בימים האחרונים אני מעביר את עצמי תהליך של הרשמה לאחת האוניברסיטאות בלונדון (כשהכל יהיה סופי יהיו יותר פרטים) לקראת הדוקטורט המיוחל. בין היתר אחד הפחדים הגדולים ביותר שלי הוא לעזוב את תל-אביב. הרעיון של לגור במקום אחר, למרות שהוא יכול להיות יותר תרבותי, ולמרות שהוא קוסם לי, עדיין חסר.
לא היה לי כח לצאת היום מהמיטה (עדיין), אז קראתי כל מיני דברים; בין היתר את הפוסט המשובח של דויד פרץ על הייקו בלוז ועל איך הוא נהנה מאותו דלתא-בלוז שגם אני אוהב לשמוע בשעות הבוקר. למזלי הגיטרה היתה ליד המיטה, וגם הלפטופ. הקלטתי.
רציתי גם לערוך קליפ, אבל אני לא מספיק טוב בזה.
תהנו.
בהצלחה! להמלצות בנוגע לקולינריה לונדונית מן הצומח – יש לך כמה אימיילים שלי..
תודה,
אבל עוד לא הכל בטוח, אתה יודע.
מחזיקה לך אצבעות. תעדכן.
אם אתה מגיע, מבטיח לקצר לך הרבה מתהליך הלמידה של העיר.
באמת נראית לי כמקום כיפי מאוד לדוקטורט.
בתור מי שהחליפה את כל החיים שלה (איזור מגורים + לימודים + עבודה)כבר שלוש פעמים אני יכולה לומר לך בלב שקט שאין לך שום סיבה לפחד.
אני לא יודעת מהם הדברים שגורמים לך לחשוש – אצלי הם היו בעיקר הפחד מהלא נודע, מעזיבה של משפחה, חברים וכל מה שמוכר ואהוב עלי. ואחרי כל מעבר גיליתי עד כמה בני האדם הם יצורים סתגלנים ומסוגלים ליצור לעצמם חיים חדשים ולא פחות מהנים ומוגנים ממקודם.
וכמובן בהצלחה :-)
מורן,
אני חושב שהפחד העיקרי שלי זה לעזוב את הכל כן, אבל יכול להיות שאני טועה; בשבילי לעזוב את ישראל זה לא כמו לעזוב את תל-אביב, זה לא לראות חברים שאיתי כבר 28 שנים ולא לשמוע את הפקקים באיילון לפני שאני קם.
יהונתן, אני לא יודע מה להגיד. מצד אחד, אם אתה עוזב את תל-אביב, אתה מפסיד אותה. מצד שני, לונדון, בכל זאת אחלה מקום. לגבי חברים, אני עזבתי וחזרתי וחברים נוספים שלי עזבו (חלק חזרו וחלק לא), עם החברים הקרובים שלך אתה נשאר בקשר, לא תלוי בגיאוגרפיה (האינטנסיביות עלולה לרדת).
ועוד משהו יהונתן, זה סוג של חווייה מתקנת לגור בחו"ל. לראשונה בחייך תהיה חלק מהמיעוט ולא הרוב, ללא זכות הצבעה במקום שאתה גר בו. יהיה לך מבטא מצחיק וגם הבדלי תרבות מסויימים. זה ייתן לך עוד פרספקטיבה על החיים.
אם כבר לעזוב את תל אביב (שאני גם מאוד אוהב) אז לונדון היא בחירה מצויינת.
אני בטוח שתצליח ותהנה!