(ותודה לבועז כהן שהדליק אותי על לכתוב את זה)
סקר כלשהו שנערך בקרב האוכלוסיה היהודית הבוגרת (עם טעות דגימה של 4.5%) קובע כי 34% מהאוכלוסיה תומכת במתן חנינה ספציפית ליגאל עמיר. כלומר, ללא התייחסות למגזר הערבי, וללא התייחסות לסוגיית טעות הדגימה הנהדרת (לגבי טעויות דגימה במדגם של 500 אנשים שמייצגים, לכאורה 7,000,000 אנשים). הבעיה היא שהשאלה לגבי חנינתו של יגאל עמיר אינה תלויית פופולריות של הציבור, אלא דווקא תלויית איש אחד.
כמה שאלות נכונות שהיו צריכות להשאל בכדי להראות את דעת הציבור:
1. האם אתה היית תומך במועמד לנשיאות שתומך בחנינה (כעת) ליגאל עמיר?
כמובן שהשאלה אינה רלוונטית כי מועמד לנשיאות נבחר על ידי חברי כנסת ולכן השאלה הנכונה היא האם אתה תצביע למפלגה שחברי הכנסת שלה יתמכו במועמד לנשיאות שתומך בחנינה ליגאל עמיר.
2. האם אתה מאמין שיש לחון את יגאל עמיר, לקצוב את ענשו או להשאירו בכלא? (לחון\לקצוב\להשאיר\חסר דעה)
3. מה עמדך בנוגע לחנינת רוצחים לאחר 25 שנים ו\או לקציבת ענשם? (בעד חנינה\בעד קציבה\נגד\אדיש)
4. האם אתה רואה עצמך מצביע שמאל, ימין או מרכז?
5. לאיזו מפלגה הצבעת בבחירות האחרונות?
6. לאיזו מפלגה הצבעת בבחירות 2003?
רק אחרי תשובות אלו אפשר לקבל תשובה מדויקת.
מה שכן, עדיין מדאיגים אותי הנתונים, במיוחד לאור הפורנוגרפיזציה של מערכת היחסים של יגאל עמיר ולריסה. אבל הבאת ילד לעולם עדיין אינה מספקת בכדי לתת לו חנינה. אני לא מסכים עם אורי שטוען שההתייחדות סוללת את הלגיטימזציה של יגאל עמיר (טקסט נהדר אגב, חובה לקרוא) אבל אני חושש שהקרקס התקשורתי סביב משגל ראשון של רוצח עם זוגתו מוביל ללגיטימיזציה ולפופוליזציה של המעשה (ואולי גם להזניה של התקשורת) תוך כדי כך שניתנת לו במה.
במדינה דמוקרטית יש זכויות אזרח ויש חובה לתת גם לאסירים את אותם דברים שניתנים לאזרחים אחרים, כך כאן לא נשללת זכותם להצביע. אולם, אין לתת לאסיר שטוען לרצח פוליטי כל פריוילגיה. מגיע לעמיר להרקב בכלא; מגיע לו למות שם בבידוד. אבל אם יש דבר שאנו למדנו מרצח רבין הוא לא לחבק את הקיצוניים אשר באים לכלותנו מבפנים, אלא לחנך את החברה לקבל שונות – כל עוד הקבוצות השונות מוכנות לקבל שונות גם כן.
בשבוע הבא אנו נזכור 11 שנים למעשה הנתעב שבוצע על ידי בן העוולה. רצח, כמו כל רצח אחר, שגדע חיים, הוביל לשלטון רע והרס את הדרך. אם היה ניתן לעשות כן, הייתי מחזיר את רבין רק כדי שהוא ידבר אל העם ויגיד להם
לצפיה:
הוידיאו של רוני קמפלר
ישראל ממשיכה עם פרס
חקירת יגאל עמיר
תמיד האמנתי שמרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת הזו, מוכיחים, עם רבים אחרים שלא הגיעו לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות. אלימות היא כירסום יסודות הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. יש דמוקרטיה, יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות."
(מתוך נאום ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, בעצרת "כן לשלום, לא לאלימות", תל-אביב, 4.11.95), מקור: סנונית