Read More פרק ארבעה עשר:: כבשה חשמלית ושמה תשוקה Posted on 30 באפריל 200730 באפריל 2007 by יהונתן קלינגר לפני שנה בדיוק מהיום התחלתי לכתוב סיפור, או ספר, שנקרא אנשי הפירורים. הספר נכתב פרקים פרקים עד שכמעט ונזנח איפש...
Read More פרק שלושה עשר:: ת'אמת, למי איכפת? Posted on 6 בספטמבר 2006 by יהונתן קלינגר “על מה אתה מדבר?” היא אמרה לי. “איפה ראית עינים כחולות?” “תביני, אני גם לא קלטתי את זה עד שנכנסתי לפורום ‘יוצ�...
Read More פרק שנים עשר:: כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול Posted on 3 באוגוסט 2006 by יהונתן קלינגר כבר לא ידעתי מה השעה. לא העזתי לחשוב. הייתי כל כך טרוד שלא ידעתי בכלל על מה אני צריך לחשוב. יעל ועינת או יעל ודנה?...
Read More פרק אחד עשר:: אמנם לא הרג את החתול, אבל קרוב מספיק. Posted on 11 ביולי 2006 by יהונתן קלינגר נשענתי לאחור, נשכבתי בנוחות על המיטה והושטתי את ידי לכיוון השידה לצד מיטתה. הוצאתי מהמגירה חפיסת סיגריות שישב�...
Read More פרק עשירי: טוק טוק טוק על שערי פתח תקווה Posted on 30 ביוני 2006 by יהונתן קלינגר הפעם העדפתי כן להשתמש במפתח שלי, אולי כדי להכנס לליאת הביתה בלי להפריע, אולי כדי להראות מגניב, אולי כדי שהיא לא ...
Read More פרק תשיעי:: אין אישה לא בוכים Posted on 17 ביוני 2006 by יהונתן קלינגר דנה היתה בחורה יפה מאוד, אבל זו לא היתה התכונה העיקרית שלה. היא תמיד ידעה לעמוד על שלה ולהלחם על מה שהיא ידעה שה�...
Read More פרק שמיני: מדרגות Posted on 2 ביוני 2006 by יהונתן קלינגר "מה זאת אומרת מה אני יודע?”… "למה בכלל את שואלת?” שאלתי את יעל. היא המשיכה ללגום מהגליאנו, מצמידה את שפת...
Read More פרק שביעי:: זיון ארוך ונח כנגד הקיר Posted on 22 במאי 2006 by יהונתן קלינגר "מה בבוקר?“ ליאת שאלה, „עכשיו כבר שמונה, אתה כנראה חי בעולם מעוות כזה שבו אין זמן. צריך לזוז, צריך לבקר את אבא...
Read More פרק שישי: חד כתער, חלק כצלופח Posted on 16 במאי 2006 by יהונתן קלינגר "דרסת אותו?“ שאלתי אותה, ולא הבנתי איך בכלל המשטרה הגיעה לזה. „לא, בכלל לא, אפילו לא הייתי שם באותו הערב, הפעם...
Read More פרק חמישי:: נערה אובדת Posted on 13 במאי 2006 by יהונתן קלינגר “תבין”, ליאת אמרה לי כאילו שאלתי אותה שאלה, “אני ויעל לא מסתדרות, אף פעם לא הסתדרנו, היא חושבת שאני צדקנית מדי,...
