0. מדוע כולם מפחדים מקוד-פתוח?
אחד הדברים המדהימים הוא שבחלק ניכר מהסכמי ההשקעה שעברתי עליהם בחיי (אם לא כמעט כולם) דרשו מהחברה המושקעת, בצורה מפורשת במיוחד, לא להשתמש בתוכנות קוד-פתוח כתנאי עיקרי להשקעה. סעיף "איסור קוד פתוח" הוכנס גם בהשקעות בחברות אשר חלק ניכר מהמודל העסקי שלהם התבסס על קוד פתוח או שהתבססו על שירותי ענן, כך שבעצם הוכנסו סעיפים שמחריגים את אפליקציות הקוד הפתוח הספציפיות של החברה מתוך ההתחייבות, ואסרו על החברה להשתמש בקוד פתוח. האיסור הזה מיותר ומצחיק כאשר מדובר בעולם שמבסס את הצמיחה שלו על קוד פתוח ונובע מתפיסה ארכאית שההשקעה הכלכלית בחברות סטארט-אפ היא בקניין רוחני שניתן למימוש (או לתביעות) כמו פטנטים או זכויות יוצרים ולא בבני האדם שעומדים מאחורי העסק.

1. מדוע הסלולר מפחד מקוד פתוח?
גם Apple וגם Microsoft מפחדות מהקוד הפתוח. Apple לאחרונה אסרה על נגן המדיה פתוח הקוד VLC להשתתף בחגיגה הסלולרית כיוון שזה שוחרר תחת רשיון הGPL (וסיפור משעשע הרבה יותר עם XPilot) וכך גם מיקרוסופט עם הסכם המפתחים של Windows Phone 7 שקובע כי תוכנות המכילות רכיבי קוד פתוח לא יכולות להיות מופצות באמצעות השוק (מה שגרם למספר מפתחים לשנות את מודל הרישוי שלהם). אלא שהאיסור של מיקרוסופט ושל אפל נובע מבורות בנוגע לרשיון יותר מכל.

2. מדוע ההבנה של מיקרוסופט של הרשיון שגויה?
מיקרוסופט אוסרת על הפצה של תוכנות המכילות רכיבים המורשים תחת מה שהם קוראים לו "Excluded License", שהוא רשיון שדורש כתנאי לשימוש, שינוי ו\או הפצה הכפופה לרשיון, שהתוכנה או תוכנות המשולבות איתה יהיו (1) זמינות בקוד מקור; (2) מורשות לשינוי לצורך הכנת יצירות נגזרות ו(3) מופצות הלאה ללא כל תמורה (סעיף 1.l לרשיון). אלא, שרשיונות הקוד הפתוח מבוססים על הפצה ואינם חלים כאשר אין הפצה של תוכנה, ולכן לדוגמא, שירותי ענן רבים משתמשים בתשתיות פתוחות-קוד. סעיף שאוסר על שימוש ברכיבי תוכנה אשר ההפצה שלהם מחייבת שחרור של הקוד חל על כל מה שמוגדר, על ידי מיקרוסופט, כאפליקציה: אפליקציות WM6.x או אפליקציות Windows Phone 7. במידה וחלק מרכיב האפליקציה מבוסס צד-שרת, מעניין מאוד מה יקרה כאשר השרת יבוסס על קוד פתוח?

3. מדוע איסור קוד פתוח פוגע במחשוב הענן?
המקרה הבא הוא תיאורטי לגמרי: פייסבוק, שמבוססת על תשתית פתוחת-קוד, מפתחת אפליקציה לWP7 אשר תתמשק לפרופיל האישי. חלק מהרכיבים בשירותיה של פייסבוק (אך לא בתוכנה) מפותחים תחת רשיונות שאוסרים הפצה אלא ברשיון קוד פתוח. למרות שהרכיבים הרלוונטים לא מופצים כלל, הם נכנסים תחת הסעיף הדרקוני והחזק מדי. גם אם זה נשמע תיאורטי ולא רלוונטי, אני רוצה לקחת דוגמא אחרת שתדגים את האבסורד: אחד הפרוייקטים השאפתניים והמוצלחים ביותר בתולדות האנושות הוא ויקיפדיה; אנציקלופדיה חופשית שמאגדת את קורפוס הידע האנושי. התכנים באנציקלופדיה משוחררים ברשיון Creative Commons, שמאפשר את ההפצה בצורה חופשית, כל עוד כל שינוי שנתרם מופץ גם הוא תחת אותו רשיון. כעת, יבוא מפתח פלוני ויפתח אפליקציית ויקיפדיה לWP7; תבוא מיקרוסופט ותטען כי סעיף 5.e להסכם אוסר על הפצת אפליקציות אשר החומרים המוצגים בה משוחררים תחת רשיון מסוג זה ותגנוז את ויקיפדיה מחנות האפליקציות שלה.

4. מדוע מיקרוסופט נבהלה מקוד פתוח?
הבהלה של מיקרוסופט מרשיונות קוד פתוח ברורה. מיקרוסופט מפחדת מאוד מהסעיף הויראלי של הGPL שנתפש בצורה שגויה כאילו כל שילוב בין קוד פתוח לקוד קנייני אוטומאטית הופך את הקוד הקנייני לפתוח ומפחדת ממצב בו היא תצטרך להתגונן מול מי שיבקש לפתוח את הקוד שלה. אלא, שהפחד הזה אינו רציונאלי ואינו פרופורציונאלי; כמו קרנות הון סיכון ששמעו איפשהוא שיש סיכון כלשהוא בקוד פתוח ולכן החליטו לאסור עליו לחלוטין, מיקרוסופט מתרחקת מעולם שיכול להסב לה תועלת רבה ולאפשר כניסה מהירה של מאות אלפי אפליקציות לחנות הסלולרית שלה ולתת לה, מהיום הראשון, יתרון תחרותי על המתחרה הגדולה: אפל. הבהלה של מיקרוסופט היא מקוד שיאסור עליה להגביל את המשתמשים שלה, ובכך היא ממשיכה להצהיר כי היא תגביל אותם לבינתיים.

5. אז מה הפתרון?
הפתרון ברור כבר, אם מיקרוסופט תאסור על כניסה של רכיבי קוד פתוח למגרש המשחקים שלה, היא תאסור על דפדפנים פופולריים, נגני מדיה ותוכנות אחרות להשתתף במשחק ותכשל כמו שהיא אמורה להכשל. אין הרבה נחמה בכך שהגן ישאר נעול בפני הקוד הפתוח, אלא רק צעד נוסף לעבר בידול בין עולם סגור לעולם פתוח.