| 0. אולי אני באמת לא מוכן למערכות יחסים רציניות; אולי הכוסית צודקת כשהיא אומרת שאני צריך להפסיק לחפש משהו רציני כשאני לא באמת מוכן אליו; |
1.
אני רואה מערכות יחסים לפעמים כעניין כלכלי גרידא. אולי זה נובע מהגישה הרציונאליסטית שלי לחיים. אבל יש לא מעט הקבלות בין "שוק הבשר" של מערכות היחסים לבין "שוק המניות", שניהם פועלים לפי אותם כללים ולפי אותם שיקולים קרים שאנחנו נוטים לקחת. אם אנחנו מדברים על שיקולים פחות פילוסופיים מאשר מין חסר משמעות, אלא ממש בפרקסיס של העניין, לעומק, אפשר למצוא את כל ההקבלות הדרושות.
2.
אנחנו יוצאים לעשרות דייטים כדי לאתר את בת הזוג הראויה; מטרת הדייט היא בסופו של דבר לבחון את האדם שמולנו ולוודא שיש בו את התכונות שאנו מחפשים בבן זוג. הדייט, או תחילת מערכת יחסים בכלל, הוא גישוש של משא ומתן לגבי "תנאי העסקה" שסופה הוא התחייבות ארוכת טווח שכוללת ויתור על זכויות וסחר בזכויות אחרות. בין היתר, אפשר להשוות מערכת יחסים למיזוג בין שתי חברות.
3.
לכל אדם יש ערך מסוים. "שווי מניה" אפילו; רוב בני האדם מודעים ל"שווי" שלהם ומנסים להציג בצורה חיובית חלק מהתכונות שלהם. מאותה סיבה בדיוק רוב בני האדם יודעים את מחיר השוק שלהם, הם יודעים בדיוק איזה סוג של בני זוג הם כן יכולים להשיג, ולאן הם צריכים לשאוף. בדיוק כמו עסקה מוצלחת של מכירת מניות, אין אמנם מחיר מחירון מפורסם, אך העסקה תתממש רק כאשר שני הצדדים יהיו מרוצים מהתמורה.
| 4. לכן, הנוסחא לעסקה מוצלחת במערת יחסים תהיה פשוטה מאוד. עסקה תסגר כאשר שני הצדדים יסכימו כי בן הזוג נמצא בטווח של ה"מחיר שלהם" פלוס (או מינוס) עלויות המידע. עלויות המידע הן עלויות עסקה לכל דבר; מדובר בעלות שהצדדים משלמים עבור גילוי מידע. כלומר, אם אני יודע שבהשקעה של כמאה דייטים אני אמצא מישהי שתתאים לי ב0.9, ובהשקעה של עשרת-אלפים דייטים אני אמצא מישהי שתתאים לי ב0.95, ההפרש עבור 0.05 התאמה הוא אקספוננציאלי עבורי. |
cc-by-sa mondomedusah
|
5.
מצד שני, כיום אנו נמצאים במצב מסובך. כשאתה "סוגר עסקה" אתה מתחייב, בעצם, על "מחיר" מסוים; אותו מחיר הוא המחיר שהשגת היום וככל הנראה המחיר הטוב ביותר שהשגת עד לאותו יום. אולם, מטיבם של דברים עסקאות כאלו יכולות להשבר כאשר המחיר אינו אידיאלי מצד אחד. מצד שני, דווקא עסקאות כאלו עשויות לפגוע ברצון החופשי של אדם. מה קורה, אבל, כשאתה יודע שהעסקה שלך לא אופטימלית, אלא רק קרובה לכך?
6.
פעמים רבות בחיים טעינו כולנו כשהערכנו בחסר עסקה, הרווחנו מעט מדי, הרגשנו "פרייארים" כשקנינו מניה יומיים לפני שהיא נפלה או מכרנו את המניה שלנו במיקרוסופט בשנות השמונים והיום היינו יכולים להיות מיליונרים. לכולנו יש סיפור דומה גם עם בחורה: "הייתי כל כך קרוב להתחתן איתה, והיום היא מלכת יופי ומיליונרית ואני תקוע לבד בבר, למה זרקתי אותה?" או אפילו: "סיפרתי לכם על איך לא ידעתי שהאבא של ההיא הוא איל נדל"ן?" הטעויות הקטנות האלו הן שעושות את החיים מרגשים.
7.
אבל להפסיד לא מרגש כמו להרוויח. כמעט כל אחד מתחת לחופה אומר "אני מרגיש שזכיתי בלוטו" או "את הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים". אף אחד לא אומר "זו עסקה הוגנת שבה הצדדים יצאו תוך שידם על העליונה". תחשבו על כמה עסקאות שנסגרו בשנה האחרונה קיבלו את אותו היחס: כשגאידמק קנה את טיב טעם הוא קנה אותו בשמונים אחוז מעל מחיר השוק, בעלי שליטה משלמים בדרך כלל פרמיית שליטה ממוצעת של 50% מעל מחיר השוק. בעסקאות נדל"ן ישנם קשיים רבים בהערכת השווי, אולם עסקה טובה היא עסקה ששני הצדדים תפסו כעסקה הוגנת.
cc-by edmot
|
8. הבעיה מתחילה כשהצדדים חושבים ביתר על העסקה שהם השיגו. אם שני הצדדים כל כך להוטים להכנס לעסקה זה אומר שמשהו לא בסדר בכלל. כדי שהכל יהיה בסדר צריך ששני הצדדים יהיו אדישים מצד אחד ויעדיפו להגיע לעסקה תוך משא ומתן רציני. אם העסקה היא "עסקת חייך" אז מתישהוא הצד השני יבין שהתמורה שהוא קיבל נמוכה בצורה משמעותית מהשווי של הנכס, לא? אולי, אם כן, הדרך הנכונה למצוא יחסים רציניים היא פשרה? |
9.
אבל יש כאלו שפשרה היא לא בדיוק הדרך שלהם למערכת יחסים אידיאלית. פשרה היא עסקה שנוצרת אחרי משא ומתן עיקש, אחרי לא מעט התקדמויות, אחרי שבחנת את כל החלופות האחרות במקביל. פשרה היא עסקה במחיר השוק, ואף אחד לא רוצה להודות שזה מה שהוא עשה.
10.
ישראלים לא אוהבים לצאת פרייארים, אף אחד לא אוהב לצאת פרייאר.
11.
עסקה לא תסגר אלא אם שני הצדדים ירגישו שהם משיגים את עסקת חייהם. בשביל ששני הצדדים יחשבו שהעסקה היא עסקת חייהם צריך שהצדדים יהיו טפשים מוחלטים או חסרי שפיות. גם כשמדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי ברמה העסקית, העסקה היא "הוגנת" לצד אחד ו"עסקת חייו" לצד השני. אם נשווה את זה לרכישת יוטיוב על ידי גוגל, העסקה היתה "הוגנת" לגוגל ו"מדהימה" ליוטיוב. כמה נישואים אתם מכירים שמתחילים כך?
12.
נישואים הם טעות. כל זוגיות ארוכת טווח ומחייבת היא טעות כלכלית.
13.
הכוסית צודקת. אני לא מוכן למערכות יחסים רציניות.
חיוך.
ויש גם את האיכקוראימלזה, נו, כן, נזכרתי.
כשתיזכר גם אתה איכקוראימלזה, תדע בעצמך.
אותי מעניין איך אתה מגדיר מוכנות לקשר, והאם ממרום שנותייך אתה חושב שיש תקופות שאתה מוכן לקשר ותקופות שלא?
מוכנות לקשר היא העדר ההרגשה שאתה מפספס משהו כשאתה נכנס אליו, כמו שכשאתה סוגר עסקה אתה אומר לעצמך "אני יודע שאם הייתי קונה את זה מחר הייתי משיג את זה במחיר יותר טוב"
אז מה גורם לבן אדם להפסיק להרגיש שהוא מפספס משהו? הצד השני בעיסקה?
מבריק מבריק מבריק….:-)
חוץ מזה שאני ממש מקווה בשבילך שאין קשר בין הדעות המובעות בכתבה, לבין התחושות האמיתיות שלך…
* אולי תפתח מזה קורס שלם בכלכלה – יהיה להיט בחוג למינהל עסקים :-)…
אני יכולה רק לאחל לך שתפגוש מישהי ותתאהב בה מבלי שהיא תציג דוחות כספיים ותשקיף לפני…
אגב, מישהו/י שמע/ה את הדרישות הדרקוניות שאתה מציג וחשב/ה שאתה כן מוכן למערכת יחסים ?
לאור הדוחות הכספיים, גם אני מסכימה עם הכוסית, אתה בהחלט (עדיין) לא מוכן
נתי,
הצעתי את הקורס אבל בית הספר למנהל עסקים אמר ש"סחר בנשים" נלמד רק בפקולטה למגדר.
מורן,
אני חושב שכמה בחורות חשבו שאני מוכן למערכת יחסים, נניח עם הפסיכיאטר המחוזי.
בילי,
אני גם מסכים עם הכוסית לבינתיים.
בחרת להשוות בין מערכת יחסים למיזוג בין שתי חברות. מיזוג חברות נעשה בין חברות העוסקות בתחום זהה (או מאוד דומה) ומטרתו להציל אחת מהן משקיעה או לעשות שימוש בכוחן המשולב כנגד המתחרים – כל זאת כאשר עיסוקן ישאר דומה ככל האפשר למה שעשו טרום המיזוג. בעסקאות שציינת האדם (או הגוף) שסגר אותן עשה זאת במטרה מסוימת, מטרה זו היא שהניעה את אותו אדם (או גוף) לסגור עסקאות רבות קודם לכן וכנראה גם תביא לסגירת עסקאות דומות בעתיד. Google קנו את YouTube כחלק ממלחמת השליטה במידע בעולם אל מול הענקיות האחרות, גאידמק רכש את טיב טעם כדי להגדיל את נכסיו בארץ.
מערכת יחסים לעומת זאת, לפי הגדרתה, אינה עסקה השומרת על אורח חייך ולכן אינה דומה כלל לעסקאות אלו או למיזוג חברות. עם כניסתם למערכת יחסים בני הזוג נוטשים את חייהם הקודמים לטובת חיים אחרים, שונים בתכלית מהחיים הקודמים שחיו (ויש שיומרו ההיפך המוחלט). לא מדובר בקבלת זכויות וויתור על זכויות אלא על שינוי מהותי בכל ההתנהלות. אם אמשיך עם ההשוואה למיזוג חברות, כניסה למערכת יחסים מתוך חיי רווקות תל-אביביים משולה למיזוג בין מקדונלדס ובורגר-קינג כאשר מטרת המיזוג היא שימוש בכל משאבי החברות למחלמה באכילת בשר.
השוואה טובה יותר בין שוק ההון ושוק הבשר היא כאשר עוסקים במי שהחליט לשנות דרכו. כניסה לזוגיות משולה, לדעתי, לבעל חנות שהחליט למכור אותה בכדי לקנות שטח חלקאי באיזור אחר בארץ או לבעל מניות בחברה מצליחה שמכר אותן למען יאכטה בה ישוט בעולם.
הסיבה שאנשים מרגישים בעת הענקת קביעות לזוגיותם כי סגרו את עסקת חייהם היא לא כי תנאי העסקה כה טובים, אלא כי לא ניתן כלל להשוות בין המחיר ששולם לתמורה. זו הדרך היחידה בה שני צדדים יכולים להרגיש כי הרוויחו.
אתה, כנראה, עדיין לא מוכן לזוגיות מהסיבה הפשוטה שאין בך כל רצון לשנות את אורח חייך. כולי תקווה כי עד שזה יקרה לא תשבור את ליבן של יותר מידי עלמות חן.
בור,
לא התייחסתי רק ל"מיזוג" בין חברות שעוסקות באותו דבר. YouTube וגוגל עוסקות ב"אינטרנט" אבל לא בגלל זה הן מוזגו. מיזוג יכול להיות בין חברות שיש להן עסקים משותפים אך לא מתחרים.
אני קצת המומה מההשוואה. כאישה נשואה המון שנים, אין
בכלל בסיס להשוואה. זה בכלל לא משתלם כלכלית אם לוקחים
בחשבון את כל שעות העבודה האינסופיות, כל הדאגות,
כל הויתורים…
גידול ילדים אינם "תן וקח" אלא תן ותן ותן ותן.
האושר נובע מיכולת הנתינה שמכפילה ומשלשת את עצמה.
לדעתי, חיים ללא ילדים, הם עקרים ומשעממים,הרגשת החופש היא מדומה.
ערכו של שטר 100 דולר הוא $100 בשבילי וערכו הוא $100 בשבילך.
ערכה של אסיה (הבחורה, לא היבשת) הוא עצום בשבילי, מסיבות בלתי רלונטיות לדיון. ערכה של אסיה בשבילך הוא זניח כי היא אוהבת סטייק עסיסי ולא תהיה מוכנה לוותר על התענוג לאכול אחד מדי פעם.
סשה,
באותה המידה גם 100$ עבורי ועבורך מכילים ערך שונה כיוון שכל אחד מאיתנו יכול להפיק תועלת שונה מאותם מאה דולר.
Excellent weblog here! Also your website lots up very fast! What host are you using? Can I get your associate hyperlink on your host? I want my website loaded up as fast as yours lol