמוק מעונש.

  2. אני לא חושב שגלאט ניסתה להתחמק מהסיפור. זה שהיא לא הציגה את עצמה זה משהו אחר, אבל היא לקחה את כל האחריות. וכן, לדעתי לא מגיע לה העונש שהיא קיבלה. היא היתה צריכה להיות מקודמת על מה שהיא עשתה – מעשה שנועד ליידע את האזרחים על מצב השלטון.

  3. היא כן טענה שמה שעשתה לא צריך להחשב כעבירה בכלל ולכן הדיונים התארכו לפי מיטב ידיעתי. את העונש..הקנס היא קיבלה רק לפני שנה בערך אולי פחות..סניליות..

    אך בנוסף ובהתאם למה שכתב יהונתן, מקורות פרטיים (שלא קשורים לשום מדיה) מספרים שיותר מידיי יסורי מצפון לא היו שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *