אילנות טקסס סולידית

דיסקליימר* – חשוב לקרוא את הדיסקליימר, ואחר כך, אם אין לכם כח לכל הפילוסופיה שנוגעת לקזינו ושוק ההון, לדלג לסעיף 5 ולקרוא את הלינקים ב"קריאה נוספת".

0. 
מדינת ישראל עושה כמיטב יכולתה לאחרונה על מנת לאסור על הימורים באינטרנט; בין היתר, היא מנסה בימים אלו להרשיע (או לפחות לעצור) את מיכאל קרלטון, שאינו אזרח ישראלי ואינו בעלים של חברה ישראלית, בהפעלת אתר הימורים שנוגד את חוקי מדינת ישראל. תחילתו של סכסוך זה והתחלת החלת המשפט המקומי על פעולות שנעשות מחוץת למדינה מגיעה דווקא מפסק הדין בנושא יאהו!, שניתן עקב בקשתם של ארגונים יהודיים בצרפת לאסור על יאהו! למכור מזכרות נאציות (או להציג אותן בכלל) בצרפת, למרות שאתר האינטרנט לא ממוקם בצרפת ואינו צרפתי. (דעתי בעניין).

1.
אולם, נושא הסמכות הבינלאומית יובא בהמשך הטקסט, לבינתיים, אני רוצה לפתוח בהשוואה מוזרה. כידוע לכולנו, הימורים בישראל אסורים על פי חוק למעט משחקים ידודיתיים, הגרלות חברותיות, הגרלות שנערכו ברשות שר האוצר או הגרלות של מפעל הפיס. כלומר, מבחינת מדינת ישראל, החוק מעדיף הגרלות מהסגנון הקלאסי, של שליפת פתק מכובע בו רשום שם הזוכה על משחק פוקר ידידותי, כיוון שהשני ראוי לגינוי על היותו משחק קלפים אסור והראשון הוא הגרלה חברית בין חברי חוק סגור.

2.
גם אם נתעלם מהטענה הרווחת כי פוקר הוא משחק המכיל יותר אלמנטים של יכולת מאשר של מזל (כמו גם משחקים כמו שש-בש), עדיין, כל עוד מדובר בסכומים קטנים, לדעתי, יש להכיר בתחום משחקי ההימורים באינטרנט כאלמנט בידורי כל עוד לא מדובר בהוצאות כבדות; משחקי ההימורים ברשת, כמו כל משחק הימורים, נועד לספק אלמנט של ריגוש מסוים לשחקן, כאשר הוא מאמין שיש לו את הסיכוי לזכות בכסף. בעבור ריגוש זה הוא מוכן לשלם סכום זעום ולהנות. הטיב להגיד זאת יוסי לוי כשהסביר:

אז הנה הטרנסקציה: אתה ניגש לדוכן, משלם חמישה שקלים (או 5000, או משהו באמצע) ומקבל חתיכת נייר שמאפשרת לך לפנטז במשך חודש בערך על מה שתעשה אחרי ש-50 מליון שקלים (בניכוי מס) ייכנסו לחשבון הבנק שלך.מה עשו כל האנשים שקנו כרטיס להגרלה בנהריה ביום שני בערב, שעתיים לפני ההגרלה? הם משלמים את חמשת השקלים עבור פנטזיה שתימשך שעתיים בלבד? כמובן שלא. הם פינטזו על הסכום מרגע ששמעו על ההגרלה, ובאו לשלם עבור התקווה, שכבר השתמשו בחלק ממנה, ברגע האחרון.

3.
העניין בפוקר, ובמיוחד בגרסת טקסס הולד'ם, מאפשר לשחקן להרוויח באחוזים גבוהים יותר מאשר הלוטו; גם אם לוקחים את רכיב המזל בלבד, סיכויי הזכיה של אותו אדם הם אחד ל[מספר השחקנים על השולחן], כשמיומנות יכולה להוסיף לסכום זה בצורה לא מבוטלת. כך שבפועל, אם אדם היה משחק תמיד את כל הידים שלו (החלטה רעה מאוד מבחינה אסטרטגית) עד הסוף, הוא ככל הנראה (אם כל השחקנים על השולחן היו בוחרים באסטרטגיה זו) יוצא בסוף הערב עם הכסף שהוא בא איתו.

4.
גם הסיכויים להפסד הם לא גבוהים במיוחד; ברוב משחקי הפוקר הסכומים הם נמוכים מאוד, וניתן לקבל את אותו ריגוש במשחק על דולר כמו במשחק על מאה דולר ואת אותם סיכויי הזכיה. לכן, שחקן פוקר מיומן יכול להרוויח תשואה נאה על כספו בצורה גבוהה יותר ואף לקבל תשואה של 50% בערב, אם לא 100%. כאשר סוג המשחק הוא "טורניר", חלוקת הכספים מתבצעת בדרך כלל בין עשרת הראשונים מבין מאה (או חמשת) כך שהסיכוי לזכות בפרס כלשהו גבוה בהרבה מהסיכוי לזכות בלוטו או סיכויים של אדם במסחר ממונף במט"ח כך שבפועל, השקעה בלימודי פוקר יכולים לעשות נפלאות להשקעה הפנויה שלכם (או לפחות לשמור על חלק ממנה)

5.
לכן, לדוגמא, הקמת קרן השקעות בשם X טקסס סולידית שתשקיע את כספה בהעברת שחקני פוקר מנוסים לטורנירים בהם הרווח הוא עצום יכולה להשתלם לא פחות מאשר השקעה בתחום המסחר במטבע חוץ בצורה ממונפת. ההשקעה הסולידית במשחק פוקר סולידי יכולה להניב הכנסות, בצורה סולידית מאוד, של 20% בשנה (בהנחה שהשחקן מנצח, נניח, בטורניר אחד בחודש ומפסיד בחמישה) או אם הוא ישחק בצורה אגרסיבית, הקרן יכולה להפסיד את כל כספה או להרוויח 500%. השקעה כזו, כחלק מתיק השקעות, לא שונה בהרבה מהסיכויים שיש בחלק מקרנות הגידור או ענף ה"סטרקצ'רים" שיצא לאחרונה וברור לצרכן בדיוק כמו משחק הפוקר.

6.
ברור שכל השקעה של כספו של אדם צריכה להעשות בזהירות רבה, שכן כספו הוא עתידו. אולם, ההשקעה באפיקים החדשים שנפתחו אינה ברורה כלל וכלל, וענף הנגזרים בשוק ההון, כמו גם ההשקעות המוזרות האחרות, שמשקיעות בקרנות שמשקיעות בקרנות שמשקיעות במדד, לא שונות בהרבה מהקזינו. בסך הכל, יש כמה אנשים חכמים שאתם נותנים להם את הכסף וסומכים עליהם בעיניים עצומות.

7.
ועכשיו, אחרי שהבנו שגם מסחר במטבע חוץ מתרחש בזירה הבינלאומית באמצעות כל מיני כלים פיננסיים מוזרים, נחזור לעניין הסמכות הבינלאומית. שני הכלים, הן השקעות פיננסיות והן הימורים, מוסדרים בחוק ומפוקחים (הימורים מותרים בתנאים מסוימים, מסחר במניות, אופציות ושאר נגזרים מפוקח על ידי הרשות לניירות ערך, המפקח על הבנקים גם מחזיק חלק מהרגולציה וכו').

8.
ומכאן מתבקשת השאלה: האם חוקי ניירות הערך של ישראל חלים על מי שמוכר קרנות נאמנות בארצות הברית? ויותר מזה, האם חוקי ניירות הערך של ישראל חלים בכלל על קרנות גידור בחו"ל שמקבלות השקעה מקרנות ישראליות?

לא. קרנות ישראליות, כמו אזרחים ישראלים שמהמרים בקזינו אינטרנטי, מבצעות עסקאות מרחוק ורוכשות את אותם ניירות ערך (או סיכויים לזכיה) שמפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך באותה מדינה. מדינת ישראל "סומכת" על חוקי ניירות הערך הזרים כך שיגנו על אזרחי אותה המדינה בצורה יעילה וטוענת שאם ההגנה לא תהיה יעילה, כוחות השוק החופשי יווסתו את ההשקעה החוצה מאותה מדינה. מפרופ' אוריאל פרוקצ'יה למדתי בזמנו כי הפיקוח על ניירות הערך מתמצה בגילוי נאות מצד אחד, וגם אם היינו מאפשרים לכל חברה שמונפקת לבחור את דיני ניירות הערך שלה, עדיין לא היינו מגיעים למצב של Race to the bottom.

9.
לכן, כמו שהמחוקק הישראלי מאפשר לאזרח ישראלי להשקיע את כספו (בצורה בלתי מפוקחת למעט מסים) במדינות זרות ולבחור את דיני ניירות הערך (או בעצם את ניירות הערך) שהוא כפוף להם (והחברות המושקעות כפופות להם), יש לחייב את המחוקק לאפשר לאזרח לבחור את דיני ההימורים שהוא נוטל על עצמו. הן דיני המשחקים האסורים והן דיני ניירות הערך תלויי מדינה. מדינת ישראל לא תוכל לפנות לחברה בפיג'י ולומר לה: "את לא הגשת דו"חות כספיים, אנחנו יודעים שבפיג'י לא חייבים, אבל גברת כהן מחדרה השקיעה אצלך 50 דולר, ואנחנו רוצים שתתני לה דו"ח כספי".

המחוקק הישראלי לא יכול לדאוג לכספו של האזרח רק כשזה "משקיע" בקזינו אבל לא כשזה "משקיע" בבורסה.

10.
ההשלכה האמיתי של פסק הדין בנושא קרלטון (ב"ש 90861/07 קרלטון נ' מדינת ישראל) היא שכל תאגיד שמוכר לישראלי נכס בכל מקום בעולם כפוף לדיני הגנת הצרכן הישראלית, שכל חברה שמוכרת ניירות ערך לישראלים כפופה לדיני ניירות הערך הישראלים, שמי שנוסע ברכבו במהירות 120 קמ"ש בגרמניה כפוף לדין הישראלי ויקנס, שמי שנהג בצד השמאלי של הכביש באנגליה יואשם בנהיגה בניגוד לכיוון התנועה.

המצב הזה הוא אירוני, ולא אליו התכוון המחוקק כשקבע סמכות שיפוט אוניברסאלית.

11.
האם כשאמרה השופטת נגה אהד את שאמרה, התכוונה לדברים הבאים?

אמנם, מרכז העסקים של העורר והחברה, מצויים בגיברלטר, אך קהל היעד, המניב רווחים הנאמדים במיליוני דולרים ,מידי שנה, מצוי בישראל. הן העורר, והן החברה, מודעים לרווחים המופקים מהקהל הישראלי, פירסמו בצורה מאסיבית, באמצעי הפרסום הישראליים העומדים לרשותם. לרבות העובדה, כי האתר תורגם לעברית – בכך באה לידי ביטוי כוונת העורר לקהל הישראלי שהינו קהל היעד אליו כיוונה החברה והעורר כאורגן בה.

חברות רבות מעודדות ישראלים להשקיע בבורסות זרות, לסחור במטבע חוץ, לקנות נדל"ן במדינות בחו"ל, וכולן מתרגמות את דבריהן לשפה העברית. האם כל עסקאות אלו כפופות לדינים הישראלים ועשויות למנוע מישראלים להשקיע כספם בחו"ל?

12.
לקריאה נוספת:
גדי שמשון: יוסוף דרוך וחרישי
מרק קפלון: האם רונית תירוש יותר גזענית ממטומטמת או ההפך?
עומר מואב: אחלה כסף? ממש לא.
אביב איילון: הכרת שש-בש כ"משחק אסור" – תחילתו של מדרון חלקלק

*אין הכוונה לפגוע בקרן הנאמנות אילנות דיסקונט, אלא רק לגרום לקונוצטיה של קרן השקעות כלשהי באמצעות הצמדת השם למדינה, לדוגמא "קסם סין" או "אילנות סין". שמות קרנות הנאמנות בדרך כלל מייצגות את שם הקרן והמדינה עליה המדד מוצמד. אין בטקסט זה כל ייעוץ לרכישת קרן נאמנות או כל נייר ערך שהוא ואין להסתמך על המובא כאן בשום צורה כייעוץ פיננסי. כמו כן, אין להסתמך על המובא בטקסט זה כייעוץ משפטי או כייעוץ בכלל ובמיוחד לא כייעוץ לגבי סיכויי הזכיה בלוטו, בפוקר או בכל מערכת פיננסית אחרת.

14 thoughts on “אילנות טקסס סולידית

  1. לדעתי הפתרון לסוגיה נעוץ במקור החוק, מדוע המחוקק אסר על הימורים בארץ? לאחר שנבין את הסיבה, נוכל לפרש האם כוונת המחוקק צריכה לחו"ל על הימורים באמצעות האינטרנט או לא. לי יש את דעותי שלי (איסור הימורים נועד למנוע הדרדרות של מהמרים כפיתיים, לקיחת הלוואות, כניסה לחובות, גביית חובות באופן אלים, וכו') אבל אולי הדבר נכתב איפשהו במפורש.

    נניח ומשחקים משחק רולטה בינלאומי. המשתתפים הם מ-5 מדינות (א, ב, ג, ד, ה) והרולטה עצמה מסובבת במדינה ו. לאחר שכל שחקן מודיע באמצעות טלפון לנציג במדינה ו' על הימרו מסובבת נערת הגלגל את הגלגל ומכריזה על התוצאות. והשאלה היא, היכן בוצע ההימור?

    בסעיפים 14 ו-15 של ב"כ העורר ב-"קרלטון נ’ מדינת ישראל" נטען שהאינטרנט הוא רק אמצעי תקשורת ושפעולת ההימורים נעשית "בכפר הגלובלי". לא הצלחתי להבין, האם ההימור נעשה בגיברלטר או בעצם בטריטוריה בינלאומית לחלוטין, אבל מהבנתי ב"כ העורר טוען שהימור נעשה במקום הפיזי בו מבוצעת ההגרלה. המענה לכך בסעיף 12 הוא פסק דין שקבע כי פעולת ההימור היא ההחלטה של בן אדם להשיקע סכום כסף בסיכון מסוים והיא מבוצעת במקום בו האדם בחר להמר. אישית, אני מסכים עם המענה. אם שני אנשים יהמרו על הסיכוי שהשמש תכבה, האם ההימור בוצע על השמש? דוגמה יותר מציאותית, אם שני אנשים יהמרו על תוצאות משחק כדורגל המתקיים בברזיל, האם ההימור נעשה בברזיל? נראה שברור שלא. ההימור מתבצע במקום בו המהמר החליט על סכום ההימור ותנאיו.

  2. ניר,
    הרציונל לאיסור משחקים אסורים דומה מאוד לרציונל לפיקוח על שוק ההון; המטרה היא לפקח על כספו של אדם ולמנו ממנו להרוס את עתידו על ידי השקעה מיותרת של כספו. לכן, הסוגיה שלך כלל לא רלוונטית אם תשווה את המצב לבורסה שרצפתה על חמש מדינות, וכל פעם המניה עוברת מיד ליד דרך המדינות מעבר לגבול, האם יש להחיל פיקוח?

  3. לצערי אני לא מכיר כלל את חוקי הפיקוח על שוק ההון, אך בנוגע לרציונל – אם באמת רצה המחוקק לפקח על כספו של אדם השוהה בארץ ולמנוע ממנו להרוס את עתידו על ידי השקעה מיותרת של כספו, אתה לא חושב שהימור של אדם השוהה בארץ בעזרת האינטרנט עומד בניגוד לרציונל הנ"ל?

    לגבי החדשה אין לי הרבה מה לכתוב פרט לכך שאני רק קורא, לא כותב ובטח לא עורך :) (אבל עדיין, עצם קיום התחרות מהווה סוג של פריצת דרך, לא?)

  4. ניר,
    אם הימור של אדם באמצעות האינטרנט עומד בניגוד לרציונל, כך גם האפשרות לתת לו להשקיע בשווקי הון זרים שאינם מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך הישראלית.

  5. אנחנו נדרשים כאן להגדרות מדויקות יותר.

    משחק פוקר, כפי שהסביר פרופ' אהוד לרר, אינו "משחק אסור" כי תוצאותיו אינן תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת. השקעה בשוק ההון אינה "הגרלה", בדיוק מאותה הסיבה ולכן גם אינה "הימור". (אני מניח כמובן ששוק ההון הזר לא נשלט ע"י הטלת קוביה וכו' וכו').

    רולטה ומשחקי קוביה הם כן "הימורים", ומשחקי כדורגל גם הם "הימורים" מתוקף היותם "הגרלות" בתחום הספורט.

    לכן, אם אני מבין את החוק נכון, משחק פוקר והשקעה בשוק ההון לא עומד בניגוד לרציונל, בעוד הימורים על משחקי כדורגל כן.

    למרות כל זאת אני לא יכול שלא לתהות מה יקרה שיקום המתחכם ויגיד שגם פוקר מוגדר כספורט, ולכן גם הוא נכלל תחת "הגרלה" מתחום הספורט ולכן "הימור".

    וואו, החוק ממש בלתי ניתן לפענוח.

  6. ניר,
    מה ההבדל בין רולטה לשוק ההון? על שניהם המדינה מפקחת בתוך המדינה (אוסרת על רולטה, מרגלצת את שוק ההון) ומחוץ למדינה מאפשרת מסחר חופשי.

  7. ההבדל הוא בדיוק שכמו שכתבת, רולטה אסורה בזמן ששוק ההון נמצא תחת רגולציה. להבנתי זה נובע מכך שרולטה היא הגרלה לחלוטין כי זכיה במשחק רולטה תלוי בגורל יותר מאשר בהבנה או יכולת. רווח ממסחר בשוק ההון כן מבוסס, ברובו, על הבנה ויכולת ולכן מותר. לטעמי זו הסיבה שאדם השוהה בארץ רשאי להשקיע בשוק ההון אך מנוע מלשחק רולטה (וכלל לא משנה היכן בפועל מסובב גלגל הרולטה).

    כאשר אדם שוהה בחו"ל חוקים אלו אינם חלים לגביו, כמובן.

  8. טוב,
    אני מצעטר שאני לא מכיר את השכלתך (ולכן כנראה הנחתי שדברים שנראים לי ברורים ברורים גם לך, מצטער מראש – לא בכדי להעליב, אלא טעות שלי).

    הטבלה הבאה אמורה להסביר את הטיעונים שלי:

      שוק ההון קזינו
    בעיה: (מקומית) אין פיקוח על השקעות ואנשים יכולים לשים את כספם על קרן הצבי. חברות לא רוצות לגלות למשקיע מידע על ביצועיהן אלא רוצות רק כסף מהציבור. אין פיקוח על סיכויי הזכיה, על היכלות לרמות ואפילו על הכישורים של אדם בכדי להרוויח\להפסיד. אדם יכול לשים את כספו בהימור שהוא לא מודע לסיכונים שבו.
    פתרון (מקומי): הקמת רשות ניירות ערך שמפקחת על החברות הנסחרות בבורסה ומאפשרת לקבוע כללים לפיהם החברות "ישחקו" במשחק. הרשות מחייבת את הצדדים בכללי גילוי ובכללי מידע ובכך מביאה לידי הציבור יותר מידע לגבי הסיכונים, גם אם מידע זה הוא לא צופה עתיד בצורבה מוחלטת.

    עדיין, בצורה כזו לא ניתן לחשב את סיכויי הזכיה והרווח בצורה מוחלטת.

    הגבלת ההגרלות למוסד ממשלתי (פיס\טוטו) ואיסור על כל הגרלה אחרת. [ניר – שים לב שהימורים על משחקי ספורט אסורים למרות שבפועל אלו כן מבוססים על כישורי הקבוצה].

    דווקא הרולטה, במקרה כזה, כאשר היא מודיעה מראש על סיכויי הזכיה (1:36) עדיפה על שוק ההון כיוון שידוע מראש שהסיכויים לרעתך.

    בעיה II: המשחק הוא גלובלי. כל אדם יכול להחליט היכן הוא משקיע. חוקי הגילוי הנאות בפיג'י אינם זהים לחוקים בישראל וקרנות השקעות מדינתיות חשופות לסיכונים. האינטרנט מאפשרת לשחק גם בקזינו שממוקם בחו"ל, או להמר על משחקי ספורט בחו"ל (ואף לקנות כרטיסי לוטו בחו"ל) מבלי שאלו יהיו כפופים לחוק הישראלי.

    אולם, סיכויי הזכיה אינם משתנים כלל וכלל בהתאם למקום המושב של הקזינו, רולטה נותרת רולטה.

    פתרון II: הפתרון הוא שווקי. המשקיעים הקטנים עוקבים בדרך כלל אחרי המשקיעים המוסדיים ואלו לא ישקיעו היכן שיש חוקי ניירות ערך רעים ולא יאפשרו להם להעריך את הסיכון\סיכוי שלהם, ולכן יעדיפו להשקיע במדינות בהם הגילוי הוא מקסימלי. עם זאת, בכל מקרה לא יאסר על ישראלי להשקיע את כספו בחו"ל, גם אם השקעה זו היא בחברה בעייתית או בקרן השקעות מסוכנת. איסור על הימורים באינטרנט בכלל, כך שאדם לא יכול להמר.

    בפועל, מהמר יכול להשקיע ב"קרן השקעות פוקר" שתשחק עבורו פוקר עם הכסף, ולהרוויח ממנה בצורה רצינית, אבל לא יכול לשחק פוקר (או רולטה).

    חשוב שתבין עוד דבר, אם אני, כיהונתן, הייתי מנפיק "נייר ערך" (סטרקצ'ר) שנקרא "רולטה שקלית 2007" ותנאיו היו כדלקמן, הדבר לא היה הימור אסור:

    1. המשקיע משקיע 1,000 ש"ח.
    2. קרן ההשקעות פונה ל20 בתי קזינו ומהמרת על "אדום" ברולטה כל פעם שיצא "שחור" בסיבוב הקודם (יש איזו תיאוריה לגבי סיכויים מוגברים, לא בדיוק נכונה) סכום של 50 ש"ח כל פעם.
    3. את סכום הזכיה שומרת הקרן, אם קיים כזה, וממשיכה לסיבוב 2 עד 01.01.2008.
    4. בבוא 01.01.2008, הקרן תחולק בין המשקיעים ויוותר בידי מנהלי הקרן סכום של 5% מהזכיות.

    בתיאוריה מאוד יהיה מדובר בקרן לגיטימית, כיוון שההימור לא מבוצע באמצעות האינטרנט אלא בפועל.

Comments are closed.