חברי מועצת עירייה, בניגוד לחברי כנסת, אינם מקבלים שכר בעבור עבודתם כחברי מועצה. עבודתם אינה במשרה מלאה וכוללת בדרך כלל ישיבה אחת בחודש של מועצת העיר וישיבה אחת לחודש של הועדה שהם מופקדים עליה. חברי המועצה, יותר מכל, מהווים דירקטוריון בעירייה שהם מופקדים עליה. הם נבחרו על ידי הציבור, שהוא בפועל בעל המניות בעירייה, על מנת לייצג אותם נאמנה. לכן, הכתבה שפורסמה הבוקר בNRG על יוזמתו של שר הפנים, מאיר שטרית, לצמצם את מספר חברי המועצה, עשויה להראות למי שאינו בקי בפרטים כהצעה טובה, כשבפועל היא רק תקטין את הפיקוח על ראשי הערים, תקטין את האפשרות לביקורת אמיתית על העירייה ותהפוך את ראשי הערים ל"שריפים" יותר ויותר.
חברי המועצה שאינם נושאים בתפקיד בעירייה כמו סגני ראש עיר בשכר או יושבים בראש חברות עירוניות, אינם מהווים נטל על המערכת מבחינה כלכלית. כבר היום לשר הפנים יש סמכות לקבוע את מספר חברי מועצת העירייה (סעיף 19 לפקודת העיריות) בהתאם לאוכלוסיה במתחם שנע בין תשעה חברים לשלושים ואחד. לעירייה עם מעל למאה אלף חברים יקבע השר מספר בין עשרים ואחד לשלושים ואחד. שלושים ואחד חברי מועצה בעירייה המונה כ-500,000 תושבים, לדוגמא, אומר שמועמד זקוק לתמיכה גורפת של כ16,000 קולות כדי להיות חבר מועצה. מספר קרוב מאוד למספר הקולות הדרוש כדי להכנס לכנסת ישראל כחבר מן המניין בה ולקבל משכורת מופלגת, רכב ולשכה פרלמנטרית.
הרשויות המקומיות בישראל הן כר גידול לשחיתות בעיקר עקב כוחו הרב של ראש הרשות. מדגם לא מייצג מראה שבעיריות יהוד, שדרות, רמת השרון, לוד, צפת ואפילו תל-אביב היו מעורבות בשוחד או פרשות הכוללות שחיתויות כלשהן וזאת חרף חתימת מועמדים לראשות העיריה על התחייבות למגר את השחיתות. במצב כזה, בו בידי ראש העיר מרוכזות סמכויות כה רבות וקל מאוד להשפיע עליו באמצעות כסף ולחצים אחרים, מן הראוי דווקא שיהיו סיעות רבות שידאגו לשמירה על האינטרסים של הציבור ולפיקוח על המועצה.
דווקא חברי מועצה שיעשו עבודה יסודית יוכלו לפקח על הפעילות ולמנוע שחיתות. ככל שיהיו יותר חברי מועצה ניתן יהיה בקלות רבה יותר לגלות שחיתויות ולמנוע אותן. שר הפנים חייב להפנים, זה לא שהמועצה מונעת מראש העיר לתפקד עקב אינטרסים פוליטיים, זה שהאינטרסים הפוליטיים מנחים את חברי המועצה למנוע מראשי ערים לפעול בניגוד לחוק.
אם שר הפנים רוצה מועצות יעילות יותר, יהיה חייב הוא לתקן את החוק ולאפשר אחד משני המצבים הבאים: או שחברי מועצת העיר יועסקו במשרה מלאה כדי שיוכלו לפקח על התנהלות העירייה ולהיות דירקטוריון יעיל או שיגדיל את מספר חברי העירייה לחמישים. חמישים חברי עירייה יכולים לפקח בצורה יעילה ולייצג בצורה יעילה את כל הפלגים באוכלוסיה. כל שכונה, כל רובע, כל מגזר, כל אוכלוסיה תוכל לבוא לידי ביטוי באותה מועצה.
מועצה, כמו דירקטוריון של חברה, הרי מחויבת לטובת האזרחים ולא לטובת ראש העיר.
השטרית הזה לא מבין. חשוב לשלם לחבר המועצה סכום מסויים על-מנת שיוכלו לפעול למען העיר. היום הם עושים הכל בהתנדבות וזה מעייף אותם, או שולח אותם לכיוונים של שחיתות.
אגב, אולי שטרית עושה זאת כי הוא "שר הפנים שטרית הינו ראש העירייה לשעבר הראשון שמכהן בתפקיד" (אם לא סופרים את ישראל רוקח) (תודה לדניאל בלוך).
שטרית יודע איך להזיק לחברי המועצה ולגרום להם להסכים עם ראשי ערים.