בארץ, דומה שאין אגדות חיות. גם האנשים המוכשרים ביותר נגישים. בכלל, כל אדם ביקום נגיש. אין באמת מרחק גדול מאז שהמציאו את האינטרנט. כל אדם נמצא שבעה-שמונה צעדים ממך ואפשר להגיע אליו. מיהו אגדה בחייו בכלל?

לפני שבועיים ישבתי (או רקדתי,  מי כבר זוכר) עם (עו"ד) נועה לביא, ידידה טובה מהלימודים. נועה סיפרה לי שהיא צריכה לראיין את חיים לרוז והיא מפחדת שהראיון יצא פשוט מדי. כאילו, זה לא כאילו לא היה דברים מעולם, אבל נועה רצתה משהו מיוחד. ערב שלם בילינו בלחשוב מה לעשות, ולבסוף נועה הלכה על הפשטות. ת'אמת, אוכזבתי רק כי אני מכיר את נועה ויודע שהיא כותבת נהדר, אבל כשאתה מראיין מישהו וצריך לדחוס את הכל ב700-800 מילה, שיחה של שעתיים וחצי יכולה להראות שטחית בהחלט.