0.
חוק נתוני תקשורת עבר בועדת חוקה ויוגש לכנסת לדיון; אותו חוק, כזכור מאפשר מעקב כמעט מוחלט אחרי אזרחים. המשטרה תהיה זו שמחזיקה מאגר מידע שמכיל את הפרטים האישיים של אזרחי המדינה. מאגר המידע, כמו כל דבר אחר, ככל הנראה ידלוף לרשת. כבר כיום ניתן להשיג עותקים ממרשם התושבים שדלפו לרשת ככל הנראה על ידי פקידים מושחתים או על ידי פורצי מחשב. אותם עותקים יוחלפו במאגר המשטרתי שיאפשר חיפוש הפוך (מי גר בכתובת X ומי הבעלים של טלפון Y) ויאפשר הצלבת נתונים עם מידע אחר (לדוגמא, עם מאגר המידע לפי חוק שירות נתוני אשראי)
1.
כידוע, מדינת ישראל כבר היום עושה שימוש בנתונים אלו ללא הסדר חוקי; ואם הם פורצים את גבולות החוק כיום, מעניין מה תהיה מידת הפריצות לאחר החוק. נתונים אלו, כמובן, יופצו ברשת.
2.
היכולת של ארגוני פשיעה לעשות שימוש בנתונים אלו רק תגדיל את הפגיעה בפרטיות. הצלבה עם מידע לפי חוק מרשם האוכלוסין החדש, או כל מידע אחר שיש לנו, תאפשר קבלת חיתוך על מצבם של אנשים ויותר מכל, תאפשר פגיעה בבני אדם.
3.
החוק הוא חוק שחור. הבעיה איתו היא לא רק היכולת של המדינה לקבל נתוני תקשורת כמעט על כל עבירה (לרבות חציה במעבר חציה אדום), בלי הצבת סטנדרט של פשע חמור כשם שביקשתי מהמדינה; אלא דווקא הנזק שיגרם כאשר עובדי משטרה או כל רשות חוקרת אחרת יקבלו שוחד (ומדי פעם הם מקבלים) וישלחו את המאגר על דיסק לחבר. הבעיה תמשיך כאשר בפועל תתחיל גניבת זהות בישראל (שכן במאגר יש את מספרי כרטיסי האשראי ששילמו על קו הטלפון ומספר הזהות).
4.
ההמשך יהיה כאשר יקחו את פרטי האשראי ויתחילו לעשות שימוש כדי להטיל חבויות על אזרחים, שהרי לפתוח חשבון בנק כאשר כל כך קל לזייף תעודת זהות לא תהיה בעיה.
5.
האם תהיה כאן אנרכיה או שתהיה כאן התחלה של גלישה מוצפנת עם שיחות מוצפנות? כלומר, אני אתחיל להתחבר באמצעות טלפוני VoIP ולהעביר את תעבורת הרשת שלי באמצעות Tor וכן אשנה את כתובת הMac שלי באמצעות פקודה פשוטה בלינוקס. אחר כך, כל מה שנשאר לי לעשות זה לזייף את כתובת הIP שלי; זה כבר ניתן לעשות באמצעות נקודות גישה אלחוטיות בחינם.
6..
אנונימיות תהיה עניין יקר, והיחידים שישתמשו בו יהיו טרוריסטים ופראנואידים כמוני. לכן, האזרחים הקטנים [שוב] יהיו חשופים לביקורת ממשלתית, בעוד שהטרוריסטים יהיו פטורים.
נשמע מפחיד
מה הסיכוי שהחוק הזה יעבור בכלל ?
כמעט 100% : אם הוא זוכה לתמיכת הקואליציה, ולקואליציה יש רוב בכנסת, אזי שהוא כמעט בטוח יעבור ברוב בכנסת.
אגב, כתובת ה-MAC לא עוברת בין ראוטרים – בניגוד לכתובת IP – ולכן ברוב המקרים היא לא תהיה רלוונטית למטרות זיהוי הגולש.
דור,
מצד שני ניתן לחייב (נניח) בעלי ראוטרים לשמור לוג של כתובות MAC.
אני מאוד מקווה שזה לא יגיע לזה לעולם, שכן כמות הלוגים שצריך לשמור בשביל דבר כזה היא אסטרונומית.
וזה עוד רק אצל הספקים. שלא נדבר על הבלגן שיווצר אצל בעלי ראוטרים ביתיים ו-hot spots חופשיים.
אני לא בטוח שלספקיות יש בכלל כתובת MAC של הראוטר שלי; אני בספק אם יש להם משהו מלבד היוזרניים שלי בהצלבה עם הIP, וגם זה יותר מדי מבחינתי.
תגובה לקטע
======
אני פרנואיד ידוע. מה שבטוח הוא, ששטף הידיעות שהגיעו בחודש האחרון בנושא ביון חסר גבולות המופעל על אזרחי ישראל, מצדיק מלחמה הן במישור הטכנולוגי (שיבוש פעולת הממשלה ככל הניתן) והן במישור המשפטי (אם נותרו עוד בתי דין צדק בישראל, כמו, נניח… בג"צ? אופס, שר המשפטים רוצה ליטול ממנו גם את היכולת לאיין חוקים שכאלו).
לפי מה שהבנתי מותר להשתמש במאגרי המידע ללא צו רק כאשר מדובר בעבירת פשע –
ולכן מה שכתבת הוא לא נכון.
אני לא רואה אף שופט נותן אישור להשתמש במאגר מידע על חציה ברמזור אדום.
חברי כנסת, ועובדי מדינה (ביטחון וכו…) מוגנים מזה ?
יוני,
אני חושב שהשופט צריך לדעת מה העבירה, למשטרה יש גישה למידע לצרכי חקירה שוטפים. זו בדיוק הבעיה.
כמו כן, עבירה היא עוון או פשע.
סוף סוף אני יכולה להתחיל ולדבר ל"מצלמות"… מאז גיל 15 אני מחכה לרגע הזה.
כבר היום יש למשטרה נגישות למאגר מידע שכולל את כל פרטי תעודת הזהות, כתובות, טלפונים, קשרי משפחה, עברות תנועה ועברות אחרות, תיקים בבית משפט, בעלות על רכבים ופרטיהם ולעיתים גם תמונת אלבום.
למאגר הזה יש גישה מכל ניידת משטרה בזמן אמת, ללא כל הגבלה.
כל מסכן שבא להתנדב במשמר האזרחי יכול לחפש במסוף בזמן שהשוטר לא שם לב.
מה שכן, המאגר לא נמצא על דיסק, והוא נגיש אונליין בלבד, דרך רשת תקשורת של מירס.
אינני יודע כיצד ניגשים אל המאגר במשרדי המשטרה, אולם אני בטוח שזה לא מגיע על דיסק.
נגישות המידע לשוטר בזמן עבודתו חשובה מאין כמוה – היא מאפשרת לסנן באופן מהיר את קהל האזרחים, ולאפשר מיקוד בבדיקות שגרתיות.
בדיקת מקום המגורים של בעל הרכב יכולה להשפיע על מידת החשד בהמצאו במקום. אם הרכב חונה בפתח בית מגורי בעליו – יש בכך להקטין חשד, וכן להפך.
B100,
למיטב ידיעתי, הנגישות למרשם האוכלוסין ולמרשם הפלילי לא כולל את מיקומו של האזרח באותו רגע נתון ובמיוחד לא כולל את הרשת החברתית של אותו אדם.
B100, אישית יצא לי לראות מקרה של שוטר שחיפש רכב לקנייה. השיטה שלו היתה פשוטה-בזמן המשמרת, אם הוא ראה רכב שמוצא חן בעיניו, הוא הריץ בדיקה במסוף (התפקיד שלו כלל הרשאה מאוד גבוהה לשימוש במסוף. באותה תקופה היית עושה את זה בקשר, זה עוד לא היה אונליין). לאחר שהיו לו הפרטים, היה מרים טלפון ושואל אם הרכב למכירה.
אז חשבתי שזה מצחיק. היום אני חושב שזה מפחיד.