מיהו רב? אתגר החסינות

0.
ח"כ מיכאל בן-ארי, יקיר הבלוג, הגיש למזכירות הכנסת הניח על שולחן הכנסת* הצעת חוק הקובעת כי"רב לא יישא באחריות פלילית ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל פרסום חיבור הלכתי, הסכמה שניתנה לספר כלשהו, או בשל הבעה בכתב או בעל פה בעניין הנוגע לתורת ישראל". הצעת החוק המעניינת מעלה שאלה מיותרת למדי במשטר דמוקרטי, אולם דומה שבישראל היא חייבת בהגדרה, והיא "מיהו רב"?

* להבדיל, אגב, מ"הגיש הצעת חוק", שדורשת את אישור המזכירות והנחה של החוק לעיון. לכן גם לא הצלחתי למצוא את הטקסט המלא של הצעת החוק אלא רק את הסעיף המאוזכר בעיתונות.

1.
לצורך העניין, החוק בישראל מגדיר "רבני עיר" אשר נבחרים על פי תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירת רבני עיר) אשר ממונים על ידי הציבור, המועצה הדתית ומועצת הרשות המקומית; החוק גם מגדיר את הרב הראשי לישראל באמצעות חוק הרבנות הראשית לישראל. אף מועצת הרבנות הראשית, שהיא המוסמכת להגדיר מי הרב שראשי לרשום נישואין (על פי חוק הרבנות הראשית) אינה מוסמכת להגדיר "מיהו רב". [ראו גם את תשובתו של הרב עוזיאל אליהו לשאלת סמכויותיו של רב].

2.
מה שהחוק לא מגדיר הוא מיהו רב; החוק מגדיר מיהו רב הכשיר להתמנות כרב עיר ומיהו רב הראשי לרשום נישואין; אלא שלא רב עיר ולא רב ראשי מעניינים את ח"כ מיכאל בן-ארי, אלא "רב". רב הינו סמיכה דתית המתאפשרת לא רק על ידי הרבנות הראשית אלא על ידי פלגים אוטונומים ביהדות. בעצם, מהות הסוגיה אינה כלל האם הרב הוסמך על ידי רבנות ראשית או לא (שכן במצב מסוג זה, ברור שהרב דב ליאור, אליו מכוונת הצעת החוק אינו יכול להיות מוסמך על ידי הרבנות הראשית לישראל, אלא נדרש לרבנות הראשית יו"ש, בדומה למל"ג יו"ש).

3.
בהערת אגב, ההצעה ליתן חסינות על התבטאויות, כפי שמדגיר אותה בן-ארי, קיימת כבר בחוק עד הגבול הנכון: הבעת דעה הנוגעת לתורת ישראל חסינה מאחריות כל עוד זו אינה מסיתה לגזענות או אלימות (ע"פ 2381/95 עידו אלבה נ' מדינת ישראל); אותה חסינות קיימת לכל אזרח ומוכתרת תחת חופש הביטוי. אולם, בן-ארי, שמעוניין לצמצם את חירות הביטוי הזו חייב לייצר lex specifis לציבורו על מנת שאלה יוכלו להנות מהפריבילגום של חירות הביטוי. לכן הוא צריך לעוות מעט את הוראות החוק.

4.
כעת, דמיינו לרגע כיצד חוק מסוג זה היה עומד לצדם של אנשים כמו אליאור חן. בזמנו השר לשירותי דת, יעקב מרגי, טען כי אין לכנות את חן רב כיוון שזה לא הוסמך על ידי הרבנות; אלא שחן היה רב כיוון שלו היתה קהילה. רב נבחן על ידי קיומה של קהילה, בין אם אורתודוקסית, קונסרבטיבית או רפורמית. ולכן, די בכך שאדם יגדיר עצמו כרב על מנת לזכות באותה חסינות "כמו של חברי כנסת" שבן-ארי מעוניין להקנות לרבנים. חן היה זוכה לחסינות על התבטאויתיו ופסיקת ההלכה שלו כי מעשיו הם לגיטימיים, ועל ידי כן מתן הכשר משפטי דה-פקטו לפעולות מסוימות.

5.
המשמעות המשפטית של מתן חסינות לרב היא הפיכת תורת ישראל, כפי שנפסקת על ידי רב מסוים, לחוק מחייב בישראל שכן אם הפסיקה חסינה מאחריות פלילית, הרי שגם פעולה לפי הפסיקה חייבת להיות מוגנת מכח חופש הדת: לא ניתן לחייב אדם לפעול בניגוד לדתו.

6.
בן-ארי עוד מסכן מעט את הציבור שלו: החילונים עוד עשויים ליתן למספר מובילי דעה את התואר "רב חילוני" ולזכות באותה החסינות, רק כדי להלחם בבן-ארי בכלים שלו.

9 תגובות ל-“מיהו רב? אתגר החסינות

  1. ואני תוהה אם לפי עקרון השיוויון, בתי משפט לא יחוייבו להעניק חסינות דומה, למנהיגי דתות אחרות (וספציפית מוסלמים). הלוא כל נימוקי החוק, תקפים עבור כל מנהיג דתי.

  2. הכוונה היא לא לשם תורה, אבל התוצאה יכולה להיות כן (או שההפך, תלוי את מי שואלים). היהדות אנארכית לחלוטין, כאשר כל מי שמצליח לסחוף אחריו קהל הוא דה-פקטו רב, לא משנה אם המשנה שלו דומה יותר לכת, או שהוא אפילו פדופיל שמנסה להשיג נערים. החוק יכול להביא למצב שבו רב יהיה כפוף למבנה שהוא ייפעל תחת חסותו ובשמו כמו בכנסיות.

  3. יהונתן,

    אתה טועה קלות במינוח. חה"כ בן-ארי הגיש את הצעת החוק למזכירות הכנסת. בשלב זה ההצעה אינה פומבית, שכן נשיאות הכנסת טרם אישרה להניח אותה על שולחן הכנסת (לפי סעיף 134(ב) ו(ג) לתקנון הכנסת). לאחר שהצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת (דרך כלל בימי שני בשעה 16:00), נוסחה מתפרסם באתר הכנסת בכתובת http://knesset.gov.il/privatelaw/plaw_display.asp

    כלומר – חה"כ בן-ארי הגיש את הצעת החוק למזכירת הכנסת. ההצעה טרם הונחה בגלל שהליך בדיקת הצעת החוק, ניסוחה בתבנית החקיקה וקבלת אישור נשיאות הכנסת לה לוקח מספר ימים. רק בתומו של ההליך היא תונח על שולחן הכנסת ותפורסם באתר הכנסת.
    (יצויין שהאמור הוא מהיכרות עם הליכי העבודה בכנסת באופן כללי ולא מידע קונקרטי על הצעת החוק המדוברת)

  4. זו תהייה אירוניה משובחת אם מיכאל בן ארי הוא זה שיתן חסינות לשייח ראאד סאלח. לא שזה דבר טוב.

  5. שלום לכותב לקוראים ולמטקבקים

    לגבי הצעת החוק של מיכאל בן ארי, שמחתי מאד לשמוע עליה. אולם לא בכך העיקר. העיקר הוא הנושא המרתק מיהו רב? מי הוא היהודי הזכאי לשאת בתואר כה נכבד, כה נישא, ומה מעניק לו את היכולת והסמכות לשאת תואר זה?

    שהרי תואר רב מופיע לראשונה אצל האמורא רב. ראש אמוראי בבל שלאחר חורבן הבית השני. חברו של האמורא שמואל, האסטרונום המפורסם. הוא היחד שזכה ליכולת הסמכותית להביע דעה אף כנגד דורות קודמים ממנו, היות ולמד אצל רבי יהודה הנשיא , מלך ישראל של סוף ימי התנאים. נצר לבית הלל, שלשלת נשיאי ישראל מבית דוד המלך, בונה המקדש הראשון בירושלים עיר הקודש והנצח.

    זהו ה"רב" ה"רשמי" הראשון. אולם העיקר היא המשמעות. רב פירושו גדול. כביטוי המקראי "רב לך" כלומר, "גדול מדי מה שאתה אומר…". רב הוא אדם גדול. אדם מעל לשורת האנשים הרגילים. ועל כן ברור כי יש לו סמכויות נוספות. הרב הוא מפרש החוק המוסמך. הוא מלמד את העדה, הוא הרועה והוא היוצא ובא לפניהם נוכח האלקים. הרב הוא המנהיג. אין אחר.

    רב הוא יותר חשוב מחבר כנסת. ובוודאי משופט. כי אם המחוקק הוא פחות מרב. ברור שגם פרשן החוק הוא פחות מרב. אם כן אין כל הגיון שרב יישפט בבית משפט. למעט בית המשפט של הרבנים עצמם. הסנהדרין.

    פעם היתה לנו סנהדרין. ויכלו לשפוט רבנים. היום לא. לכן אסור לשפוט רבנים.
    זה מאוד ברור ומאוד פשוט.

    זה לא אומר שחייבים לחשוב כמותם. אפשר לשאול, להקשות, לא להסכים. אבל מי שמך לשפוט את הרב? לא טוב לך? תבחר רב אחר…

    זה לא אומר שהוא יהודי יותר טוב ממך, שהוא "אדם עליון" שהוא יכול להתעלל בך או להרוג אותך או כל מיני זוועות שחילונים לפעמים מפנטזים מתוך בורות ואי הבנה מהי קהילה יהודית אמיתית. הרב הוא אדם. הוא גם טועה. כמו שח"כ או שופט טועים.

    אך הרב הוא נציג התורה. וח"כ או שופט לא.

    לכן הרב הוא מעל חבר כנסת ומעל השופט.

    במקרים נדירים יש מצב שבית משפט חילוני ישפוט את הרב, אם הוא חטא חטא כה חמור שכרגע בגלל שאין סנהדרין, לא של 23 ולא של 71, התורה עצמה נותנת סמכות לבית המשפט הישראלי לשפוט רבנים. אבל את זה רבנים מחליטים. מתי שופטים בתוך הקהילה, ומתי דרך שרותי המפשט של המדינה היהודית הדמי- קרטית. (כלומר, דומה לדמוקרטיה, אך לא ממש דמוקרטית).

    אין כאן כל כוונה לאפשר לרבנים לבצע פשעים בחסות החוק התורני.

    רק להבהיר את הסדר הציבורי הנכון במדינה יהודית.

    שבוע טוב

    "הרב אסף"

    אשמח להבהיר ולהשיב דרך המייל. מתנצל מראש שיקח קצת זמן, בגלל עומס העבודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *