הנחות לאוכפי חוק

0.
טוב, אני רוצה להרחיב קצת את המיניפוסט הזה.

1.
חוק הגנת הפרטיות אוסר על צילום אדם כשהוא ברשות היחיד ללא הסכמתו. שלומי צדקי, בסיסט להקת התעויוט, נשלח לאחרונה לכלא לאחר שבין היתר צילם בחורות ללא הסכמתן בצורה שפוגעת ומבזה. דינה של עבירה זו הוא חמש שנות מאסר ואין שום הגנה לגבי "צורך ציבורי" באותה עבירה. דב גילהר צילם את החשודים ללא הסכמתם, בעת שהם ברשות היחיד ובעת שהצילום מבזה ומשפיל אותם. כמו עוולת לשון הרע, יש כאן פגיעה בשמם הטוב, בניגוד לעוולת לשון הרע, אין הצדקה ציבורית.

2.
סעיף 33 לחוק העונשין קובע כי מי שמשדל אדם לבצע עבירה ענשו מחצית מענשה של העבירה. דב גילהר מנסה לזרוע פאניקה בציבור בשבוע האחרון באמצעות תחקיר "ילדות בסכנה". הוא מודה שהוא רמז לחשודים כי הוריה של הקטינה לכאורה אינם בבית והוא מודה שהוא הורה לה לשתף פעולה, מה שגורם לו להיות מכשיל ומשדל בעבירות פליליות ומסוכן לציבור לא פחות מאשר אותן מפלצות שאורבות לילדים בחדרי הצ'אט.

3.
החוק למניעת הטרדה מינית דורש "הצעות חוזרות בעלות אופי מיני" לקטינים מתחת לגיל 15, (או למי שנחזים לקטינים כאלו), אף אם לא היה סירוב מצד הניצע, בכדי לקיים את רכיבי העבירה המושלמת. ספק אם אלו מתקיימים במקרה זה, כמו גם שספק אם מתקיימים רכיבי נסיון האונס כפי שמציין בצדק עו"ד ציון אמיר.

4.
אנחנו נוטים לתת הנחות לאנשים שמצטיירים כמי שאוכפים את החוק בעת שהם עוברים על החוק. ההנחות האלו הן מה שמוביל אותנו למוסריות נחותה ובעייתית ומה שגורם לנו להיות האנשים הלא נכונים במאבק כאן.

5.
יש אנשים שמעוניינים לפגוע בילדים : הם לא נמצאים רק באינטרנט.


התמונה להמחשה בלבד, אין כל קשר בינה למקרה.
Img cc-by-sa-nc Beppie K

14 תגובות ל-“הנחות לאוכפי חוק

  1. תגיד יש מצב שה"פדופילים" העלו יקבלו יותר מאיזה נו נו נו בעסקת טיעון?נראה לי יש עילה לתביעה על פגיע בשמם הטוב
    הרי דה יורו לא בוצעה שום עבירה

    נ.ב
    אם הם היו חכמים יותר הם היו צדים את הקטינות שלהן בין הפקצות של ישראבלוג
    שם הרבה יותר קל לוודע שלא מדובר באיזה תחקירן

  2. אנא אל תערב חוק במוסריות. אלו שני דברים נבדלים, שונים ואפילו הפוכים.

  3. "מה שגורם לו להיות מכשיל ומשדל בעבירות פליליות ומסוכן לציבור לא פחות מאשר אותן מפלצות שאורבות לילדים בחדרי הצ'אט."

    אתה באמת מאמין למה שיוצא לך מהמקלדת? שדב גילהר והתחקיר שלו מסוכנים לציבור יותר מאותם אנשים, שהיו נפשית בדרך לאונס סטטוטורי בנערות שהן שליש (במקרה של אותו מהנדס שראיתי) מגילם?

    מצטער, על אנשים כאלו, אני לא רוצה להגן בשם הזכות לפרטיות. על עיתונאים עם קצת כוונות טובות בתחקיר עיתונאי אני, כציבור, מעוניין להגן קצת יותר.

    יש פה בשבועות האחרונים מישהו שמתקרא י שכל הזמן חוזר על המנטרה של התלישות של החוק מהמציאות, ואם החוק (או אכיפת החוק) הוא חס וחלילה מה שאתה מציג במשפט לעיל, אז להשקפתי הוא (י) מאוד צודק.

    אבל אני, כמו שי, תוהה האם אכן נעברה כאן עבירה (כי בסופו של דבר, לא היו מעורבות קטינות בעניין, עד כמה שאני מבין). ועל השאלה הזו טרם קיבלתי תשובה.

  4. שי,
    צודק בגדול.

    י,
    אני לא חושב שצריך להבדיל בין חוק למוסר. חוק אמור לציין מוסר (ולא להפך). אחד העקרונות המוסריים ביותר הוא לא להלבין אדם עד שהורשע, כלומר לתת למקצוע (לשופטים) לשפוט אותו.

    ערןב,
    דב גילהר עשה מעשה מרושע; הוא טמן פח לאנשים ושכנע אותם לעשות את מה שהם עשו. מה שהם עשו הוא לא כל כך חמור, בסך הכל, כיוון שהם לא אלו שפיתו, אלא גילהר "רמז" בעדינות שהורי הילדה לא בבית והיא שיתפה פעולה עם אותם אנשים. ילדות בנות שלוש-עשרה לא עושות כאלו דברים בדרך כלל.

    בגדול העבירה היחידה שנעברה היתה עבירה על החוק למניעת הטרדה מינית, וגם זו ברמת ה"נסיון". היה כאן "נסיון להטרדה מינית של קטין" כיוון שהקטין לא היה באמת קטין ולא היתה כאן הטרדה אלא הצעות בעלות אופי מיני (וגם זה לא בכל המקרים). לכן, בגדול, אני חושש שטמנו פח לפדופילים-לכאורה האלו.

  5. לערן,
    למרות שבמובן מסוים תפסתי טרמפ על הבלוג של יהונתן כפלטפורמה, אני שמח שאתה תופש את דברי כמנטרה שחוזרים עליה שוב ושוב. מה שיותר משמח אותי (אם נקרא לזאת שמחה) זה שאתה מתחיל להבחין בדברים לא בגלל שאני חוזר ואומר אותם אלא פשוט כי אתה מתחיל להסתכל בדברים כהוויתם ושואל את עצמך מה בעצם לובש המלך. ורק הערה אחת – כשאתה משתמש בבטוי "מתקרא" י' אתה מבטא סוג של ביטול שאינו במקומו.

    ליהונתן,
    מוסרי בעיני הוא דבר מאד פשוט – "להבחין בין טוב לרע"! כל צאצאיהם של אדם וחווה ניחנו בכישור הבסיסי הזה. כאשר אתה בא וטוען שלהיות מוסרי זה עניין של מקצוע אתה בדיוק מחזק את הטיעון שלי.

    לגופה של עברה, בעיני, פדופיליה – קיום יחסים מיניים עם ילדים, היא דבר לא מוסרי. לעומת זאת, קיום יחסים עם מי שכבר התבגר מינית, גם אם גילו צעיר מאד הוא בעיקרו דבר לא חוקי. נדמה לי, במקרה האמור, שדווקא לפי ההגדרה שלי בעצם לא מדובר בפדופילים ולכן יש כאן עליהום מופרך.

  6. י',
    ממש לא. אם כל בני אדם וחווה היו ניחנים במוסר לא היו מלחמות, שנאת זרים, אלימות במשפחה ופדופיליה.

    פדופיליה היא מעשה לא מוסרי, כמו הלבנת אדם ברבים.

  7. י': לא התכוונתי לביטול חס וחלילה, ואני מתנצל אם זה מה שהשתמע מהניסוח שלי.

  8. אל תבלבל בין היכולת להבחין בין טוב ורע ובין הבחירה באחד מהם. אפילו המשפט החוקתי שאתה מצדד בו מוכן לוותר למי שנתפס ככזה ש"איננו אחראי למעשיו".

    מכל מקום לא מצאתי שום קשר בין ה"נאורות החוקתית" בחברה ובין מידת תפוצתם של מלחמות, שנאת זרים, אלימות במשפחה ופדופיליה.

  9. דרך אגב יש קטינות שיזרקו את עצמן על כל גבר שיזכיר להן את האבא המתעלל שלהן

    הסיפורים שהייתי יכול לספר אם לא היה מדובר בהפללה עצמית…
    דרך אגב מה בדיוק נחשב לבעילת קטינה והטרדה?
    סתם בשביל לדעת ממה להיזהר

    נ.ב
    מצטער אם התגובה מבולגנת אני כותב אותה מאופרה מיני

  10. י, המבט הזה על מוסר הוא במקרה הטוב פשטני.כמו שאפילו אני שעברתי בדיוק שתי הרצאות של שעה וחצי על גישות שונות בפילוסופיה של המוסר יכול להגיד לך.הגישה שלך אומרת שיש "מוסר אחד" אבל מעשית אנחנו רואים שלכל תרבות(ולפעמים לכל תת תרבות, ואפילו לכל אדם) יש את הגישות המוסריות שלהם, וישנן תרבויות בהן נישואין של בת 9 לבן 40 הם דבר מקובל ומוסרי לחלוטין.אני אישית חושב שזו התעללות בילדות, אבל זה לא אומר שיש לי גישה למוסר האולטימטיבי.

    השאלה האם המוסר הוא דבר שצריך להיקבע ע"י חברה, פרט או שהוא דבר קבוע היא שאלה פתוחה שהוויכוח עליה נמשך כבר כמה מאות שנים בלי מסקנה לשום כיוון.

  11. עפר אתה כמובן צודק ולא זה הדיון שאני מנסה לעורר.
    מה שאני אומר שבסופו של דבר הנסיון לצקת את כל ההתנהגות האנושית לתוך תבנית של ספרי חוקים היא פתרון רע בהשוואה לגישה שאומרת שכל אחד אחראי למעשיו, ומי שמתמנה לשפוט הוא בסך הכל מי שחכמתו מקובלת יותר (למשל המלך שלמה).

    נכון שאמות מידה ונורמות של התנהגות אנושית הן עניין של גיואגרפיה והסטוריה (מקום וזמן), אבל הטענה הזאת תקפה לא פחות לגבי תכנו של ספר החוקים.

    אני משאיר מקום נרחב הרבה יותר ל"קומון סנס" של כל אחד.

    אגב, מעניין לציין שאותם "אבירי החוק" הם גם "אבירי הדמוקרטיה", אבל שם הם נוהגים בכללי משחק הפוכים לחלוטין. המקום לתת את זכות התחירה (החשובה וגורלית) לאיש מקצוע מוסמך מפקידים אותה בידי הציבור הרחב וה"קומון סנס" שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *