הצדק שלהם מהיר יותר וצודק יותר, כי הם משלמים עבורו

0. אם אין קמח
מערכת בתי המשפט היא מערכת מסואבת, עמוסה, בעייתית וקורסת תחת הנטל הרב של תיקים שחלקם באשמת עורכי הדין שמעוניינים להביא כל דיון להליך משפטי. העומס במערכת המשפט הוא חלק מהרצון הרב של שר המשפטים, דניאל פרידמן להביא לשינויים מהותיים בתהליך ולצמצם את העומס על ידי העברת סמכויות למקומות שונים ופתיחת בתי משפט נוספים. אחת הבעיות של בתי המשפט, אולם, היא העובדה שהחלטה משפטית משמע צו מלכותי ממש, כלומר הוראה חייבת קיום. פסק דין של שופט הוא הוראה לאדם, לתאגיד או לרשות ממשלתית לבצע דבר מה או לשלם סכום כסף שהוא.

1. אין תורה
בהודעה לעיתונות שפורסמה היום בדה-מרקר פורט כי "בתי המשפט מופרטים: חברה חדשה תספק שירותי משפט לאנשים פרטיים וחברות המעוניינים במנגנון דיוני מהיר" ומפורט מה תעשה החברה החדשה, שביסודה היא מוסד בוררות לכל דבר. (לאתר החברה בבניה)

2. ואם אין לחם
בוררות, כידוע, היא הליך רצוני בו הצדדים מתחייבים בחוזה לקיים כל החלטה של הבורר ולסייע לו להגיע לצדק. (חוק הבוררות). הליך הבוררות, עם זאת, הוא הליך יקר ובעייתי מאוד. על מנת להתחיל בהליך בוררות הצדדים צריכים להסכים לו, מה שאומר שבדרך כלל הצד הנתבע בכלל יסרב להכנס לאותו תהליך, במקרים כאלו, כל מהלך הסירוב לבוררות עשוי לגרום לחוסר יעילות בהליך. לכן, אנחנו יכולים להסיק שצדדים שיכנסו לבוררות יעשו זאת רק כאשר שניהם מסכימים כי הליך הבוררות מועיל להם וראוי שיסתיים מהר. מרבית הנתבעים, בצורה מובהקת יעדיפו שהליך משפטי ימשך זמן רב ושהתובע יוציא הוצאות רבות יותר בניהולו, וזאת על מנת ללחוץ אותו להתפשר, לעכב אותו מלהצליח ובכלל, כיוון שעדיף להם להטיל כמה שיותר הוצאות ונזקים על התובע.

3. שיאכלו עוגות
הליך בוררות הוא הליך פרטי; ככזה, אין החלטותיו משפיעות על הליכים אחרים ואין הוא פומבי. כלומר, את התועלת מקבלת החלטות שיפוטיות בבוררות יפיקו רק אלו שנמצאים באותו הליך ולא כלל הציבור. הפן הציבורי של משפט, בו ההחלטות גלויות לכל ובהן צדק נראה ולא רק נעשה, יעלמו ולא יהיה עוד את הערך המוסף (הציבורי) בקביעת תקדימים.

4. הסנדלר
הצדק בהליך הבוררות הוא צדק פרטי, מדובר בצדק בו הצדדים לא כפופים לחוק אלא יכולים לקבוע את כללי המשחק בעצמם. מצד אחד, אפשרות זו טובה יותר כיוון שהצדדים מחליטים מהם הכללים לפיהם םהם משחקים; מצד שני, מקום זה, בו כללים עשויים להקבע על ידי חוזה אחיד כזה או אחר (ע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן) מביאים למצב בו לא רק ברירת מחוז שיפוט תקבע (כלומר, כל דיון יבוצע בתל-אביב) אלא גם החוקים לפיהם ישפטו את הסכסוך. אותו "צדק פרטי" יהיה פרטי במלוא מובן המילה, בו צד חדק יישם את הצדק שלו על הצד החלש.

5. הולך יחף
לחלשים, כמובן, בתי המשפט הפרטיים לא פתוחים, כפי שמודיעה החברה בהודעה לעיתונות ובקריצה לעתיד לבוא: "חברת בתי משפט פרטיים מצהירה כי תקיים ישיבות בוררות בהתנדבות לטובת מתדיינים שידם אינה משגת, ואולם הקריטריונים ייקבעו על ידי החברה עצמה. לפיכך, סביר כי מרבית מעוטי היכולת ייאלצו להמשיך להסתפק בשירותיהם של בתי המשפט הממשלתיים, באולמות שההידור היחיד בהם הוא סמל המדינה, הניצב מאחורי השופט." ()

6. ואין חדש
האם ההכרזה כאילו "בתי המשפט מופרטים" אינה בעצם עוד מגמה של השוק החופשי להציב תחרות בפני מוסדות המדינה? עד היום היו תמיד מוסדות בוררות שפסקו צדק פרטי לאזרחים; אותם מוסדות היו פתוחים לכל האזרחים וקיוו לספק להם את הצדק הראוי. בוררים לאו דווקא היו כשירים להיות שופטים ולעיתים היו אנשים בעלי מומחיות בתחום הסכסוך. לדוגמא, בסכסוך בין חקלאים לעיתים עדיף אגרונום או מגדל פרחים מאשר שופט או עורך דין. בוררות שתוקם לבעלי הון, עבור סכסוכים של בעלי הון, היא בדיוק הבוררות האחרונה שתוכיח שבעלי ההון בישראל הם מעל החוק, הצדק שלהם מהיר יותר וצודק יותר, כי הם משלמים עבורו.

7. תחת השמש
ועד כמה החוק הפרטי בבתי המשפט הפרטיים לישראל בע"מ? החוק הוא פרטי כיוון שלא ניתן לפתוח בהליכים משפטים נגד המדינה, לא ניתן לקבל צו נגד מדינת ישראל ולא ניתן לפעול באמצעות אותם בתי משפט מופרטים. כלל לא ברור איזה אלמנט מופרט הגיע לשימוש כאן, שכן לא הוצא מכרז, לא הוקצו סמכויות מדינתיות ולא הועבר מידע אישי. כל שקרה הוא נסיון מיתוג חדש למוסד ישן וטוב, הבוררות.

7 תגובות ל-“הצדק שלהם מהיר יותר וצודק יותר, כי הם משלמים עבורו

  1. יהונתן,

    הדבר שהכי מוזר לי בכל הסיפור הזה, הוא העובדה ששלדון מרשם החברות, אישר שם כל כך מטעה כמו "בתי המשפט הפרטיים לישראל בע"מ".

    כמו ש"המוסד הישראלי לבוררות" אינו קשור למדינת ישראל, כך גם כל גוף בוררות אחר.

    האם יכול להיות שלמעשה אין כאן שום חדש, חוץ מאשר דרך שיווק מאוד צהובה?

    דותן

  2. דותן,
    ברור שזו דרך שיווק צהובה; (יפה לך להכיר את שלדון על בסיס שם פרטי).

    אני מקווה שמישהו שם גם קרא את ע"ש (ירושלים) 5201/98 אברהם הראשונה עזריאלנט נ' רשם החברות (שאני לא מצליח למצוא לינק אליו בשום מקום) בו ניסו שני עורכי דין, על ידי שינוי שמם, לקרוא לחברת עורכי הדין שלהם: "הראשונה לישראל".

  3. יש מה לעשות בענין?
    ובכלל, נגד מעשיו האנטי דמוקרטים של השר פרידמן?

  4. לא צריך לקום נגד כל דבר רק בגלל שהוא "של בעלי ההון". גם מי שפתח את הברסרי, לא חשב על טובת הכלל, אלא הקים עסק, והוא מנסה למשוך את אלו שיש להם ממון.
    שני צדדים בוחרים לפתור סכסוך שלא דרך בתי המשפט – זה לגיטימי וזה חוקי. זה הבסיס של סכסוך אזרחי – המדינה אינה צד. אם אני וחבר שלי בוחרים לפתור סכסוך ע"י הטלת מטבע – זה לגיטימי. האם הפתרון שלנו יהיה פחות לגיטימי אם אני וחבר שלי מיליונרים?
    נכון תיתכן בעיה במקרה של חוזה אחיד, אך לא מדובר בעיה שלא ניתן לפתור, עדיין יש כזה דבר זכות גישה לבתי משפטף ולא מדובר על תסבוכת משפטית, ההפך, הפתרון קל וידוע וכנראה גם יתרחש – איסור על הפניה לבוררות כזו או אחרת בחוזה אחיד.

  5. דרור,
    אני בעד שאנשים ירוויחו כסף, ואפילו לא מעט כסף. אני נגד דמוניזציה של בתי המשפט על מנת להכפיף את תנאי העסקה כנגד החופש ובאמצעות כוחות שוק. לדוגמא, אם חברות הכבלים הן חברות שמתדיינות הרבה ויבקשו להוסיף בחוזה האחיד שלהן תניית בוררות לאותם "בתי משפט פרטיים בערבון מוגבל" אזי אני חושב שמדובר בבעיה אחרת. [ואין איסור על הפניה לבוררות בחוזה אחיד]

  6. נכון כיום אין כל איסור, אבל אתה רואה שחורות לפני שעוד נהיה מעונן. אם תתעורר בעיה, תקום (או תקים אתה) קריאה לתקן את המצב. כרגע אין בעיה.

    הבעיתיות בהליך בוררות לבעלי הון היא דווקא אחרת, הליך חברתי שפוגע בשירות הציבורי.

    כך ידוע שהקמת בתי ספר פרטיים, גורם לבעלי הדעה (המאה) לא ללחוץ על השלטון על שיפור מצבם של בתי ספר הציבוריים (הרי ידוע שהשלטון מושפע מקבוצות לחץ קטנות בסופו של יום). כך הבעיתיות האמיתית בהקמה של מוסד בוררות מעין זה, שהלחץ לשיפור מערכת בתי המשפט ע"י אותם בעלי השפעה תרד, והדבר ירד מסדר היום, וזו תהיה הפגיעה האמיתית בציבור הרחב (העני, העני למחצה וכו').

  7. אגב, שלא ישתמע אחרת, אני מאוד בעד בוררות ואני חושב שזה מוסד יעיל ביותר במיוחד כשהוא מבוצע על ידי מומחים בתחום ולעיתים מבטיח יותר צדק מבתי המשפט. הבעיה היחידה שלי היא שבוררות-כפיה יכולה לקום כשיש ארגון בוררות גדול מספיק עם אינטרס מהותי לשנות את חקיקת הבוררות ואולי אפילו "להתאצל בסמכויות" מאת בתי המשפט.

    יש לא מעט בעיות בבתי המשפט בישראל, וכולן ניתנות לפתרון על ידי הגדלת מספר השופטים והגדלת המומחיות שלהם בתחום מסוים. אולם, כדי לאפשר "צדק פרטי" לאנשים שמעוניינים בהטלת עלויות כבדות (ובוררויות הן יקרות בדרך כלל, למרות שיש מקרים בהן מדובר בהליך זול יותר משמעותית מהליך בבית משפט) ואפילו קבלת צווים וחיוב אנשים להעיד, אני אולי חושב שעדיף לא לתת לאחרים סמכויות נרחבות יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *