0. אכסטריטוריליות
למדינת ישראל אין כל זכות להחלת החוק בשטחים הכבושים, ועקב כך קם גוף, מקביל למועצה להשכלה גבוהה בסמכויותיו, הקרוי "המועצה להשכלה גבוהה: יהודה ושומרון" שמאפשר רישום מוסדות אקדמיים, כך על גב המל”ג התקבלה החלטה זו. אולם, לישראל אין כל סמכות (ולכן אין כל צורך) לתקצב את אותה האוניברסיטה – זו נמצאת מחוץ לגבול שיפוטה.
כל העברת כספים מחוץ למדינה הרי נעשה בחוסר סמכות. לא ייתכן שבאצטלת החוק הישראלי תקום "המועצה להשכלה גבוהה: לוס אנג'לס" ותקים בלוס אנג'לס אוניברסיטה ישראלית. לא ייתכן שמדינת ישראל תהא זו שתפצה את אותו פולש קרקע בסודן שבמקרה הוא אזרח ישראלי, שיושב בשטח שלא ברשות המדינה. הרעיון של החלת החוק מחוץ לגבול המדינה הוא אבסורדי.
ישראל מנסה להנות בינתיים משני העולמות; הן מויתור על הכרה בכך שהשטחים הכבושים אינם שטחיה, על ידי אי סיפוח ואי החלת המשפט הישראלי מצד אחד, והן מקיומו של משטר צבאי שמתנער מהחוקים באמתלה של צידוק בטחוני. הצידוק הבטחוני עבר מן העולם ביום בו מדינת ישראל עצמה משתמשת בטיעון זה לנימוקים חסרי תום לב, לנימוקים של צורה ולא תוכן ולנימוקים של הריסת זכויות האזרח. (על השופט לוי ואכסטריטוריאליות, 12.12.2006)
1.אתנחתא קומית.
ישיבה יוניברסיטי היא מוסד אקדמי מכובד בארצות הברית המלמד לימודים אקדמיים מעולים בארצות הברית ומדורגת כאוניברסיטה הארבעים וארבע ברמתה בארצות הברית. כחלק מתכנית הלימודים ולמען קרדיט אקדמי עוברים הסטודנטים שנה בישיבה בישראל. האוניברסיטה מכירה בשנה זו כקרדיט אקדמי. בוגרי ישיבה יוניברסיטי ממשיכים בדרך כלל לתארים מתקדמים באוניברסיטאות נחשבות בעולם. מדינת ישראל, לכאורה, אינה מכירה בקרדיט האקדמי של אותה שנת לימוד בישיבה בישראל ולכן פוסלת את התארים האקדמיים של אותם סטודנטים מישיבה יוניברסיטי. כלומר, לישיבה יוניברסיטי, גוף שארצות הברית מכירה כמוסמך למתן תארים אקדמיים וכעצמאי לתכנון תוכניותיו, אין הכרה בישראל כיוון שחלק מהלימודים מבוצעים בישראל (וככל הנראה לא בפיקוח המלג).
2. מחלוקת עובדתית קצרה
במחקר של הכנסת בנושא שנערך על ידי יובל וורגן, הופרכו רוב הטענות ונטען כי במקרים היחידים שסורבו היו מקרים בהם חלק ניכר מדי מהלימודים היו לימודים תורניים ולא מקצועיים. בין אם אושרו כל התארים או לא אושרו אף אחד מהם, כל התערבות של מדינת ישראל בהכרה בתארים רק בגלל שחלק ניכר מהתואר נלמד בשטח מדינת ישראל על ידי סטודנטים הרשומים לאוניברסיטה זרה, לא תהיה התערבות לגיטימית.
3. עוף טופיק
בדומה לישיבה יוניברסיטי, גם מכללת אריאל נמצאת מחוץ לשטחה של מדינת ישראל. החוק הישראלי לא חל עליה ותאריה ניתנים במסגרת המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון. בדומה לישיבה יוניברסיטי, אותה מועצה להשכלה גבוהה חופשית לבחור את מסלול הלימודים ולמדינת ישראל אסור להתערב בבחירתה. שהרי התערבות זו פוגעת בריבונותה של מדינה אחרת, לא? בניגוד לבוגרים אחרים של אוניברסיטאות בחו"ל, בוגרי "אוניברסיטת" אריאל לא נחשבים תלמידי חו"ל, וזאת למרות שאת לימודיהם הם מבצעים מחוץ למדינה.
4. דין אריאל כדין ביר זית
אחת הסיבות העיקריות לחרם האקדמי הוא השימוש באקדמיה הישראלית למטרות פוליטיות. אוניברסיטה שמוקמת על אדמת עם כבוש אינה יכולה להיות אוניברסיטה לגיטימית ולא משנה מה תהיה הממשלה שתאשר זאת. אם מכללת אריאל רוצה להקרא אוניברסיטה, שתואיל ותפנה לאותו גורם ברשות הפלשתינאית שמטפל ברישוי ותעמוד בדרישות האקדמיות החמורות בהן עומדת אוניברסיטת ביר זית (שלה פקולטה נהדרת למשפט ציבורי).
5. אפליה בין דמים
מכללת אריאל עשתה דין לעצמה, היא הקימה אוניברסיטה במקום בו אסור לה להקים אוניברסיטה. מדינת ישראל הוליכה אותנו שולל כאשר תמכה, בדומה לתמיכתה בהתנחלויות, בשעיית הדין העצמית של מכללת אריאל. אותה מדינה מעולם לא פיצתה את אלו שנאלצו, לטובת בטחונם האישי, לעזוב את בתיהם בחו"ל, אלא אם בתים אלו היו בהתנחלויות סמליות כמו חומש, שא-נור או נוה דקלים. העולים מצרפת, שהגיאו עקב אנטישמיות גואה, לא יכלו לקבל תגמול על בתיהם לפי שווי של דירה בתל-אביב או לפחות לפי הוותק בו גרו בחו"ל. הצדק היכן?
6. וחזרה לישיבה
מדינת ישראל מכירה בחינוך החרדי למרות שזה לא מאמין בתכניות ליבה. אני לא מאושר שאותם סטודנטים בישיבה יוניברסיטי נשלחים לשנה ללימודי קודש כחלק מהכלי האקדמי של אותה אוניברסיטה. אולם, אותה אוניברסיטה היתה מדורגת גבוה אם הסטודנטים לא היו מבריקים. ישנה אפשרות שאותם לימודי קודש, ביחד עם לימודי ליבה כלשהם (שמהווים את רוב התכנית) יכולים לאפשר השכלה מקיפה.
7. הקמת אוניברסיטה עברית בניו-יורק
הפתרון לבעיית ישיבה יוניברסיטי, כמו לכל בעיה אחרת, צריך להיות באמצעי של השתלטות אכסטריטוריאלית. המועצה להשכלה גבוהה תכיר בגופים שיוקמו בניכר ללא כל סמכות מקומית, כשהמקומיים יקבלו תעודות שמוכרות על ידי ישראל והלימודים באותם מוסדות ימומנו על ידי משלם המסים הישראלי. אם כל זה נשמע לכם אירוני, מדוע להכיר באוניברסיטה באריאל?
אין צורך להגיב על כך שאני מסכים עם האבסורד בכך שישראל מתקצבת ומגינה על ישראלים שמתנחלים בגדה המערבית כאילו הם היו חלק ממדינת ישראל הריבונית, רק אתקן אותך לגבי עניין אחד: בארה"ב אין שום מנגנון פדרלי אשר מאשר\מפקח על מוסדות לימוד אקדמאים ו\או מאשר להם הנפקת תארים אקדמאים אלו או אחרים. במובן הזה, ארה"ב פועלת בכללי השוק החופשי לגמרי כאשר הערך של התואר נקבע ע"י מעמדו הציבורי של המוסד.
מתי אתה עובר כבר לאנגליה
מסכים לחלוטין. מה שמפתיע אותי זה שמשום מה, העניין כמעט ולא מעורר שום מחאה (יכול להיות שהמזימה הצליחה וכולם חושבים שכבר אין שום טעם יותר למחות?).
כתבתי על זה אצלי, אתה מוזמן לקפוץ לביקור.
המחאה היא לא הבעיה; הבעיה היא שלאנשים לא איכפת. בסך הכל לא מדובר במשהו שקורה במדינה שלנו חס וחלילה, אלא בחו"ל.
הבעיה עם ההשוואה הזו היא שהיא לא נכונה. נכון שהשטחים הם לא חלק ממדינת ישראל, אבל הם נמצאים תחת אחריותנו, ותחת הכיבוש הצבאי והמתנחלי שלנו. מה שמטריד אותי זה אם יכול להיות שלאנשים כבר לגמרי לא אכפת מהמצב הזה של הכיבוש. אם יכול להיות שהעובדה שזה נמשך כל כך הרבה שנים ללא שינוי, אכן הצליחה לייאש סופית את כל מי שעוד אמור להיות לו אכפת, או שישנו עוד איזשהו שביב של תקווה שמישהו מצד שמאל פה עוד יתעורר עם שאיפה לשנות. חבל אם על כל המאבקים (והנבחרים שלנו מספקים לנו הרבה כאלה לאחרונה) אנחנו נתייאש מראש.
פוסט מעולה, קלינגר. אני מתה לראות את המתנחבלים האלו מבקשים אישור מהמל"ג הפלשתינאי.
על מה אתה מדבר? אריאל זה חלק מהמדינה שלנו וזה ממש לא התנחלות ואני חושבת שאם יהפכו את מכללת אריאל לאוניברסיטה זה יהיה ממש טוב….
אבל יש אנשים שפשוט כואב להם לא ברור….
אני חושב שאתה מתבלבל. האוניברסיטה שבנויה על שטח פלסטיני כבוש זו אוניברסיטת תל אביב. תחת האוניברסיטה בת"א יש את ההסיטוריה של חורבות שייח מוניס. תחת אריאל אין חורבות של כלום. שטח לא מיושב, שיושב לראשונה בידי תושבי אריאל.
לאוניברסיטת אריאל יש יותר זכות קיום מאשר לאוניברסיטת תל אביב. חבל שהשמאל הישראלי מנסה למרק את פשעי תל אביב, על ידי החרבת אריאל.
אני דווקא מסכים לחלוטין שלא צריך לסבסד את אוניברסיטת אריאל, מהסיבה הפשוטה שהמדינה לא צריכה לסבסד אף אחד. דין אריאל כדין דימונה. דין כפר דרום כדין בית שאן.
מה שמקומם זו הצביעות המדהימה בהבחנות המלאכותיות בין כיבוש 48, לכיבוש 67. מי שגונב כסף בכוח מתושבי ראשון לציון ונותן אותם לכפר דרום – הוא פושע נתעב.
מי שגונב מתושבי ראשון לציון ונותן לתושבי ערד או בית שאן, הוא "חברתי שדואג לפריפריה".
כתבת:
"כל העברת כספים מחוץ למדינה הרי נעשה בחוסר סמכות. "
האם אפשר להבין שאתה מתנגד אז לבזבוז כספי הציבור בהאיטי ושליחת כוחות צה'ל לשם?
המשכת להתלונן על כך שהחוק הישראלי איננו תופס על שטחי יהודה ושומרון,
מדוע שתקת אז לגבי חוק "פינוי פיצוי", שבו מדינת ישראל חוקקה חוק שהסמיך אותה להוריד בתי מתנחלים עם בולדוזרים?
בין היתר, בישוב כפר דרום, שהיה קיים לפני 1948.
איפה אתה עכשיו, כשמדינת ישראל מפעילה פקחי בניה שמונעים ממתנחלים לקיים את זכות הקניין שלהם, ולבנות עוד קומה על הבית שלהם?
נמאס כבר מהטקטיקה השמאלנית של להתעקש ש"חוקי מדינת ישראל לא תופסים בשטחים" רק כשזה נוח, אבל להשתמש באותם חוקים בדיוק של מדינת ישראל כדי לפגוע במתנחלים.
בכל מקרה, השאלה היסודית יותר היא באיזה זכות קיימת בכלל הגוף שנקרא "המל"ג".
האם אין האקדמאים דורשים כל הזמן "חופש אקדמאי"?
איזה חופש אקדמאי קיים בדיוק, אם מה שמשפיע על היכולת שלך להקרא "אוניברסיטה" או "מוסד אקדמאי מוכר" זה שיקולים פוליטיים?
אין למדינה שום זכות מוסרית להתערב בהחלטה האם להקים אוניברסיטה, איזה תכנים ללמד שם, איזה פרופסורים לשים שם, או מה יהיו הדרישות של אותו מוסד לקבלת תואר.
המועצה הלאומית להשכלה גבוהה היא גוף פסול, שמכניס אינטרסים פוליטיים אל תוך הקמפוסים, ומאפשר למדינה – גם אם לא בצורה מפורשת – לשלוט בתכני הלימוד באקדמיה, ותחומי המחקר.