התועבה, הצפיה בפורנוגרפיה בלי שום אבחנה, חוסר עבודת האל, כל אלו גורמים לנזק עצום בעם, על ידי כך שהם משחיתים וגורמים לאחרים לבצע מעשים נוראיים כמו שמפורט בחדשות. בלי שום השוואה לשואה, שגם היא, לדברי האל, נועדה להעניש את העם על חטאיו, גם המעשים המפורטים כאן הם תוצאה של האינטרנט וסיבה מדוע להפסיק את השיקוץ:

אב ביצע (לכאורה) מעשים מגונים בילדתו בת ה12: "משטרת ירושלים עצרה אתמול (שני) תושב העיר, אב ל-13 ילדים, בחשד שביצע מעשים מגונים בבתו בת ה-12. התלונה התקבלה לאחרונה בעקבות דברים שסיפרה הילדה, ולפיהם נהג האב לבצע בה את המעשים במשך כמה שנים." (…)

תושב ירושלים בן 44 ביצע מעשים מגונים בבתו הפעוטה: "תושב ירושלים בן 44 חשוד בכך שביצע מעשים מגונים בבתו כשהיתה בת שנתיים וארבעה חודשים. שוטרי תחנת צפת עצרו אותו, ובית משפט השלום בעיר האריך היום (ב') את מעצרו ביומיים." (…)

אב כלא את בתו בת ה13 וביצע בה מעשה סדום: "האב נעצר לאחר שאתמול התקבלה תלונה במשטרת גלילות לפיה האב נעל את בתו הבכורה בחדר אחד, והסתגר בחדר אחר עם בתו בת ה-13. האם, שהגיעה הבייתה, מצאה את בתה כשהיא ממררת בבכי. היא ניסתה לדובב אותה, ובסופו של דבר סיפרה לה הבת כי אביה הציג בפניה סרט פורנוגרפי, שלאחריו איים עליה עם סכין, כיסה את עיניה וביצע בה מעשה סדום." (…)

נער בן 15 אנס את אחיותיו בנות ה14: " נער בן 15 וחצי חשוד כי במהלך חצי השנה האחרונה אנס וביצע מעשים מגונים בשתי אחיותיו התאומות בנות ה-14. אתמול (ג') נעצר הנער על ידי משטרת מודיעין, הודה במעשים ושוחרר למעצר בית אצל קרובי משפחה מחוץ לעיר. בימים הקרובים צפויה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום." (…)

אב לשמונה חשוד במעשים מגונים בבתו בת ה15: "בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגש כתב אישום נגד גבר בן 41 מתל-אביב, אב לשמונה, בגין ביצוע מעשה מגונה בבתו הבכורה בת ה-15 וחצי ובתקיפתה ותקיפת כמה מאחיה הקטנים." (…)

אולי כל המעשים האלו לא נגרמו בגלל האינטרנט, אבל כנראה הם קשורים להשחתת המוסר הכללי, והם באים כעונש מהקב"ה, לא?

ככל שהזמן חולף אני חושב שאולי צריך להגן על הילדים מהורים ולא מ'האינטרנט הזה'. למען הסר ספק, בעוד שבגוגל חדשות הופיעו שלוש ידיעות על אונס בתוך המשפחה, "רק" ידיעה אחת היתה על אונס עקב היכרות באינטרנט. כשגם באותו המקרה, אמצעי החסימה שמוצעים באותה הצעת חוק מגונה לא היו מונעים את האונס.

מצד שני, כשאני קורא את הידיעות בהן האנשים שבאים מהטלוויזיה מבקשים להשוות את הכללים הרגולטוריים של הטלויזיה לאינטרנט, אני מבין שיכול להיות שבהצעת החוק יש יותר אינטרסים מהרגיל. חוסר ההבנה (או הרצון לא להבין) של אנשי הטלוויזיה לגבי מהות המדיום נובעת מכך שבעוד שבטלוויזיה, בכבלים ובלווין האדם שמספק את התשתית הוא אותו אדם שמספק את התוכן, באינטרנט ישנה הפרדה מהותית בין התוכן לבין התשתית. מי שמספק את התוכן חייב להיות אחראי לו, בעוד שמי שמספק תשתית אינו יכול שיהיה אחראי לו.

יש להבין כי חסימת ביטויים באינטרנט, בה התוכן מתבקש על ידי הגולש ולא מובא לו בתור “צופה פסיבי” כמו בטלוויזיה, שונה בצורה מהותית מאשר סינון תכנים המשודרים בטלוויזיה; (בג”צ 5432/03 ש.י.ן נ’ המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין) והאפשרות להגיע לאתרים אשר מוגדרים על פי החוק “בלתי הולמים לקטינים” לא תחסם בפועל בצורה יעילה במאה אחוזים ואף לא בתשעים אחוזים, כשם שפורסם בכתבה במעריב בחודש יוני 2007 (קישינבסקי, ד’, “פ-תו-ח“, NRG-מעריב, 18.06.2007), שירותי הסינון כלל אינה יעילים ואינם חוסמים אתרים רבים; לכן, התקנת אמצעי סינון שאינו מסנן בצורה יעילה, וכופה את הסינון על הלקוח בכל מקרה, אינו יעיל כמו הצפנת ערוצי טלוויזיה באמצעות קוד. באינטרנט, בניגוד לטלוויזיה בכבלים ולווין, מספר ה”ערוצים” אשר משדרים תכנים לא ראויים לקטינים אינו מוגבל וחסימה של כלל האתרים הלא הולמים אינה אפשרית בצורה מוחלת ללא צנזורה מאסיבית על האתרים. לכן, הגבלת חופש הביטוי של תכנים, וחופש הגישה למידע של הלקוחות, כאשר תכנים אלו מתבקשים על ידי הלקוח, צריכה להיות מופעלת במקרים קיצוניים בלבד. כך אמרה אף כב’ השופטת דורנר בבג”צ 316/03 בכרי נ’ המועצה לביקורת סרטים ומחזות (…)

אנשי הטלוויזיה, מנגד, מתעקשים על "השוואת התנאים" ברגולציה ודורשים שיהיה שוויון כדי למנוע פגיעה בשוק. התפיסה הזו נובעת מConvergence של התכנים אל מדיום אחד, כשבפועל בעוד מספר שנים האינטרנט יוביל את הטלוויזיה ואת הכבלים.  חשוב להבין שגם לכשתתקיים אותה התכנסות, לערוצי הטלוויזיה כמפעילי אתרי אינטרנט יקומו הדרישות למניעת תועבה ולשמירה על החוק. מאותה סיבה בלוגTV של תפוז משדר תכנים מיניים רק בלילה, למרות שהאחריות על התכנים היא של הגולשים. (וגם זאת לאחר שמוודא את גיל הגולשים). גם לכשיתכנסו התכנים לתוך האינטרנט, עדיין תהיה חובה (אולם לא רגולציה מהותית כמו באמצעות מועצת כבלים ומועצת רשות שניה) לשדר תכנים ראויים בלבד.

עם זאת, לכשיתכנסו התכנים לתוך האינטרנט (וגדי מבין זאת יותר מכולם) תהיה כמות גדולה של ערוצי טלוויזיה. כל ערוץ יהיה חופשי לשדר כרצונו ולא יהיה מספר מוגבל של ערוצים. אם לא תהיה הגבלה על מספר הערוצים, וכל אחד יהיה חופשי לשדר, לא יהיה למדינה רצון לרגלצ את האינטרנט כיוון שכשל אחד חופשי לשדר, השוק החופשי של הרעיונות מביא לאמת בצורה יותר יעילה.

האינטרנט, בניגוד לגלי האתר, הוא לא משאב מוגבל. מאותה סיבה שהוא אינו משאב מוגבל, הוא גם לא נכס של המדינה. גלי האתר (או ליתר דיוק הזכות לשדר בגלי רדיו ולקבל תדר מסוים) נחשבים נכס מדינתי כיוון שהם עוברים בכל מילימטר במדינה, באוויר ודרך מקרקעיהם של אזרחים. מאותה סיבה הם גם משאב מוגבל. מספר התדרים המוגבל הוא זה שגורם לכך שרדיו פיראטי שמשדר בגלים שאינם מוקצים לו מפריע למשדרי רדיו אחרים.

כיוון שהמדינה רואה עצמה בתור היד שהתירה את השידור, היא גם היד שיכולה לאסור על השידור ועל תכנים בשידור זה. לכן, המדינה רואה לנכון לפקח על אותם תכנים.

באינטרנט אין חסם על שידור. אין צורך לרגולציה של אתרי אינטרנט ואלו כפופים לחוק הכללי ולא לחוק הספציפי. מסיבה זו גם אין כל רציונל להשוואה בין השידור בטלוויזיה והרגולציה עליו לרגולציה באינטרנט.

אם נחזור לתחילת הפוסט, השאלה היא האם נכון להגן על ילדים מ"האינטרנט" או דווקא מההורים?

בהערת אגב, כדאי לקרוא את שיחתו של איתי אשר עם אופיר פינס.
בעוד הערת אגב, שר תקשורת שמעולם לא היה מחובר לאינטרנט (למרות שלפי אתר הכנסת יש לו חשבון דוא"ל) הוא כמו שר אוצר בלי חשבון בנק וכמו שר בטחון בלי סיווג בטחוני.