0.
מחקר שערכנו על ידי מתנדבים לא תלויים, בלוגרים וYnet, מצא בצורה חד משמעית ראיות לכך שספקיות אינטרנט בישראל מתערבות בתעבורת רשת. בין היתר, נמצאו ראיות לכך שתעבורה מואטת על ידי ספקיות מסיומיות ולכך שספקית אינטרנט אחת לפחות מאיצה שיתוף קבצים על ידי שימוש בטכנולוגית Web-Caching. (לכתבה ב-Ynet: הספקיות חוסמות שיתוף קבצים)
בחודשים האחרונים, בעזרתם של לא מעט חברים ומתנדבים, ביצענו בדיקה של הדרך בה ספקיות אינטרנט ישראליות מתערבות בתעבורת גולשים. בעוד שאת הדו"ח המלא ניתן למצוא בשפה האנגלית, אני מביא כאן למען הנוחות תקציר ומסקנות בעברית.
האם ספקיות אינטרנט מתעדפות, מעכבות או חוסמות תעבורת שיתוף קבצים בפרוטוקולים של peer-to-peer? זוהי שאלה שנעה ומפורסמת בפורומים ואתרי שיתוף קבצים ומביאה תיאוריות קונספירציה שנעות החל מרצון למכור חבילות גלישה מורחבות ודרך רצון להגביל שיתוף קבצים המפר זכויות יוצרים. מחקר זה, שנערך בין החודשים אפריל לספטמבר 2009, נועד לבחון האם טענה זו אמיתית.
באמצעות כלים חופשיים החלטנו לבחון את התערבות ספקיות הרשת בתעבורת האינטרנט בישראל. ממצאנו היו שישנה התערבות ישירה ומכוונת על ידי לפחות שתיים מתוך שלוש ספקיות האינטרנט, הן על ידי האצה של תכנים והן על ידי האטה של תכנים. מצאנו כי ישנה התערבות בתעבורת שיתוף קבצים על ידי שתיים מתוך שלוש ספקיות וכי חלק מיישמות טכנולוגיה של בחינת תעבורה מעמיקה (Deep Packet Inspection, DPI) אשר שקולה להאזנת סתר.
אנו מפרסמים את תקציר הממצאים בעברית, אך הדו"ח המלא באנגלית זמין ברשת.
עקב פרטיות המתנדבים, לא אחשוף את הנתונים המלאים, המכילים את כתובות הIP שלהם ומידע נוסף.
1. רקע
טכנולוגיות P2P נמצאות בשימוש נרחב על ידי משתפי קבצים ומהוות נתח משמעותי בתעבורה (Allot, 2009); תעבורת P2P אחראית לכ21% מהתעבורה של תקשורת אינטרנט סלולרית ולכ71% מכלל תעבורת האינטרנט בשנת 2006 (ReadWriteWeb, 2006.12.06)(PlusNet, 2008.07.17), ולמעל ל50% מתעבורת האינטרנט בימינו (ipoQue, 2009, TorrentFreak, 2009.02.18). תעבורת P2P כוללת הורדת קבצים, שימוש בטכנולוגיות Voice over IP , מסרים מיידיים ותקשורת לא מבוזרת. משתמשי P2P בדרך כלל צורכים יותר תעבורה (Arstechnica, 2008.07.04) ומהווים את המשתמשים ה'כבדים יותר' של תעבורת הרשת.
החל משנת 2007, טענות כאילו ספקיות האינטרנט חוסמות P2P נשמעו ברשת. דו"ח של Vuze, שירות שיתוף קבצים פופולרי שמשתמש בטכנולוגיות P2P כדי לספק למשתמשיו תכנים מצא שכל ספקיות האינטרנט בישראל חוסמות P2P בצורה כלשהיא. במהלך 2009, תלונות נגד שלוש ספקיות האינטרנט הובאו לתקשורת ונדחו על ידי הספקיות. בזק בינלאומי דחה טענות אלה בטענה כי הן חסרות שחר (Ynet, 2009.03.29), כאשר שנה מוקדם יותר טענה שהיא ספקית האינטרנט היחידה שלא חוסמת שיתוף קבצים (Ynet, 2007.12.05 ), סמייל012 טענה שטענותיהם של TorrentLeech כי מבוצעת חסימה אינן נכונות (Ynet, 2008.01.24, Torrentleech FAQ) ונטוויז'ן דחתה את הטענה כי היא מבצעת תעדוף כלשהוא בתעבורה; וטענה כי דבר זה אינו אפשרי, ובמידה והיה אפשרי היתה חוסמת את כלל פורנוגרפיית הילדים ותכנים פוגעניים (Ynet, 2007.05.27).
אולם, ולמרות שהצהרות פומביות מסוג זה בוצעו, דיווחים רבים בשיחות לא רשמיות עם נציגי תמיכה הביעו אינדיקציה לכך שישנה בעיה.
דיווח נוסף על ידי אתר Torrentfreak טען כי בזק בינלאומי מוסיפה לקבצי .torrent פרטים מסוימים שגורמים להאצה של התכנים בשרתיה (Torrentfreak, 2009.04.19 ); אולם, מנכ"ל בזק בינלאומי דחה את הטענה בשיחה עם אמיתי זיו מדה-מרקר, באמרו כי לא יפעל בדרכים לא חוקיות גם אם מתחריו יעשו כן (TheMarker, 2009.08.05).
מעבר לכך, נשמעו טענות נוספות מאנשים שזהותם לא ידועה או מאומתת, אך לא היה ניתן לאושש אותן (BGU Forum, 2009.03.26 ), (Haaretz, 2008.05.06 ).
2. הניסוי
בכדי לבחון האם תעבורת P2P נחסמה, החלנו בניסוי עם שני כלים חופשיים שפותחו על ידי גורמים אחרים. הראשון הוא יישום הקוד הפתוח Switzerland ('שוויץ') ש פותח על ידי הEFF. שוויץ הנו כלי שנועד לגלות שינויים שמבוצעים על ידי ספקיות האינטרנט, לרבות חסימת תעבורה ושינויים בה. שוויץ שוחרר לאחר החלטת הFCC בנושא נייטרליות הרשת בארצות הברית והיה הכלי שהEFF השתמשו בו על מנת להוכיח כי אכן מבוצעת התערבות בתעבורה (EFF, 2008). (TorrentFreak, 2008 ).
כמו כן, השתמשנו ב Glasnost ,שלפחות בצורה חלקית נתמך על ידי Google ומכון מקס פלנק. גלסנוסט הוא חלק מ Measurement Labs והוא קליינט Java עצמאי, שרץ בתוך הדפדפן. בטרם החלנו בבדיקה, רק 3 מתוך 971 בדיקות הראו אינדיקציה כלשהיא לחסימה, ומתוך 17 ספקיות אינטרנט בארץ, רק שלוש חסמו בצורה כלשהי. אולם, תוצאות אלה, כמו כלל התוצאות שהובאו על ידי גלסנוסט, אינן ממצות או דנות בהתערבות בתעבורה.
2.1 שוויץ
למרות שלא הצלחנו לנתח את הLog שניתן על ידי שוויץ, בעיקר בעקבות יכולת לתאם בין העברת קבצים על ידי המתנדבים, שוויץ סייעה לנו במציאה של כמה ממצאים מעניינים. הניסוי בוצע על ידי שליחה של קובץ וידאו חופשי בתור torrent, כאשר המתנדבים הורדיו והעלו את הקובץ שוב ושוב, מחפשים התערבות מכוונת על ידי ספקיות האינטרנט או משלוח RST Packets, שהם סימנים לסיום הקשר שמובאים על ידי ספקית האינטרנט כדי לחבל בתעבורה. לא הצלחנו למצוא עדויות מספקות להתערבות בתכנים, בין היתר עקב הממשק הלא ידידותי של שוויץ.
אולם, לאחר מספר משמעותי של נסיונות, מצאנו כי משתמש שאינו מתנדב מעתיק ומעלה את הקבצים, מכתובת הIP 212.235.15.36 ולא השתמש באותה תוכנה שאנו השתמשנו על מנת להעביר את הקבצים (libTorrent) (screenshot, screenshot ).מצאנו אזכור לכתובת הIP הזו בפורום חומרה שמתאר אותה כשרת Caching של נטוויז'ן (HWZone, 2009). בעוד שאכן כתובת הIP הזו משוויכת לנטוויז'ן, מצאנו כתובות מתחום הIP אשר פועלות בהאצה של תכנים ב eMule (img src) ומתחום הכתובות 212.235.x.x, שנמצא בשימוש או בבעלות Netvision (whois data). למרות שפעילות זו אינה חסימה של P2P, אנו רואים אותה כהתערבות משמעותית בתעבורת הרשת ובפרטיות הגולשים, העולה אף לרמה של האזנת סתר.
2.2 Glasnost
הפעלנו את Glasnost ממחשבים שונים וספקיות אינטרנט שונות במועדים שונים ואקראיים על מנת לבחון התערבות בתעבורת Bittorrent. גלסנוסט פועל בצורה הבאה: הוא בוחן תקשורת בארבע העברות שונות, העלאה והורדה של ביטורנט על פורטים סטנדרטים ולא סטנדרטיים והעלאה והורדה של TCP (תעבורת רשת רגילה) על פורטים סטנדרטים ולא סטנדרטיים. על ידי השוואה בין תוצאות הTCP לביטורנט, ניתן להסיק האם ישנה התערבות בתעבורה בצורה של Deep Packet Inspection. ביצענו לפחות שמונה בדיקות בכל ספקית אינטרנט, השוואנו את התוצאות ובחנו אותן, ולהלן מסקנותינו:
2.2.1 נטוויז'ן
נטוויזן ככל הנראה מפעילה Deep Packet Inspection. לאחר שכבר מצאנו כי ישנה התערבות כלשהיא בתעבורת ביטורנט, מצאנו שבפורטים סטנדרטיים של ביטורנט היחס הממוצע בין ביטורנט לTCP עמד על 70% ובפורטים לא סטנדרטיים עמד על 81%; אולם, היחס המצטבר (היחס בין סכומי מהירויות ההעלאה) היוא 52% על פורטים סטנדרטיים ו59% על פורטים לא סטנדרטיים. בהורדה מצאנו תוצאות דומות, כאשר היחס בין BT לTCP עמד על 58% בפורטים סטנדרטים ו50% בפורטים לא סטנדרטים ויחס מצטבר של 50% בפורטים סטנדרטיים ו27% בפורטים לא סטנדרטיים.
2.2.2 בזק בינלאומי.
התצאות בבזק בינלאומי לא היו חד משמעיות. וכיוון שבבדיקה אחת תעבורת הביטורנט עמדה על מהירות של פי 12 מתעבורת הTCP התוצאות הפכו לבלתי ניתנות להסבר. לכן, הסרנו את הבדיקה המדוברת שחרגה מסטיית התקן. מעבר לכך, תוצאות הניסוי בבזק לא הביאו למסקנה חד משמעית כי ישנה חסימה. בכלליות ניתן לומר כי מהירות פרוטוקול ביטורנט משמעותית יותר גבוהה מאשר TCP בבזק בינלאומי. ממצאנו היו שבפורט סטנדרטי, היחס הממוצע בין ביטורנט לTCP עמד על 105% ובפורטים לא סטנדרטיים על 69%, היחס המצטבר עמד על 104% בפורטים סטנדרטיים ו52% בפורטים לא סטנדרטיים. בהורדות, לעומת זאת, היחס הממוצע עמד על 147% בפורטים סטנדרטיים ו130% בפורטים לא סטנדרטיים. היחס המצטבר עמד על 137% בפורטים סטנדרטיים ו36% בפורטים לא סטנדרטיים. היחס של 36% נוצר עקב מספר בדיקות בהן היחס בין מהירות ההורדה בביטורנט לTCP עמדה על פחות מ10%. אולם, במקרה זה אנו מאמינים שהדבר נוצר כתוצאה ממקריות ולא על ידי יד מכוונת.
2.2.3 אינטרנט זהב
מצאנו אינדיקציה חזקה להתערבות בתעבורה על ידי אינטרנט זהב. מספר התוצאות שנזנחו כתוצאה מחסימה כוללת של פורטים סטנדרטיים היה המשמעותי ביותר והיה מספיק בכדי להראות כי ישנה התערבות משמעותית בתעבורת P2P. מעבר לכך, מספר התוצאות שמציגות נתוני אפס תעבורה חלקיים מראה כי ישנה התערבות בתעבודה שיכולה להתרחש בחלק משעות היום.
ממצאינו היו כי בפורטים סטנדרטים, היחס הממוצע בין העלאת BT לTCP עמד על 81% ובפורטים לא סטנדרטים על 107%; הערכים המצטברים מראים 77% בפורטים סטנדרטיים ו103% בפורטים לא סטנדרטיים. בהורדות נתקלנו בתוצאות דומות, כאשר יחס הBT לTCP עמד על 74% בפורטים סטנדרטיים ו118% בפורטים לא סטנדרטיים, עם ערך מצטבר של 90% בפורטים סטנדרטיים ו80% בפורטים לא סטנדרטיים. ממצא זה יכול לבוא הן על ידי התערבות DPI והן על ידי חסימה רגילה של פורטים.
2.2.4 טבלת ממצאים:
| ISP | BT/TCP upload, Standard | BT/TCP upload, non-standard | BT/TCP download, standard | BT/TCP download, non-standard |
| Netvision | 69.99% (52%) | 81.95% (60%) | 58.61% (50%) | 50% (27%) |
| Bezeqint | 105% (104%) | 69.17% (52%) | 147% (137%) | 130% (36%) |
| Zahav | 81% (77%) | 107% (103%) | 74% (90%) | 118% (80%) |
יחס של BT לTCP נמוך מצביע על DPI, הפרשים משמעותיים בין פורטים סטנדרטיים לפורטים לא סטנדרטיים מצביעים על התערבות על בסיס פורט.
3. מסקנות
הממצא העיקרי שלנו הוא שלפחות שתיים מתוך שלוש ספקיות האינטרנט מבצעות שינויים כלשהם בתעבורה, ובמיוחד בתעבורת שיתוף קבצים. הצלחנו להראות כי ישנה התערבות מסוג DPI והאצה של תכני P2P בצורה כלשהיא לפחות על ידי ספקית תקשורת אחת ואחת נוספת כנראה מפעילה תעדוף על פורטים מסוימים.
אנו מאמינים שהאצה של תכני P2P ושמירה שלהם אצל ספקית האינטרנט היא התופעה המדאיגה ביותר וצריכה להבחן על ידי הגולטור; מעבר לכך, אנו מאמינים שמחקר נוסף דרוש על מנת לבחון מהן הטכנולוגיות המגבילות שנמצאות בשימוש.
למרות שלא הצלחנו להראות מהן הטכנולוגיות בשימוש, אנו מאמינים ששימוש בטכנולוגיות מסוג זה עשוי לפגוע בתחרות החופשית, חופש הביטוי ובהתקדמות הטכנולוגיה. מעבר לכך, פעילות של DPI עשויה להחשב כהאזנת סתר לכל דבר ולסייע בהאזנה לשיחות P2P. לכן, אנו קוראים לרשויות החוק לנקוט באמצעים מתאימים על מנת למנוע שימוש כזה.
מחקר בשיתוף עם Ynet שקורא לרגולטור שיתערב באינטרנט?
מפתיע!
יונתן קלינגר, ה"ליברטן" שמדבר בעד "תחרות חופשית", רוצה שהמדינה תשלוט לנו עוד ברשת ה"נייטרלית"?
גם מפתיע!
האמת,
לא מזמן שמתי לב שיש פגיעה בתחרות החופשית גם בעיתונות.
מסתבר שכשאני כותב מאמר, הוא לא מפורסם, אבל כשאיזה שמאלן ממכון ון ליר כותב, אז הוא מקבל עמוד ראשי.
לכן, אני דורש התערבות חזקה של הרגולטור בעיתונות הכתובה – על מנת לאפשר "תחרות חופשית".
יש שם למדינות שבהן "הרגולטור" שולט באינטרנט.
ביליתי במדינה כזאת. תאמינו לי, אתם לא רוצים להגיע לשם.
להתריע על כך שיש ספקיות שמתערבות בתעבורת השיתוף – כל הכבוד.
לדרוש שהממשלה תדרוך יותר ויותר לתוך האינטרנט ולתוך הספקיות?
תודה, אבל לא תודה.
עצוב יונתן,
שאינך מבין את הדיכוטומיה ואת הדיסוננס הקוגניטיבי שבו מצד אחד אתה מתרעם על כך שדני דנון רוצה להקים רשות ש"תפקח על האינטרנט",
ובו זמנית – אתה מפרסם כאן פוסט שבו אתה, איך לא, קורא להתערבות רגולטורית שתפקח לנו על האינטרנט.
לא מזמן הצגת כאן פוסט שבו טענת שבית קפה עם מודם אלחוטי הוא ספק תקשורת.
אל תחשוב לרגע שאותו רגולטור שאתה רוצה ש"יתערב יותר" לא ידאג לנצל את הסמכויות שלו גם כדי "לוודא" שהבית קפה לא מצנזר לך תעבורת P2P.
ואיך מוודאים זאת?
כמובן – מנטרים את התעבורה.
דני דנון ומאיר שטרית מחכים לך עם זרועות פתוחות יונתן.
תמשיך לחזק אותם.
דניאל,
אני צריך את הרגולטור כדי שימנע את הפגיעה הלא חוקית בתחרות. אני רואה כאן האזנות סתר ופגיעה בחירויות האזרח, וכל מה שאתה רואה זה רגולציה.
שוב: המחוקק צריך למנוע את הפגיעה בחירויות, למנוע את העוולה הצרכנית.
יהונתן,
כל אחד צריך את המחוקק כדי שיטיב איתו.
אתה רוצה את המחוקק כדי שהוא יכריח את ספק התקשורת לתת לך את אותו מחיר, בין אם אתה מוריד פורנו, ובין אם אתה קורא בפייסבוק.
זה לא משנה בשביל מה אתה רוצה את המחוקק. בשורה התחתונה – אתה מבקש ממדינת ישראל להתערב בנעשה במעוז האחרון של החופש – האינטרנט.
אין שום עוולה צרכנית בהעדפת מחירים או שירות.
לקוח עסקי שמשלם הרבה – יקבל קו מובטח בשיא המהירות.
לקוח ביתי שמעוניין רק לצפות בכמה עמודים בYNET ובבלוג של יונתן קלינגר – רוצה לשלם מעט מאוד, ויודע שלא יקבל הרבה אמינות או יכולת הורדה.
התחרות החופשית היא זו שמאפשרת לאמא שלי להגיד – אני מעדיפה לשלם פחות, ולא להוריד בביטורנט. היא מאפשרת לה לא לשלם יותר כסף, רק כדי לקבל "על פי חוק" את הזכות להוריד פורנו – זכות שבו היא לעולם לא תשתמש.
התחרות החופשית קודם כל דורשת שאני ואתה נוכל להרים חברת תקשורת מתחרה. אותו "רגולטור" שצריך "למנוע פגיעה בתחרות", הוא זה שאוסר עלינו לעשות זאת.
היינו יכולים להרים חברה ש"מתחמה בשיתוף קבצים", ו"משפרת את ביצועי ההורדה בשיתוף קבצים". ולעשות הרבה כסף מכך. אבל לשיטתך – זה פוגע ב"נייטרליות".
היינו יכולים להרים חברה שמספקת שירותי אינטרנט בשליש מחיר לכל ילד בפריפריה – ובלבד שלא יוריד סרטים – כי אז היינו נדרשים למשאבים עצומים.
גם זה, לשיטתך, פוגע ב"תחרות".
המדינה היא מפלצת תאבת כוח ושליטה. אף אחד לא יכול לצפות ל"נייטרליות רשת" כשהוא דורש התערבות של המדינה בנעשה ברשת.
כל כך קל הDouble-speak הזה.
"אני צריך את הרגולטור כדי שימנע פגיעה בתחרות וימנע עוולה צרכנית".
משה כחלון ישתמש במשפט הזה כדי להרים רשת אינטרנט ממשלתית.
דני דנון ישתמש בזה כדי להקים רשות "שתפקח על האינטרנט".
הסינים השתמשו בזה כדי למנוע ממני גישה לפייסבוק, או את האתר של הלונלי פלאנט.
אותם כלים שבהם הרגולטור ישתמש כדי "לוודא שלא פוגעים לך באיכות הסקייפ"
ישמשו אותו גם כדי להאזין לך לשיחות הסקייפ. האיראנים הוכיחו זאת.
רק אדם תמים, ששכח לחלוטין מחוקי הנאמנות של ליברמן, מהרשות לניהול האינטרנט של דנון, מה"ספק אינטרנט הממשלתי" של כחלון, או מהמאגר הביומטרי של שטרית, יכול באמת להאמין שאם ניתן לפקידי ממשלה להכנס לחדרי התקשורת של נטוויז'ן ואינטרנט זהב – יצמח מזה דבר טוב.
כשטיילתי בסין, חזרתי מטרק עם גוף כואב, והלכתי למסאג'יסטית.
מסתבר שהיא נותנת מחיר שונה בין אם יש Happy ending ובין אם יש.
לפי השיטה שלך – אני צריך לשלם על הHappy ending בכל מקרה.
והתחרות החופשית?
מסאג'יסטיות שלא רוצות לספק Happy ending כמובן נדפקות.
הן חייבות לגבות עליו בכל מקרה, והן חייבות לספק אותו בכל מקרה.
אז מה אם הן יכלו להתחרות על שוק הלא מתוסכלים מינית, ולהציע את השירות שלהן כשירות מוגבל, בתשלום נמוך יותר,
ואף להרחיב את השוק שלהן לאנשים שעד היום לא יכלו להרשות לעצמם מסאג' רגיל – כי התוספת תשלום על Happy ending היה יותר מדי בשבילם.
דניאל,
ספקית מספקת לך תשתית. היא לא מוכרת לך תוכן, בניגוד למסג'יסטית שלך.
בכל מקרה, אני מבין שאתה נגד נייטרליות רשת, אני גם מבין שמבחינתך זה סוף העולם אם ספקיות יחוייבו לעשות את מה שהן נדרשות: לספק אינטרנט.
אם אני רוכש מנטוויז'ן צינור של חמישה מגה, זה מה שאני אמור לקבל. זה הכל.
יהונתן,
לדבריך
השוק החופשי והתחרות החופשית היא שחשובה לך.
למה שנטוויז'ן לא תוכל לספק לי צינור שעובר בו רק מים חמים,
ולא "צינור מים"?
למה שנטוויז'ן לא תוכל להחליט שבצינור שהיא מספקת היא לא מוכנה שיעבירו ביוב?
מאיפה האבחנה האבסורדית הזאת שאתה מחליט שנטוויז'ן חייבת לספק לך צינור, ואסור לה להגיד לך מה מותר לך להעביר בצינור?
אני מאוד בעד נייטרליות רשת. נייטרליות מפני גורמי שלטון וכפיה.
כל חברה באשר היא צריכה להיות מסוגלת להציע שירותי אינטרנט,
וכל חברה באשר היא צריכה להיות מסוגלת להחליט איזה שירותים היא מספקת ואיזה לא. זכותך לעבור בין חברות. זכותך להקים חברה משלך.
זכותך למתוך סיב אופטי בין החדר שלך לחדר של השכנה, ולהפוך להיות ספק אינטרנט עבורה.
זכותך להרים תשתית Wifi שכונתית, ולספק אינטרנט חינם, או אינטרנט רק למסאג'יסטיות.
כמובן שלא כל הזכויות הללו באמת קיימות. הרגולטור חוסם אותם. אותו רגולטור שאתה מבקש ממנו שיתערב עוד. אותו רגולטור שאתה אמור להיות נגדו, כל עוד זה נוח לך. ואז, פתאום אתה מתגלה במלוא עירומך.
לא שאני מאשים אותך. זה כשל לוגי שהרבה Tech geeks סובלים ממנו.
המדינה מייצרת מונופול של ספקי תשתית. ספקי התשתית פוגעים בשירות – בואו נדרוש מהמדינה שתמנע מהם לפגוע בשירות.
הפתרון הוא לא עוד התערבות ממשלתית במקום שבו הממשלה יצרה את הכשל.
הפתרון הוא לפתוח את שוק התקשורת לתחרות אמיתית.
אם אתה באמת רוצה שהאינטרנט ישאר חופשי,
הדבר האחרון שאדם רציונלי, שמכיר את ההסטוריה של סין, סוריה, בורמה, איראן, תאילנד, מצרים, וצפון קוריאה, ויאטנם יעשה הוא לבקש מפקח ממשלתי שיתערב בו.
לא נותנים לחתול לשמור על השמנת.
דניאל,
אני חושב שיש כאן כשל שוק שהממשלה תרצה לטפל בו: כל הספקיות מעדיפות לחסום שיתוף קבצים. לכן, במקרה כזה, השוק שנותן את המוצר הפגום (אינטרנט מסונן) נוצר ובפועל הופך להיות הסטנדרט.
לשיטתך, העובדה ששיתוף קבצים פוגע ברווחי ספקיות האינטרנט מצדיק תעדוף של שירותים. לשיטתי, העובדה ששיתוף הקבצים צורך רוחב פס אינו עניינה של ספקית האינטרנט שלי שאמורה לספק לי גישה לרשת ללא קשר למה שאני צורך.
אם הייתי רוכש חיבור HTTP בלבד, או חיבור נכה, היה ברור. אבל כרגע? הם ספקי אינטרנט, לא בינטרנט.
העובדה שהשוק לא מתנהג כמו שאתה רוצה שהוא יתנהג, לא הופכת את זה ל"כשל".
לצערי, אני לא יכול לאכול קוויאר. זה כשל שוק! המדינה צריכה להתערב!
יש אנשים שמעדיפים לגור בצמוד קרקע במקום בבניין קומות אקולוגי?
כשל שוק! בואו נאסור עליהם.
יש מסאג'יסטיות שלא רוצות להציע לי Happy ending בסוף המסאג'? כשל שוק!
הכשל שוק היחידי, הוא הכשל שמונע ממתחרים להכנס לשוק.
אין לי שום בעיה עם חיבור HTTP בלבד כסטנדרט זול, שזמין לכל אדם, וחיבור יקר יותר – שמתאים לצרכים מיוחדים.
בדיוק כמו שאין לי בעיה לשלם דולר על בייגל עם גבינת שמנת, כי רק מי שרוצה להוסיף סלמון צריך להוסיף 6 דולר.
מה? יש אנשים שאוכלים בייגל בלי סלמון? כשל שוק!
כשאתה רוכש שירות מספק התקשורת, אתה חותם על חוזה.
בשביל החוזה הזה, מעסיקים כל מיני אנשים כמו יהונתן קלינגר, עו'ד, שיעזור לנו להבין את החוזה, האם הוא טוב לנו או רע לנו, ושנדע בדיוק מה אנחנו מקבלים.
אם החוזה לא קויים, לוקחים את עו'ד קלינגר (או מישהו שהוא ממליץ עליו), והולכים לבית משפט, כדי לדרוש את קיום החוזה (או החזרת הכסף ששילמנו בעבור השירות).
אני רוצה חיבור נכה.
אני רוצה להיות מסוגל לשלם עליו פחות.
אני לא רוצה לשלם עבור התשתית תקשורת שנדרשת כדי לספק שירותי וידאו,
ולי דווקא חשוב שאני אוכל להשיג פייסבוק בכל רגע, גם אם השכן שלי מוריד פורנו כרגע.
זה משהו ביני לבין ספק השירות שלי. ואם לא הצלחנו להגיע להסכמה – אז לא נתקשר בינינו בחוזה.
המצב הזה מחזיק, כל עוד השוק פתוח לתחרות.
המצב הזה לא מחזיק, הודות לרגולטור שלך, שלא רוצה תחרות אמיתית.
אכן, יש כשל שוק.
הכשל הזה נקרא משרד התקשורת.
אותו משרד שחסם לנו במשך שנים כניסה של שידורי טלוויזיה בצבע, כדי שלא יווצר "כשל שוק" שבו חלק מהאנשים עדיין צריכים לראות שחור לבן.
http://www.openu.ac.il/Adcan/adcan50/pages_13-16.pdf
אני גם אשמח לקבל שירותי DPI מהספק תקשורת שלי.
פילטור לספאם,
חסימות של התקפות DOS,
מתן עדיפות לשיחות סקייפ על פני הורדת קבצים,
וכן, אני דווקא אשמח אם יהיה פלטור של וירוסים אצל הספק, כדי שאני לא אצטרך לנסוע לאבא שלי כל פעם כדי להסיר לו וירוסים.
אני גם אשמח לשלם לאנשים כמו יונתן קלינגר וYnet, שידאגו לבדוק מה הספקים אכן מצנזרים ומה לא – ולנטוש את הספק בשניה שהוא יצנזר משהו שאני לא אוהב.
אני אשמח לשלם לאנשים אחרים שיספקו לי פתרונות להסתרה של התקשורת שלי.
חקיקה רגולטורית רק תייצר אצלי את אשליית השווא שיש מי ששומר עליי, ולא צריך לחשוש מהספק.
1. דורש הבאה לצורה יותר קריאה….
2. caching אינה התערבות בתוכן וכל דבר שISP עושה כרוך בהאזנה ולכן הטיעון הזה מאוד חלש
(פה התקשתי לקרוא ברצף ודילגתי לסוף השידור בYNET)
3. הדובר של 012 סמייל משקר במצח נחושה. אצלי הם מבצעים האטה רצינית של תנועת SSH על פורטים לא סטנדרטיים. לקח לי יומיים להבין שהשרת דוקא מוגדר טוב וזה רק 012 שמתעקשת בתוקף שאסור לי לנקוט בטכניקות של security by obscurity.
מעבר לזה בעיקרון אני מסכים עם דניאל. כל עוד אנשים מוכנים לקבל שירות דרג ג' מהסוג שהספקיות בארץ נותנות שום דבר לא ישתנה. אם יהיה רגולטור בסך הכל יהיה מקובע בכללים שכל מה שאנו צריכים לצפות לו הוא שירות מדרג ג'. לא צריך ללכת רחוק, מספיק לבחון את הרגולציה של ערוצי הטלביזיה והתוצאות שלה.
מדובר על תחרות הגיונית בין שתי תפיסות, תבינו לבד איפה אני נמצא מתוך תגובתי:
האחת מדברת על חופש, ותחרות בריאה (שהפעם פוגעת בצרכן מסוג אחד). האחרת מדברת על בקרה, על חוקיות, ועל נסיונות תיקון של המקולקל. האחת מדברת על חוסר התערבות של השלטון לטובת האזרחים, והאחרת מדברת על התערבות.
היום, נהוג להאמין שהקפיטליזם טוב יותר ונכון יותר, אבל פעם זה לא היה המצב. שימו לב, שמדובר בדיוק באותם טיעונים, ובדיוק באותו פרופיל של מתווכחים. רק שהנושא וויכוח השתנה למשהו אקטואלי יותר, אחרי שההוא כבר הוכרע.
לדעתי, ההוא הוכרע לא ממש לטובת העו"ד, אלא לטובת האזרח החופשי. איפה יוכרע זה?
דניאל, מרק ודביל,
אני מבין את הטענה שלכם ומהיכן אתם מגיעים. אבל, אתם צריכים להבין שמבחינתי עצם ההתערבות בתעבורה היא הפגיעה: האזנה, תעדוף, אפליה בין שירותים.
תיאורטית הנגיעה בחיבור לאינטרנט היא בדיוק הבעיה שדורשת רגולציה: היא פוגעת באוטונומיה, בחופש החוזים, ביכולת להתקדם. הרגולציה כאן לא נועדה כדי לכפות על ספקית האינטרנט לתת משהו שהיא לא אמורה לתת אלא כדי לחייב אותה לתת את מה שהיא התחייבה: אינטרנט.
יהונתן, העם איתך!!! דניאל סתם מזבל במח הבלי הבלים שהוא מוכר בגלל שהוא יושב על איזה כיסא במשרד בקומה גבוהה כלשהי של אחת הספקיות הקלוקלות הללו!
חזק ואמץ יהונתן!!!
עודד,
דניאל הוא מגיב ידוע בבלוג, לא נראה לי שהוא מגיב מטעם ספקיות.
דניאל, אם זה היה תלוי בספקיות, הן היו מונעות לגמרי שיתוף קבצים כי אין שום דרך להרוויח מזה. רק בגלל הרגולטור הן לא עושות את זה.
אין בעיה שספקיות יחסמו שיתוף קבצים תמורת מחיר נמוך יותר.
הבעיה היא שספקיות שחוסמות שיתוף קבצים אינן מידעות את הלקוחות.
אני מסכים שצריכים רגולציה, בשוק חופשי תפקיד הרגולציה הוא לאפשר שקיפות שתאפשר תחרות.
בתור לקוח אם ספק X וספק Y מציעים לי חבילות, במחיר 50 ו 60 שקל אבל ספק X לא מספר לי שהמחיר הנמוך נובע מכך שהוא חוסם פורטים, חוסר השקיפות הזה פוגע במנגנון השוק החופשי.
תפקיד הרגולטור הוא לייצר תחרות חופשית ע"י כפיית שקיפות והסרת חסמים אותם שמים הספקים למניעת תחרות.
אהלן יונתן
תודה רבה על עבודת המחקר ופרסומו.
אני לא מבין גדול אבל אם אני לא טועה ביטורנט היא שיטת P2P שונה מהאימיול ולכן, מתוקף היותי משתמש באימיול, בדיקת הגלסנוסט לא נותנת לי אינדיקציה לגבי מידת החסימה שמבצעים לי.
האם ישנה דרך לבדוק תקינות תעבורה בשימוש באימיול ?
אגב, התקשרתי לספקית שלי, 012 ,כדי להתנתק והם לא מודים בכלום. במידה ואתנתק אאלץ לשלם דמי ניתוק בסך 500 ש"ח עקב התחייבותי לחברה.
אין מילים במקלדתי לתאר את הזעם והפראייריות שאני מרגיש.
אני משלם על שרות אותו אני לא מקבל.
אני פשוט רוצה להוכיח את זה לפני שאני ניגש לבית משפט.
יהונתן –
כפי שאתה ודאי יודע,
יש לך את כל היכולת בעולם לקנות "צינור" מספק התקשורת שלך.
Private leased lines הם שירות שהשוק חשב עליו הרבה לפני כל רגולטור.
קח נקודה א', קח נקודה ב', חבר ביניהם בצינור, תבטיח תעבורה בקצב X, לא משנה באיזה עומס הרשת, ואפילו בצורה חסינה מפני תקלות.
טוב, לא לחלוטין מפני תקלות – לרוב מתחייבים על זמינות של 99.999% אחוז מהזמן(Five nines), ויש כאלה שמתחייבים על יותר.
בנקים למשל, משתמשים בקווים שכאלה כדי לתקשר בין סניפים.
הבורסה משתמשת בזה כדי לסנכרן נתונים בין מחשבי על.
המשרד שלנו בתל אביב מחובר למשרד בחיפה על ידי קו כזה.
לא בדקתי כמה עולה קו E1 בזמן האחרון, אבל מן הסתם, הוא עולה יותר מאשר החיבור שאתה משלם עליו עכשיו.
כמובן שאפשר לחוקק חוק "E1 חובה", אבל אנחנו לא טיפשים, ולא מאמינים בבזבוז הזה.
בפועל, הניצולת בכל רגע נתון על קו תקשורת היא מאוד חלקית.
אם מוכנים להתפשר, אפשר לנצל בצורה מאוד יעילה את הקו, לחלוק אותו עם אחרים, ולהבטיח לכולם חווית גלישה סבירה – עם חוויה מעולה למי שמוכן לשלם יותר.
אני משלם על "אינטרנט", ומקבל "אינטרנט" –
עובדה, אני מגיב אצלך בבלוג, ואפילו יכול לקרוא אותו.
גם הטורנט שלך יורד. הוא פשוט לא יורד בקצב שהיית רוצה שהוא יירד.
איכשהו, נראה לי שאם תקח את הספק שלך לבית משפט, על זה שהוא לא "סיפק לך אינטרנט" – יעיפו אותך מכל המדרגות. אתה כמובן יודע זאת. אחרת לא היית מבקש את הרגולטור.
לא צריך רגולטור כדי לאכוף הסכמים בין בני אדם. צריך בתי משפט.
הנגיעה שלהם בתקשורת שלך היא חלק מהשירות. זה מה שהם צריכים כדי להבדיל בין שיחה שאתה מבצע למשטרה, לבין הודעה מYnet. זה מה שהם צריכים כדי לדעת האם לנתב את החבילות שלך לאפגניסטן, או לשכן שלך שגר שני מטר לידך.
אתה מנסה ליצור אבחנה שאיננה קיימת בין Packet inspection (דבר שהוא הכרחי לPacket switching, ומתן איכות שירות) לבין Deep packet inspection שהוא טכנולוגית אותה פעולה בדיוק, רק שבמקום לסמוך רק על הכותרת IP שלך כדי להבין באיזה שירות מדובר, הוא סומך גם על כותרות פנימיות יותר.
עודד –
אחת התופעות המגונות ביותר שאני מוצא באינטרנט – הם אלה שכל אחד שלא מסכים איתם, מסומנים אוטומטית כ"מגיבים מטעם". כשאני יוצא להגן על המדינה שלי בפורומים, אני Zionist shill. כשאני מתנגד להתערבות ממשלתית בתשתית האינטרנט – אני מגיב מטעם חברות התקשורת.
ובכל זאת, אם אתה כן רוצה גילוי נאות, אני דווקא עובד בחברה שמפתחת ציוד תקשורת. אין לנו יכולות Deep packet inspection, אבל אין דבר שאנחנו אוהבים יותר מאשר רגולוציה ממשלתית. זה מכריח את הספק לקנות יותר ציוד, וגם מספק לנו טלפונים היסטריים של "חייבים לעמוד בתקינה כזו וכזו, אז קחו עוד כמה מאות אלפי דולרים, ותתאימו את המוצר". יש לנו גם לא מעט פטנטים בחברה – בזמן שאני עצמי מתנגד לפטנטים או לקניין רוחני.
אני מגיב כאן לחלוטין נגד האינטרסים הכלכליים שלי.
מגל –
אם זה היה תלוי בספקיות, הן היו מונעות לגמרי גלישה בYnet, כי אין שום דרך להרוויח מזה.
הן גם היו מונעות לחלוטין גלישה בMSN או בICQ – כי גם על זה אין איך להרוויח.
ובלוגים? מי לעזאזל מרוויח מבלוגים.
מזל שהרגולטור כאן כדי להציל אותנו.
אחת הטעויות הגדולות ביותר שפוליטיקאים, אנשי ציבור ו"פעילים פוליטיים" עושים, הוא להסתכל על הרגולטור כעל שולט עליון, מציל משמיים, שבלעדיו היינו אבודים.
שוכחים שלנו כצרכנים, יש הרבה מאוד כוח. הכוח הזה, הוא הכסף שלנו – והיכולת שלנו להגיד לספק התקשורת – לא רוצה להיות לקוח שלך יותר.
כל אחד שהתקשר לתנובה כדי לדווח על חלב מקולקל מכיר את זה.
כל אחד שמצא חתיכת פלסטיק באורז שלו במסעדה מכיר את זה.
כן – החברות רוצות לעשות עלינו רווח. אבל הן לא ירוויחו עלינו אם לא נהיה לקוחות שלהם בכלל.
אלי,
ניסית פעם לשאול את נציגת השירות אם הם חוסמים או לא?
ניסית להוציא התחייבות שלא יחסמו?
תמיד קל להקטין ראש ולצפות שהמחוקק יגן עליך.
יונתן וYNET עשו עבודה נפלאה כדי לשים את כל הנתונים על השולחן.
ותראה – הם עשו את זה ללא שום רגולטור.
רביב –
אני מקווה שלמדת את הלקח, ולעולם לא תתחייב יותר לספק תקשורת.
יהונתן, אני בעד זה שהספקיות יעשו ברכוש שלהן כרצונן. אף אחד לא כפה עלי לבחור בסמייל וכל עוד אני יכול לעבור בכל רגע נתון לספק אחר אני לא רואה שום בעיה.
איפה שכן יש בעיה הוא בכך שאין לך מידע מראש על איזה שירות אתה מקבל והחברות משנות את השרות כרצונן וללא כל הודעה מראש. אם 012 רוצים להציג פרסומות כאשר הייתי אמור להגיע ל"דף אינו קיים", הם צריכים להגיד את זה במפורש. אם הם חוסמים, או מאטים פורטים הם צריכים להגיד במפורש.
במילים אחרות, הבעיה שלי עם הISP בארץ היא שאני חותם חוזה שבו הם אינם מתחיבים לתמורה מסוימת, ואני פשוט לסמוך עליהם שהם יספקו את השירות שאני ציפיתי לו כשחתמתי למרות שהוא לא ממש מוגדר.
דניאל צודק. אם תחנת דלק רוצה למהול מים בדלק להגדיל את רווחיה, הרי זה חלק בלתי נפרד מהשוק החופשי. כל מי שזה מטריד אותו יפנה לתחנת דלק אחרת.
ישנו משתנה נוסף המשפיע על הבדיקות. הציוד בו משתמשות ספקיות האינטרנט גם יכול לבחון את כמות השימוש של משתמש מסויים (ללא קשר לפרוטוקול או תוכן) ו"לקנוס" אותו.
או במילים אחרות – אם המטרה של הרגולציה היא לגרום לכך שכל ספק יפרסם את מה שהוא מספק בפועל כדוגמת פרסום רכיבי מזון בכל מוצר מזון, אני בעד. אבל אם המטרה היא לכפות עליהם לספק דברים מסוימים בצורה מסוימת, אז אני נגד.
גילפ,
דלק מהול היא עובדה קיימת. הרגולטור עושה מעט מאוד כדי למנוע אותו.
מי שבעיקר מונע דלק מהול הם העיתונים, שחושפים מקרים של דלק מהול – צעד שפוגע כלכלית בתחנות הדלק, הרבה יותר מכל קנס שמשרד התשתיות מטיל עליהם.
בניגוד לאינטרנט שאפשר לדון על "מה נכלל בהגדרה של אינטרנט", (ושוב, שים לב – הדבר היחידי שלא נתנה לך הוא קצב ההורדה שהיית רוצה לקבל).
כשתחנת דלק מוכרת לך "95 אוקטן" ולמעשה מוהלת אותו באתנול – היא ביצעה מהלך של הונאה.
פתח את החוזה שלך מול ספקית התקשורת. החוזה מכסה את עצמו יפה מאוד ומותיר בידי הספק את הזכות לווסת את התקשורת.
המצב כאן הוא לא שתחנת הדלק מכרה לך דלק מהול. היא פשוט נתנה למי שיש לו כרטיס חבר מועדון את היכולת למלא את המיכל לפניך – ואתה נאלצת לחכות יותר זמן לשירות שלך (=הורדת הסרט).
בכל מקרה, אני מסוגל בהחלט לחיות עם הפשרה של מרק.
דניאל: אכן בדקתי. אין בחוזה מול ספק האינטרנט כל התיחסות לחסימה או ניהול של קצבי תקשורת. אפילו התיחסות למשהו כמו עד x ק"ב לא מופיע שם. בפניה למוקד שרות ולמוקד לקוחות לא קיבלתי כל תשובה למעט "זהו קו סטטיסטי ויתכנו סטיות מהקצב המובטח". מה שנקרא חארטה.
דיווחי העיתונות על דלק מהול מגיעות ממשרד התשתיות, והן לא מעודכנות במקרא הטוב.
כל הנקודות שאתה מציג מדגישות את הצורך ברגולטור בעל שיניים. לי אישית אין מעבדה כימית בתא המטען לבדיקת איכות הדלק אותו אני צורך, כל שאוכל לנצל את זכותי כצרכן לעבור לחברת דלק אחרת.
אני חושב שאינך מבין את תפקיד הרגולטור. באותה מידה שאינך מצפה כי שוטר יציץ מאחורי כתפך 24 שעות ביממה לוודא כי אינך עובר על החוק, אתה מצפה שהוא יתיצב לצדך כאשר מישהו מבצע עברה כלפיך.
העובדה כי זה איננו המצב הקיים, אינו אומר כי זה איננו המצב הרצוי.
ממש לא חארטה.
אם היית מכיר את הטכנולוגיה, היית מבין שזה בלתי אפשרי מבחינתם לספק לך קו עם קצב מובטח, מבלי שתשלם הון עתק על החיבור.
בנקים או כוחות חירום, עושים את זה.
לקוח ביתי מעדיף זול, ונאלץ להתפשר על קצב.
הספק מתעדף תקשורת שונה בצורה שונה, וזכותו המלאה לעשות זאת.
הוא מעולם לא רימה אותך או הונה אותך.
הוא לא מהל לך את התקשורת עם וירוסים.
בעניין מי מתייצב לידך כשמתבצע עבירה – זה לא רגולטור מבצע. זה בית משפט ומשטרה. לא צריך את משרד הבריאות כדי שתוכל לקחת לבית משפט את בעל המכולת ששם לך סולת במקום דייסת קוואקר.
למעשה, רוב הסיכויים שמספיק שתתלה שלט בשכונה: "גרשון המניאק מחליף את הקוואקר בסולת". הוא כבר יפצה אותך בעצמו.
ושוב – אין שום קשר בין מי שמוהל לך דלק (הונאה) לבין מי שלא מסוגל לספק לך את מלוא הניצולת של הקו הלא מובטח שרכשת.
שירות אינטרנט דומה למערכת כבישים מהירים.
הספק מבטיח לך קצב של X, אם תיסע ב3 בבוקר בלילה שבין ראשון לשני.
הוא לא מבטיח לך שב9 בבוקר בדרך לתל אביב תעמוד בקצב של X,
והוא בהחלט מורשה להחליט שנתיבים מסוימים יהיו אך ורק לתחבורה ציבורית.
הוא יכול להחליט שבשעות היום – משאיות לא נוסעות על הכביש.
הוא יכול להחליט שיהיה נתיב אגרה מיוחד לכל מי שמוכן לשלם יותר.
הוא יכול להחליט שהוא סולל כביש פרטי מהבית שלך לעבודה שלך – אם אתה מוכן לשלם כמה מיליארדים.
רק שבניגוד למערכת כבישים – אינטרנט כל אחד יכול לפרוס. אלא אם כן מגיע הרגולטור, ואוסר על אנשים להיות ספקי אינטרנט (או מציבים להם כל מיני תנאים מקדימים שאף אחד לא יכול לעמוד בהם)
פעולות של DPI או PROXYING למידע של משתמשים של ספקי תקשורת הוא לא מקובל וגובל בפלילים. אינני עורך דין, אבל המעשה משול להאקר אשר בוחן את צורת ההתחברות שלך לאינטרנט ועל ידי כך מסיק על רמת השימוש ואופן השימוש.
הגורם היחידי שמותר לו לבצע את הפעולות האלה הן מעסיקי, ורק אחרי הסכמה של העובד בחוזה ההעסקה. בפעם האחרונה שבדקתי חברות האינטרנט בארץ לא משלמות כסף למשתמשים, הן יותר מחייבות אנשים במחירים גבוהים בצורה מגוחכת על חיבור של 1.5, מרמות אנשים בחשבוניות, והחטא הגדול ביותר שהתגלה היום הוא העובדה שהן מעיזות לפגוע בנייטרליות האינטרנט.
אולי מחר בזק בינלאומי, הנשלטת על ידי קבוצה מסויימת תרצה לבצע חסימה של המשתמשים שלה אל הבלוג הזה. אז היא תאט מאוד את החיבור ותבצע שינוי בתשתית הניתוב שלה בשביל שהבלוג הזה יעלה ממש לאט ואנשים יתייאשו.
יש פה מקום לתביעה ייצוגית נגד החברות שהוכח שמבצעות DPI ו PROXYING,
גם אם הדבר כתוב באיזשהו חוזה, זהו חלק מהותי בחוזה, ומכיוון שרוב האנשים מתחברים לספק האינטרנט שלהם דרך חוזה טלפוני, יש מקום לביטול עסקה בשעל העובדה שמדובר בסעיף(אם קיים) שהוא טעם לפגם.
כמו שכל אדם פשוט היה רוצה לתבוע האקר שפרץ לו למחשב והוריד קבצים מהמחשב שלו או סיסמא לחשבון בנק, אפילו או הוא לא השתמש בה, כך גם יש מקום לתבוע חברות ששמות עצמן MITM ביננו לבין התוכן ( אתר של בנק פועלים, או הורדה של סרט בBT ). עצם העובדה שהספק אינטרנט משתמש בכלים וטכניקות שהופכות את המידע הזה לגלוי היא פסולה ופלילית.
רועי
דניאל: אתה טועה ומטעה. אמת בפרסום ובחוזה היא כאשר הסייגים מוצגים בפני הלקוח (למשל רמת CIR לתקשורת), כמו גם המדדים והביצועים. חברות סלולר מחייבות אותך בפרוש בנפח נתונים. ספקי אינטרנט בקצב נתונים.
בתפיסה שאתה מציג גם 0 ק"ב/שניה הוא קצב סביר. היות והספק התחייב רק שבשום מקרה ואופן קצב התקשורת לא יעלה על הקצב שמכר לך.
דניאל – אני לא בטוח מהן דיעותיך הפוליטיות, אבל בתור ליברטריאן (בניגוד לאנרכיסט) מקומה של הממשלה להתערב הוא בדיוק במקום בו ניעשית מרמה. קרי – ישנו הסכם ביני לבין ספקית האינטרנט לקבלת רוחב פס מסויים – ספקית האינטרנט מסכימה לחוזה אך למעשה פוגעת בזכות הקניין שלי ונותנת לי רוחב פס אחר מבלי ליידע אותי,שלא ברצוני ובניגוד לחוזה שחתמתי עליו. זאת ועוד, הספקית מבצעת מעקב אחר גלישת האינטרנט שלי ללא הסכמתי. הפרות חוזים בין אנשים חופשיים ופגיעה בזכויות רכוש מצדיקות לחלוטין התערבות ממשלתית. בסיטואציה בה לעומת זאת הספקיות היו מיידעות אותי על המעקב ורוחב הפס והשוק היה פתוח לחלוטין (בלי צורך ברשיון) לספקיות חדשות דעתי היתה כדעתך.
איך הצלחתם לקבל תעבורה כלשהי מ 012 ??
מהנסיון שלי ושל רבים אחרים בפורומי רשתות בחצי השנה האחרונה (לפחות) יש חסימה מוחלטת של פרוטוקול ביט-טורנט כ 18 שעות ביממה, מ 7 בבוקר ועד ל 1 בלילה וקצב ההורדה הוא אפס.
לדניאל – מה שאתה אומר נשמע הגיוני. באמת אין הבדל משמעותי בין "shallow" packet inspection ל-deep packet inspection מבחינתנו ברמת הספקית. או שבודקים רק את ה-IP header כדי לנתב, או שבודקים גם מתחת לזה. אין באמת הבדל איכותי בין הדברים, רק הבדל כמותי של "עד כמה עמוק מסתכלים בפאקטה". הכל נכון.
חוץ מהחלק שלא נכון והוא שקר גמור. network neutrality הוא issue רציני היום בעולם, וגם אם לא היה לו "בסיס טכנולוגי" הוא מושג קיים וצריך להתייחס אליו.
אבל יש גם בסיס טכנולוגי. אנחנו משלמים על "אינטרנט". לא על "שירות מייל" או "שירות web", והאינטרנט היא רשת IP. ההנחה הסמויה כאן היא שחוקי הניתוב של IP יהיו תקפים, ומעבר לזה נקבל נייטרליות (וזה בקנה-מידה רחב אומר FIFO). זו רשת IP, ולא רשת TCP, ולכן אסור לספקיות להגיד: "טוב, בואו פשוט נזרוק את כל תעבורת ה-UDP כי ממילא זה לא פרוטוקול אמין ולא מצפים שהמידע יעבור, אז פשוט ניתן 0% הצלחה שלו, וככה נוכל להשיג יותר בתעבורת TCP".
מותר לספקיות בהחלט להשתמש ב-deep packet inspection כדי לספק שירות טוב יותר: לדוגמה – לזהות session לוגי, לזהות ניתוב פיזי יעיל, ולהעביר את ה-session בניתוב ספציפי במקום לנתב כל פאקטה בנפרד ולהחליט כל פעם בנפרד איך לנתב.
אסור לספקיות להשתמש ב-deep packet inspection כדי לספק שירות פחות טוב – להוריד אקטיבית תיעדוף של תעבורה כדי שתעבור פחות טוב מכפי שהייתה עוברת בתנאים נייטרליים.
בלי התחכמויות.
משה וגילפ –
איני עורך דין,
אבל כותב הבלוג הוא כן עורך דין.
הוא יודע היטב שאין לו שום סיכוי לטעון להפרת חוזה בבית המשפט, אחרת כבר מזמן היה מרים תביעה יצוגית.
משה – תבדיל בין ממשלה ל"מדינה". מי שצריך להתערב, באם יבחר יונתן או אחד הלקוחות לתבוע – הוא בית המשפט.
בהנחה והחוזה כן מבטיח קצב קבוע בהתחייבות (מה שלא יהיה, בהגדרה, שכן אפילו כלפי הבנקים שמשלמים עשרות אלפים על חיבורי Leased lines ההתחייבות היא רק לFive nines) – והם לא עמדו בכך – אני תומך לחלוטין בתביעה בבית משפט.
העניין הוא שיונתן לא מגיב כאן על הפרת חוזה. יונתן יודע להתמודד מעולה עם הפרות חוזה. הוא לא צריך את Ynet או משרד התקשורת. יונתן יודע שהחוזה שלו מול הספקים דווקא לא הופר. ולכן הוא מבקש מהזרוע הכוחנית של המדינה – משרד התקשורת – להתערב ולשנות את תנאי ההסכם בינו לחברת התקשורת, ואף לכפות דברים על חברת התקשורת.
יאשיהו:
קודם כל, מעולה שהסכמת איתי שDPI איננו עובר על שום חוק, ואף יש לו יתרונות שהלקוח יכול להנות מהם. להשקפתו של יונתן, צריך לאסור על הDPI לחלוטין.
בנוסף – קל לך להיות כוחני וצעקני, ולהתעקש ש"זכותך וזכותך",
אבל לא. לא זכותך.
אכן, נייטרליות רשת היא נושא חשוב. אבל נייטרליות רשת לא פותרים על ידי זה שדורשים התערבות ממשלתית. ממשלה בטח שבטח לא מוסיפה נייטרליות לרשת.
נייטרליות היא משהו שאתה כצרכן צריך להחליט שאתה רוצה. שאתה אינך מוכן לשלם לספק שאיננו נייטרלי. ושאתה כן מוכן לשלם – גם אם זה תשלום גבוה יותר, לספק שהוא כן.
לילדי הפריפריה, אני קודם כל רוצה שיהיה אינטרנט.
לילדים באפריקה, אני קודם כל רוצה שתהיה גישה לויקיפדיה.
אני בהחלט מוכן להתפשר על חברת תקשורת שמסרבת להעביר תעבורת טורנטים (אבל נותנת קצב מלא לויקיפדיה ותוכן חינוכי), ומצליחה כך לספק תשתית תקשורת זולה יותר וזמינה ליותר אנשים.
"ההנחה הסמויה היא שחוקי הניתוב של הIP יהיו חוקיים, ומעבר לכך תהיה לנו נייטרליות"
האם אתה יודע להסביר את תפקידו של שדה הDSCP/TOS בכותרת הIP?
ראשית, רק מעטים בכל חברת אינטרנט יודעים בדיוק מה נעשה בתעבורה. מרבית הנציגים, דרגים זוטרים כולל דוברים ומשרדי יחסי הציבור, אינם שותפים לרמייה, ולכן קל להם לתת תגובות כאילו לא היו דברים מעולם. שיחות אינספור עם נציגים, מגלה שהם אינם משקרים, הם פשוט לא יודעים (חלקם אפילו מומחים בתחומם, אך נמצאים בעלטה).
דבר שני – ל-012 יש כלים להתמודד עם תעבורה ברמה של הלקוח הבודד. זה דבר שקשה לבדוק או להוכיח, אך פורסם באנגלית שהם רכשו כלים יקרים אלו. יכול מאוד להיות שגם 013 רכשו כלי כזה.
דבר שלישי – חוץ מחסימות יש שיטות נוספות להתערב בתעבורה. למשל, 012 טוענת שאינה חוסמת פורטים וזו אולי האמת, אך היא שולחת הודעות איתחול בקצב גבוה לשרתי שיתוף, דבר שמשבש את פעולותם ומחייב את מפעילם לחסום את כל התעבורה הבאה מ-012. כך שיכול להיות שהם טוענים שאינם חוסמים, וזה נכון, אך משבשים בפועל את הפעילות.
דבר אחרון – אני לא מתנגד לחסימות, אני רק רוצה שקיפות. זה יקר לכם השיתוף? תהיו כנים ותכתבו זאת בחוזה ההתקשרות שלכם, שהלקוחות ידעו ויוכלו לבחור. במצב כיום ספקיות האינטרנט 012 ו-013 הן פשוט רמאיות הנוקטות שיטות של הונאה.
יהונתן, הבעיה בדו"ח זה היא שממצאיו אינם אמינים כלל וכלל. יש יותר מידי משתנים במשוואה שמשנים את כל התוצאה, אני אתחיל מכך שאני בעברי עבדתי באחת מחברות האינטרנט בתור תומך טכני וגם תומך בכיר ואף במחלקת הNOC שזאת המחלקה שאחראית על השרתים והתעבורה, אני יכול להגיד לך ממקור ראשון שאין חסימה חלקית או מלאה של תעבורה, יש תיעדוף! אבל זה תיעדוף מאוד מאוד מסוים, למשל, רוב הגולשים לא משתמשים ברוחב הפס שהם רכשו למען האמת כ5 אחוזים מכלל הגולשים משתמשים ב80 אחוז מהקיבולת הרשת. ב20 אחוז הנותרים משתמשים 95 אחוזים מכלל הגולשים וגולשים אלה מתרכזים באתרים פופלארים כמו YNET, וואלה, גוגל וכדומה ובעיקר ברשת הפנים ארצית ולא יוצאים לשרתים הנמצאים בחו"ל לכן הוחלט לתעדף תקשורת פנים ארצית, וכמובן שרתים פופלארים בחו"ל ושרתי בורסה.
בד בבד כל אדם מקבל את רוחב הפס שהוא מקבל, יש לזכור כי מהירות גלישה אין לה דבר וחצי דבר למהירות הורדה. מהירות גלישה היא מהירות הגישה לאתר ומהירות ההורדה היא מהירות העברת קבצים דרך הפורטים השונים. כולם מקבלים את אותה מהירות גלישה לא משנה איזה רוחב פס הם רכשו מהספקית.
עד כאן זה היה רקע לכל העניין של רוחב פס בת'כלס, בדיקה של רוחב פס צריכה להתבצע בצורה הבאה: חיבור המודם ישירות למחשב ללא ראוטר (על מנת למנוע הפרעה של הפיירוול הפנימי של הראוטר שהוא בעצמו חוסם פורטים), יצירת התקשרות אינטרנטית ללא פיירוול (לוינדוס יש פיירוול מובנה ויש לנטרל אותו).
וכמובן ביטול הפיירוול המובנה שקיים ברוב תוכנות האנטיוירוס, רק לאחר מכן להיכנס למנהל המשימות TASKMGR ולסגור את כל התוכנות שלוקחות מהרוחב פס (סקייפ, מסנג'ר, תוכנות שיתוף וכדומה), עדיף פשוט לסגור את כל התוכנות שנמצאות בTRAY (בפינה ליד השעון), כי כל אחת מהן בפונטנציה לוקחת מרוחב הפס.
לאחר מכן להיכנס לאתר הבדיקות של הספקית! כן כן! כיוון שאתר זה מקושר ישירות לספקית בתקשורת פנים ארצית ולוודא שמהירות ההורדה שאתה מקבל תקינה ואין לך בעיה במחשב, וכך אתה בטוח שמהירות ההורדה שלך תקינה. יש לזכור מספר דברים מאוד חשובים! כל קובץ שאתה מוריד תלוי לא רק במהירות שלך, אלא תלוי במהירות שהאתר שממנו אתה מוריד מסכים לספק לך. יש אפשרות מאוד חזקה שהאתר עצמו מגביל אותך, כיוון שהוא צריך לספק תקשורת למיליוני אנשים והוא לא מסוגל לספק לך את המקס' , לא מסוגל או לא מעוניין, לדוגמא האתר של HP מגביל מהירות הורדה ל80קילובייט לשנייה ולא משנה אם אתה מחובר ב100 מגהביט לשנייה.
דבר אחרון בחיבור P2P, אתה מחובר ישירות למחשב של בחור אחר ולא לשרת, לכן אתה מוריד במהירות שהוא מסוגל לשלוח את הקובץ ומעוניין לשלוח לך את הקובץ.
לסיום, לי מעולם לא הייתה בעיה של מהירות הורדה ואני מנוי באינטרנט המהיר מאז שהייתה את החבילה של 750KBPS, לא באימיול ולא בביטורנט ולא HTTP. וכך גם לא לחברי, למה אתה שואל? כי אני יודע לטפל במחשב שלי ואני יודע לטפל באינטרנט שלי. ובכל בעיה אני לא מאשים את הספקית, אלא אני מחפש את האשמה אצלי במחשב. והאשמה תמיד בצד שלי ולא בצד של הספקית. לכן אני לא חושב שיש תוכנה שבאמת מסוגלת לבדוק אם יש חסימה של P2P, אלא רק לשאול את הספקית ולקוות שהיא לא משקרת לך. כי אין באמת דרך אובייקטיבית לבדוק זאת.
ולסיכום (אני חושב שכתבתי כבר 3 סיכומים שונים), אימיול ושאר תוכנות השיתוף הן עבירה על החוק בפני עצמן, כיוון שהם מפרות זכויות יוצרים. אז בתור עורך דין, תגיד לי אתה, מה יותר חמור? הפרה של נייטרליות הרשת? או הפרת זכויות יוצרים? כי לפחות אחד מהשניים בטוח קורה. ואין אדם בישראל שמבקש להשתמש בכל רוחב הפס שלו ולא מפר זכויות יוצרים.
נקווה שהתחקיר שביצעתם יעיר פה דיון על הנושא.
הלוואי ובאמת זה היה נפתר מתוך הבנה תחרותית של החברות שמבינות שנתח רב מהמשתמשים שלהן הוא צרכן של תעבורה גדולה, אחרת אין טעם באינטרנט מהיר (דניאל, לפייסבוק מספיק 750 ק"ב).
אני בתור "רגולטור" לפני שאני מפעיל חקיקה או התערבות ממשית מזמין את כל החברות ומודיע להם שהחוק מחייב אותן להצהיר כל פעולה שמבוצעת על ה- Traffic למשתמש.
כשהמדיניות תהיה "חשופה" אז כוחות השוק והתחרות יתגמלו את מי שלא חוסם.
כיום, בלי איזה "רמז" של הרגולטור הן עושות מה שהן רוצות ולמעשה מבצעות רגולציה כפי שהאינטרסים שלהן מסתדרים.
כמה מכם קראתם את תנאי השימוש? כמה מכם יכולים בקלות להגיד לאיזה נפח של תעבורה בחודש החברה מחוייבת לכם? תקראו את תנאי השימוש שאתם מסכימים להם כשרוכשים את חבילת האינטרנט מהספקית – זה נשמע כמו כללי התנהגות בכלא.
אני שונא את המצב המחורבן הזה שיש בשוק. זה לא חדש שכל הספקיות (הגדולות) בכל הארצות, בלי יוצא מן הכלל מבצעות QOS. אני מבין שהמחקר הנ"ל שהובאה לידינו הוא הראשון והיחידי מסוגו.
אני מאמין שיש מקום למחקרים נוספים. אני מסרב להאמין שספקית גדולה כמו בזק בינלאומי לא מבצעת QOS, אלא אם כן יגידו לי שהיא מפסידה כסף.
אני לא מאמין שמתישהו בארץ יהיה חיבור מהיר לחו"ל במחיר תחרותי. בתוך הארץ בכיף, אבל לחו"ל אין סיכוי. זה יקר מדי. אם כולם בבת אחת יתחילו להוריד במקסימום המהירות שהם רכשו מחו"ל – הספקית תפשוט רגל תוך יום. לקוח עיסקי גדול (בנק, תאגיד וכו') שיש לו צרכי תקשורת נרחבים בארץ ובחו"ל משלם מאות אלפי שקלים בחודש כדי לקבל את המוצר האמיתי. לקוח פרטי משלם עשרות שקלים. זה לא מחסה את ההוצאה, והלקוח לא מקבל את המוצר האמיתי.
בינינו, כשאתם קונים היום כמעט כל מוצר שלא יהיה, אתם באמת חושבים שאתם לא קונים זבל? ב-99% מהמקרים אתם קונים זבל. וזה ילך לזבל תוך חצי שנה/שנה בממוצע. זו המהות של כלכלת שוק החופשי במאה ה-21. מייצרים זבל, מוכרים אותו זורקים אותו לפח כדי לייצר ולמכור עוד.
אותו דבר עם האינטרנט. אתם קונים זבל של מוצר, רק פה אי אפשר לזרוק אותו לזבל, אפשר רק "לשדר" (למזבלה עם פחות זבובים?).
אני מסכים ב-100% שלא צריכים לסנן ולא צריכים לבצע QOS, פרט אולי לתקשורת פורט 80, ששם יש מקום לאופטימיזציות של אתרים נפוצים (להחזיק בקאש תמונות ו-HTML מאתרים נפוצים שמספקים מידע אמין אודות תפוגת תוקף של המידע). ואני אומר את זה על פורט 80 – כי זה מוצר צריכה כללי, בערך כמו נייר טואלט או מזון עם מונוסודיום גלוטמט. כולם צורכים את זה, כי זה כביכול סוג של נחוץ.
צריך לאפשר תקשורת חופשית ללא הפרעות, וכל התערבות שלא תהיה, צריכה להיות ע"מ לשפר את איכת החיבור (עבור מי שמתערבים בחיבור שלו). בסופו של דבר, "הזיוף" היום נמצא בכל מקום בטכנולוגיה. מודמים אנאלוגיים היום פי אלף פחות חכמים מחבריהם בני 20 ו-30 שבהם היו צ'יפים הרבה יותר חכמים. איך זה יתכן? המודם של פעם ידע לתרגם את הנתונים לצפצופים מתאימים, לעומץ זאץ המודם של היום יודע רק לצפצף. כל העבודה מתבצעת ע"י המעבד של המחשב. בגלל זה מודם כזה הרבה יותר זול (כי לקחו מוצר איכותי והפכו אותו לזבל, שעולה מעט ולא איכפת לזרוק אותו). כמובן שהוא זול בעיקר ליצרן ולא ללקוח, אבל זה לא מעניין אף אחד. בסופו של דבר גם באינטרנט הספקיות נאלצות להשתמש בכל מני טכניקות שונות, ומה שחשוב כאן, זה שהזבל שהן מוכרות לנו לא יהיה יותר מדי מזוהם.
כל עוד הן משפרות את איכות החיבור שלנו (אין שום קשר לחויית הגלישה), שיתערבו, אבל כשהן מתחילות לצמצם לנו את התעבורה, כאן מתחילה פגיעה בזכויות שלנו כצרכנים. אנחנו אולי, בתור צרכנים, נקבל זבל שמספק אותנו, ועושה את העבודה, אבל זבל שלא עושה את זה – אין לו מקום על המדף. אני עדיין מתקשה להאמין שנקבל מוצר אמיתי מתישהו, כי הוא באמת עולם מלא כסף.
נ.ב. תקראו את תנאי השימוש של הספקית, תקראו מה כתוב שם על מהירות, תקראו מה כתוב שם על נפח תעבורה.
טוב, מי שממש לא רוצה לקרוא – בסיכום של שתי מילים, הספקית לא מתחייבת לכלום, ונותנת לך הגבלה של כמה ג'יגה לחודש, אם תעבור את זה היא כנראה לא תעשה כלום, אבל תהיה רשאית להפסיק לספק לך חיבור, בנוגע למהירות, את תקבל אותה לפעמים, כשאין עומס, ובנוגע לכל השאר – הן יקבעו מה נכון. זה לסיכום. האם אתם מסכימים לתנאי השימוש האלו? תחשבו פעמיים.
אם תמצעו ספקית שרושמת משהו הולם בתנאי השימוש שלה, תכתבו את שמה פה בפורום. אם קיימת כזאת – אז היא וודאי ספקית קטנה.
למרות שאני לא אוהב את זה, אני נאלץ להסכים עם רוב מה שדניאל כותב כאן.
גם כביש 6 מבטיח לך כביש מהיר שבו תוכל לנסוע עד 120 קמ"ש אבל להבטיח לך שלא יהיו פקקים ותוכל כל הזמן לנסוע במהירות זו הוא לא מבטיח והחוזה מול החברה מכסה את זה. אז מה ההבדל כאן?
"אימיול ושאר תוכנות השיתוף הן עבירה על החוק בפני עצמן, כיוון שהם מפרות זכויות יוצרים"
לא. התוכנות עצמן לא מפרות זכויות יוצרים. האנשים שמתשמשים בהם כדי להעביר תוכן שעליו יש זכויות יוצרים, בצורה שלא מכבדת את הזכויות האלו, עוברים על החוק.
יש מספיק חומר ואתרים שמעבירים יצירות שלהם בטורנטים ואימיולים. פעם היה את Revision3 שבתחילתה רצו להקל על עומסים, ויש טראקר של טורנטים חינמיים וחוקיים, ויש כל מיני אתרים קטנים יותר שמעדיפים לשתף את היצירות שלהם בביטורנט כדי להקל על עומס השרת ועומס הכיס.
שימו לגב אגב שכשמדברים על קצב אצל הספקים, מדברים על "מהירות גלישה".
לאזרח המודאג,
הערת צד קטנה – תרבות הצריכה, או "קונה-זורק" כפי שהגדרת,
היא דווקא לא סממן של השוק החופשי, אלא מאפיין ברור של ההתערבות הממשלתית.
מצד אחד יש לך ממשלות מערביות, שמתוך אסכולה כלכלית קיינסיניאסטית מעודדות צריכה (בין היתר, על ידי הדפסת כסף, אינפלציה, וריביות אפסיות – כל זה שוחק את הערך של הכסף שלך לאורך זמן, כך שאם "לא קנית עכשיו – הפסדת") – במטרה "לעודד את הכלכלה"
ומצד שני יש לך את הסינים, שמחזיקים את האזרחים שלהם קצר, ועל ידי צבירת אג"ח אמריקאי, הם גורמים לכך שהאזרחים שלהם לא יוכלו לצרוך שום דבר ממה שהם מייצרים, כי הסינים חושבים שהם חייבים להרים "כלכלת יצוא".
תחשוב רגע על הריבית בבנק. אם הריבית הייתה 30%, היה לך תמריץ גדול לחסוך.
אם הריבית הייתה 0%, ואתה יודע שהממשלה מייצרת אינפלציה של 5% בשנה, ברור שאם תחסוך – הכסף שלך רק יפסיד מהערך שלו.
נוצרת תופעה של "קנה היום, כי מחר זה יהיה יקר יותר". אתה לאו דווקא יודע או מבין למה זה קורה, אבל אתה כמו כל אחד פועל על סמך הנתונים והאינסטינקטים שלך.
מדובר אגב בתופעה שתיעדו אותה היטב (וביקרו אותה), האבות של האסכולה האוסטרית לכלכלה(זו שבאמת דוגלת בשוק חופשי, ולא "כאילו שוק חופשי") – לודוויג פון מיזס וזוכה פרס הנובל פרידריך פון האייק.
שאלה למבינים,
האם זה אפשרי שנטוויזיון מסירה בצורה כלשהי מקורות באימיול?
נתקלתי באיזה קובץ (חוקי, לא לדאוג) שאמור להיות מספיק פופולרי, ואם זאת איכשהו, המקור היחיד שהופיע היה של נטוויזיון. ולמרות שאין לי תלונות על המהירות שקיבלתי ממנו, זה מאוד לא נעים אם הם איכשהו הצליחו לחסום מקורות אחרים.