תחילה ויקיפדיה תתבע;

0.

למשרדי ויקימדיה ישראל הגיע מכתב, החתום על-ידי אדם המציג עצמו כאמיר שמש, עו"ד, מרשו של הרב אמנון יצחק. שליטתי בשפה העברית לא אפשרה לי להבין את כל תוכן המכתב, אבל המעט שהצלחתי להבין הוא המשפט: "משרדי יאבק בתופעה זו ככל שאונחה על ידי מרשי באם לא יוסר הערך או לחילופין ייערך בצורה שלא תפגע ברב". רצונו של אדם כבודו, ולפיכך מחקתי את הערך "אמנון יצחק" ואת דף השיחה שלו מוויקיפדיה, ויסתפק הציבור במידע זה. ()

1.
[מכאן אפשר לדלג עד סעיף 8, במיוחד אם אתם קוראים קבועים של הבלוג]
האם הדרך הנכונה לטפל בדברי לשון הרע שנאמרים נגד אדם היא באמצעות איום בתביעה ובקשה להסרת התכנים? הבלוגוספרה הישראלית נצבה מול השאלה הזו השבוע, כמו גם מול דעות חלוקות של בלוגרים בנושא הזה. המסקנה היתה ברורה, והיא היתה יותר ויותר ברורה בשיחות פרטיות שניהלתי השבוע: בלוגרים ואתרים קטנים לא יכולים להמשיך עם כל "חופש הביטוי" הזה לאורך זמן. היה ברור שמתי שהוא מי שהוא יעלב מאותם הדברים שנכתבים "אי שם בבלוגים" ויחליט שהוא הולך לשלם לעורך דין את כמה מאות השקלים כדי לנסח מכתב ולאיים בתביעה. (וראו את דעתו המלומדת של ירדן לוינסקי)

2.
בקשתו של כב' הרב אינה שונה ממיליון בקשות אחרות של בני אדם שאינם מעוניינים שיכתבו עליהם דברים שליליים. כמובן, שבמקרה של ויקיפדיה, שנצבת כעת באותה בעיה, יש ייחודיות כזו שיהיה קשה להבין כיצד בית משפט יכול להטיל על ויקיפדיה אחריות למרות כל "חוק ביצים קטנות" שהוא (אגב, הלינק מוביל לפוסט משובח). ויקיפדיה היא מאגר ייחודי שלא רק שהתועלת הציבורית בו גדולה מכל נזק לכאורי שעשוי להגרם, אלא גם שכל שינוי מתועד לעומק. כל מוציא לשון הרע לכאורי של אמנון יצחק מתועד בדף השינויים של אותו הערך, לרבות כתובת הIP שלו אם האדם לא מזוהה בכינוי.

3.
כלומר, אותו עו"ד יכול לפנות ישירות לספקית ולבקש את פרטי הגולשים על מנת לתבוע אותם. שימו לב, שחוק איסור לשון הרע אינו מחייב את הסרת התכנים שמהווים לשון הרע אלא משאיר את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט. כלומר, גם אם יפורסמו דברי לשון הרע באותו ערך, לא בהכרח שבית משפט יצווה על הסרתם, במיוחד אם היה בפרסום אינטרס ציבורי כלשהוא.

4.
בויקיפדיה, אגב, כמו בויקיפדיה, הויקיפדים מסבירים טוב ביותר:

הסיפור הנוכחי הוא די פשוט, אמנון יצחק החליט שכתיבת ביקורת עליו היא עניין שמן הראוי לתבוע עליו. התקפלות לנוכח התביעה הנוכחית איננה לדעתי אופציה סבירה. הצגת הביקורת על אמנון יצחק היא חלק מהחובות של ויקיפדיה (אם רוצים בכלל ערך עליו, דבר שאני מטיל בו ספק). המשמעות של התקפלות היא מאוד פשוטה, אהוד אולמרט ישלח לנו מכתב ברגע שישמע עליה ואחריו כל הפוליטיקאים. אגב, "חוק הטוקבקים" אותו מזכיר עו"ד (שאיננו חוק בכלל, הוא רק עבר קריאה ראשונה) דורש הבהרה מפורשת מה לא אמת בפרסום. הצעתי היא פשוטה, עמותת ויקיפדיה ישראל תשלח תגובה עם הסעיפים הבאים:

1. הפניה לעמותת ויקימדיה העולמית
2. דרישה לציטוט מדויק של המשפטים הפוגעים
3. הצעה לתיקון של הערך על ידי אמנון יצחק או מי מטעמו (אגב, זכותו של כל מי שכתבו עליו ערך בוויקיפדיה לערוך אותו, אנחנו לא מתחייבים לשמור את השינויים)

הניסיון לקבור את הראש בחול ולטעון כי העניין לא עקרוני הוא חסרת טעם, אני בטוח שיש עוד אנשים שמחכים לתוצאות האירוע הנוכחי בשביל לשלוח מכתבים כאלו. מי שחושב כי ויקיפדיה תוכל להימנע לאורך זמן מתביעות משפטיות כאלו, משלה את עצמו לצערי – במוקדם או במאוחר נאלץ להתמודד עם תביעה משפטית כזאת. מקרה אמנון יצחק הוא קל יחסית מכיוון שבערך כתובות עובדות הניתנות להוכחה בנקל ואני סבור שאם נגזר עלינו להתמודד עם תביעה משפטית, עדיף שזה יהיה המקרה הזה (ולא למשל גוש שלום).

5.
דווקא תביעה משפטית נגד מי שערך את הערך תגרום למצב בו ויקיפדיה, שהיא בסך הכל ספק אירוח, תסיר כל תמריץ מעורכים לעבור על תכנים (עם העריכה באה האחריות) ותגרום לזילות של ויקיפדיה שתהפך לאוסף הודעות לעיתונות ותו לאו.

6.
השאלה האם הוציאו לשונו של אמנון יצחק רעה או לא אינה רלוונטית; השאלה הנכונה היא כיצד מתמודדים עם תביעות כאלו כאשר מדובר בגוף מבוזר ונטול היררכיה, כאשר אין לו סמכויות בכל הנוגע לאתר, כאשר אין לו צורך להיות בר-סמכא וכאשר אין שום סיכוי שעם עורך מרכזי הוא יקום.

7.
לפני כשנתיים (ואוו, אני לא מאמין שאני כותב כל כל הרבה בשנתיים) אימו בהגשת תביעה ייצוגית כנגד ויקיפדיה. אותה תביעה היתה של אנשים שהסתמכו על הטקסטים בויקיפדיה, אך אין כל מניעה להגיש תביעה דומה בשם כל האנשים שנפגעו מטקסטים בויקיפדיה, ויש לא מעט כאלו. אז כתבתי ש:

אולם הרשיון של ויקיפדיה שולל במפורש את האחריות שלה בצורה חוזית; שלילת האחריות היא סבירה כיוון שמדובר בעצם בשירות הניתן בחינם – כמו שיחת טלפון לחבר שאומר לך דבר מסוים. אחריות הכותבים מוגבלת ואחריות המפרסמים מבוטלת. האבדן הגדול לחברה הוא באמון שנרכש במשך שנים במילה הכתובה, אמון שביטל את הספקנות כמעט לחלוטין ואפשר להפיץ כתבות פרסומיות בעיתונים ולהרחיב את דיני הגנת הצרכן.

דווקא בחוסר האמינות בויקיפדיה ישנו יופי; אנשים יוזנו בפיסות מידע ויאלצו לאמתן ולוודא כי הן נכונות. ברור שהערכים הגדולים, אלו שהיו מגיעים לאינציקלופדיה אמיתית, חייבים להיות מדויקים, אולם מפלצות בוץ חייבות לקבל ערכים גם כן. האם בריטני ספירס היתה מקבלת ערך באינציקלופדיה בריטניקה? ספק רב.

אכן, במהלך הדרך אנשים נפגעים ונעלבים, וישנן טעויות, הרי דבר אינו מושלם. אולם, פגיעה באנשים באינטרנט לא תחשב משמעותית ללא תימוכין ובדרך כלל יבין הקורא הסביר כי מדובר בטרול אשר כל עניינו הינו להציק ולהפגין. לעיתים, ולעיתים נדירות בלבד, יהיה זה קשה לזהות את הטרול; אך סבורני שהנזק הנגרם מטרולים קטן לאין שיעור מהתועלת החברתית

8.
אנחנו חיים בחברה קשה; התוצאה הבלתי נמנעת של חוקי טוקבקים למינם תהיה שביטוי יעלה כסף, והמהפכה הדמוקרטית של הרשת תמות.

אנחנו צריכים מימון, אנחנו צריכים הרבה יותר מזה, אנחנו צריכים לשנות את שיטת הממשל מהיסוד. אולי כאן מתחיל הפוסט שלי בעצם ואני מסיים להגיד את המובן מאליו: החוק בישראל מנוסח תמיד לטובת החזק; גם חוקים צרכניים לכאורה מנוסחים בצורה שמגנה על החזקים מפני החלשים ומונעת את ההתאגדות יחדיו על מנת להגיע לטוב אחד גדול יותר. חוקים כמו חוק איסור לשון הרע וחוקי צנזורה אינם אלא קצה הקרחון. לא לכולנו יש את היכולת להחזיק יועץ תקשורת, לא לכולנו יש את היכולת להחזיק עורך-דין צמוד שיכול לרוץ לבית משפט להגן עלינו.

לעיתונות יש את הפריבילגיה הזו, לפעילים פוליטיים ולמחזירים בתשובה יש. לאזרח הקטן היתה את האינטרנט, אותו אמצעי טכנולוגי ודמוקרטי שהוא נייטרלי מבחינה אידיאולוגית וכל מה שהוא מאפשר זה לכל אדם לקבל במה. אנשים התחילו לשתף פעולה, אנשים יצרו, כתבו, שיתפו תוכן, הביאו להתרוממות רוח, והמבנה הישן הבין שהוא הולך לקרוס. המבנה הישן קם היום ומחזיר מלחמה. אני לא מדבר רק על ישראל חסון ואנשים אחרים, אני מדבר על מבנה שלם, מבנה שבנוי כך שהאנשים שנבחרים עוברים מסלול קבוע לבחירתם. המלחמה במשתמטים, לדוגמא, היא חלק מהנסיון של האליטה (בוגרת הצבא) הצבאית שלא לגדל אליטה שלא מתוך הצבא, כדי לא לפגוע בקידומם של חבריהם.

מדי פעם אנשים שואלים אותי למה אני נכנסתי לפוליטיקה, למה בכלל אני רוצה לשנות : ואני מסביר להם שהסיבה היחידה היא כי אני יודע שזה המשחק היחיד שבו אין בכלל חוקים, אלא קובעים את החוקים.

האינטרנט נתן לכם כח לקבוע את החוקים, אל תתנו למחוקקים ולבעלי שררה לקחת אותו מכם.

תודה לאמיר אהרוני

30 תגובות ל-“תחילה ויקיפדיה תתבע;

  1. תודה על ההתייחסות.

    אתה כותב: "כל מוציא לשון הרע לכאורי של אמנון יצחק מתועד בדף השינויים של אותו הערך" וגם מספק קישור לגרסאות הקודמות.

    ובכן, הן נמחקו ואינן עוד. בוויקיפדיה אוהבים להשתמש בביטוי "מדרון חלקלק" כהסבר להימנעות מכתיבה סיטונאית של ערכים על כוכבי ערוץ ילדים וכיו"ב, אבל צנזורה עצמית כה מחמירה במקרה הנוכחי זה החלקלק שבמדרונים עבור פרויקט ששם לעצמו מטרה להיות חופשי ומהימן.

    אינני מומחה למשפט ואולי הראיה שלי צרה, אבל אין לי ספק שכאן ויקיפדיה העברית שמה לעצמה גול עצמי. באמת שחבל לי.

  2. אני מאמין שאיפשהו בתוך הלוגים של ויקיפדיה יש גישה ציבורית לעניין, וגם שעורך הדין של יצחק היה יכול לגשת לקובץ. אני כבר מצאתי לפחות לינק אחד שעובד לגרסא קודמת בלי הCache של גוגל, ואני בטוח שאתה, בתור ויקיפד, יודע יותר טוב ממני מה לעשות.

    ויקיפדיה היא לא הבעיה כאן. הבעיה מתחילה כשעורכי דין מקבלים כסף מאנשים שמעוניינים למחוק את העבר שלהם ועושים כמיטב יכולתם על מנת לעשות כן.

  3. לבעלי הרשאות מפעיל יש גישה קלה דרך ממשק מדיה-ויקי לגירסאות קודמות, אבל לא לוויקיפדים רגילים.

    רק במקרים קיצוניים ביותר מוחקים לצמיתות גירסאות ישנות – חפש בוויקיפדיה האנגלית "WP:OFFICE" ו-"WP:OVER". דברים כאלה קרו בוויקיפדיה האנגלית לא פעם בנסיבות דומות – איומים משפטיים, חשש להפרת פרטיות חמורה וכיו"ב. וגם אז ההחלטה צריכה להתקבל על-ידי משרד קרן ויקימדיה בפלורידה ולא על-ידי מפעילים מערכת במיזמים האוטונומיים. שפה לא צריכה להוות מכשול – למיטב ידיעתי יש במשרד דוברי עברית.

    למיטב ידיעתי זה המקרה הראשון מסוג זה בוויקיפדיה עברית.

    לדעתי יש מצבים שבהם פעולה כזו מתבקשת, אבל לא במקרה הזה. המהירות והקלות שבה דוד שי החליט לעשות את מה שעשה הפתיעה אותי ואני עדיין לא מבין מדוע הוא ממשיך להתבצר בעמדתו. חשוב לי לציין שוב שאני באמת ובתמים מעריך אותו מאד כאדם שתרם המון לתרבות האינטרנט הישראלית ולחברה הישראלית בכלל, אבל במקרה הזה הוא טעה.

  4. אני מעריך שדוד שי נלחץ, זה ברור שכזה מכתב מפחיד לא מעט, במיוחד אם אתה לא רגיל לקבל כאלו.

  5. יונתן-בניגוד לכאלו שמקבלים מכתבי איום כל בוקר?

  6. אני דווקא גיליתי השבוע את הצד היפה של חופש הדיבור. גיא לרר שחוף ממני פעמיים בבלוג שלי, שטיפת מוח, התכתב איתי קצת ותהה אם אני זה שנכנס בו.
    להפתעתי הוא דווקא קיבל את זה יפה, מה שיוצא אצלי תחושה הולכת וגוברת לכתוב פוסט סולחה…

  7. לא יודעת עברתי לנקודה 8 ועדיין לא היה שום דבר על חיי האהבה א חברה שלך….סתם השלת אותי

  8. אני הייתי מתארת את זה כך: האינטרנט חולה, הוא נגוע במיליון חיידקים: פורנו, מידע שגוי ופגיעה בכבוד האדם. המחוקק מנסה זה מספר חודשים למצוא לו אנטיביוטיקה. לאנטיביוטיקה יש מספר חסרונות: היא פוגעת גם בתפקוד חיוני של הגוף, והיא מייצרת חיידקים החסינים לה.
    אתה צודק כשאתה מביא את נפלאות האינטרנט (ובמובן מסויים נדמה שממציאי חופש הדיבור נלחמו עבור דור האינטרנט, בעוד שלא יכלו אף להעלות אותו בדמיונם והרי כמות המידע שנמצאת בהישג ידנו אדירה והוא כלי מצויין להתפתחות של החברה) אבל אתה מתעלם מהבעיה, האינטרנט אכן מתנגש עם הזכות לפרטיות. וכרגיל אני אשחק את פרקליטו של השטן (כי אף אחד אחר לא עושה את זה וכי אני נורא אוהבת להתווכח איתך): האינטרנט איננו ישות שדורשת הגנה. האינטרנט הוא האמצעי ולא המטרה. הפרטיות היא המטרה כמו גם נגישות המידע.
    בו נפרק את הרטוריקה שבה השתמשת לגורמים:
    1. וויקיפדיה היא מקור מידע עצום ונגיש (ובעלות חיבור אינטרנטי בלבד, בניגוד נניח לבריטניקה שציינת)ואין ספק שהתועלת של וויקיפדיה היא אדירה ועולה עשרות מונים על הנזק שאולי נגרם (וכנראה באמת שלא) לאמנון יצחק שהוא ממילא אישיות ציבורית ובתור שכזו ממילא חשוף לביקורת ולהשתלחויות תחת הכותרת (שאני מתעבת, אגב) זכות הציבור לדעת.
    2. הביצים של מופז: כותרת מזעזעת שמכיוון שפורסמה על גבי עיתון וכנראה שלא תגרור תביעה (למרות שמדובר במקרה שבו ראוי(!!!) לתבוע). אגב, יש לי בעיה אולי בהבנת הנקרא אבל לדעתי זה אומר שהן דווקא גדולות על שום התעוזה שהראה בדבריו המתחסדים.
    3. הטוקבק הוא הנשק של האדם החלש: שלי יחימוביץ' ידועה הרי בתור הפה של האדם החלש, היא גם ידועה בתור מי שאף פעם לא מסבירה מי הוא בדיוק אותו "אדם חלש" אבל אם אתה כבר בוחר לצטט אותה אז בבקשה תסביר מיהו.
    4. עורכי דין זמינים רק למי שיש לו ממון, זה סותר את כל הרעיון מאחורי המקצוע – ואם זה באמת נכון אולי צריך לשנות את השיטה הזו, אבל זה לא מה שהמחוקק אמור לשקול כשהוא מחליט מה יהיה בר תביעה.

  9. תפסיק להטפל לאמנון יצחק. הוא צדיק וגדול בתורה. ותמורת ח"י שקלים לחודש הוא יעשה גם לך מצווה.

  10. העלמה עפרונית,
    לא. במקרה של מופז לא ראוי לתבוע.

    רונה,
    למעט 3 אני מסכים איתך (בוריאציה כזו או אחרת). אני לא ציטטתי את יחימוביץ', אני לא חושב שהטוקבק הוא הנשק של האדם החלש, אלא שלאדם חלש יש את היכולת להשתמש בטוקבק כמו האדם החזק ולכן הוא אמצעי דמוקרטיץ

  11. "כותרת מזעזעת שמכיוון שפורסמה על גבי עיתון וכנראה שלא תגרור תביעה (למרות שמדובר במקרה שבו ראוי(!!!) לתבוע)."
    (רונה, שם)

    אני גם לא חושבת שיש איזושהי עילת תביעה (ראויה או ממשית. ברור שמדובר בהבעת דעה ולא בעובדה) במאמר של אשרי.

  12. רונה, בנוגע לסעיף 4, לפני כמה זמן ראיתי את מק'לייבל. ולא יכולתי להשתחרר מהתחושה הקשה שבארץ סיפור כזה לא היה יכול להתקיים. למה בעצם אזרחים בישראל לא יכולים לייצג את עצמם בבית משפט? במדינות אחרות נראה שזה עובד, אז למה לא בארץ?

  13. כי זה יפגע בעסקים של עורכי הדין ומן הסתם ישנו קשר הדוק בין המקצוע לכנסת ובשל כך יש לובי חזק שימנע ניסיון לשינוי המצב.

  14. לא מפתיע.

    אבל אתייחס רגע "לאזרח הקטן"- זו אשלייה שהאינרנט "מאפשר לכל אדם לקבל במה", אני כבר לא מדברת למי יש גישה אליו ולמי לא, כי זה פחות רלוונטי לישראל, אלא – מי בשורה תחתונה יכול לעשות בו שימוש כדי לקדם דברים- בסופו של דבר לרוב, זה שוב החזק שיש לו את – הזמן, הידע, היכולות, הכשורים, הקשרים וכיו"צ. בגלל זה אני לא מבינה אף פעם את החשש- הפער בין החזק לחלש יישמר בלאו וכי מבלי שיצטרכו לצנזר שום דבר…
    תקח לדוגמה, את הפוסט שכתבת לאחר מכן, אם אתה בסופו של דבר מצנזר עצמך (ולא משנה מה הסיבה)- מה יעשו, "חלשים" ממך…?

  15. לצערי אני מגיב לאחר זמן רב (מכיוון שלא ידעתי כולם על הפוסט) ויש לראות את התגובה בעיקר כצופה פני עתיד:
    1. אני מרגיש מוחמא מכך שציטטת את דברי מילה במילה, ואינני מעוניין בציון עובדה זו בפוסט, לצערי במוקדם או במאוחר תתקל בוויקיפדים שייקחו זאת יותר קשה ועדיף לכתוב את כינוי הכותב (אגב, המנהג לדרוש כתובת דואל בתגובה הוא מגונה ובמקרה הנוכחי פשוט רימיתי)
    2. הרישיון של ויקיפדיה מציין להכניס קישור ברור למקור, במקרה הנוכחי הדיון נערך בדף http://he.wikipedia.org/wiki/שיחה:אמנון יצחק/ארכיון 2 ונא להכניס זאת
    ושוב תודה

  16. טרול,
    מצטער אם לא אזכרתי את שמך. אולם הקישור שניתן לדף השיחה בתחילת הרישא, כמו הציטוט החלקי בעמוד כאן, אינו "העתקה" מוויקיפדיה, אלא שימוש הוגן.

    כמו כן, לא תמיד בויקיפדיה שם הכותב מופיע בסמיכות לטקסט ולא תמיד ניתן לראות מי כתב מה, במיוחד כשאתם מזיזים טקסטים כל כך מהר ממקום למקום (מה שהיה דף השיחה הפך להיות דף ארכיון).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *