0.
מדינת ישראל שוקלת ליישם מערכות של הצבעה אלקטרונית בבחירות המוניציפליות ב2008. תיאורטית, הדבר עשוי לחסוך לקופה הציבורית מיליונים בכח אדם וכן לאפשר דיוק רב יותר ולחסוך זיופים, כמו גם לאפשר לכל אזרח להצביע מכל נקודה. מעשית, מומלץ לקרוא קודם את המאמר של גיא ווסט על הבחירות האלקטרונית בליכוד. חשוב להבין שלממשל יש חובה לעבוד באמצעים בקוד פתוח במקרים כאלו, וכל עוד תוכנה קניינית תנהל את הבחירות, לא תהיה כל אפשרות לדעת אם התוצאות מוטות או לא.
לא רק שמדובר בחור פרטיות (אלא אם המערכת מתוכנתת אחרת, ואי אפשר לדעת איך הקוד בנוי עד שזה לא יחשף) שמאפשר לשייך את ההצבעה למצביע (ובכך לבטל את חשאיות הבחירות) אלא גם שמערכות כאלו אינן מפוקחות לא על ידי הציבור ולא על ידי הממשלה. הסמכות לספירת הקולות מועברת לחברה פרטית בעלת אינטרסים. הפקעת ההצבעה מהמתחם הציבורי מסוכנת ביותר.
1.
עמיר בניון החליט לשחרר את השיר החדש שלו להורדה כנגד מצווה (ולאו דווקא בחינם) (לינקישיר להורדה). בניון מנהל כעת מלחמה משפטית כנגד חברות התקליטים שהפקיעו את זכויותיו, בין היתר בגלל האפשרות שלהן לעשות כן. בשבוע שעבר הסברתי כי "ארגוני זכויות היוצרים עדיין מוכרזים כמונופולין (ראו מצגת של דרור שטרום בנושא) ואינם יכולים לפעול בצורה מונופוליסטית; לכן, כל פעולה של ארגוני זכויות היוצרים משבשת את השוק (ה"ע 8008/03 ארד נ' הממונה על ההגבלים, ה"ע 3574/00, 3666/00 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ ואח' נ' הממונה על ההגבלים העסקיים ואח')", ההשלכה של מונופולין זה היא שהפיקוח על התנהלותן הוא חמור יותר כעת מבעבר.
עמיר בניון הוא לא שונה מיוצרים אחרים, למעט העובדה שהוא (ואולי גם רמי וריטה) החליט לתבוע את החברות; בניון עוקץ טיפה את משתפי הקבצים, אבל הוא נפגע באמת מחברות התקליטים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, אולם, האם הגיע הזמן לשנות את המודל העסקי של זכויות היוצרים?
2.
באותו עניין כמעט, פוסט שלי באנגלית מסביר בצורה הבסיסית ביותר מדוע לאמנים ויוצרים כדאי להשתמש ברשיונות ציבוריים על יצירותיהם.
3.
"גוגל מעלימה עין" היתה הכותרת בעמוד המחשבים של נענע לכתבה הזו, שבסוף הוכתרה כ"תאילנד עושה שלום עם YouTube", במיוחד אחרי ההערות של חנן כהן בנושא. אולם, גוגל החליטה לעשות מעשה אחר וכמו שהיא מצנזרת בסין, גם לצנזר בתאילנד. הצנזורה עצמה היא כנראה לא הבעיה, אלא הכניעה לה. מי שמאמין באמת באינטרנט חירותני חייב להלחם עליו. גוגל, בפועל, נלחמת כדי להגדיל את רווחיה, לא הרבה יותר מזה. האם אותה מלחמה מוצדקת? האם גוגל צריכה להיות זו שנלחמת למען חופש הביטוי של התאילנדים? לפני כחצי שנה, בעת אסיפת בעלי המניות של גוגל, הציעו מספר בעלי מניות כי גוגל לא תצנזר תכנים בסין. ההצעה נדחתה, ושלום לבעלי המניות. אנחנו, כלקוחות של גוגל, צריכים לפעול אחרת.
4.
מנחם בן ששון מנסה להרגיע בנוגע לחוק נתוני תקשורת ויוצא מדאיג עוד יותר. בן ששון אומר: "רוב השוטרים לא צריכים את הפיקוח והמיעוט ידע להיזהר בזכותו. משטרת ישראל פועלת כחוק. היא לא, בשום פנים ואופן עבריינית. ואם יש תופעות של עבריינות – מבערים אותן. צריך לתת אמון בשוטרים, כל עוד הפיקוח עליה יעיל".
לקריאה נוספת על כמה משטרת ישראל פועלת כחוק:
"טענה: ראש הימ"ר בדרום קיבל שוחד ממשפחות פשע", יהונתן ליס ויובל אזולאי, וואלה, 03.04.2005
"זיילר: אם החשדות נכונים, זו תחילתה של משטרה מושחתת", יובל יועז, הארץ, 18.02.2007
"ראש מח"ש: במשטרה ובמג"ב יש קשר שתיקה", גדעון אלון, וואלה, 21.02.2005
"דו"ח זיילר: מסקנות קשות נגד קראדי ופרנקו", אבירם זינו ואפרת וייס, ynet, 18.02.2007
אז יש אמון בשוטרים?
Technorati Tags: עמיר בניון, זכויות יוצרים, הצבעה אלקטרונית, זיופים, מנחם בן ששון, חוק נתוני תקשורת, פרטיות, Amir Benayun, Menachem Ben Sasson, Copyright, Privacy, Legal, E-Voting, Electronic Voting, Data Communication Act, Israel
היי,
0. נושא מוכר ומעניין. בארצות הברית, לדוגמה, הציעו להקים electronic ballots בכמה מערכות בחירות האחרונות, ולעניין יש התנגדות רבה מצד חירותניים (libertarians), החוששים כי הממשלה הגדולה תעוות את התוצאות כרצונה.
לגבי כך ש"מערכות כאלו אינן מפוקחות לא על ידי הציבור ולא על ידי הממשלה. הסמכות לספירת הקולות מועברת לחברה פרטית בעלת אינטרסים" – כדאי לזכור שבשורה התחתונה, גם ממשלה אינה אלא אוסף של בני אדם יחידים, בעלי אינטרסים…
3. מסכים. אם אינני טועה, לסינים שנפגעו יש זכות עמידה מלאה בבתי משפט בארצות הברית בנושא זה, ו-Google נושאת ב-civil liability לעניין. אני בטוח שכתבת כאן איפשהו על התיק המתנהל כיום בבית המשפט האיזורי של ארצות הברית עבור האיזור הצפוני של קליפורניה, בו בלוגר סיני תבע את Yahoo יחד עם עוד כמה שנכנסו כמוהו לכלא (פרשת Xiaoning). נקווה שהצדק יעשה בנושא המסוים הזה, ו-Google תידרש לשלם פיצויים כבדים מאוד.
4. איזו דרך היא, לדעתך, הטובה ביותר לטהר את המשטרה (אשר הגיעה, ללא ספק, לשפל המדרגה)? האם דרושים רק חילופי גברי, או שמא רצוי להעלות על הדעת שינויים מבניים ויסודיים במשטרה כולה?
נושא ההצבעה באמצעות מערכות מחשב נמצא בכותרות בחו"ל מזה זמן מה, בעיקר כיוון שנראה שכל המוצרים בתחום פרוצים וקיים חשש מהותי להגינות התהליך הדמוקרטי.
אסף,
0. ממשלה היא אוסף של בעלי אינטרסים מנוגדים, שניגוד האינטרסים שלהם יכול לסייע לדמוקרטיה על ידי כך שהם לא בוטחים אחד בשני.
3.
לסינים יש עילה אזרחית. אני לא חושב שיש כאן כליאה לא הוגנת, אלא רק צנזורה – וזה הבדל מהותי.
4.
לטהר את המשטרה? רק הפרטת המשטרה.
3.
אין כאן תביעה על כליאה לא הוגנת, כי התביעה היא לא נגד ממשלת סין, אלא נגד Yahoo.
התביעה של Xiaoning היא על הפרת חוזה: אם נכתב בתנאי השימוש כי Yahoo לא תבצע third party disclosure של פרטי הגולש; ואם היא ביצעה זאת – אזי יש כאן פשוט הפרת חוזה (שאני מקווה שיפסקו בה פיצויים *עונשיים* גבוהים…).
4.
באשר לשנכתב במאמר שאליו קישרת בתגובתך: האם אתה מכיר איזשהי ארץ בעולם בה השוטרים מאוגדים בארגון עובדים, ממש כמו עובדי תעשיית הרכב?
הזכות להתאגדות היא זכות יקרה וחשובה. בין אם מדובר בתאגיד מסחרי, בארגון עובדים או בכל התאגדות אחרת, ראוי להעלותה על נס. השאלה היא, מדוע נניח שאין שום ארגונים, דוגמת הצבא, היוצאים מכלל זה (והתשובה: יוצאים מן הכלל שכאלו, סביר שיתקיימו).
3.
האם ביוטיוב מתחייבים להציג את הסרטים שלך בכל מקום? זה ההבדל בין כאן לבין המקרה של יאהו. גוגל פשוט מצנזרת, ובתנאי השימוש שלה אני לא מניח שכתוב שהיא מחויבת להציג את הסרט שלך בכלל.
4.
תיאורטית, בארצות הברית יש לפחות אחד כזה כשלמיטב ידיעתי יש לכל איזור.
בארץ אין ארגונים כאלו כי אין יחסי עובד-מעביד בין המדינה לבין המשרתים במשטרה ובצבא.
רגע, רגע, רגע, רגע…
כבר קראתי כמה פעמים – פה וב-נרג', ועוד – שמערכת בחירות אלקטרונית חייבת להשתמש בקוד פתוח.
ונניח שהקוד נחשף ונתון לביקורת של האומה.
מה מבטיח שהקוד שרץ במערכת בשטח הוא הקוד התקין?
בשביל זה, בתיאוריה, יש ועדת בחירות, שבודקת כל מכשיר ומכשיר אישית לבדוק שלא זייפו.